שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 4 בתים ,  23:06, 11 באוקטובר 2015
מ
החלפת טקסט – "ואו" ב־"ו/או"
שורה 2: שורה 2:  
{{מאמר לא שלם}}
 
{{מאמר לא שלם}}
   −
ביסוד התאוריות הכלכליות  המוכרות כיום (קלאסית, נאו קלאסית, קינסיינית או מרקסיסטית) עומדת טעות בסיסית. הדרך הפשוטה ביותר להמחיש טעות זאת היא להשוותה למערכת משוואות שבה אין התייחסות לסימן מינוס.  
+
ביסוד התאוריות הכלכליות  המוכרות כיום (קלאסית, נאו קלאסית, קינסיינית או מרקסיסטית) עומדת טעות בסיסית. הדרך הפשוטה ביותר להמחיש טעות זאת היא להשוותה למערכת משוו/אות שבה אין התייחסות לסימן מינוס.  
    
ההבנה בדר טיבו הדינמי והמערכתי של המחסור, יכולה להסביר בצורה טובה יותר מושגים כמו עוני, צמיחה או בעיות סביבה.  
 
ההבנה בדר טיבו הדינמי והמערכתי של המחסור, יכולה להסביר בצורה טובה יותר מושגים כמו עוני, צמיחה או בעיות סביבה.  
שורה 85: שורה 85:  
האם הפעילות הכלכלית משפיעה עלינו לא רק דרך המוצרים אותם אנו קונים? היא משפיעה על הסביבה הפיסית (לדוגמא סלילת כבישים או הנחת מדרכות או הטיית נהרות). היא משפיעה על החברה (לדוגמא בשאלה אם שני בני הזוג או רק אחד מהם עובד), והיא משפיעה על הגוף והנפש שלנו.  
 
האם הפעילות הכלכלית משפיעה עלינו לא רק דרך המוצרים אותם אנו קונים? היא משפיעה על הסביבה הפיסית (לדוגמא סלילת כבישים או הנחת מדרכות או הטיית נהרות). היא משפיעה על החברה (לדוגמא בשאלה אם שני בני הזוג או רק אחד מהם עובד), והיא משפיעה על הגוף והנפש שלנו.  
   −
כשההשפעה היא חיובית, יש אינטרס להגדיר אותה ולדרוש עליה כסף (אם ניתן). אם היא שלילית יש אינטרס מצד הנפגעים להגדיר אותה ולדרוש הפסקתה או תשלום פיצוי עליה – אבל היות ומי שנפגע לרוב אינו מודע לפגיעה, לגורמים לה, לחומרתה; וגם אם כן עליו לבצע מהלך של קואורדינציה בין נפגעים רבים מול הצד הפוגע, הרי שהשפעות אלו נשארות לרוב בלתי מוגדרות וללא ייצוג לא בפוליטיקה ולא בדיון האקדמי.  
+
כשההשפעה היא חיובית, יש אינטרס להגדיר אותה ולדרוש עליה כסף (אם ניתן). אם היא שלילית יש אינטרס מצד הנפגעים להגדיר אותה ולדרוש הפסקתה או תשלום פיצוי עליה – אבל היות ומי שנפגע לרוב אינו מודע לפגיעה, לגורמים לה, לחומרתה; וגם אם כן עליו לבצע מהלך של קו/אורדינציה בין נפגעים רבים מול הצד הפוגע, הרי שהשפעות אלו נשארות לרוב בלתי מוגדרות וללא ייצוג לא בפוליטיקה ולא בדיון האקדמי.  
    
הדוגמא המוכרת ביותר אולי בתחום של ייצור המחסור שייכת לעולם הבריאות. בריאות בראיה הוליסטית שמה את הדגש על אורח חיים נכון במטרה למנוע את המחלות והפגיעות. ברור שאם נדבקת בחיידק, או קיבלת גידול סרטני או שכאוב לך הגב, הרפואה המערבית יכולה לנסות (ובחלק מהמקרים גם להצליח) לעזור להקל את המצב או לפתור את הבעיה. השאלה מה גרם לבעיה מלכתחילה? האם לחץ בעבודה יכול להוביל למצב "סטרס" של הגוף או של המערכת החיסונית ולהחלשה שלה? האם נשימה של אדי בנזן בתחנת הדלק או אכילה של צבעי מאכל יכולים לגרור גידולים סרטניים ? או שישיבה ממושכת על כיסא במשרד ללא התעמלות תגרור כאבי הגב? התשובה של הרפואה כיום היא  בפרוש "כן".   
 
