שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שעור: 8. צריכה ומחסור (הצגת מקור)

גרסה מ־21:35, 25 במאי 2006

נוספו 21,559 בתים ,  21:35, 25 במאי 2006
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
===פרסום===
+
==מבנה השיעור==
−
===אוטונומיה===
+
*המחסור בכלכלה
−
===ייצור מחסור===
+
*סוגי מחסור
−
ניכור, פרבור, תרבות הצריכה כדוגמאות לייצור מחסור
+
*ייצור מחסור
−
===צריכה ואושר===
+
*דוגמה – פרבור וחוצה ישראל
−
כלכלה בודיהסטית, איסטרלינג, ביקורת על צמיחה (אולי אם נספיק גם כסף)
+
*סיכום
   −
תרבות הצריכה , קפיטליזם כתרבות
+
==מחסור בתיאוריה הכלכלית==
 +
===מושג המחסור בתיאוריה הכלכלית===
 +
*רעיון המחסור הוא יסודי בתיאוריה הכלכלית
 +
*מוצרים כלכליים הם מוצרים שנמצאים במחסור
 +
*כלומר – יחסית לכמות שאנשים חושקים בה, יש פחות מידי מוצרים
 +
*אחרת המוצר הוא "מוצר חופשי"
 +
*הכלכלה עוסקת רק במוצרים כלכליים
 +
 
 +
 
 +
מבוא לכלכלה - מיקרו כלכלה, יצחק אורון, נילי מארק, גליה עופר. (עמ' 9,11):
 +
"הגדרה: מוצר הינו סחורה או שירות המיועדים '''להשביע''' את רצונם של בני האדם."
 +
 
 +
"בניגוד למוצר כלכלי, מוצר חופשי הוא מוצר '''המצוי''' בשפע כזה
 +
  אשר כל כמות רצויה ממנו ניתנת להשגה מבלי לוותר על מוצרים אחרים..."
 +
 
 +
  "מרב המוצרים המוכרים לנו הנם מוצרים כלכליים. היות שרק מוצרים אלו
 +
  מחייבים שימוש בשיקולים כלכליים, '''יעסוק הדיון במוצרים אלה בלבד'''."
 +
 
 +
* "מצוי"– ניתוח סטאטי בזמן
 +
 
 +
===מאפיינים של המחסור (בכלכלה)===
 +
* טבעי (ולא מוסדי)
 +
* מוחלט – אישי (ולא יחסי)
 +
* אוטונומי (ולא מושפע מדעותיהם ומעשיהם של אחרים)
 +
* מוחשי (ולא חברתי או רוחני)
 +
* כמותי (ולא איכותי)
 +
* סובייקטיבי (ולא אובייקטיבי)
 +
 
 +
* מהי מטרת הכלכלה? הקטנת המחסור על ידי ייצור מוצרים והקטנת הפער בין הרצון לבין הצריכה
 +
* יותר מוצרים=> יותר רווחה=> יותר אושר
 +
 
 +
===מסקנה – רובינזון קרוזו===
 +
* שלום! שמי רובניזון קרוזו, ואני חי על אי. הכל אני מייצר לבדי ובעצמי
 +
* ככל שאעבוד קשה יותר, ויהיו לי יותר מכונות, כך יגדלו התפוקה, הצריכה וההנאה שלי
 +
===בעיות===
 +
*האושר לא גדל – אפילו קצת קטן (איסטרלין)
 +
*דווקא שכיחות הדיכאון גדלה
 +
*אולי בגלל אי שוויון?
 +
* אם המחסור הוא אינסופי, אך אי אפשר להתקרב לאינסוף, מה הטעם לנסות?
 +
*הדיון שהוצג עד כה גורם לבלבול מושגים, באופן שמקשה על הבנת הכלכלה
 +
* משהו דפוק במושגי היסוד של הדיון עד כה.
 +
 
 +
==קווים לדמותו של המחסור במציאות==
 +
 
 +
===מוצרים כספקי תפקוד===
 +
* תועלת לא נובעת מצריכת מוצרים או מפנאי, אלא מיכולת לקבל תפקודים
 +
* מוצרים – מקרה פרטי של הספקת תפקודים
 +
* מוצר שלא מספק תפקוד רצוי הוא "מקולקל"
 +
* תפקוד יכול לנבוע ממערכות לא כלכליות – כמו משפחה, חברים, סביבה, או הגוף שלנו
 +
* תפקוד – הסיבה למוצרים משלימים ומתחרים
 +
 
