שינויים

==רעיון השוק==

==רעיון השוק==

רעיון השוק המווסת את עצמו שולט במחשבה הכלכלית המערבית. ו/אולם, התחושה הקווחת בקרב רבים היא שהשור אינו מוסגל לסוות את עצמו כמצופה. השאלה היא מהו מקורו של רעיון זה?

רעיון השוק המווסת את עצמו שולט במחשבה הכלכלית המערבית. ואולם, התחושה הקווחת בקרב רבים היא שהשור אינו מוסגל לסוות את עצמו כמצופה. השאלה היא מהו מקורו של רעיון זה?

מקורו של רעיון השוק במציאות הכלכלית הרווחת בתקופה של סוף המאה ה-19. אז התקיימו שווקים מקומיים רבים בהם התחרו מורכים רבים מאוד וקטנים זה בזה. המוכרים והקונים מכירים זה את זה, גם אם רק באופן שטחי - כך שתופאות של הונאה ורמאות לא יכולות להתפשט. שוק כזה מועיל לכל הצדדים: הוא מאפשר למוכרים לקבל מחיר גבוה במעט מעלות הייצור ולקונים לקנות את מה שהם רוצים במחיר הנמוך ביותר האפשרי. בנוסף, ללא כל ררות מתאמת - המחירים המושפעים מביקוש והיצע מכוונים את הייצור לכמויות הרצויות.

מקורו של רעיון השוק במציאות הכלכלית הרווחת בתקופה של סוף המאה ה-19. אז התקיימו שווקים מקומיים רבים בהם התחרו מורכים רבים מאוד וקטנים זה בזה. המוכרים והקונים מכירים זה את זה, גם אם רק באופן שטחי - כך שתופאות של הונאה ורמאות לא יכולות להתפשט. שוק כזה מועיל לכל הצדדים: הוא מאפשר למוכרים לקבל מחיר גבוה במעט מעלות הייצור ולקונים לקנות את מה שהם רוצים במחיר הנמוך ביותר האפשרי. בנוסף, ללא כל ררות מתאמת - המחירים המושפעים מביקוש והיצע מכוונים את הייצור לכמויות הרצויות.

==כלכלה מעורבת ומדינת רווחה==

==כלכלה מעורבת ומדינת רווחה==

בתיאוריה ה[[כלכלה נאו קלאסית|ניאו קלאסית]] מבית מדרשו של [[פול סמואלסון]] רואה את הכלכלה המודרנית כ-'''כלכלה מעורבת''' בה הן המגזר הפרטי והן הממשלתי משחקים תפקיד. זאת, כאשר תפקידים מסויימים שמורים למגזר הממשלתי (קביעת שיעורי ריבית, ויסות מונופולים וכו'). לפי תורה זו תפקידה של הממשלה הוא לתקן [[כשלי שוק]] וזהו תפקיד חשוב ביותר. לכן חשוב שהממשלה תישא באחריות למעשה ותעמוד למבחן באמצעות מנגנונים דמוקרטיים. התיאוריה הניאו קלאסית של כלכלה מעורבת קנתה לה השפעה בקרב חוגי הממשל בשנות השישים ונראה היה שישומה מוביל לכלכלה צומחת, מעוטת אבטלה ואינפלציה. ו/אולם כמה ביקורות הושמעו כנגד התיאוריה עוד בטרם היא נתקלה במשברי הסטגפלציה (אינפציה ואבטלה, תופעה בלתי-הגיונית מבחינת התיאוריה) של שנות השבעים:

בתיאוריה ה[[כלכלה נאו קלאסית|ניאו קלאסית]] מבית מדרשו של [[פול סמואלסון]] רואה את הכלכלה המודרנית כ-'''כלכלה מעורבת''' בה הן המגזר הפרטי והן הממשלתי משחקים תפקיד. זאת, כאשר תפקידים מסויימים שמורים למגזר הממשלתי (קביעת שיעורי ריבית, ויסות מונופולים וכו'). לפי תורה זו תפקידה של הממשלה הוא לתקן [[כשלי שוק]] וזהו תפקיד חשוב ביותר. לכן חשוב שהממשלה תישא באחריות למעשה ותעמוד למבחן באמצעות מנגנונים דמוקרטיים. התיאוריה הניאו קלאסית של כלכלה מעורבת קנתה לה השפעה בקרב חוגי הממשל בשנות השישים ונראה היה שישומה מוביל לכלכלה צומחת, מעוטת אבטלה ואינפלציה. ואולם כמה ביקורות הושמעו כנגד התיאוריה עוד בטרם היא נתקלה במשברי הסטגפלציה (אינפציה ואבטלה, תופעה בלתי-הגיונית מבחינת התיאוריה) של שנות השבעים:

