47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + − + − • האחריות האישית -Individual responsibility היא אחד העקרונות הבסיסיים של החוק - common law בתרבות המערבית.+ − • המחויבות להחזר חוב הינה חלק מתפיסת האחריות האישית.+ − • בעת העתיקה ובמאה ה-16 חובו של אדם היה עובר בירושה לצאצאיו. + − + + + + + − חוב > עבדות+ − • אי פרעון חוב הביא לעבדות בעולם העתיק ביהדות, ביון וברומא ובעולם המערבי עד התקופה המודרנית − • עבדות-חוב ‘Debt Slavery’ היא תשלום חובות ע"י עבודת המשפחה כולל היורשים. − עבדות חוב היתה מקובלת ושכיחה בעולם המערבי עד התקופה המודרנית. − + − השותפות היתה הצורה הרווחת בעסקים+ − עד סוף המאה ה-19+ − + − − • התפתחות הסחר הבינלאומי הימי בשלהי ימי הביניים − • הפלגות הסחר היו כרוכות בסיכונים עצומים עם סיכוי לרווחים עצומים. המסע הימי התארך לזמן של שנים, והרווח במקרה של הצלחה הייה מתממש אחרי כמה מסעות. − • ההפסדים היו כרוכים בסיכון לאובדן החרות למשקיע, למשפחתו ולדורות הבאים. + + − • להקטנת סיכונים אלו פותח באנגליה בסוף המאה ה-14 סוג חדש של תאגיד העסקי בשם+ − Merchant Venturers Society+ − • התאגיד החדש הייה יישות משפטית שהוקם ע"י צ'רטר של המלך ונתן למשקיעים בו הגנה בפני הפסדי התאגיד. + − • אם האנייה ומטענה אבדו, המשקיעים אבדו את השקעתם המקורית, אך לא יותר. אם המסע הוכתר בהצלחה המשקיעים קבלו את חלקם ברווח+ − + − • התפיסה היתה של פעילות חד פעמית והצ'רטר היה נתן למטרה מוגדרת למסע ספציפי, או לתקופה מוגבלת.+ − • בכל מקרה נתן הייה לבטל את הצ'רטר - השליט נתן השליט לקח. + − • התנאי לפעול כתאגיד בע"מ הייה שהתאגיד יפעל למען כלל החברה והשליט והצ'רטרים של התאגידים ציינו במפורש שהם הוקמו בראש ובראשונה לשרת את החברה. − + − היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז ציין בחוות דעת שהכין שהמדינה הקצתה למתיישבים ביישובים החקלאיים את הקרקע ואת זכויות הבנייה בעבור תמורה נמוכה מאוד "לשם קידום תכליות של עיבוד חקלאי ושמירת קרקעות המדינה", ולא לשם שימושים לא חקלאיים וסחר בזכויות למגורים.+ שורה 39:
שורה 37: − + − • ב-1580 המלכה אליזבט היתה המשקיעה הגדולה ביותר בספינת הפירטים של פרנסיס דרייק The Golden Hind שקבלה מהמלכה את ההגנה המשפטית כתאגיד בע"מ. + − • לאחר שהמלכה קבלה את חלקה בשלל, דרייק ושאר המשקיעים קבלו X50 על השקעתם.+ − The East India Company − • בעקבות ההצלחה של דרייק, חלה התפתחות בתפיסה של התאגיד העסקי מפעילות מוגדרת חד פעמית, מוגבלת בזמן לפעילות כללית מתמשכת וקבועה. − • ב-1600 המלכה נתנה צ'רטר ל- 218 סוחרים ואצילים לונדוניים להקים את ה- − East India Company − • המשקיעים ב-EIC רכשו אניות, מעגנים, ומחסנים באנגליה ובהודו ולא רק באנייה אחת כמו שהייה במקרים הקודמים. + + + + − 'חברת המניות' הראשונה + + + + + + + − חברת מניות “shareholder company” או תאגיד עסקי “business corporation”+ − • – Limited liabilityאחריות מוגבלת לבעלי המניות+ − • אחריות מוגבלת למנהלי החברה. − • אישיות משפטית, קביעות, המשכיות. − • הפרדה בין בעלות ושליטה − • אפשרות למכור את הבעלות − − • The English East India Company − • לפני 1600: רק תאגידים דתיים, אדמיניסטרטיביים וכו'
אין תקציר עריכה
מאת [[אמנון פורטוגלי]]
==אחריות אישית==
האחריות האישית היא אחד העקרונות הבסיסיים בחוק ובתרבות המערבית
האחריות האישית היא אחד העקרונות הבסיסיים בחוק ובתרבות המערבית
*האחריות האישית -Individual responsibility היא אחד העקרונות הבסיסיים של החוק - common law בתרבות המערבית.
*המחויבות להחזר חוב הינה חלק מתפיסת האחריות האישית.
*בעת העתיקה ובמאה ה-16 חובו של אדם היה עובר בירושה לצאצאיו.
