שורה 91: |
שורה 91: |
| [[המהפכה הירוקה]] היא המעבר ל[[חקלאות תעשייתית]] המבוססת על [[מיכון חקלאי]], [[דשן כימי]] ו[[חומרי הדברה]], והיא הובילה לגידול עצום בתנובה החקלאית ואפשרה [[גידול אוכלוסין|גידול עצום]] ב[[אוכלוסיית העולם]]. חקלאות זו היא [[חקלאות בת קיימא|חקלאות בלתי מקיימת]]. | | [[המהפכה הירוקה]] היא המעבר ל[[חקלאות תעשייתית]] המבוססת על [[מיכון חקלאי]], [[דשן כימי]] ו[[חומרי הדברה]], והיא הובילה לגידול עצום בתנובה החקלאית ואפשרה [[גידול אוכלוסין|גידול עצום]] ב[[אוכלוסיית העולם]]. חקלאות זו היא [[חקלאות בת קיימא|חקלאות בלתי מקיימת]]. |
| | | |
− | חקלאות תעשייתית מבוססת על שימוש ב [[משאבים מתכלים]] כמו [[נפט]] להכנת [[חומרי הדברה]], ו[[גז טבעי]], [[פוספט]] ו[[אשלג]] לייצור [[דשן כימי]], כמו כן היא מלווה ב[[בעיות סביבתיות]] נוספות כמו [[זיהום חקלאי]], [[סחף קרקע]] ופגיעה ב[[מחזור החנקן]] וב[[מחזור הזרחן]]. כל אלה יוצרים בעיות לא רק עבור [[מערכות אקולגיות]] והשפעות בריאותיות אלא גם מהוות סיכון לחקלאות עצמה. | + | חקלאות תעשייתית מבוססת על שימוש ב [[משאבים מתכלים]] כמו [[נפט]] להכנת [[חומרי הדברה]], ו[[גז טבעי]], [[פוספט]] ו[[אשלג]] לייצור [[דשן כימי]], כמו כן היא מלווה ב[[בעיות סביבתיות]] נוספות כמו [[זיהום חקלאי]], [[סחף קרקע]] ופגיעה ב[[מחזור החנקן]] וב[[מחזור הזרחן]]. כל אלה יוצרים בעיות לא רק עבור [[מערכות אקולוגיות]] והשפעות בריאותיות אלא גם מהוות סיכון לחקלאות עצמה. |
| | | |
| חקלאות תעשייתית הובילה ל[[מונוקלצ'ר]] - גידול של מספר מצומצם של זנים שנה אחר שנה על פני שטחים עצומים בכל רחבי העולם. דבר זה יצר "וואקום אקולוגי" שאותו יכלו לנצל מזיקים ומחלות. מונוקלצ'ר מהווה סיכון [[חוסן]] משמעותי ל[[ביטחון תזונתי|ביטחון התזונתי]] העולמי. היום מגודלים באופן נרחב רק 4 זנים של תפוחי אדמה בכל רחבי העולם, וזאת לעומת אלפי זנים שגודלו במאה ה-19. 97% מזני הירקות שגודלו בתחילת המאה ה-20 נכחדו. | | חקלאות תעשייתית הובילה ל[[מונוקלצ'ר]] - גידול של מספר מצומצם של זנים שנה אחר שנה על פני שטחים עצומים בכל רחבי העולם. דבר זה יצר "וואקום אקולוגי" שאותו יכלו לנצל מזיקים ומחלות. מונוקלצ'ר מהווה סיכון [[חוסן]] משמעותי ל[[ביטחון תזונתי|ביטחון התזונתי]] העולמי. היום מגודלים באופן נרחב רק 4 זנים של תפוחי אדמה בכל רחבי העולם, וזאת לעומת אלפי זנים שגודלו במאה ה-19. 97% מזני הירקות שגודלו בתחילת המאה ה-20 נכחדו. |
שורה 103: |
שורה 103: |
| בנוסף לשינוי זה יש גם שינוי מוסדי שבו מכירת המזון לא מובצעת מול צרכנים באופן ישיר אלא לרשתות שיווק של מזון. דבר זה מקשה על שיווק תוצרת טריה ו[[מזון אורגני|אורגנית]] שכן יש דרישה לעמידות התוצרת החקלאית לאורך זמן רב, וכן יש נתק בין הצרכנים לבין המגדלים - כך שהצרכנים לא מודעים לדרכים בהן שיטות הגידול התעשתיות עלולות לפגוע בבריאותם - אם בצורה ישירה (רעלים במזון) או בצורה עקיפה ([[עמידות לאנטיביוטיקה]] או תרומה ל[[זיהום מים]] לדוגמה). | | בנוסף לשינוי זה יש גם שינוי מוסדי שבו מכירת המזון לא מובצעת מול צרכנים באופן ישיר אלא לרשתות שיווק של מזון. דבר זה מקשה על שיווק תוצרת טריה ו[[מזון אורגני|אורגנית]] שכן יש דרישה לעמידות התוצרת החקלאית לאורך זמן רב, וכן יש נתק בין הצרכנים לבין המגדלים - כך שהצרכנים לא מודעים לדרכים בהן שיטות הגידול התעשתיות עלולות לפגוע בבריאותם - אם בצורה ישירה (רעלים במזון) או בצורה עקיפה ([[עמידות לאנטיביוטיקה]] או תרומה ל[[זיהום מים]] לדוגמה). |
| | | |
− | בסופו של תהליך, כמו בתהליך של המהפכה החקלאית, החקלאות התעשייתית איפשרה גידול באוכלוסיה שבתורה תלויה בחקלאות זו כדי לשרוד, אלא שהחקלאות אינה בת קיימא. נסיון לעבור לחקלאות מקיימת יותר פרושו התמודדות עם סוגיות כמו ייקור המזון, הקטנת האוכלוסיה ו[[ייצוב אוכלוסין|ייצובה]] על גודל מקיים, ושינוי הרגלי החיים. דברים אלה היו יכולים להיות קלים יותר לביצוע עם אוכלוסיה קטנה יותר שפרושה לחץ קטן יותר על [[מערכות אקולגיות]] ושטחי חקלאות גדולים יותר לכל אדם. | + | בסופו של תהליך, כמו בתהליך של המהפכה החקלאית, החקלאות התעשייתית איפשרה גידול באוכלוסיה שבתורה תלויה בחקלאות זו כדי לשרוד, אלא שהחקלאות אינה בת קיימא. נסיון לעבור לחקלאות מקיימת יותר פרושו התמודדות עם סוגיות כמו ייקור המזון, הקטנת האוכלוסיה ו[[ייצוב אוכלוסין|ייצובה]] על גודל מקיים, ושינוי הרגלי החיים. דברים אלה היו יכולים להיות קלים יותר לביצוע עם אוכלוסיה קטנה יותר שפרושה לחץ קטן יותר על [[מערכות אקולוגיות]] ושטחי חקלאות גדולים יותר לכל אדם. |
| | | |
| ==נעילות אחרות== | | ==נעילות אחרות== |