* מדוע אי השוויון בהכנסות ובהון נשאר כשהיה לפני 60 שנה (נכון לזמן כתיבת הספר) למרות כל התוכניות הממשלתיות להקטנתו והנטייה הטבעית של השווקים ליצור שיוויון?

* מדוע אי השוויון בהכנסות ובהון נשאר כשהיה לפני 60 שנה (נכון לזמן כתיבת הספר) למרות כל התוכניות הממשלתיות להקטנתו והנטייה הטבעית של השווקים ליצור שיוויון?

'''היחסים בין מערכת התכנון ומערכת השוק'''

'''היחסים בין מערכת התכנון ומערכת השוק'''

לצד התעשיות הגדלות המרכיבות את מערכת התכנון, קיימת גם מערכת השוק המורכבת ממיליוני פירמות זעירות וקטנות. הפירמות האלה כפופות לאילוצי השוק ופעילות היא פעילות שוק חופשי אמיתי. ו/אולם, הפירמות האלה לא פועלות בחלל ריק. הפירמות המהוות את מערכת התכנון יכולות להשפיע על הנעשה בשוק באמצעות כוח הרכש וההעסקה הגדול שלהן ובזכות יכולתן לקבוע מחירים לסחורה שהן מייצרות. גלברייט קובע כי מערכת התכנון חזקה ממערכת השוק וכופה עליה את תנאיה.

לצד התעשיות הגדלות המרכיבות את מערכת התכנון, קיימת גם מערכת השוק המורכבת ממיליוני פירמות זעירות וקטנות. הפירמות האלה כפופות לאילוצי השוק ופעילות היא פעילות שוק חופשי אמיתי. ואולם, הפירמות האלה לא פועלות בחלל ריק. הפירמות המהוות את מערכת התכנון יכולות להשפיע על הנעשה בשוק באמצעות כוח הרכש וההעסקה הגדול שלהן ובזכות יכולתן לקבוע מחירים לסחורה שהן מייצרות. גלברייט קובע כי מערכת התכנון חזקה ממערכת השוק וכופה עליה את תנאיה.

'''היחסים בין כלכלה למדינה'''

'''היחסים בין כלכלה למדינה'''

גלברייט טוען שההוצאה הציבורית אינה מהווה קטגוריה כלכלית אחת. חלק מההוצאה הציבורית הוא לטובת הכלל (התחדשות עירונית, ביטוח בריאות) וחלק משרת את מערכת התכנון (תמיכה במו"פ תאגידי, מערכות תחבורה למסחר וכו'). גלברייט טעון שרוב ההוצאה הציבורית משרתת את מערכת התכנון. הכוחות הכלכליים ממערכת השוק צריכים לפנות אל הפוליטיקאים כדי היפעלו לטובתם. ו/אולם, מכיוון שהתאגידים גדולים מספיק כדי שהחלשותם תטיל סכנה על כלל המשק הלאומי, הפוליטיקאים מאמצים מדיניות שמגינה עליהם ולא על העסקים הקטנים, אם יש אבטלה במערכת התכנון, הממשלה מעודד אנשים לקנות מכוניות (על ידי הורדת המס על הדלק) בניגוד למדיניות אנרגטית המשרתת את טובת הכלל. מערכת התכנון שולטת במערכת השוק, פעם אחת באמצעות יכולתה לקבוע מחירים ותעסוקה, ופעם שנייה באמצעות יכולתה להטות את המדיניות הממשלתית לטובתה.