 +
===עולם מלא במערכות===
 +
* העולם אינו "ריק" לפני שרובינזון קרוזו (הכלכלה) מתחיל לייצר - העולם מלא
 +
* הוא לא סתם מלא בדברים בדידים (כמו תפוזים) אלא הוא מלא במערכות פועלות
 +
* המספקות תפקודים ומשפיעות זו על זו
 +
* הפעילות הכלכלית יכולה לפגוע במערכות אלו: על ידי כך שתפקודים שקודם היו בשפע, יהפכו להיות במחסור
 +
 
 +
===מערכות===
 +
*הגדלת המחסור על ידי פגיעה במערכות בהן אנו חיים ומהן אנו מורכבים  - באופן מכוון או מודחק
 +
 
 +
==3 סוגי המחסור==
 +
===1. מחסור הישרדות מיידית===
 +
* רעב, שמירה על חום הגוף
 +
* אובייקטיבי, סופי, לא יחסי, ססטי
 +
===2. מחסור יחסי לחברה===
 +
* ססטוס חברתי, לימודים, מציאת בן זוג
 +
* אובייקטיבי, אינסופי, יחסי, דינאמי
 +
===3. מחסור גירוי עצבי===
 +
* מין, יין, אוכל טוב, השכלה, תחביבים
 +
* סובייקטיבי, אינסופי, יחסי – לצריכה, דינאמי
 +
 
 +
===הערות על סוגי המחסור===
 +
*מחסור יחסי לאחרים אינו סטטי ומביא ל'מרוץ חימוש' - כשכולם עומדים על הרגליים, איש לא
 +
רואה טוב יותר את ההצגה
 +
*יותר ויותר אנרגיה חברתית מושקעת בסיפוק מחסור יחסי לחברה (סטטוס, לימודים, מותרות)
 +
* אנשים אחרים נותרים עם 3 סוגי המחסור (לא רק שרידה) ויוצרים בעיות (מחסור) לאחרים – אלימות, אומללות, פשע...
 +
 
 +
===סיכום ביניים - המחסור במציאות===
 +
* המחסור נובע מהיות האנשים גופים ביולוגיים, החיים בחברה מורכבת, במשפחה, בעלי תודעה, ותלויים בסביבה
 +
* לסיפוק המחסור אנו זקוקים לתפקודים הניתנים על ידי מערכות שסביבנו
 +
* מערכות הן דבר שדורש תחזוקה כדי להתקיים
 +
* פגיעה במצב המערכת גורם לה למאמץ כדי שלא "להתדרדר", ומקשה עליה לספק תפקודים
 +
 
