שינויים

'''נכות''' יכולה להתבטא כאי-יכולת, תפקוד חלקי או חוסר תפקוד מוחלט של חלק בגוף האדם. נכות יכולה להיות גם פגיעה בנפשו של האדם. רמת הנכות משתנה ומתפרסת על פני טווח רחב של מגבלות, קלות וחמורות; למשל, סיווג מנכות קלה כמו צליעה ועד לשיתוק כמעט מוחלט של הגוף המגיע עד למצב של חוסר הכרה עמוק והפסקת פעילות מוחית.  

'''נכות''' יכולה להתבטא כאי-יכולת, תפקוד חלקי או חוסר תפקוד מוחלט של חלק בגוף האדם. נכות יכולה להיות גם פגיעה בנפשו של האדם. רמת הנכות משתנה ומתפרסת על פני טווח רחב של מגבלות, קלות וחמורות; למשל, סיווג מנכות קלה כמו צליעה ועד לשיתוק כמעט מוחלט של הגוף המגיע עד למצב של חוסר הכרה עמוק והפסקת פעילות מוחית.  

המוגשים '''לקות''' ו'''מוגבלות''' הם מושגים המתארים מוגבלות בכשירות גופנית, נפשית או קוגניטיבית של אדם. אלו הם מונחים רחבים, שאין להם בהכרח השלכות בחוק. אם בעבר לקות היתה הגדרה רחבה יותר של נכות, כיום יש המגדירים לקות על פי הגדרה עצמית של האדם ו/או על פי תנאי הסביבה שבה הוא חי.  

המוגשים '''לקות''' ו'''מוגבלות''' הם מושגים המתארים מוגבלות בכשירות גופנית, נפשית או קוגניטיבית של אדם. אלו הם מונחים רחבים, שאין להם בהכרח השלכות בחוק. אם בעבר לקות היתה הגדרה רחבה יותר של נכות, כיום יש המגדירים לקות על פי הגדרה עצמית של האדם ואו על פי תנאי הסביבה שבה הוא חי.  

לפי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, בקרב מבוגרים, הגדרת "מוגבלות" מבוססת על דיווח עצמי בסקר החברתי של הלמ"ס לגבי קיום של בעיה בריאותית כרונית ומידת ההפרעה שהיא גורמת לתפקוד היומיומי. <ref name="justice2011"/>

לפי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, בקרב מבוגרים, הגדרת "מוגבלות" מבוססת על דיווח עצמי בסקר החברתי של הלמ"ס לגבי קיום של בעיה בריאותית כרונית ומידת ההפרעה שהיא גורמת לתפקוד היומיומי. <ref name="justice2011"/>

* אנשים עם בעיה בריאותית (כרונית) ללא מוגבלות - מי שמדווחים שיש להם בעיה, אבל היא כל כך מפריעה להם או כלל אינה מפריעה.  

* אנשים עם בעיה בריאותית (כרונית) ללא מוגבלות - מי שמדווחים שיש להם בעיה, אבל היא כל כך מפריעה להם או כלל אינה מפריעה.  

במהלך השנים חל שינוי בעולם בגישה לסוגיית המוגבלות. לצד השינוי בהתייחסות לנושא המוגבלות כאל נושא חברתי ולא רפואי, החלו רוב מדינות העולם למדוד את מצבם של אנשים עם מוגבלות לפי הערכה עצמית. גישה סובייקטיבית זו מתיישבת עם הסברה, כי האדם עם מוגבלות עצמו יודע טוב יותר מכל גורם אחר כיצד משפיעות לקויותיו הבריאותיות על תפקודו והשתלבותו בחברה.  אמנם קיימות הגדרות אובייקטיביות, כגון אלה המשמשות לקביעת זכאות לתוכניות תמיכה שונות (כדוגמת קצבת הנכות הכללית). ו/אולם, אלה נמצאו בלתי מספקות לצורך חקר המוגבלות כתופעה, והן מותירות בחוץ חלק מאנשים עם מוגבליות ומצד שני מכלילות אנשים שלאו דווקא צריכים לקבל תמיכה. <ref name="justice2011"/>

