שינויים

[[התחממות עולמית|ההתחממות העולמית]] היא ככל הנראה האיום הגדול ביותר. העדויות שהצריכה אשמה בכך מוכחות בשפע מחקרים של גורמים רבים וממשיכות להצטבר. ביוני 1999, הירחון נייצ'ר דיווח כי בהתבסס על אנליזה של שכבות הקרח באנטרטיקה, הרמה הנוכחית של [[פחמן-דו-חמצני]] היא הגבוה ביותר מזה 420,000 שנים. שנות ה-90' היו העשור החם ביותר שברשומות מזג האוויר, מקום אותו מילאו לא מזמן … שנות ה-80'.<<ref>National Oceanic and Atmospheric Administration's National Climatic Data Center, "Climate of 1998 Annual Review" (1999( .</ref>  

[[התחממות עולמית|ההתחממות העולמית]] היא ככל הנראה האיום הגדול ביותר. העדויות שהצריכה אשמה בכך מוכחות בשפע מחקרים של גורמים רבים וממשיכות להצטבר. ביוני 1999, הירחון נייצ'ר דיווח כי בהתבסס על אנליזה של שכבות הקרח באנטרטיקה, הרמה הנוכחית של [[פחמן-דו-חמצני]] היא הגבוה ביותר מזה 420,000 שנים. שנות ה-90' היו העשור החם ביותר שברשומות מזג האוויר, מקום אותו מילאו לא מזמן … שנות ה-80'.<<ref>National Oceanic and Atmospheric Administration's National Climatic Data Center, "Climate of 1998 Annual Review" (1999( .</ref>  

ההשלכות המדויקות של הנושא על העתיד שלנו הן ברורות פחות. מדענים מתווכחים לגבי אילו ערים יוצפו, ואיך ההתחממות העולמית תשפיע על "מחלות הקשורות למזג אוויר" (מכון וורלד-ווטש מדווח כי מחלות הקשורות במזג אוויר גרמו ב-11 החודשים הראשונים של 1998 נזק של 89 מילאירד דולר ברחבי העולם - הרבה מעבר לנזק המצטבר של כל שנות ה 80', של 55 מיליארד דולר<ref>Janet N. Abramovitz and Seth Dunn, "Record Year for Weather-Related Disasters" World Watch Institute (1998)</ref>), אבל כיוון הפעולה הנחוץ הוא ברור: עלינו לפעול במהירות כדי להקטין בצורה דרמטית את פליטות הפחמן.

ההשלכות המדויקות של הנושא על העתיד שלנו הן ברורות פחות. מדענים מתווכחים לגבי אילו ערים יוצפו, ואיך ההתחממות העולמית תשפיע על "מחלות הקשורות למזג אוויר" (מכון וורלד-ווטש מדווח כי מחלות הקשורות במזג אוויר גרמו ב-11 החודשים הראשונים של 1998 נזק של 89 מיליארד דולר ברחבי העולם - הרבה מעבר לנזק המצטבר של כל שנות ה 80', של 55 מיליארד דולר<ref>Janet N. Abramovitz and Seth Dunn, "Record Year for Weather-Related Disasters" World Watch Institute (1998)</ref>), אבל כיוון הפעולה הנחוץ הוא ברור: עלינו לפעול במהירות כדי להקטין בצורה דרמטית את פליטות הפחמן.

עדויות אחרות, למרות שרובן הן בעיקר אנקדוטות, יכולות לתת תקווה שנוכל לשנות את הצריכה שלנו ולהמנע מאסון. ההחזרה של העיט הקרח, הפנתר, ושל מינים אחרים בסכנת הכחדה מראים מה שינוי בחומרי הדברה או דישון יכולים להשיג כשאנו נותנים לכך את דעתנו. [[פרוטוקול מונטריאול]] האוסר על כלורו-פלורו-קארבונטים ושאר חומרים מדללי אוזון,  מדגים את יכולתה של הקהילה הבינלאומית לשתף פעולה כשהיא נמצאת וגבה אל הקיר. אפילו בתחומי שינויי האקלים יש קצת חדשות טובות כשלאחר 4 שנים של עליה היתה ירידה בפליטות הפחמן של חצי אחוז ל6.8 מילאירד טון, למרות התרחבות כלכלית עולמית של 2.5% <ref>World Watch Institute, "World Carbon Emissions Fall" (1999).</ref>. הירידה משוייכת להגברת הייעול בתחום האנרגיה, והפחתה בשימוש בפחם.