גלברייט טוען שההוצאה הציבורית אינה מהווה קטגוריה כלכלית אחת. חלק מההוצאה הציבורית הוא לטובת הכלל (התחדשות עירונית, ביטוח בריאות) וחלק משרת את מערכת התכנון (תמיכה במו"פ תאגידי, מערכות תחבורה למסחר וכו'). גלברייט טעון שרוב ההוצאה הציבורית משרתת את מערכת התכנון. הכוחות הכלכליים ממערכת השוק צריכים לפנות אל הפוליטיקאים כדי היפעלו לטובתם. ואולם, מכיוון שהתאגידים גדולים מספיק כדי שהחלשותם תטיל סכנה על כלל המשק הלאומי, הפוליטיקאים מאמצים מדיניות שמגינה עליהם ולא על העסקים הקטנים, אם יש אבטלה במערכת התכנון, הממשלה מעודד אנשים לקנות מכוניות (על ידי הורדת המס על הדלק) בניגוד למדיניות אנרגטית המשרתת את טובת הכלל. מערכת התכנון שולטת במערכת השוק, פעם אחת באמצעות יכולתה לקבוע מחירים ותעסוקה, ופעם שנייה באמצעות יכולתה להטות את המדיניות הממשלתית לטובתה.

'''סיכום וביקורת'''

'''סיכום וביקורת'''

התיאוריה של גלברייט מחדירה לראשונה לתוך הכלכלה את מושג הכוח, שמקורו בפוליטיקה, ומערערת הנחות יסוד רבות של התיאוריות של פרידמן וסמואלסון. בכך, היא מהווה התקדמות משמעותית. ו/אולם, גם בתיאוריה זו קיימות בעיות.

התיאוריה של גלברייט מחדירה לראשונה לתוך הכלכלה את מושג הכוח, שמקורו בפוליטיקה, ומערערת הנחות יסוד רבות של התיאוריות של פרידמן וסמואלסון. בכך, היא מהווה התקדמות משמעותית. ואולם, גם בתיאוריה זו קיימות בעיות.

* בהדגישו את כוחה של המערכת הבירוקטית/טכנוקרטית, מפחית גלברייט מכוחם של בעלי ההון, המתנגדים באופן טבעי לסוציאליזם עליו הוא ממליץ.

* בהדגישו את כוחה של המערכת הבירוקטית/טכנוקרטית, מפחית גלברייט מכוחם של בעלי ההון, המתנגדים באופן טבעי לסוציאליזם עליו הוא ממליץ.

* גלברייט רואה את הטכנוקרטיה כהתפתחות טבעית ומתחייבת של התפתחות הטכנולוגיה. ו/אולם, אין הרכח שכל התקדמות טכנולוגית תגיע לשלב זה. אם מקבלים רעיון זה, עולה הצורך לבדוק באופן היסטורי מדוע התפתחה בארה"ב הצורה הזו של שליטה טכנולוגית, הכוללת תאגידים פרטיים גדולים, עבודה לפי שעה תלולת גדולה של העובדים וכו'.

* גלברייט רואה את הטכנוקרטיה כהתפתחות טבעית ומתחייבת של התפתחות הטכנולוגיה. ואולם, אין הרכח שכל התקדמות טכנולוגית תגיע לשלב זה. אם מקבלים רעיון זה, עולה הצורך לבדוק באופן היסטורי מדוע התפתחה בארה"ב הצורה הזו של שליטה טכנולוגית, הכוללת תאגידים פרטיים גדולים, עבודה לפי שעה תלולת גדולה של העובדים וכו'.

* למרות ההתקדמות בניפוץ המיתוס של האוטונומיה הצרכנית, גלברייט לא עוסק בדטרמיניזם העמוק של הצרכן בקפיטליזם התאגידי.

* למרות ההתקדמות בניפוץ המיתוס של האוטונומיה הצרכנית, גלברייט לא עוסק בדטרמיניזם העמוק של הצרכן בקפיטליזם התאגידי.

גלברייט מדגיש את השפעות הפרסום והשיווק על בחירות הצרכנים. גורז מדגיש את ההיבטים המבניים המשפיעים על החלטות הצרכנים. לדוגמה, כאשר [[מכוניות]] הופכות לאמצעי התחבורה הנפוץ בחברה, כל סביבת החיים מתעצבת בהתאם לשימוש ברכב פרטי (ראו [[פרבור]]). כך, הופכת רכישת רכב לצורך ממשי שקשה להסתדר בלעדיו, גם אם מעדיפים אמצעי תחבורה אחרים. הבעיות שמערכת הייצור התאגידית יוצרת, הופכות למקור למוצרים חדשים למכירה לצרכנים.

