שינויים

ניתוח ביקורתי הוא סוג של בחינה של תיאוריות במדעי החברה. הבחינה הביקורתית מניחה שמהלכים חברתיים לא קורים מאליהם, אלא שיש אנשים בעלי אינטרסים שדאגו שהדברים יקרו כפי שקרו. לכן, כשמוצגת תיאוריה חברתית, אין לשאול אך ורק אם הנחות היסוד תקפות ואם אין בתיאוריה סתירה פנימית (כפי שבוחנים, למשל, תיאוריה פיסיקלית), אלא יש לחפש מי מרוויח מתיאור המציאות כפי שהיא מוצגת בתיאוריה, ואילו אינטרסים התיאוריה משרתת.

ניתוח ביקורתי הוא סוג של בחינה של תיאוריות במדעי החברה. הבחינה הביקורתית מניחה שמהלכים חברתיים לא קורים מאליהם, אלא שיש אנשים בעלי אינטרסים שדאגו שהדברים יקרו כפי שקרו. לכן, כשמוצגת תיאוריה חברתית, אין לשאול אך ורק אם הנחות היסוד תקפות ואם אין בתיאוריה סתירה פנימית (כפי שבוחנים, למשל, תיאוריה פיסיקלית), אלא יש לחפש מי מרוויח מתיאור המציאות כפי שהיא מוצגת בתיאוריה, ואילו אינטרסים התיאוריה משרתת.

לעיתים ניתן למצוא ממש כיצד בעלי האינטרסים תפרו תיאוריה המתאימה לצרכיהם. לדוגמא אפשר להביא את התאוריה של הלבנים בארה"ב לפיה השחורים היו קרובים לקופים, ולכן מוסרי להשתמש בהם כעבדים. לפעמים הקשר הוא עקיף, נסיבתי, ו/אולי כלל לא מודע [דוגמא]. בכל מקרה, חשיפת האינטרסים מאחורי התיאוריה מאפשרת את חשיפת מערכי הכוח הנסתרים בחברה, שהם פעמים רבות נצלנים ומדכאים.

לעיתים ניתן למצוא ממש כיצד בעלי האינטרסים תפרו תיאוריה המתאימה לצרכיהם. לדוגמא אפשר להביא את התאוריה של הלבנים בארה"ב לפיה השחורים היו קרובים לקופים, ולכן מוסרי להשתמש בהם כעבדים. לפעמים הקשר הוא עקיף, נסיבתי, ואולי כלל לא מודע [דוגמא]. בכל מקרה, חשיפת האינטרסים מאחורי התיאוריה מאפשרת את חשיפת מערכי הכוח הנסתרים בחברה, שהם פעמים רבות נצלנים ומדכאים.

בקורס זה ננסה ללמוד טכניקות של ניתוח ביקורתי, ולהפעיל אותן על מדע(י) הכלכלה. הכלכלה, בהיותה מסדירה את יחסי הקניין והבעלות בחברה שלנו, מהווה את אחד ממנגנוני הפעלת הכוח העיקריים, וכיום אולי העיקרי שבהם. אי לכך, חשיפת האינטרסים וההטעיות בתיאוריה הם שלב ראשון בניסיון לבנות מערכת חברתית חליפית, מערכת שתהא מבוססת על אמון, שייכות, קהילתיות, והרמוניה עם עולם הטבע.

בקורס זה ננסה ללמוד טכניקות של ניתוח ביקורתי, ולהפעיל אותן על מדע(י) הכלכלה. הכלכלה, בהיותה מסדירה את יחסי הקניין והבעלות בחברה שלנו, מהווה את אחד ממנגנוני הפעלת הכוח העיקריים, וכיום אולי העיקרי שבהם. אי לכך, חשיפת האינטרסים וההטעיות בתיאוריה הם שלב ראשון בניסיון לבנות מערכת חברתית חליפית, מערכת שתהא מבוססת על אמון, שייכות, קהילתיות, והרמוניה עם עולם הטבע.