במהלך השנים חל שינוי בעולם בגישה לסוגיית המוגבלות. לצד השינוי בהתייחסות לנושא המוגבלות כאל נושא חברתי ולא רפואי, החלו רוב מדינות העולם למדוד את מצבם של אנשים עם מוגבלות לפי הערכה עצמית. גישה סובייקטיבית זו מתיישבת עם הסברה, כי האדם עם מוגבלות עצמו יודע טוב יותר מכל גורם אחר כיצד משפיעות לקויותיו הבריאותיות על תפקודו והשתלבותו בחברה.  אמנם קיימות הגדרות אובייקטיביות, כגון אלה המשמשות לקביעת זכאות לתוכניות תמיכה שונות (כדוגמת קצבת הנכות הכללית). ואולם, אלה נמצאו בלתי מספקות לצורך חקר המוגבלות כתופעה, והן מותירות בחוץ חלק מאנשים עם מוגבליות ומצד שני מכלילות אנשים שלאו דווקא צריכים לקבל תמיכה. <ref name="justice2011"/>

מכך  שאדם מגדיר עצמו כ "אדם עם מוגבלות", לא נובע בהכרח כי על החברה לשלם לו קצבה. זאת, להבדיל מהגדרות המשמשות בסיס לקבלת תמיכות מהמדינה (לדוגמה קצבת נכות כללית). בפועל, מרבית האנשים העונים

מכך  שאדם מגדיר עצמו כ "אדם עם מוגבלות", לא נובע בהכרח כי על החברה לשלם לו קצבה. זאת, להבדיל מהגדרות המשמשות בסיס לקבלת תמיכות מהמדינה (לדוגמה קצבת נכות כללית). בפועל, מרבית האנשים העונים

לפי טענת המועצה לשלום הילד, נכון לשנת 2012, יש בישראל כ 330 אלף ילדים הסובלים מ[[מחלה כרונית|מחלות כרוניות]] או מנכות, והם מהווים 12.8% מכלל אוכלוסיית הילדים. מתוכם 220 אלף ילדים (שני שליש) סובלים מנכות או ממחלה שנמשכה לפחות שנה. מתוך קבוצה זו למחצית מהילדים היו בעיות למידה והתנהגות. לטענת המועצה לשלום הילד 39 אלף ילדים קיבלו קצבת ילד נכה, ואלו מהווים רק 13.8% מכלל הילדים שיש להם מוגבלות חמורה. <ref name="children2012"/>

לפי טענת המועצה לשלום הילד, נכון לשנת 2012, יש בישראל כ 330 אלף ילדים הסובלים מ[[מחלה כרונית|מחלות כרוניות]] או מנכות, והם מהווים 12.8% מכלל אוכלוסיית הילדים. מתוכם 220 אלף ילדים (שני שליש) סובלים מנכות או ממחלה שנמשכה לפחות שנה. מתוך קבוצה זו למחצית מהילדים היו בעיות למידה והתנהגות. לטענת המועצה לשלום הילד 39 אלף ילדים קיבלו קצבת ילד נכה, ואלו מהווים רק 13.8% מכלל הילדים שיש להם מוגבלות חמורה. <ref name="children2012"/>

נתוני המועצה לשלום הילד מצביעים על עליה דרמטית במספר הילדים המקבלים קצבת נכה במשך השנים. בין 1995 ל-2011 שיעור הילדים לאלף של ילדים בעלי קצבת ילד נכה עלה מ-6.3 לאלף ילדים ל-11.0 לאלף.<ref name="children2012"/> דבר זה יכול להצביע על עליה בשיעור הילדים הנכים בעלי מוגבלות חמורה, ו/או על עליה בתמיכה שמספקת המדינה לילדים בעלי מוגבלות והקלה בקריטריונים לקבלת תמיכה.  

נתוני המועצה לשלום הילד מצביעים על עליה דרמטית במספר הילדים המקבלים קצבת נכה במשך השנים. בין 1995 ל-2011 שיעור הילדים לאלף של ילדים בעלי קצבת ילד נכה עלה מ-6.3 לאלף ילדים ל-11.0 לאלף.<ref name="children2012"/> דבר זה יכול להצביע על עליה בשיעור הילדים הנכים בעלי מוגבלות חמורה, ואו על עליה בתמיכה שמספקת המדינה לילדים בעלי מוגבלות והקלה בקריטריונים לקבלת תמיכה.  

מתוך הילדים שקיבלו קצבת ילד נכה, הסיבה לזכות של 26.1% מתוכם היא תלות בזולת. 25.5% נוספים מקבלים את הגמלה בגין [[אוטיזם]] ו-13.9% בגין בעיות שמיעה.<ref name="children2012"/>

מתוך הילדים שקיבלו קצבת ילד נכה, הסיבה לזכות של 26.1% מתוכם היא תלות בזולת. 25.5% נוספים מקבלים את הגמלה בגין [[אוטיזם]] ו-13.9% בגין בעיות שמיעה.<ref name="children2012"/>