שינויים

פעולות אנושיות שגורמות ל[[השפעה סביבתית|הפרעה סביבתית]] ולהחלשת החוסן של המערכת האקולוגית כוללות [[מגוון מינים|פגיעה במגוון המינים]], ניצול יתר של [[משאבי טבע]], [[זיהום]], [[שימושי קרקע]] לא מקיימים (כמו [[חקלאות כרות והבער]]), ו[[שינויי אקלים]] מעשה ידי אדם. הדבר גורם לשינוי מתמשך של [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] ולשחיקת היכולת שלהן להתמודד עם משברים תקופתיים כמו בצורת, סופה, פלישה של מין זר ועוד.  

פעולות אנושיות שגורמות ל[[השפעה סביבתית|הפרעה סביבתית]] ולהחלשת החוסן של המערכת האקולוגית כוללות [[מגוון מינים|פגיעה במגוון המינים]], ניצול יתר של [[משאבי טבע]], [[זיהום]], [[שימושי קרקע]] לא מקיימים (כמו [[חקלאות כרות והבער]]), ו[[שינויי אקלים]] מעשה ידי אדם. הדבר גורם לשינוי מתמשך של [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] ולשחיקת היכולת שלהן להתמודד עם משברים תקופתיים כמו בצורת, סופה, פלישה של מין זר ועוד.  

דיון אינטרדספלנרי על כושר התאוששות כולל את האינטרקציות בין המערכות הכלכליות-חברתיות והמערכות הסביבתית, וצורך לעבור מפרדיגמה של תפוקה בת קיימא מקסימלית (maximum sustainable yield) ל[[ניהול סביבתי]] (environmental management) ששואף לקיים חוסן אקולוגי על ידי ניתוח חוסן סביבתי, ניהול משאבים אדפטיבי, ומדיניות אדפטיבית.

דיון אינטרדספלנרי על כושר התאוששות כולל את האינטראקציות בין המערכות הכלכליות-חברתיות והמערכות הסביבתית, וצורך לעבור מפרדיגמה של תפוקה בת קיימא מקסימלית (maximum sustainable yield) ל[[ניהול סביבתי]] (environmental management) ששואף לקיים חוסן אקולוגי על ידי ניתוח חוסן סביבתי, ניהול משאבים אדפטיבי, ומדיניות אדפטיבית.

==חוסן ארגוני וחברתי==

==חוסן ארגוני וחברתי==