47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 58:
שורה 58: + + + + + + + + + + + − התפתחויות עד המאה ה-19+ − • באנגליה במושבותיה ובארצות אחרות, מספר רב של תאגידים קבלו צ'רטר התאגדות תמיד עם מטרה ציבורית: לבנות תעלות, להקים מעבורות, מפעלי מים, דרכים, גשרים, בנקים, אוניברסיטאות, מושבות וכו'.+ − שלבים מכריעים במאה ה-19 באנגליה+ − • 1844 UK Joint Stock Companies Act מגדיר את התאגיד העסקי כצ'רטר הניתן ע"י המדינה לקבוצת משקיעים לשם איסוף כספים פרטיים למטרה מוגדרת + − • 1855 UK Limited Liability Act נחקק כדי לגדר ולהקטין את הסיכונים למשקיעים. החוק מאפשר לתאגידים להגביל את המחויבות של משקיעיהם לרמה של השקעתם במניות התאגיד. לפני חקיקת חוק זה, המשקיעים בחברות היו בסיכון לאבד את כל רכושם אם התאגיד כשל. + − המאה ה-19 בארה"ב+ − • ההתפשטות האמריקאית למערב מובילה לכך שמדינות וערים נותנות לתאגידים זכויות, הטבות במקרקעין והקטנת המגבלות לפעולה במטרה למשוך אותם אליהן. מדינת דלאוור 'זוכה במרוץ לתחתית' − • המטרה של תאגידים עסקיים מסולפת ועוברת שינוי מתאגיד שמטרתו האינטרס הציבורי לתאגיד המשרת רק את האינטרסים של המשקיעים בו. − • הזכות להתאגדות של כל האזרחים + + + + + + + + − + − • הנשיא לינקולן מציין מעט לפני מותו: "התאגידים העסקיים השתלטו..... תקופה של שחיתות בדרגים הגבוהים תבוא..... הכח הפיננסי ינסה לבסס ולהאריך את שליטתו.... עד שהעושר יצטבר בידיים ספורות...והרפובליקה האמריקאית תהרס" − • ב-1884 הנשיא הייס מצהיר " זו אינה יותר ממשלה של העם, ע"י העם ולמען העם. זו ממשלה של התאגידים העסקיים, ע"י התאגידים ולמען התאגידים" − − − − − − − התאגיד כ'אישיות משפטית' − עם זכות לחופש הדיבור − − − − • ב-1886 בית הדין הגבוה בארה"ב קבע בפסיקה שהיא אבן דרך בדיני חברות ובכלכלה כי התאגיד העסקי הפרטי הוא 'אישיות משפטית' ולכן התאגיד זכאי לכל הזכויות וההגנות של אזרחי ארה"ב − • ב-1980 ביה"ד הגבוה בארה"ב קובע כי לתאגיד העסקי יש את אותן הזכויות לחופש הדיבור כמו לכל אזרחי ארה"ב − − − − התאגיד העסקי כיום − − − • התאגידים השיגו את כל הזכויות שיש לאדם הפרטי ובאותו זמן השיגו פטור מחלק נכר של האחראויות והמחויבויות של האדם/האזרח. − − • התאגידים שימרו את זכויות היתר וההגנה שקבלו בעלי המניות שלהם יחד עם החלפת מחויבותם לכלל הציבור במחויבות לבעלי המניות בלבד. שורה 115:
שורה 107: − שורה 127:
שורה 118: − + שורה 142:
שורה 133: − אידיאולוגיה פוליטית - חברתית + − − • ניאו-ליברליזם אינו רק פילוסופיה כלכלית, זו אידיאולוגיה (philosophy) כוללת עם רכיבים פוליטיים, כלכליים, וחברתיים, השונה בהרבה תחומים בצורה מהותית מליברליזם. − • ניאו-ליברליזם היא אידיאולוגיה חברתית ערכית המגדירה את כל הפעילות האנושית במינוחים ובאמות מידה כלכליים. − • בניאו-ליברליזם הקיום והפעילות של השוק הם ערך מכונן שיכול וצריך להנחות כל פעילות אנושית ולהחליף כל אתיקה קודמת. − • התפיסה הניאו-ליברלית מאמינה שנתן להרחיב את עקרונות − ורציונל ה'שוק' לפעילות האנושית ולחברה כולה ובכלל זה חיי המשפחה, עבודה, בריאות, חינוך, תרבות, וכו' − − − + + + + שורה 165:
שורה 151: − + − + שורה 177:
שורה 163: − + שורה 186:
שורה 172: − + שורה 198:
שורה 184: − + − − שורה 236:
שורה 220: − +
←'חברת המניות' הראשונה
(לפני 1600: רק תאגידים דתיים, אדמיניסטרטיביים וכו')
(לפני 1600: רק תאגידים דתיים, אדמיניסטרטיביים וכו')
==התאגידים במאה ה-19==
===התפתחויות עד המאה ה-19===
באנגליה במושבותיה ובארצות אחרות, מספר רב של תאגידים קבלו צ'רטר התאגדות תמיד עם מטרה ציבורית: לבנות תעלות, להקים מעבורות, מפעלי מים, דרכים, גשרים, בנקים, אוניברסיטאות, מושבות וכו'.