==חובות ובעלות בעולם העתיק==
אי פרעון חוב > עבדות
* אי פרעון חוב הביא לעבדות בעולם העתיק ביהדות, ביון וברומא ובעולם המערבי עד התקופה המודרנית
* עבדות-חוב ‘Debt Slavery’ היא תשלום חובות ע"י עבודת המשפחה כולל היורשים.
* עבדות חוב היתה מקובלת ושכיחה בעולם המערבי עד התקופה המודרנית.
* השותפות היתה הצורה הרווחת בעסקים עד סוף המאה ה-19
==ספנות וסחר בינלאומי בימי הביניים==
* התפתחות הסחר הבינלאומי הימי בשלהי ימי הביניים
* הפלגות הסחר היו כרוכות בסיכונים עצומים עם סיכוי לרווחים עצומים. המסע הימי התארך לזמן של שנים, והרווח במקרה של הצלחה הייה מתממש אחרי כמה מסעות.
* ההפסדים היו כרוכים בסיכון לאובדן החרות למשקיע, למשפחתו ולדורות הבאים.
ספנות וסחר בינלאומי בימי הביניים
==Merchant Venturers Society- תאגיד למען הכלל==
* להקטנת סיכונים אלו פותח באנגליה בסוף המאה ה-14 סוג חדש של תאגיד העסקי בשם
Merchant Venturers Society
Merchant Venturers Society
* התאגיד החדש הייה יישות משפטית שהוקם ע"י צ'רטר של המלך ונתן למשקיעים בו הגנה בפני הפסדי התאגיד.
* אם האנייה ומטענה אבדו, המשקיעים אבדו את השקעתם המקורית, אך לא יותר. אם המסע הוכתר בהצלחה המשקיעים קבלו את חלקם ברווח
===התאגיד הוקם למען הכלל===
התאגיד הוקם למען הכלל
*התפיסה היתה של פעילות חד פעמית והצ'רטר היה נתן למטרה מוגדרת למסע ספציפי, או לתקופה מוגבלת.
*בכל מקרה נתן הייה לבטל את הצ'רטר - השליט נתן השליט לקח.
*התנאי לפעול כתאגיד בע"מ הייה שהתאגיד יפעל למען כלל החברה והשליט והצ'רטרים של התאגידים ציינו במפורש שהם הוקמו בראש ובראשונה לשרת את החברה.
זכויות כנגד חובות
===זכויות כנגד חובות===
היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז ציין בחוות דעת שהכין שהמדינה הקצתה למתיישבים ביישובים החקלאיים את הקרקע ואת זכויות הבנייה בעבור תמורה נמוכה מאוד "לשם קידום תכליות של עיבוד חקלאי ושמירת קרקעות המדינה", ולא לשם שימושים לא חקלאיים וסחר בזכויות למגורים.
זכויות חובות
זכויות חובות
מחיר נמוך עבור הקרקע שמירת קרקעות המדינה
מחיר נמוך עבור הקרקע שמירת קרקעות המדינה
פירטיות כעסק
===פירטיות כעסק===
* ב-1580 המלכה אליזבט היתה המשקיעה הגדולה ביותר בספינת הפירטים של פרנסיס דרייק The Golden Hind שקבלה מהמלכה את ההגנה המשפטית כתאגיד בע"מ.
* לאחר שהמלכה קבלה את חלקה בשלל (כ 30%), דרייק ושאר המשקיעים קבלו X50 על השקעתם.
==The East India Company (פעילות מתמשכת)==
* בעקבות ההצלחה של דרייק, חלה התפתחות בתפיסה של התאגיד העסקי מ'''פעילות מוגדרת חד פעמית, מוגבלת בזמן '''(כמו הפלגה) ל'''פעילות כללית מתמשכת וקבועה'''.
* ב-1600 המלכה נתנה צ'רטר ל- 218 סוחרים ואצילים לונדוניים להקים את ה- East India Company
* המשקיעים ב-EIC רכשו אניות, מעגנים, ומחסנים באנגליה ובהודו ולא רק באנייה אחת כמו שהייה במקרים הקודמים.
==='חברת המניות' הראשונה===
חברת מניות “shareholder company” או תאגיד עסקי “business corporation”:
* אחריות מוגבלת לבעלי המניות Limited liability, יכולים להפסיד מה שהשקיעו (כסף שבו קנו המניות), אבל לא מעבר לכך. (אם החברה מתסבכת בחוב עצום, הם לא נתבעים לשלם אותו).
* אחריות מוגבלת למנהלי החברה. (במקרים רבים החברה נתבעת והמנהל יוצא נקי).
* אישיות משפטית, קביעות, המשכיות (נקודה זו תלך ותתפח כפי שנראה בהמשך).
* הפרדה בין בעלות ושליטה (ראו ביקורת של אדם סמית על הפרדת בעלות מניהול).
* אפשרות למכור את הבעלות (בניגוד לדוגמה לעמותה, שמייסדיה לא יכולים למכור אותה)
מי הוא התאגיד הראשון? התשובה המקובלת היא The English East India Company
(לפני 1600: רק תאגידים דתיים, אדמיניסטרטיביים וכו')
התשובה המקובלת