47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − נקודת ההשקפה של הבודהיזם על מושגים כלכליים − + + − + שורה 13:
שורה 13: + + + + + + + + + + + + + + + + + +
אין תקציר עריכה
מתוך [[כלכלה בודהיסטית (ספר)]]
מתוך [[כלכלה בודהיסטית (ספר)]]
המודל הבסיסי של פעילות כלכלית מיוצג בדרך כלל בספרי כלכלה כך: רצונות אינסופיות מבוקרות על ידי מחסור; מחסור מחייב בחירה; בבחירה מעורבת עלות חליפית (opportunity cost) (כלומר בחירה של דבר אחד פרושה וויתור על דבר מה אחר); והמטרה הסופית היא למקסם את העונג.[1] המושגים הבסיסיים המופיעים במודל זה - רצון, בחירה, צריכה וסיפוק - מתארים את הפעילויות הבסיסיות של חיינו מנקודת מבט כלכלית. מושגים אלה מבוססים על הנחות מסויימות אודות טבע האדם. למרבה הצער, ההנחות שהכלכלה המודרנית מניחה אודות טבע האדם הינן מבולבלות משהו.
==נקודת ההשקפה של הבודהיזם על מושגים כלכליים==
המודל הבסיסי של פעילות כלכלית מיוצג בדרך כלל בספרי כלכלה כך: רצונות אינסופיים מבוקרות על ידי [[מחסור]]; מחסור מחייב בחירה; בבחירה מעורבת [[עלות חליפית]] (opportunity cost) (כלומר בחירה של דבר אחד פרושה וויתור על דבר מה אחר); והמטרה הסופית היא למקסם את העונג.[1] המושגים הבסיסיים המופיעים במודל זה - רצון, בחירה, צריכה וסיפוק - מתארים את הפעילויות הבסיסיות של חיינו [[חקר הכלכלה|מנקודת מבט כלכלית]]. מושגים אלה מבוססים על הנחות מסויימות אודות טבע האדם. למרבה הצער, ההנחות שהכלכלה המודרנית מניחה אודות טבע האדם הינן מבולבלות משהו.
בודהיזם, לעומת זאת, מציע תמונה בהירה ועקבית של טבע האדם: השקפה שמכילה את התפקיד של אתיקה או מוסר ואת הטבע הכפול של התשוקה האנושית. הבה נביט בכמה מונחים כלכליים לאור החשיבה הבודהיסטית.
בודהיזם, לעומת זאת, מציע תמונה בהירה ועקבית של טבע האדם: השקפה שמכילה את התפקיד של אתיקה או מוסר ואת הטבע הכפול של התשוקה האנושית. הבה נביט בכמה מונחים כלכליים לאור החשיבה הבודהיסטית.
==ערך==
==ערך==
{{תבנית:כלכלה בודהיסטית, דרך אמצע עבור השוק}}
{{תבנית:כלכלה בודהיסטית, דרך אמצע עבור השוק}}
הערך המלאכותי של מוצר מאפיל בדרך כלל על ערכו האמיתי. השתוקקות ויהירות, והתשוקה לדברי אופנה ולמשיכת החושים, ממסכות כל חשיבה אודות ערכם האמיתי של דברים. כמה אנשים, לדוגמה, מהרהרים אודות הערך האמיתי או הסיבות לאכילת מזון או לבישת בגדים?
הערך המלאכותי של מוצר מאפיל בדרך כלל על ערכו האמיתי. השתוקקות ויהירות, והתשוקה לדברי אופנה ולמשיכת החושים, ממסכות כל חשיבה אודות ערכם האמיתי של דברים. כמה אנשים, לדוגמה, מהרהרים אודות הערך האמיתי או הסיבות לאכילת מזון או לבישת בגדים?
==צריכה==
השאלה של צריכה דומה לשאלה על ערך. עלינו להבחין בין איזה סוגים של תשוקה הצריכה שלנו מיועדת לספק: האם היא נועדה לתת מענה לצרכים בעלי ערך אמיתית, או כדי להתפנק בתענוגות המוענקות על ידי ערך מלאכותי? אומרים כי צריכה היא אחת המטרות של הפעילות הכלכלית. אבל התאוריה הכלכלית והבודהיזם מגדירים צריכה באופן שונה.