 +
==ייצור מחסור==
 +
===פעולה משפיעה על העולם===
 +
* פעילות כלכלית, כמו ייצור או תחרות, משפיעה על העולם – הפיזי, החברתי, הנפשי, הבריאותי
 +
* לכל פעילות (כלכלית) יש השפעות מערכתיות!
 +
* השפעה: חיזוק או החלשה של תפקוד מערכתי
 +
* טענו קודם שהערך של מוצר נגרם מזה שהוא מספק חבילת תפקודים
 +
* השפעות חיוביות: במובן שיש אנשים שרוצים את חבילת התפקודים
 +
===השפעות חיוביות===
 +
* כשיש למערכת תפקוד חיובי, היצרן ינסה:
 +
– לזהות, להגדיר את התפקוד (שמפו נגד קשקשים!)
 +
– לכמת אותו
 +
– להגן על ה"רכוש" או על "תהליך הייצור" בחוק (פטנט, להקטין תחרות)
 +
– לחזק את הביקוש לתפקוד (פרסום, הרס מערכות מתחרות)
 +
– ולמכור ולקבל תמורת חבילת התפקודים כסף (שיאפשר לקנות חבילות אחרות של תפקודים)
 +
===השפעות שליליות===
 +
* במצב זה, ליצרן יש אינטרס הפוך:
 +
– להכחיש (גם בפני עצמו), למוסס, להסתיר
 +
– לנסות למנוע בחוק או בנורמה או על ידי השפעה על התקשורת (א) את זיהוי התפקוד  ו-(ב) את הצורך בהפסקת הפגיעה או בפיצוי כספי למי שנפגע מהתפקוד השלילי
 +
* מי נפגע? עובדים, מתחרים עסקיים, צרכנים, או קבוצה כלשהי שכלל אינה מכירה את היצרן (אנשים במקום אחר, בזמן אחר)
 +
===התפשטות המחסור===
 +
* ההשפעות החיוביות "מנוכסות" על ידי המערכת הכלכלית
 +
* ההשפעות השליליות "נשארות יתומות"
 +
* הבעיה מחריפה כאשר:
 +
– לא ידועה זהות יוצר הבעיות (סרטן)
 +
– התועלת מרוכזת אבל הפגיעה מבוזרת (מכוניות)
 +
– הנזק מתרחש בעתיד (מתחם התע"ש)
 +
– פערים גדולים מידי: העניים יודעים שדופקים אותם, אבל עסוקים מידי בהישרדות מכדי להתארגן
 +
===התפשטות המחסור, שוק ותאגידים===
 +
* בדמוקרטיה – לכל אדם יש קול אחד
 +
* בשוק – לכל דולר יש קול אחד
 +
* בייצור מחסור – יש הפרדה גדלה והולכת בין מי ש"נהנה" מהמערכת – אליטה במערב וקצת בדרום, לבין מי שסובל – כל השאר
 +
* מי שמייצר הבעיות לא מקבל סיגנל על כך
 +
* פער המידע הזה גדל והולך (הדחקה, הרחקה)
 +
* אנשים לא רוצים לדעת על בעיה (עד שהיא מתפוצצת)
 +
==דוגמאות==
 +
===דגומאות בקיצור===
 +
* יחפים -> נעליים-> מדרכות (נעליים לא יתלכלכו).
 +
* פרבור
 +
* נשים לשוק העובדה +פרבור -> אוכל תעשייתי -> מחלות אוכל – סוכרת, השמנה, מחלות לב, סרטן -> התייקרות הבריאות -> צורך גדל באוכל.
 +
* זיהום מים -> קניית מים מינרלים
 +
* קהילות-> חמולות-> זוג הורים -> הורה יחיד :התייקרות הטיפול בילדים, בחולים ובזקנים.
 +
* רפואה מערבית מול רפואה הוליסטית – קל יותר למכור תרופה למחלה כרונית מלמכור עצה שתקל על המחלה
 +
* פרוק חברות הרכבות על ידי תעשיית המכוניות בארה"ב בשנות ה 40.
 +
* חברת דיו- פונט + אייל העיתונות הרסט: מסע הסתה נגד של צמח הקנביס, במטרה ליצור לעצמה שוק לחבלי הניילון שלה, שהתחרו מול חבלי הקנבוס.
 +
* פרסום, תרבות הצריכה.
 +
* הרס סביבתי- לדוגמה אפקט החממה
 +
 