הדוגמא המוכרת ביותר אולי בתחום של ייצור המחסור שייכת לעולם הבריאות. בריאות בראיה הוליסטית שמה את הדגש על אורח חיים נכון במטרה למנוע את המחלות והפגיעות. ברור שאם נדבקת בחיידק, או קיבלת גידול סרטני או שכאוב לך הגב, הרפואה המערבית יכולה לנסות (ובחלק מהמקרים גם להצליח) לעזור להקל את המצב או לפתור את הבעיה. השאלה מה גרם לבעיה מלכתחילה? האם לחץ בעבודה יכול להוביל למצב "סטרס" של הגוף או של המערכת החיסונית ולהחלשה שלה? האם נשימה של אדי בנזן בתחנת הדלק או אכילה של צבעי מאכל יכולים לגרור גידולים סרטניים ? או שישיבה ממושכת על כיסא במשרד ללא התעמלות תגרור כאבי הגב? התשובה של הרפואה כיום היא  בפרוש "כן".   
שורה 124: שורה 124:  
נראה ברור מאליו שמצבו של האדם בעל הנעליים טוב ממצבו של האדם היחף. מצד שני העניין לא כזה פשוט. מי שהולך בנעליים, עור כף הרגל שלו נהיה עדין והוא מאבד גם  את הידע הדרוש כדי לדעת איך ללכת יחף בנוחות. יכול להיות בהחלט שמצבו של אדם שכל חייו היה יחף ישתפר אם ניתן לו נעליים, אבל הנקודה הלא פחות חשובה היא שאדם מערבי יחף שיאלץ ללכת באותו מקום (באותו אקלים), את אותו המרחק יחווה מחסור גדול יותר. אדם שלא הלך יחף בחייו, יסבול יותר מקור וחום קוצים ואבנים.  
 
נראה ברור מאליו שמצבו של האדם בעל הנעליים טוב ממצבו של האדם היחף. מצד שני העניין לא כזה פשוט. מי שהולך בנעליים, עור כף הרגל שלו נהיה עדין והוא מאבד גם  את הידע הדרוש כדי לדעת איך ללכת יחף בנוחות. יכול להיות בהחלט שמצבו של אדם שכל חייו היה יחף ישתפר אם ניתן לו נעליים, אבל הנקודה הלא פחות חשובה היא שאדם מערבי יחף שיאלץ ללכת באותו מקום (באותו אקלים), את אותו המרחק יחווה מחסור גדול יותר. אדם שלא הלך יחף בחייו, יסבול יותר מקור וחום קוצים ואבנים.  
   −
כלכלנים יאמרו שמחסור הוא עניין סובייקטיבי ואוטונומי לחלוטין. אם כך הם ישמחו לבצע את ההתערבות הבאה – אנשים שגדלו יחפים ואנשים שכל חייהם נעלו נעליים יתבקשו לצעוד  3 קילומטרים כשהם יחפים או שיקנו נעליים לפי מידתם. לרשותם סכום כסף זהה, ויש להם הכנסה זהה בהווה ובעתיד. אם המחסור הוא סובייקטיבי לחלוטין לא יהיה הבדל מובהק בין 2 הקבוצות בקניית הנעליים. מי מוכן לשים כסף על אפשרות זו?
+
כלכלנים יאמרו שמחסור הוא עניין סובייקטיבי ו/אוטונומי לחלוטין. אם כך הם ישמחו לבצע את ההתערבות הבאה – אנשים שגדלו יחפים ואנשים שכל חייהם נעלו נעליים יתבקשו לצעוד  3 קילומטרים כשהם יחפים או שיקנו נעליים לפי מידתם. לרשותם סכום כסף זהה, ויש להם הכנסה זהה בהווה ובעתיד. אם המחסור הוא סובייקטיבי לחלוטין לא יהיה הבדל מובהק בין 2 הקבוצות בקניית הנעליים. מי מוכן לשים כסף על אפשרות זו?
    