צריכה היא ההֲקָלָה או הסיפוק של תשוקה, דבר זה מוסכם. הכלכלה המודרנית מגדירה את הצריכה כשמוש במוצרים ושירותים כדי לספק את הביקוש. בודהיזם, לעומת זאת, מבחין בין שני סוגים של צריכה, שניתן להגדיר אותם כצריכה "נכונה" וצריכה "שגויה". צריכה נכונה היא השימוש במוצרים ושירותים כדי לספק את התשוקה לרווחה אמיתית. זוהי צריכה עם מטרה וכוונה. צריכה שגויה נובעת מ[[טנהא]], זהו השימוש במוצרים ובשירותים כדי לספק את התשוקה לתחושות נעימות או לרוממות האגו.
בעוד זווית הראיה הבודהיסטית מבוססת על מגוון רחב של זרמים של סיבות ותוצאות, המחשבה המתמחה של הכלכלה מזהה רק חלק מתוך הזרם. ביקוש מוביל לצריכה שמובילה לסיפוק. עבור רוב הכלכלנים, זהו סוף הדבר, אין צורך לדעת מה מתרחש אחר כך. בראיה זו, הצריכה יכולה להיות כל דבר שהוא, כל עוד הוא מוביל לסיפוק. יש התייחסות מעטה לשיקול האם הרווחה מושפעת לרעה או לא מאותה צריכה.
צריכה יכול לספק תשוקות תשוקות של החושים, אבל המטרה האמיתית שלה היא לספק רווחה. לדוגמה, הגוף שלנו תלוי במזון לשם תזונה. צריכה של מזון היא לפיכך דרישה הכרחית של רווחה. עם זאת, עבור רוב האנשים אכילת מזון היא גם דרך לחוות עונג. אם בצריכה של מזון, פרט מקבל את החוויה של טעם טעים, נאמר כי הפרט סיפק את צרכיו. כלכלנים נוטים לחשוב כך, כשהם טוענים כי התחושה של הסיפוק היא המטרה הסופית של הצריכה. אבל הנה השאלה המכרעת: מה היא המטרה האמיתית של צריכת מזון: סיפוק של תשוקה או השגה של רווחה?
לפי ההשקפה הבודהיסטית, כאשר צריכה מעודדת רווחה אמיתית, אומרים כי היא מוצלחת. לעומת זאת, אם הצריכה רק גוררת תחושה של סיפוק, היא נכשלה. במקרה הגרוע ביותר, צריכה דרך טנהא הורסת את המטרה האמיתית, שהיא לעודד רווחה. התפנקות בתשוקות תוך פיזור דעת, ללא התייחסות להשלכות מובילה לעיתים קרובות להשפעות הרסניות ולאבדן של רווחה אמיתי. יותר מכך השתוללות הצריכה הכפייתית בחברות הצרכניות מובילה לחוסר שביעות רצון מובנה. מוזר הדבר כי [[חקר הכלכלה]], המדע של הרווחה האנושית והסיפוק, מקבל, ולמעשה משבח, את סוג הצריכה שלמעשה מסכל את מימוש היעדים שלו.
בניגוד לכך, צריכה נכונה תמיד תורמת לרווחה ויוצרת את הבסיס להתפתחות נוספת של הפוטנציאל האנושי. זוהי נקודה חשובה שבדרך כלל כלכלנים מתעלמים ממנה. צריכה שמובלת על ידי צ'נדה עושה הרבה יותר מאשר סתם סיפוק של תשוקות הפרט; היא תורמת לרווחה ולהתפתחות הרוחנית. דבר זה נכון גם ברמה העולמית. אם כל הפעילויות הכלכליות היו מוכוונות על ידי צ'נדה, התוצא היתה הרבה יותר מאשר כלכלה בריאה ושגשוג חומרי - פעילויות כאלה היו תורמות לכל ההתפתחות האנושית ומאפשרות לאנושות לנהל חיים אציליים יותר ולהנות מסוגי שמחה יותר בשלים ובוגרים.
(המשך הפרק דן בנושאים נוספים : מתינות, אי-צריכה, צריכת יתר, שביעות רצון, עבודה, ייצור ולא-ייצור, תחרות ושיתוף פעולה, בחירה, והשקפות על החיים.)
==קישורים חיצוניים==
* [http://pioneer.netserv.chula.ac.th/~sprapant/Buddhism/buddhist_econ.html#Chapter_Three הפרק באנגלית]
[[קטגוריה:כלכלה בודהיסטית]]
[[קטגוריה:כלכלה בודהיסטית]]