===שלבים מכריעים במאה ה-19 באנגליה===
* 1844 UK Joint Stock Companies Act מגדיר את התאגיד העסקי כצ'רטר הניתן ע"י המדינה לקבוצת משקיעים לשם איסוף כספים פרטיים למטרה מוגדרת (מאפשר לכל מטרה, ולא רק למטרה שהמלך בוחר בה)
* 1855 UK Limited Liability Act נחקק כדי לגדר ולהקטין את הסיכונים למשקיעים. החוק מאפשר לתאגידים להגביל את המחויבות של משקיעיהם לרמה של השקעתם במניות התאגיד. לפני חקיקת חוק זה, המשקיעים בחברות היו בסיכון לאבד את כל רכושם אם התאגיד כשל. (כעת כל אחד יכול, לא רק חברים של המלך).
===המאה ה-19 בארה"ב===
* ההתפשטות האמריקאית למערב מובילה לכך שמדינות וערים נותנות לתאגידים זכויות, הטבות במקרקעין והקטנת המגבלות לפעולה במטרה למשוך אותם אליהן. מדינת דלאוור 'זוכה במרוץ לתחתית'
* המטרה של תאגידים עסקיים מסולפת ועוברת שינוי מתאגיד שמטרתו '''האינטרס הציבורי''' לתאגיד המשרת רק את ''האינטרסים של המשקיעים בו''' (מקסום הרווח למשקיעים).
* הזכות להתאגדות של כל האזרחים
* "מרוץ לתחתית" - מדינות (בארה"ב) המתחרות בינהן, מי יתן לתאגידים תנאים טובים כדי שיבחרו להרשם ולפעול מתחומן. באירופה במאה ה19, לא התקיים מרוץ כזה היות וכל תאגיד שהוקם היה לאומי, ולא היתה יכולת של תאגיד אנגלי לעבור לאיטליה היות ומערת החוקים אחרת, ואיש אנגלי לא כל שכן משקיעים רבים, לא יעברו פתאום לבצע עסקים במדינה אחרת. בארה"ב , שבה מערכת חוקים אחת (פחות או יותר), שפה אחת ושוק אחד בכל המדינות, המצב שונה. (מרוץ לתחתית דומה, מתואר כיום בעולם כולו).
===התאגידים העסקיים שולטים בממשלה===
התאגידים הלכו וצברו כוח, אולם קפיצה בכוחם היתה בזמן מלחמת האזרחים בארה"ב. התאגידים ניצלו את הכאוס הפוליטי והחברתי שיצרה המלחמה לקצור רווחים וכן להכנס למערכת הפוליטית שהיתה אמורה לפקח עליהם.
* הנשיא לינקולן מציין מעט לפני מותו:
:"התאגידים העסקיים השתלטו..... תקופה של שחיתות בדרגים הגבוהים תבוא..... הכח הפיננסי ינסה לבסס ולהאריך את שליטתו.... עד שהעושר יצטבר בידיים ספורות...והרפובליקה האמריקאית תהרס"
* ב-1884 הנשיא הייס מצהיר:
:"זו אינה יותר ממשלה של העם, ע"י העם ולמען העם. זו ממשלה של התאגידים העסקיים, ע"י התאגידים ולמען התאגידים".