אני לא טוען שהמצב "העדר נעל" טוב תמיד מהמצב "עם נעל". אלא שמצב הנכון יותר הוא <עם נעל, ללא יכולת ללכת יחף> לעומת <ללא נעל, עם יכולת ללכת יחף>. בהחלט יכול להיות שהסל הראשון (שכולל נעל), עדיף על המצב השני. כל מה שאני טוען הוא שהתבוננות על כמה משלמים (גם לא ביחידות תועלת) על נעל לא תיתן את המחיר האמיתי שלה. המוצר לכאורה רק מספק חבילה חיובית, אבל למעשה יש לו מחיר "צל" שלילי.  
 
אני לא טוען שהמצב "העדר נעל" טוב תמיד מהמצב "עם נעל". אלא שמצב הנכון יותר הוא <עם נעל, ללא יכולת ללכת יחף> לעומת <ללא נעל, עם יכולת ללכת יחף>. בהחלט יכול להיות שהסל הראשון (שכולל נעל), עדיף על המצב השני. כל מה שאני טוען הוא שהתבוננות על כמה משלמים (גם לא ביחידות תועלת) על נעל לא תיתן את המחיר האמיתי שלה. המוצר לכאורה רק מספק חבילה חיובית, אבל למעשה יש לו מחיר "צל" שלילי.  
שורה 175: שורה 175:  
שימו לב בבקשה שאף לא אחד מ3 מהסוגים שעליהם דיברתי לא דומה למה שציירים בעקומות התועלת של הכלכלנים – דבר סטטי בזמן, אינו תלוי צריכה קודמת או במאמץ של אחרים, אינו תלוי במחיר (סיגנל למאמץ של אחרים), ושהינו אינסופי בכמותו. רק השילוב של 3 התחומים ובלבול מתמיד בינם יוצר מצב של דימיון למצב המתואר בכלכלה.
 
שימו לב בבקשה שאף לא אחד מ3 מהסוגים שעליהם דיברתי לא דומה למה שציירים בעקומות התועלת של הכלכלנים – דבר סטטי בזמן, אינו תלוי צריכה קודמת או במאמץ של אחרים, אינו תלוי במחיר (סיגנל למאמץ של אחרים), ושהינו אינסופי בכמותו. רק השילוב של 3 התחומים ובלבול מתמיד בינם יוצר מצב של דימיון למצב המתואר בכלכלה.
   −
הבחנה בין 3 סוגי המחסור (ואולי קיימים גם נוספים, מה לגבי זהות אישית שליחות מטרה בחיים ?) נותנת תקווה להתחלת טיפול רציני יותר - היות והתחום הראשון הוא סופי - יש אפשרות להשיג אותו.
+
הבחנה בין 3 סוגי המחסור (ו/אולי קיימים גם נוספים, מה לגבי זהות אישית שליחות מטרה בחיים ?) נותנת תקווה להתחלת טיפול רציני יותר - היות והתחום הראשון הוא סופי - יש אפשרות להשיג אותו.
    
היות והתחום השני הוא אינסופי אבל יחסי לאנשים אחרים - יש אולי אפשרות להקטין אותו למינימום (אם אכן הדבר מוצדק), על ידי הסדרים חברתיים כשלהם , או אם לא למינימום לאיזה שהיא רמה שהיא "אופטימלית" במובן כשלהו.
 
היות והתחום השני הוא אינסופי אבל יחסי לאנשים אחרים - יש אולי אפשרות להקטין אותו למינימום (אם אכן הדבר מוצדק), על ידי הסדרים חברתיים כשלהם , או אם לא למינימום לאיזה שהיא רמה שהיא "אופטימלית" במובן כשלהו.

תפריט ניווט