שינויים

'''חקלאות בעולם השלישי''' מתאפיינת במיליוני איכרים זעירים מצד אחד, החיים מהיד לפה, ובשליטה של חברות חקלאות ענקיות המהוות [[מונופול]] ו[[מונופסון]] מצד שני.  

'''חקלאות בעולם השלישי''' מתאפיינת במיליוני איכרים זעירים מצד אחד, החיים מהיד לפה, ובשליטה של חברות חקלאות ענקיות המהוות [[מונופול]] ו[[מונופסון]] מצד שני.  

במשך השנים רבות דחקו מדינות המערב ומוסדות כמו [[קרן המטבע הבינלאומית]] ו[[הבנק העולמי]] ב[[מדינות העניות]] לעבור ל[[כלכלת שוק חופשי]] בכל הקשור ל[[חקלאות]], כלומר לוותר על סובסידיות ממשלתיות לחקלאים, למרות שארצות הברית ומדינות אירופה עצמן מסבסדות את החלקאים שלהם בצורות שונות, ובאופן ניכר.  

במשך השנים רבות דחקו מדינות המערב ומוסדות כמו [[קרן המטבע הבינלאומית]] ו[[הבנק העולמי]] ב[[מדינות העניות]] לעבור ל[[כלכלת שוק חופשי]] בכל הקשור ל[[חקלאות]], כלומר לוותר על סובסידיות ממשלתיות לחקלאים, למרות שארצות הברית ומדינות אירופה עצמן מסבסדות את החקלאים שלהם בצורות שונות, ובאופן ניכר.  

בד בבד מוסדות אלו, [[כלכלנים]] ומדינות המערב עודדו את המדינות לעבור מ[[חקלאות קיום]] ל[[חקלאות לייצוא]], בטענה שדבר זה יכניס [[כסף]] רב יותר לכלכלות המדינות, ומתוך התאוריה של [[יתרון יחסי]] בתחום של [[סחר חוץ]]. אחת הבעיות של גישה זו היתה שכאשר מדינות רבות נקטו בה בו זמנית נוצרו עודפי מזון כך ש[[שוק המזון העולמי|מחיר המזון]] ירד והמדינות נקלעו למצוקה כלכלית.  

בד בבד מוסדות אלו, [[כלכלנים]] ומדינות המערב עודדו את המדינות לעבור מ[[חקלאות קיום]] ל[[חקלאות לייצוא]], בטענה שדבר זה יכניס [[כסף]] רב יותר לכלכלות המדינות, ומתוך התאוריה של [[יתרון יחסי]] בתחום של [[סחר חוץ]]. אחת הבעיות של גישה זו היתה שכאשר מדינות רבות נקטו בה בו זמנית נוצרו עודפי מזון כך ש[[שוק המזון העולמי|מחיר המזון]] ירד והמדינות נקלעו למצוקה כלכלית.