===התאגיד כ'אישיות משפטית'===
התאגידים זוכים להיות מוגדרים כיישות "טבעית" הנהנית מכל זכויות האדם כולל הזכות לחופש הדיבור
* ב-1886 בית הדין הגבוה בארה"ב קבע בפסיקה שהיא אבן דרך בדיני חברות ובכלכלה כי התאגיד העסקי הפרטי הוא 'אישיות משפטית' ולכן התאגיד זכאי לכל הזכויות וההגנות של אזרחי ארה"ב
* ב-1980 ביה"ד הגבוה בארה"ב קובע כי לתאגיד העסקי יש את אותן הזכויות לחופש הדיבור כמו לכל אזרחי ארה"ב (אם היה ספק שלתאגידים יש גם זכות זו, היא הובהרה בפסיקה זו).
המשמעויות של מהלכים אלה הם נרחבים מאוד (יפורט בעתיד).
==התאגיד העסקי כיום==
* התאגידים השיגו את כל הזכויות שיש לאדם הפרטי (הזכות היחידה שהם לא מנצלים היא הזכות להצביע, היות ולתאגיד אחד יש קול אחד, אין לזה הרבה משמעות).
* באותו זמן השיגו פטור מחלק נכר של האחראויות והמחויבויות של האדם/האזרח.
התאגידים העסקיים שולטים בממשלה
* התאגידים שימרו את זכויות היתר וההגנה שקבלו בעלי המניות שלהם יחד עם החלפת מחויבותם לכלל הציבור במחויבות לבעלי המניות בלבד.
Before Democracy, Rulers were the Sole Holders of Rights.
Before Democracy, Rulers were the Sole Holders of Rights.
• These Rulers were the sole holders of "rights," and all humans -- the serfs, common people, the middle class, the mercantilists and guildsmen -- had only "privileges," which could be revoked more-or-less at will by the holders of the rights.
• These Rulers were the sole holders of "rights," and all humans -- the serfs, common people, the middle class, the mercantilists and guildsmen -- had only "privileges," which could be revoked more-or-less at will by the holders of the rights.
Government control the
Government control the
privileges of institutions
privileges of institutions
ליברליזם וניאו-ליברליזם
==ליברליזם וניאו-ליברליזם==
===אידיאולוגיה פוליטית - חברתית===
* ניאו-ליברליזם אינו רק פילוסופיה כלכלית, זו אידיאולוגיה (philosophy) כוללת עם רכיבים פוליטיים, כלכליים, וחברתיים, השונה בהרבה תחומים בצורה מהותית מליברליזם.
* ניאו-ליברליזם היא אידיאולוגיה חברתית ערכית המגדירה את כל הפעילות האנושית במינוחים ובאמות מידה כלכליים.
* בניאו-ליברליזם הקיום והפעילות של השוק הם ערך מכונן שיכול וצריך להנחות כל פעילות אנושית ולהחליף כל אתיקה קודמת.
* התפיסה הניאו-ליברלית מאמינה שנתן להרחיב את עקרונות ורציונל ה'שוק' לפעילות האנושית ולחברה כולה ובכלל זה חיי המשפחה, עבודה, בריאות, חינוך, תרבות, וכו'
סתירות פנימיות
==סתירות פנימיות
בכלכלת השוק החופשי
בכלכלת השוק החופשי==
סתירות פנימיות
==סתירות פנימיות==
• התאגידים העסקיים הגדולים שהיקף עסקיהם גדול מהתל"ג של הרבה מדינות, מתכננים את פעילותם במטרה להשיג כוח מונופולי, לשלוט בהיצע ובביקוש ולקבוע מחירים.
• התאגידים העסקיים הגדולים שהיקף עסקיהם גדול מהתל"ג של הרבה מדינות, מתכננים את פעילותם במטרה להשיג כוח מונופולי, לשלוט בהיצע ובביקוש ולקבוע מחירים.
מונופוליזציה של השוק
===מונופוליזציה של השוק==
• התאגידים העסקיים הגדולים מנסים להשיג כוח מונופולי ע"י:
• התאגידים העסקיים הגדולים מנסים להשיג כוח מונופולי ע"י:
משוב מעצים בכלכלה מביא למשבר
==משוב מעצים בכלכלה מביא למשבר==
משוב קיים בכל מערכת מורכבת
משוב קיים בכל מערכת מורכבת
המיתוס של הפרטה
==המיתוס של הפרטה==
מערכות עסקיות מול מערכות המספקות
מערכות עסקיות מול מערכות המספקות