שינויים

==מונופול ופגיעה ברווחה==

==מונופול ופגיעה ברווחה==

על פי [[כלכלה נאו קלאסית|התאוריה הנאו קלאסית]] מונופלים גורמים לפגיעה ב[[יעילות פארטו]], של השוק (צרכנים ויצרנים), ולכן הם מהווים בעיה.  מקובל בתאוריה הנאו קלאסית להגיד שפירמה רגילה רואה את מחיר המוצר בשוק כנתון ואילו המונופל לעומת זאת יכול לשלוט על ה[[הצע]] ובכך גם על ה[[מחיר]] של הסחורות בשוק.  

על פי [[כלכלה נאו קלאסית|התאוריה הנאו קלאסית]] מונופולים גורמים לפגיעה ב[[יעילות פארטו]], של השוק (צרכנים ויצרנים), ולכן הם מהווים בעיה.  מקובל בתאוריה הנאו קלאסית להגיד שפירמה רגילה רואה את מחיר המוצר בשוק כנתון ואילו המונופול לעומת זאת יכול לשלוט על ה[[הצע]] ובכך גם על ה[[מחיר]] של הסחורות בשוק.  

על פי הראיה הנאו קלאסית, הביקוש למוצר מסויים הוא נתון, ואינו תלוי במעשים של המוכרים כמו [[פרסום]], [[שיווק]] [[לובי פוליטי]] וכו'. לפיכך גם  מונופול, לא יכול לשלוט בביקוש, ולכן הוא רואה לפניו קו משתפע של מחירים וביקושים - לכל [[מחיר]] שהמונופול יקבע הוא יקבל ביקוש אחר מצד הצרכנים. לפיכך המונופול יכול לדוגמה להעלות את מחיר המוצר, אבל הוא לא יכול לקבוע בה בעת את כמות המוצרים שימכרו. כלומר הוא יכול לקבוע כיעד או את מחיר המוצר או את הכמות שתימכר אבל לא לקבוע את שניהם יחדיו.  

על פי הראיה הנאו קלאסית, הביקוש למוצר מסויים הוא נתון, ואינו תלוי במעשים של המוכרים כמו [[פרסום]], [[שיווק]] [[לובי פוליטי]] וכו'. לפיכך גם  מונופול, לא יכול לשלוט בביקוש, ולכן הוא רואה לפניו קו משתפע של מחירים וביקושים - לכל [[מחיר]] שהמונופול יקבע הוא יקבל ביקוש אחר מצד הצרכנים. לפיכך המונופול יכול לדוגמה להעלות את מחיר המוצר, אבל הוא לא יכול לקבוע בה בעת את כמות המוצרים שימכרו. כלומר הוא יכול לקבוע כיעד או את מחיר המוצר או את הכמות שתימכר אבל לא לקבוע את שניהם יחדיו.  

גם כאשר יש מונופול, אם הוא מעלה את המחיר, פחות צרכנים יקנו את המוצר.  

גם כאשר יש מונופול, אם הוא מעלה את המחיר, פחות צרכנים יקנו את המוצר.  

לפי התאוריה, מונופלים ירצו לייצר מעט מוצרים ולמכור אותם במחיר גבוה. כאשר דבר זה מתרחש, מתארים כלכלנים נאו קלאסיים אובדן של [[רווחה חברתית]] שכן לא רק שהצרכנים רואים מחיר גבוה, אלא שהרווחה של הצרכנים יחד עם הרווחה של המונופול היא נמוכה יותר באופן יחסי למצב של [[שוק חופשי]] או [[תחרות משוכללת]]. לכן התאוריה תומכת בהתערבות ממשלתית בצורות שונות כמו פיקוח על המחיר, פירוק המונופול, ועוד.  

לפי התאוריה, מונופולים ירצו לייצר מעט מוצרים ולמכור אותם במחיר גבוה. כאשר דבר זה מתרחש, מתארים כלכלנים נאו קלאסיים אובדן של [[רווחה חברתית]] שכן לא רק שהצרכנים רואים מחיר גבוה, אלא שהרווחה של הצרכנים יחד עם הרווחה של המונופול היא נמוכה יותר באופן יחסי למצב של [[שוק חופשי]] או [[תחרות משוכללת]]. לכן התאוריה תומכת בהתערבות ממשלתית בצורות שונות כמו פיקוח על המחיר, פירוק המונופול, ועוד.  

==היסטוריה של מונופולים==

==היסטוריה של מונופולים==

מונופולים היו דבר נפוץ למדי בעבר, בעיקר בזמנים שבהם מלכים יכלו להטיל מונופל על ענף מסויים ולמכור את המוצרים שלו ברווח גדול לציבור. בארצות הברית התפתחה חקלאות ותעשייה של יצרנים קטנים במאות ה-17-19. עם הזמן [[יתרונות לגודל]] ו[[קשרי הון שלטון]] הביאו לגידול בכוחם של עסקים גדולים.  לקראת סוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 צמחו ה"טראסטים" הגדולים שהיו מונופולים בתחומים שונים כמו רכבות, מכרות ועוד. בעקבות תהפוכות פוליטיות וכלכליות של תחילת המאה ה-20 הוקמו חוקי ה"אנטי-טראסט" ובעברית הגבלים עסקיים, שבמקרים מסויימים אוסרים על קיום של מונופול ובמקרים אחרים מנסים להגביל אותו בצורות שונות.  

מונופולים היו דבר נפוץ למדי בעבר, בעיקר בזמנים שבהם מלכים יכלו להטיל מונופול על ענף מסויים ולמכור את המוצרים שלו ברווח גדול לציבור. בארצות הברית התפתחה חקלאות ותעשייה של יצרנים קטנים במאות ה-17-19. עם הזמן [[יתרונות לגודל]] ו[[קשרי הון שלטון]] הביאו לגידול בכוחם של עסקים גדולים.  לקראת סוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 צמחו ה"טראסטים" הגדולים שהיו מונופולים בתחומים שונים כמו רכבות, מכרות ועוד. בעקבות תהפוכות פוליטיות וכלכליות של תחילת המאה ה-20 הוקמו חוקי ה"אנטי-טראסט" ובעברית הגבלים עסקיים, שבמקרים מסויימים אוסרים על קיום של מונופול ובמקרים אחרים מנסים להגביל אותו בצורות שונות.  

דוגמה מפורסמת לפירוק של מונופול היא פירוק חברת התקשורת AT&T בארצות הברית. עם זאת מונופול אחר מודרני יותר כמו מיקרוסופט חמק מפירוק דומה ושילם קנס.  

דוגמה מפורסמת לפירוק של מונופול היא פירוק חברת התקשורת AT&T בארצות הברית. עם זאת מונופול אחר מודרני יותר כמו מיקרוסופט חמק מפירוק דומה ושילם קנס.