שינויים

מדווז מדרגת את נק' המינוף של מערכת מהנמוך לגבוה. כאשר היא מציינת שבמקרים רבים שהיא ניתחה, להפועלים במערכת היו אינטואיציות טובות בקשר לנקודות המינוף במערכת, אלא שהנטייה הטבעית היתה לדחוף את המנופים לכיוון הלא נכון, ובכך להחמיר את הבעיות ולא לפותרן.

מדווז מדרגת את נק' המינוף של מערכת מהנמוך לגבוה. כאשר היא מציינת שבמקרים רבים שהיא ניתחה, להפועלים במערכת היו אינטואיציות טובות בקשר לנקודות המינוף במערכת, אלא שהנטייה הטבעית היתה לדחוף את המנופים לכיוון הלא נכון, ובכך להחמיר את הבעיות ולא לפותרן.

[הערה, יונתן - אפשר לומר שהמנופים הראשונים ברשימה הם הטקטיקה של שינוי המערכת בעוד האחרונים הם שינוי אסטרטגי במערכת.]

* [הערה, יונתן - אפשר לומר שהמנופים הראשונים ברשימה הם הטקטיקה של שינוי המערכת בעוד האחרונים הם שינוי אסטרטגי במערכת.]

מאגר, מלאי – גובה המים בתוך המאבט.  

מאגר, מלאי – גובה המים בתוך המאבט.  

שליטה על זרמים – ברז פנימה וברז החוצה. אלו הם שתי דוגמאות למשוב שלילי - נירצה יותר מים נגדיל את הזרם הנכנס, נרצה פחות מים, נקטין את הזרם הנכנס, או נגדיל את הזרם היוצא.  

שליטה על זרמים – ברז פנימה וברז החוצה. אלו הם שתי דוגמאות למשוב שלילי - נירצה יותר מים נגדיל את הזרם הנכנס, נרצה פחות מים, נקטין את הזרם הנכנס, או נגדיל את הזרם היוצא.  

דוגמה למורכבות מערכת – חשבון בנק הוא סוג של אמבט כאשר המשכורת היא ברז פנימה והצ'קים שאנו כותבים הם הברז החוצה. הריבית החיובית היא עוד ברז קטן שמוסיף מים כאשר האמבט מלא, והריבית על חובות היא ברז מיוחד שמרוקן האמבט עוד יותר כאשר הוא ריק. אם נחבר אלף אמבטיות כאלה לבנק, ו-1000 בנקים כאלה למערכת כספית לאומית, נתחיל להבין כמה המערכת הזו מסובכת.

דוגמה למורכבות מערכת – חשבון בנק הוא סוג של אמבט כאשר המשכורת היא ברז פנימה והצ'קים שאנו כותבים הם הברז החוצה. הריבית החיובית היא עוד ברז קטן שמוסיף מים כאשר האמבט מלא, והריבית על חובות היא ברז מיוחד שמרוקן האמבט עוד יותר כאשר הוא ריק. אם נחבר אלף אמבטיות כאלה לבנק, ו-1000 בנקים כאלה למערכת כספית לאומית, נתחיל להבין כמה המערכת הזו מסובכת.

[הערה , דרור– מדווז מדברת על מצב המערכת כאל מלאים שלה, אבל מה עם מצב האגם? הוא לא מאופיין רק על ידי גובה המים שלו אלא לדוגמה טיב הבוץ , או אמבט – במצב הסדקים שיש בו]

* [הערה , דרור– מדווז מדברת על מצב המערכת כאל מלאים שלה, אבל מה עם מצב האגם? הוא לא מאופיין רק על ידי גובה המים שלו אלא לדוגמה טיב הבוץ , או אמבט – במצב הסדקים שיש בו]

[הערה, יונתן - אכן תיאור המערכת הזו הוא קצת פשטני ומאוד כוללני. מערכת אינה בהכרח מאגר המתמלא ומתרוקן. הגורם שהוא 'מצב' המערכת (למעשה איזושהי תת-מערכת בהקשר) יכול להיות לא מאגרי כלל כמו נטייה חברתית, כמו כן אין הכרח שהוא יקיים קשרים מחזקים '''ו'''מחלישים, הוא יכול להיות מחוזק בלבד או מוחלש בלבד אם כי מערכת כזו תיטה מהר מאוד לחידלון.]

* [הערה, יונתן - אכן תיאור המערכת הזו הוא קצת פשטני ומאוד כוללני. מערכת אינה בהכרח מאגר המתמלא ומתרוקן. הגורם שהוא 'מצב' המערכת (למעשה איזושהי תת-מערכת בהקשר) יכול להיות לא מאגרי כלל כמו נטייה חברתית, כמו כן אין הכרח שהוא יקיים קשרים מחזקים '''ו'''מחלישים, הוא יכול להיות מחוזק בלבד או מוחלש בלבד אם כי מערכת כזו תיטה מהר מאוד לחידלון.]