גלברייט מדגיש את השפעות הפרסום והשיווק על בחירות הצרכנים. גורז מדגיש את ההיבטים המבניים המשפיעים על החלטות הצרכנים. לדוגמה, כאשר [[מכוניות]] הופכות לאמצעי התחבורה הנפוץ בחברה, כל סביבת החיים מתעצבת בהתאם לשימוש ברכב פרטי (ראו [[פרבור]]). כך, הופכת רכישת רכב לצורך ממשי שקשה להסתדר בלעדיו, גם אם מעדיפים אמצעי תחבורה אחרים. הבעיות שמערכת הייצור התאגידית יוצרת, הופכות למקור למוצרים חדשים למכירה לצרכנים.

ו/אולם, תיאוריה של כלכלה פוליטית לא יכולה לראות אנשים כצרכנים בלבד, אלא חייבת להתייחס אליהם כבני אדם שלמים. בני אדם אינם סוכנים כלכליים חסרי היסטוריה, אלא חלק ממערכת פוליטית-כלכלית-חברתית. כאשר העבודה יוצרת חוויה של דיכוי וניכור, המערכת מציעה מוצרי צריכה על מנת להקל על הלחץ הנפשי, אבל הצריכה הזו מחריפה את הבעיות החברתיות. חלק גדול מהצרכים שלנו הם חברתיים, מערכת הייצור לא מאפשרת לנו למלא אותם מכיוון שהיא מוכרת לנו מוצרים כבודדים, והיא מחריפה את הבעיות מכיוון שהיא לא יוצרת מקומות עבודה שמסוגלים למלא את הצרכים הללו אלא כאלה המחריפים אותם.

ואולם, תיאוריה של כלכלה פוליטית לא יכולה לראות אנשים כצרכנים בלבד, אלא חייבת להתייחס אליהם כבני אדם שלמים. בני אדם אינם סוכנים כלכליים חסרי היסטוריה, אלא חלק ממערכת פוליטית-כלכלית-חברתית. כאשר העבודה יוצרת חוויה של דיכוי וניכור, המערכת מציעה מוצרי צריכה על מנת להקל על הלחץ הנפשי, אבל הצריכה הזו מחריפה את הבעיות החברתיות. חלק גדול מהצרכים שלנו הם חברתיים, מערכת הייצור לא מאפשרת לנו למלא אותם מכיוון שהיא מוכרת לנו מוצרים כבודדים, והיא מחריפה את הבעיות מכיוון שהיא לא יוצרת מקומות עבודה שמסוגלים למלא את הצרכים הללו אלא כאלה המחריפים אותם.

גורז קורא לשינוי מבני של חיי העבודה, הצריכה, והקהילה, ובכך להפיג מעט מהלחץ המועמס על המשפחה הגרעינית.

גורז קורא לשינוי מבני של חיי העבודה, הצריכה, והקהילה, ובכך להפיג מעט מהלחץ המועמס על המשפחה הגרעינית.

מבחינת גורז, ישנן בעיות נוספת עם המודל של גלברייט. גלברייט טוען שמכיוון שהטכנוקרטיה חיונית לייצור כפי שהוא, הרי שהיא שולטת בו, אך זה אינו מתחייב. העבדים היו חיוניים למערכת הכלכלית של העבדות, אך לא היה להם הכוח לשלוט בה. גם הטכנוקרטים מבודדים זה מזה וסובלים מהניכור; כאשר ישנו עודף היצע של טכנוקרטים, בעלי ההון יכולים לבחור מתוכם את האלה שישרתו את האינטרסים שלהם.

מבחינת גורז, ישנן בעיות נוספת עם המודל של גלברייט. גלברייט טוען שמכיוון שהטכנוקרטיה חיונית לייצור כפי שהוא, הרי שהיא שולטת בו, אך זה אינו מתחייב. העבדים היו חיוניים למערכת הכלכלית של העבדות, אך לא היה להם הכוח לשלוט בה. גם הטכנוקרטים מבודדים זה מזה וסובלים מהניכור; כאשר ישנו עודף היצע של טכנוקרטים, בעלי ההון יכולים לבחור מתוכם את האלה שישרתו את האינטרסים שלהם.