   

   

* נתק הכלכלה מהמציאות

* נתק הכלכלה מהמציאות

  "הכלכלה, כמו  אנשים הסובלים מאוטיזם, היא אינטליגנטית אבל בעלת מיקוד צר ו/אובססיבי ומנותקת מהמציאות." - 'התנועה לכלכלה פוסט- אוטיסטית' 2004

  "הכלכלה, כמו  אנשים הסובלים מאוטיזם, היא אינטליגנטית אבל בעלת מיקוד צר ואובססיבי ומנותקת מהמציאות." - 'התנועה לכלכלה פוסט- אוטיסטית' 2004

:מי טוען שהכלכלה התנתקה מהמציאות? – הכלכלנים עצמם. בסקר שערך שלמה מיטל בשנת 1982, בין פרופסורים לכלכלה ב-50 האוניברסיטאות המובילות בארה"ב, נשאלו המרצים "האם קיימת תחושה שהכלכלה מנותקת מהמציאות?"  שני שלישים ענו בחיוב. מיטל:" ראיות העומדות בסתירה לחשיבה הכלכלית הקונבנציונאלית ממשיכות להצטבר".   

:מי טוען שהכלכלה התנתקה מהמציאות? – הכלכלנים עצמם. בסקר שערך שלמה מיטל בשנת 1982, בין פרופסורים לכלכלה ב-50 האוניברסיטאות המובילות בארה"ב, נשאלו המרצים "האם קיימת תחושה שהכלכלה מנותקת מהמציאות?"  שני שלישים ענו בחיוב. מיטל:" ראיות העומדות בסתירה לחשיבה הכלכלית הקונבנציונאלית ממשיכות להצטבר".   

ניתן להציג גם טיעון פוזיטיבי: ההיסטוריה רצופה במאמץ לדמוקרטיזציה של התחום הפוליטי, כאשר בכלכלה השארנו את חוק הג'ונגל- העיקרון אדם אחד קול אחד שנקלט בהוויה הדמוקרטית ברובד הפוליטי מחוויר אל מול האקוויולנט הכלכלי שלנו- דולר אחד קול אחד. שאיפה לדמוקרטיזציה של הכלכלה מחייבת גישה שונה לקבלת החלטות בכלכלה, ו/אולי אף הגדרה מחדש של הקניין.

ניתן להציג גם טיעון פוזיטיבי: ההיסטוריה רצופה במאמץ לדמוקרטיזציה של התחום הפוליטי, כאשר בכלכלה השארנו את חוק הג'ונגל- העיקרון אדם אחד קול אחד שנקלט בהוויה הדמוקרטית ברובד הפוליטי מחוויר אל מול האקוויולנט הכלכלי שלנו- דולר אחד קול אחד. שאיפה לדמוקרטיזציה של הכלכלה מחייבת גישה שונה לקבלת החלטות בכלכלה, ואולי אף הגדרה מחדש של הקניין.

פיתרון: דמוקרטיה ישירה

פיתרון: דמוקרטיה ישירה

===ייצור מחסור===

===ייצור מחסור===

ניכור, פרבור, תרבות הצריכה כדוגמאות לייצור מחסור

ניכור, פרבור, תרבות הצריכה כדוגמאות לייצור מחסור

===צריכה ו/אושר===

===צריכה ואושר===

כלכלה בודיהסטית, איסטרלינג, ביקורת על צמיחה (אולי אם נספיק גם כסף)

כלכלה בודיהסטית, איסטרלינג, ביקורת על צמיחה (אולי אם נספיק גם כסף)

# גם אם היה, שיווי משקל סטטי קרוב לוודאי שאינו מתאר טוב את המערכת. במערכות דינמיות שיווי משקל סטטי לא אומר הרבה.  

# גם אם היה, שיווי משקל סטטי קרוב לוודאי שאינו מתאר טוב את המערכת. במערכות דינמיות שיווי משקל סטטי לא אומר הרבה.  

   

   

אני חושב שביכלר וניצן, וגם גבלריית ו/אולי גם סטיב קין מערערים על המושגים של היצע וביקוש - כלומר את היכולת לצייר גרף מצרפי של כמות מול מחיר כדבר שעומד בפני עצמו. אבל להסביר את זה לוקח 10 דקות, לא שעור.  

אני חושב שביכלר וניצן, וגם גבלריית ואולי גם סטיב קין מערערים על המושגים של היצע וביקוש - כלומר את היכולת לצייר גרף מצרפי של כמות מול מחיר כדבר שעומד בפני עצמו. אבל להסביר את זה לוקח 10 דקות, לא שעור.  

ההסבר יהיה קל יותר במסגרת כלכלת מערכות (?).

ההסבר יהיה קל יותר במסגרת כלכלת מערכות (?).

[[קטגוריה:קורס ביקורת הכלכלה]]

[[קטגוריה:קורס ביקורת הכלכלה]]