 +
===דוגמא: התחממות כדור הארץ===
 +
===דוגמא: תרבות הצריכה===
 +
פרסום
 +
* לשכנע אנשים לקנות מוצר מסוים
 +
* יש השלכות מערכתיות של כלל הפרסומות ושל השפעה גדלה של תאגידים בתקשורת (יחסי ציבור, או הכנסת אייטמים לחדשות)
 +
* צנזורה תאגידית (במאבקי סביבה, עובדים)
 +
* בשנות ה-50 פרסומות מפסיקות לדבר על המוצר ומתחילת לדבר על החיים, אהבה, קשר, משמעות
 +
* אפקט של שטיפת מוח
 +
* "אנטי תראפיה" – "יש לך בעיה"
 +
השלכות של תרבות הצריכה
 +
* הגדרה עצמית: לפי מוסריות ושיוך תרבותי  לפי עבודה  לפי מוצרים או כסף
 +
* השמנה, מחלות של אוכל רווי שומנים וסוכרים
 +
* צריכה של יותר ויותר מוצרים (זיהום)
 +
* ירידה בחסכון, ירידה בשעות הפנאי
 +
* עליה במתח החברתי, באלימות
 +
* עליה בשעמום, בדיכאון ובמחלות נפשיות
 +
* "אושר" – לא עולה אלא יורד (על פני שנים)
 +
* שינוי טוטאלי של התרבות בכל הרבדים
 +
==תיאור מקרה: חוצה ישראל==
 +
חוצה ישראל – השפעות חיצוניות
 +
* מקרה קלאסי של "מתקפה קתולית, הגנה של מיתולוגיה יוונית"
 +
* בתיאוריה, לא חסרים כלים כדי למדוד את ההשפעות החיצוניות שהכביש גורם
 +
* למעשה, לא נעשו מדידות כאלה (מצד מצדדי הכביש)
 +
* אנשי האוצר  וכלכלני תחבורה "שכחו" ששוק יעיל רק אם אין השפעות חיצוניות
 +
חוצה ישראל – השפעות חיצוניות
 +
* הכביש מעודד פרבור שגורם ל:
 +
– הגדלת הנסועה ברכב
 +
– העמקת הפערים
 +
– החלשת שכבות חלשות כמו זקנים או עניים
 +
– הגדלת הסתמכות על רכב פרטי במקום תחבורה ציבורית
 +
– במקביל, אי כדאיות של תחבורה ציבורית
 +
– הגדלת הזיהום – אוויר, מים וקרקע (חשש לזיהום מים באזור מעיינות ראש העין שהם אחוז ניכר ממי השתייה של המדינה)
 +
חוצה ישראל – השפעות חיצוניות
 +
– בזבוז שטח
 +
– החלשת מרכזי הערים
 +
– ייקור שירותים ציבוריים כמו משטרה, ביוב וכו'.
 +
– הגדלת תאונות הדרכים בגלל מהירות מופרזת (אפקט גלישה)?
 +
– מתן תמריץ לממשלה לא לפתח פתרונות חלופיים
 +
– פרגמנטציה של תאי שטח – הכחדת בעלי חיים
 +
 
 +
===דוגמה תאגידי החקלאות===
 +
* כניסת תאגידי החקלאות למדינות העניות:
 +
* נישול איכרים מאדמתם: בכוח (פינוי לפרוייקטים) על ידי מונופסון (הורדת מחירי קניה), על ידי תחרות קשה וייבוש, או זיהום
 +
* השתלטות תאגידים על שוק המזון: 4 תאגידים שולטים ברוב תבואות הגרעינים בעולם
 +
* "מהפכה ירוקה": הכנסת מיכון, דשנים וריסוסים
 +
* "חגיגה" של מזון לאזרחי המערב
 +
תאגידי החקלאות – השלכות 
 +
* גידול תבואה לבשר במקום לבני אדם – העלאת מחיר התבואות ועוני, ומצד שני השמנה
 +
* אכילת יתר של בשר - סרטן המעי הגס?
 +
* עמידות מזיקים לריסוסים – כמות דומה של יבול נהרסת אבל הסביבה מזדהמת
 +
* עוני – האיכרים נוהרים לערים, אבטלה, פשיעה, חוסר בתשתיות לקלוט אותם, מחלות מדבקות
 +
* אנטיביוטיקה לבקר – התרגלות עמידות
 +
* הרס הקרקע, המלחה, מדבור
 +
* מונוקלצ'ר, הקטנת מגוון הגנטי במזון
 +
===משפחה===
 +
* שעור הנשים בשוק העבודה עולה
 +
* שעות העבודה של התא המשפחתי – עולות ב-40 השנים האחרונות
 +
* יש פחות פנאי לטיפול בילדים ובקשר הזוגי
 +
* גם כאשר נמצאים בבית – כל אחד עסוק במכשיר לתקשורת עם החוץ (טלויזיה, מחשב, טלפון)
 +
* נעלמה הפעילות הקהילתית
 +
* ילדים לא משחקים יותר 'ברחוב'
 +
משפחה – תוצאות 
 +
* עליה מתמשכת בשיעור הגירושין (התייקרות הטיפול בילדים, הגירושין – אות לבעיה קודמת)
 +
* עליה בילדים בעלי "קשר מתווך מסך" לעולם
 +
* עליה באלימות בקרב ילדים (דקירות, יריות, סחיטה)
 +
* עליה באפתיה, דיכאון ומחלות נפש בקרב ילדים
 +
* עליה בדיכאון באוכלוסיה הכללית, עליה במחלות נפשיות
 +
===ADHD===
 +
* Attention Deficit Hyperactive Disorder
 +
* הפרעה המתבטאת בפזיזות, בעיות קשב וריכוז, היפראקטיביות ('בתנועה מתמדת')
 +
* לעיתים מופיעות גם עצבנות ואגרסיביות
 +
* 'מגפה' בעולם המערבי כיום
 +
* מתנהל ויכוח אם העלייה אמיתית או שמא מדובר באבחון יתר
 +
* ...ואולי המורים מחפשים לעצמם חיים קלים – לוחצים לרשום ריטאלין לילדים
 +
ADHD – הטיפול
 +
* שורה ארוכה של בעלי מקצוע מנסים לטפל בבעיה: פסיכולוגים של ילדים, מומחים ללקויות למידה, נוירולוגים, קלינאי תקשורת, עובדים סוציאליים...
 +
* טיפול תרופתי, תרופות ממריצות – יש טענות רבות על תופעות לוואי, בייחוד בטיפול בילדים
 +
* דיאטה לצמצום סוכרים וקפאין
 +
 