הטכנוקרטיה רואה את עצמה כעומדת בתווך בין המעסיקים והעובדים, כאשר כל אחד מהצדדים מנסה להשפיע פוליטית על מקום העבודה לטובתו. הטכנוקרטיה מנסה לחשוף את שני הצדדים לאמיתות אובייקטיביות לא-פוליטיות של כלכלה וייצור על מנת להגדיל את הצמיחה. ו/אולם, שאיפה זו נידונה מראש לכישלון, מכיוון שכל תחומי הידע המשרתים את הטכנוקרטיה נוצרו במסגרת מציאות בה הכוח היה בידי המעסיקים ועוצבו בעידודם ותמיכתם, ולכן למעשה מאפשרים להם לשמר את כוחם.

הטכנוקרטיה רואה את עצמה כעומדת בתווך בין המעסיקים והעובדים, כאשר כל אחד מהצדדים מנסה להשפיע פוליטית על מקום העבודה לטובתו. הטכנוקרטיה מנסה לחשוף את שני הצדדים לאמיתות אובייקטיביות לא-פוליטיות של כלכלה וייצור על מנת להגדיל את הצמיחה. ואולם, שאיפה זו נידונה מראש לכישלון, מכיוון שכל תחומי הידע המשרתים את הטכנוקרטיה נוצרו במסגרת מציאות בה הכוח היה בידי המעסיקים ועוצבו בעידודם ותמיכתם, ולכן למעשה מאפשרים להם לשמר את כוחם.

'''יחסי מדינה-כלכלה'''

'''יחסי מדינה-כלכלה'''

'''בעיות בתיאוריה של גורז'''

'''בעיות בתיאוריה של גורז'''

* גורז מניח שללא התנגדות העובדים המערכת הקפיטליסטית תשרוד ותתחזק. ו/אולם, הקפיטליזם הוא שביר בפני עצמו, הוא תלוי באנרגיה זולה ולפיכך נסמך על אספקה סדירה של [[נפט]].

* גורז מניח שללא התנגדות העובדים המערכת הקפיטליסטית תשרוד ותתחזק. ואולם, הקפיטליזם הוא שביר בפני עצמו, הוא תלוי באנרגיה זולה ולפיכך נסמך על אספקה סדירה של [[נפט]].

* הרעיונות של גורז בדבר השגת כוח על ידי הפועלים נסמכים על דמותו של מעמד הפועלים הצרפתי, המאוחד יחסית ובעל מסורת סוציאליסטית. מעמד הפועלים האמריקני מפוצל ומפורד על ידי הבדלי גזע עמוקים. רוב המאבק של פועלים באמריקה מתבצע האחד על חשבון השני.

* הרעיונות של גורז בדבר השגת כוח על ידי הפועלים נסמכים על דמותו של מעמד הפועלים הצרפתי, המאוחד יחסית ובעל מסורת סוציאליסטית. מעמד הפועלים האמריקני מפוצל ומפורד על ידי הבדלי גזע עמוקים. רוב המאבק של פועלים באמריקה מתבצע האחד על חשבון השני.

* גורז רואה את המדינה כמסייעת עוצמתית לקפיטליזם. ואלם גורז מתעלם מהאפשרות שהסיוע שמהדינה מעניקה לקפיטליזם יחליש אותה עד-כדי התמוטטות. במידה והמדינה לא תוכל לספק תעסוקה מלאה ולשלוט באינפלציה, היא עלולה להתפרק מנכסי הכוח שלה. בנוסף, קיימים בחלט מצבים בהם המדינה לא משרתת את הקפיטליזם אלא את האזרחים.

* גורז רואה את המדינה כמסייעת עוצמתית לקפיטליזם. ואלם גורז מתעלם מהאפשרות שהסיוע שמהדינה מעניקה לקפיטליזם יחליש אותה עד-כדי התמוטטות. במידה והמדינה לא תוכל לספק תעסוקה מלאה ולשלוט באינפלציה, היא עלולה להתפרק מנכסי הכוח שלה. בנוסף, קיימים בחלט מצבים בהם המדינה לא משרתת את הקפיטליזם אלא את האזרחים.