[הערה של שחר: המערכת מאופיינת ב'מצבים'. מצבים הם מלאים. מלאים הם לא רק של דברים חומריים, אלא גם של איכויות (כמו איכות המים או טיב הבוץ באגם או עוצמת הקשר המשפחתי) והזרמים הם לא רק זרמים חומריים (כמו חיזוק או החלשה של הקשרים המשפחתיים). לא הבנתי את ההערה של דרור בדבר 'מחזקים ומחלישים'. בפרוש מדובר על ערוצים מסויימים המגדילים מלאים, ואחרים מקטינים אותם. לדעתי זהו תיאור מספק של כל מערכת, ובלבד שנדע לנתח את היחסים בין ה'מלאים' השונים בה.]

* [הערה של שחר: המערכת מאופיינת ב'מצבים'. מצבים הם מלאים. מלאים הם לא רק של דברים חומריים, אלא גם של איכויות (כמו איכות המים או טיב הבוץ באגם או עוצמת הקשר המשפחתי) והזרמים הם לא רק זרמים חומריים (כמו חיזוק או החלשה של הקשרים המשפחתיים). לא הבנתי את ההערה של דרור בדבר 'מחזקים ומחלישים'. בפרוש מדובר על ערוצים מסויימים המגדילים מלאים, ואחרים מקטינים אותם. לדעתי זהו תיאור מספק של כל מערכת, ובלבד שנדע לנתח את היחסים בין ה'מלאים' השונים בה.]

==קבועים==

==קבועים==

הקבועים הם גודל הזרימה שנכנסת דרך כל ברז. יש ברזים יותר גדולים ויותר קטנים.  

הקבועים הם 'קוטר' הברזים, ז"א כמה משתנה הזרימה עם שינוי במצב הברז.  

דוגמה למאגר הוא החוב הלאומי של מדינה. השינוי בחוב הוא הגרעון. ה"ברזים" שמקטינים את החוב הן ההכנוסת הנגבות מהציבור. פתח הניקוז הן ההוצאות של הממשלה. הכנסת משרדי הממשלה והשרים רבים הרבה על הקבועים ששולטים בפתחים האלה, והם משתנים שיש להם השפעה פוליטית עלינו. למרות זאת, במדינות כמו ארה"ב החוב הלאומי תופח תמיד, לא משנה מי הנשיא ומאיזו מפלגה.  

דוגמה למאגר הוא החוב הלאומי של מדינה. השינוי בחוב הוא הגרעון. ה"ברזים" שמקטינים את החוב הן ההכנוסת הנגבות מהציבור. פתח הניקוז הן ההוצאות של הממשלה. הכנסת משרדי הממשלה והשרים רבים הרבה על הקבועים ששולטים בפתחים האלה, והם משתנים שיש להם השפעה פוליטית עלינו. למרות זאת, במדינות כמו ארה"ב החוב הלאומי תופח תמיד, לא משנה מי הנשיא ומאיזו מפלגה.  

לגודל היחסי של מלאים השפעה ניכרת על התנהגות המערכת, אבל הם בדרך כלל דברים פיזיים שקשה מאוד לשנות, ולכן מדווז שמה אותם בתחילת הרשימה.

לגודל היחסי של מלאים השפעה ניכרת על התנהגות המערכת, אבל הם בדרך כלל דברים פיזיים שקשה מאוד לשנות, ולכן מדווז שמה אותם בתחילת הרשימה.

*[דרור – למה הרבה מאגרים קטנים פחות יציבים. יונתן - אולי כי מאגרים קטנים מגבירים את הנטייה של מערכות לקרוס, ובכך לחולל קריסת-שרשרת במערכת המורכבת מהרבה מאגרים קטנים וקשורים.דרור - לי דווקא נראה ההפך. הרבה מאגרים קטנים יכולים לשמור על היותם באפר בלי תלות. לדוגמה סכר גדול עלול להביקע, עלות התחזוקה של הקטנים היא אולי גדולה יותר ולכן סך הכל פר השקעה הם נותנים פחות חציצה. סה"כ נראה לימסקנה לא מבוססת. (אם הדיון ממשיך, אפשר להעביר הערות לדף השיחה). שחר: בנהר עם הרבה סכרים קטנים, גל בינוני ישטוף את כולם אחד אחרי השני. סכר אחד גדול יעצור את הגל. כמובן שאם הסכר הגדול נבקע, הלך עלינו. אבל השאלה היא מה קורה כשהמערכת עובדת ולא כשהיא קורסת. ובמערכת כלכלית: כשיש הרבה פירמות הקשורות אחת לשנייה והמלאים קטנים, גל אחד גדול (של צריכה או של מיתון) יקריס אותם אחד אחרי השני. אם היו לכמה פירמות מלאים גדולים יותר (של חומרי גלם או של כסף), הגל היה נעצר בהן ולא מתקדם הלאה.]