 +
ADHD – הגורמים
 +
* בעצם, אף אחד לא יודע...
 +
* נקשר עם תזונה לקויה: מזון תעשייתי, סוכרים, ממריצים (תזונה 'תעשייתית')
 +
* נקשר עם בעיות בקשר המשפחתי בגילאים צעירים: זוהה שינוי במאזן ההורמונלי בגוף, ובעקבותיו שינוי במבנה המוח (הרס המשפחה)
 +
* סברה: נגרם מחוסר אינטראקציה חברתית בגלאים נמוכים (מגורים בעיר או בפרוורים)
 +
בריאות 
 +
* הרבה יותר משתלם למכור תרופה יקרה כל החיים מאשר למכור בזול טיפול חד פעמי או טיפול מונע
 +
* לכן לחברות התרופות יש הרבה יותר כסף לממן מחקרי תרופות במקום לנסות להבין גורמי המחלה
 +
* בייחוד לא משתלם לחקור צמחי מרפא, שאי אפשר לחסום אחר כך בפטנט
 +
* התשובה: רפואה הוליסטית ומונעת, שיפור הבריאות הכללית, תזונה והתעמלות
 +
==נספח - מבוא לכלכלת מערכות==
 +
===מה הוביל לגישה זו===
 +
משבר סביבתי העולמי
 +
* בשיעור הקודם דיברנו על המשבר הסביבתי
 +
* משבר עמוק ומסובך בעל רבדים רבים:
 +
– בעיות בריאות
 +
– סכנת כליה למין האנושי
 +
– השפעות חיצונית
 +
– השפעות כלכליות
 +
– אי וודאות לגבי העתיד
 +
* למה זה ככה?
 +
הסביבה כמערכת
 +
* האקולוגיה היא דוגמה
 +
  למערכת מורכבת:
 +
– דינאמיות בזמן
 +
– לא לינארית (משוב מחזק)
 +
– השפעות הדדיות
 +
– מורכבות גדולה
 +
– כדי שמערכת תתפקד היא צריכה אנרגיה וסדר  (תחזוקה)
 +
– תחומים בהם יש אי וודאות בקשר למצב הנוכחי והעתידי
 +
* מערכות בנוית ממערכות : אקולוגיה – חברה- יצור חי - תא
 +
 
 +
===מערכות===
 +
* גוף האדם ויצורים חיים
 +
* נפש והמוח
 +
* משפחה
 +
* החברה האנושית, חברות בבעלי חיים
 +
* אקולוגיה
 +
* מערכות מזג אוויר
 +
* תא
 +
* מערכות חברתיות – מוסדות חברתיים, פירמות
 +
* מערכות טכנולוגיות – מכונית, מחשב
 +
 
 +
===מערכת דינאמית===
 +
* למערכת יש מצב
 +
* למערכת מורכבת יש גם "זכרון":
 +
* א' -> ב'
 +
* "באותה סיטואציה"  א'->ג'.
 +
* מצב א' בדרך כלל לא נשאר במצב א'
 +
* "הכל זורם"
 +
 