עדויות אחרות, למרות שרובן הן בעיקר אנקדוטות, יכולות לתת תקווה שנוכל לשנות את הצריכה שלנו ולהמנע מאסון. ההחזרה של העיט הקרח, הפנתר, ושל מינים אחרים בסכנת הכחדה מראים מה שינוי בחומרי הדברה או דישון יכולים להשיג כשאנו נותנים לכך את דעתנו. [[פרוטוקול מונטריאול]] האוסר על כלורו-פלורו-קארבונטים ושאר חומרים מדללי אוזון,  מדגים את יכולתה של הקהילה הבינלאומית לשתף פעולה כשהיא נמצאת וגבה אל הקיר. אפילו בתחומי שינויי האקלים יש קצת חדשות טובות כשלאחר 4 שנים של עליה היתה ירידה בפליטות הפחמן של חצי אחוז ל6.8 מיליארד טון, למרות התרחבות כלכלית עולמית של 2.5% <ref>World Watch Institute, "World Carbon Emissions Fall" (1999).</ref>. הירידה משוייכת להגברת הייעול בתחום האנרגיה, והפחתה בשימוש בפחם.

אבל הדוגמאות האלה הן בעיקר אנקדוטות. שיפורי התייעלות הם חיוניים וכדאי לשאוף אליהם, אבל יש גבול להישגנים אליהם ניתן להגיע על ידי [[שיפורים טכנולוגיים]]. יש גם הבדל גדול בין הפסקת הצריכה של חומר כימי אחד כמו [[DDT]] או [[CFC]], ובין שינוי יסודי בדרך שבה אנו צורכים. אבל זה בדיוק מה שעליו לעשות. כשבכל שבוע מתכלים משאבי טבע הדרושים לייצורן של 300 שקיות-שופינג, כדי לשמור על אורך החיים של אמריקאי ממוצע <ref>Albert Adriaanse etal., Resource Flows: The Material Basis of Industrial Economies, World Resources Institute, 1997.</ref>, כשנדרשים משאבים ויכולות הספיגה של ארבעה כדורי ארץ נוספים כדי לאפשר לכל אזרחי העולם לחיות בסגנון החיים של האמריקאי הממוצע<ref>Wackernagel etal., "National Natural Capital Accounting with the Ecological Footprint Concept" Ecological Economics June, 1999</ref>, כשיש ספק רציני באם נכדינו יהנו מאותן הזדמניות שהיו לנו, איננו יכולים לשחק במשחקים של תיקון טלאים, ושל פתרונות פלא. עלינו להוריד את הצריכה הכוללת שלנו ולשנות את מה שאנחנו כן צורכים למוצרים ושרותים ירוקים שיקטינו למינימום את ההשפעה הסביבתית. האחריות היא עצומה, ופרטים, קהילות, עסקים וממשלות חייבים כל אחד לתרום את חלקו.  

אבל הדוגמאות האלה הן בעיקר אנקדוטות. שיפורי התייעלות הם חיוניים וכדאי לשאוף אליהם, אבל יש גבול להישגנים אליהם ניתן להגיע על ידי [[שיפורים טכנולוגיים]]. יש גם הבדל גדול בין הפסקת הצריכה של חומר כימי אחד כמו [[DDT]] או [[CFC]], ובין שינוי יסודי בדרך שבה אנו צורכים. אבל זה בדיוק מה שעליו לעשות. כשבכל שבוע מתכלים משאבי טבע הדרושים לייצורן של 300 שקיות-שופינג, כדי לשמור על אורך החיים של אמריקאי ממוצע <ref>Albert Adriaanse etal., Resource Flows: The Material Basis of Industrial Economies, World Resources Institute, 1997.</ref>, כשנדרשים משאבים ויכולות הספיגה של ארבעה כדורי ארץ נוספים כדי לאפשר לכל אזרחי העולם לחיות בסגנון החיים של האמריקאי הממוצע<ref>Wackernagel etal., "National Natural Capital Accounting with the Ecological Footprint Concept" Ecological Economics June, 1999</ref>, כשיש ספק רציני באם נכדינו יהנו מאותן הזדמניות שהיו לנו, איננו יכולים לשחק במשחקים של תיקון טלאים, ושל פתרונות פלא. עלינו להוריד את הצריכה הכוללת שלנו ולשנות את מה שאנחנו כן צורכים למוצרים ושרותים ירוקים שיקטינו למינימום את ההשפעה הסביבתית. האחריות היא עצומה, ופרטים, קהילות, עסקים וממשלות חייבים כל אחד לתרום את חלקו.