*[דרור – למה הרבה מאגרים קטנים פחות יציבים. יונתן - אולי כי מאגרים קטנים מגבירים את הנטייה של מערכות לקרוס, ובכך לחולל קריסת-שרשרת במערכת המורכבת מהרבה מאגרים קטנים וקשורים.דרור - לי דווקא נראה ההפך. הרבה מאגרים קטנים יכולים לשמור על היותם באפר בלי תלות. לדוגמה סכר גדול עלול להביקע, עלות התחזוקה של הקטנים היא אולי גדולה יותר ולכן סך הכל פר השקעה הם נותנים פחות חציצה. סה"כ נראה לימסקנה לא מבוססת. (אם הדיון ממשיך, אפשר להעביר הערות לדף השיחה). שחר: בנהר עם הרבה סכרים קטנים, גל בינוני ישטוף את כולם אחד אחרי השני. סכר אחד גדול יעצור את הגל. כמובן שאם הסכר הגדול נבקע, הלך עלינו. אבל השאלה היא מה קורה כשהמערכת עובדת ולא כשהיא קורסת. ובמערכת כלכלית: כשיש הרבה פירמות הקשורות אחת לשנייה והמלאים קטנים, גל אחד גדול (של צריכה או של מיתון) יקריס אותן אחת אחרי השניה. אם היו לכמה פירמות מלאים גדולים יותר (של חומרי גלם או של כסף), הגל היה נעצר בהן ולא מתקדם הלאה.]

*[הערה, יונתן - אני חושב שהסיבה שמלאים וחוצצים ממוקמים בתחילת הרשימה היא לא הקושי לשנות אותם, אלא העובדה שהם משפיעים על התזמונים בלבד ולכן על אורך הנשימה של המערכת, הם לא משנים את תפקודה היסודי אלא רק את מושגי הזמן שלה.דרור-  לדעתי אתה טועה כל תפקידם של החוצצים הוא לייצב את המערכת, כלומר לגרום לכך שמשבר קטן (לדוגמה גשמים חזקים מידי או העדר גשמים) לא יתרגם לקטסטורפה. אם המשבר נמשך זה לא עוזר, כמובן.]

*[הערה, יונתן - אני חושב שהסיבה שמלאים וחוצצים ממוקמים בתחילת הרשימה היא לא הקושי לשנות אותם, אלא העובדה שהם משפיעים על התזמונים בלבד ולכן על אורך הנשימה של המערכת, הם לא משנים את תפקודה היסודי אלא רק את מושגי הזמן שלה.דרור-  לדעתי אתה טועה כל תפקידם של החוצצים הוא לייצב את המערכת, כלומר לגרום לכך שמשבר קטן (לדוגמה גשמים חזקים מידי או העדר גשמים) לא יתרגם לקטסטורפה. אם המשבר נמשך זה לא עוזר, כמובן.  

*[הערה-  מדווז מדברת על ביקוש משתנה, אבל גם הספקים יכולים להשתנות, או תנאי ייצור אחרים(לדוגמה שביתה בנמלים, כניסת מתחרים) , ואז יכול להיות שכדאי לעבור מתת קבוצה אחת של חומרי גלם לתת קבוצה אחרת]

:הערה של שחר: היא מציינת במפורש ששינוי החוצצים יכול לחולל פלאות ביציבות המערכת, אבל פשוט בד"כ קשה לשנות את גודל המאגרים במערכת קיימת, לכן המיקום בתחילת הרשימה]

*[הערה-  מדווז מדברת על ביקוש משתנה, אבל גם הספקים יכולים להשתנות, או תנאי ייצור אחרים(לדוגמה שביתה בנמלים, כניסת מתחרים) , ואז יכול להיות שכדאי לעבור מתת קבוצה אחת של חומרי גלם לתת קבוצה אחרת. הערה של שחר: מן הסתם, שינוי כזה הוא שינוי במבנה המערכת, מה שידרוש ניתוח מחדש]

*[הערה - במחסן יש עלוית מידע עולות? אני מניח שכן, בייחוד כאשר המאגר הוא של משהוא שאיננו פיזי - יונתן.]

*[הערה - במחסן יש עלוית מידע עולות? אני מניח שכן, בייחוד כאשר המאגר הוא של משהוא שאיננו פיזי - יונתן.]

*[הערה – מה משפיע על "ההפרעות" שגורמות לכך שגודל הזרם אינו תמיד שווה? איך יודעים מה תחום השינוי של הזרם? - ניתן להציג את הזרם עצמו כמערכת, ואז להבין אותו - יונתן. שחר: במערכות שאני מכיר (לינאריות) משתמשים ב'תגובת הלם' (impulse response) - בודקים את התגובה של המערכת לגל חד וגבוה. התגובה של המערכת לכל הפרעה אפשרית מתוארת על ידי התגובה להלם.]

*[הערה – מה משפיע על "ההפרעות" שגורמות לכך שגודל הזרם אינו תמיד שווה? איך יודעים מה תחום השינוי של הזרם? - ניתן להציג את הזרם עצמו כמערכת, ואז להבין אותו - יונתן. שחר: במערכות שאני מכיר (לינאריות) משתמשים ב'תגובת הלם' (impulse response) - בודקים את התגובה של המערכת לגל חד וגבוה. התגובה של המערכת לכל הפרעה אפשרית מתוארת על ידי התגובה להלם.]