 +
 
 +
==="שיווי משקל"===
 +
* התכנסות לשווי משקל (תצוגה דינמית)
 +
* הפרפר של לורנץ:
 +
– מערכת פשוטה(3 משתנים)
 +
– מערכת לא לינארית
 +
– אותה מערכת בשינוי פרמטרים
 +
– 3 נקודות ש"מ שאינן יציבות
 +
 
 +
===הפרפר של לורנץ===
 +
* מערכת לא יציבה – לאו דווקא קורסת
 +
* אנחנו אף פעם לא בנקודת ש"מ
 +
* הגישה הסטטית מטעה
 +
* מערכת פשוטה –> אבל התנהגות דינאמית מסובכת
 +
 
 +
===אסטרונאוטים בחללית===
 +
* תזכורת – קנת בולדינג
 +
בוקרים בחללית
 +
* חללית בעלת נפח סופי
 +
* מערכות מורכבות אשר מאפשרות לצוות להתקיים
 +
* יש צורך בתחזוקה מתמדת
 +
===נספח - מחסור===
 +
===מחסור הישרדות מיידית===
 +
* קשור לנוחות ולאו דווקא להנאה
 +
* קשור למניעת תחושות גוף שליליות כמו כאב, רעב, צמא, קור, חום, עייפות מחלה וכו´
 +
* מוחלט (לא יחסי),  סטטי (לא דינאמי) - כמו בכלכלה
 +
* אובייקטיבי (לגבי הממוצע באוכלוסיה)
 +
* סופי: אי אפשר להיות "יותר שבע"
 +
* מוגבל: צריכת יתרה של מענה לגירוי אלו תגרום לבעיות, יותר משהיא תגרום להנאה
 +
===מחסור יחסי לחברה===
 +
* תלוי ברמת האנרגיה\זמן\הוצאות שמשקיעה שאר החברה במחסור (באופן ישר או הפוך). (טורסטין וובלן)
 +
* דוגמא למחסור מחזק: אם כולם עומדים, איש לא רואה את ההצגה טוב יותר מאשר אם כולם יושבים
 +
* מחסור-יחסי-מחזק  הוא בזבוז  (לא מושקע בדברים אחרים)
 +
* עוד דוגמאות: מציאת בן/בת זוג, מוניטין, ציונים, סיגנלים חברתיים, סטטוס
 +
* דוגמא לקשר מחליש: חיסון
 +
* אינסופי, אבל – דינאמי, יחסי, אובייקטיבי
 +
===מחסור גירוי עצבי===
 +
* יחסי בכמות הגירוי - הנאה חושית
 +
* המחסור גדל או קטן ככל שאנו צורכים יותר ממנו
 +
* הנאות הגוף, השכלה, תחביבים, וכו'
 +
* מצד אחד - הרגל המספק הנאה בפני עצמו
 +
* מצד שני המערכת העצבית מתרגלת, ונדרש הפרש סיגנל בעוצמה חזקה יותר כדי לחוש את אותה הרגשה
 +
* תהליך למידה ועידון – תשומת לב לפרטים שקודם לא שמו לב אליהם (יין, אומנות, ספורט, תחביב, ספרות)
 +
* עידון – רבגוניות , קושי בהשגה
 +
הבדלים מהמחסור הנאו קלאסי
 +
* לא אחד מ-3 מהסוגים דומה למה שמציירים בעקומות התועלת של הכלכלנים – דבר סטטי בזמן, אינו תלוי צריכה קודמת או במאמץ של אחרים, אינו תלוי במחיר (סיגנל למאמץ של אחרים), ושהינו אינסופי בכמותו
 +
* רק השילוב של 3 התחומים ובלבול מתמיד בינם יוצר מצב של דמיון למצב המתואר בכלכלה
    
[[קטגוריה:שעורים]]
 
[[קטגוריה:שעורים]]
 
[[קטגוריה:קורס ביקורת הכלכלה]]
 
[[קטגוריה:קורס ביקורת הכלכלה]]
אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/wiki/מיוחד:השוואה_ניידת/4708"

תפריט ניווט