שינויים

ניסוחים מאוחרים יותר לוקחים בחשבון גבולות אחרים לצמיחת האוכלוסיה, מעבר לתפוקה החקלאית כמו גבולות ל[[צמיחה כלכלית]] ומגבלות סביבתיות של [[שירותי המערכת האקולוגית]] או מגבלות [[משאבים מתכלים]] כמו [[שיא תפוקת הנפט]]. תאוריות של אסון מלתוסיאני קרויות על שם [[תומס מלתוס]] שהגה את התאוריה לראשונה.  

ניסוחים מאוחרים יותר לוקחים בחשבון גבולות אחרים לצמיחת האוכלוסיה, מעבר לתפוקה החקלאית כמו גבולות ל[[צמיחה כלכלית]] ומגבלות סביבתיות של [[שירותי המערכת האקולוגית]] או מגבלות [[משאבים מתכלים]] כמו [[שיא תפוקת הנפט]]. תאוריות של אסון מלתוסיאני קרויות על שם [[תומס מלתוס]] שהגה את התאוריה לראשונה.  

מלתוס טען כי בגלל שהאכולוסיה גדלה [[גידול מעריכי|באופן מעריכי]] והתנובה החקלאית עולה רק באופן הנדסי, יגיע שלב בו האכולוסיה תגיע לגודל גדול מידי ולא יהיה מספיק מזון לכלכל אותה. הדעה הרווחת, בעיקר בחוגי [[כלכלה נאו קלאסית]] היא שמלתוס טעה - הוא לא חזה את ה[[התפתחות טכנולוגית|התפתחות הטכנולוגיות]] בחקלאות כמו פיתוח [[דשן|דשנים]], ו[[חומרי הדברה]] שאיפשרו מהלכים כמו [[המהפכה הירוקה]] ואשר מנעו עד כה תרחיש של אסון מלתוסיאני.  

מלתוס טען כי בגלל שהאוכלוסיה גדלה [[גידול מעריכי|באופן מעריכי]] והתנובה החקלאית עולה רק באופן הנדסי, יגיע שלב בו האוכלוסיה תגיע לגודל גדול מידי ולא יהיה מספיק מזון לכלכל אותה. הדעה הרווחת, בעיקר בחוגי [[כלכלה נאו קלאסית]] היא שמלתוס טעה - הוא לא חזה את ה[[התפתחות טכנולוגית|התפתחות הטכנולוגיות]] בחקלאות כמו פיתוח [[דשן|דשנים]], ו[[חומרי הדברה]] שאיפשרו מהלכים כמו [[המהפכה הירוקה]] ואשר מנעו עד כה תרחיש של אסון מלתוסיאני.  

[[נאו-מלתוסינאים]], לעומת זאת, טוענים כי בעוד שהמנגנון של מלתוס אינו מדוייק, וכי כרגע נראה שהוא טעה, ייתכן ויתרחש אסון מלתוסינאי בעתיד, וכי כבר היום קיימים מקרים דומים לאסון מלתוסאני. כך לדוגמה [[שיא תפוקת הנפט]] עתיד להוביל להתייקרות הנפט, אם הדבר יוביל להתייקרות האנרגיה פרוש הדבר התייקרות חומרי הדישון המלאכותיים וכתוצאה מכך התייקרות המזון ואולי גם ירידה בכמות המזון המיוצרת. [[משבר המזון העולמי 2007-2008]] הראה שתרחיש זה אינו בגדר אפשרות תאורטית בלבד.

[[נאו-מלתוסינאים]], לעומת זאת, טוענים כי בעוד שהמנגנון של מלתוס אינו מדוייק, וכי כרגע נראה שהוא טעה, ייתכן ויתרחש אסון מלתוסינאי בעתיד, וכי כבר היום קיימים מקרים דומים לאסון מלתוסאני. כך לדוגמה [[שיא תפוקת הנפט]] עתיד להוביל להתייקרות הנפט, אם הדבר יוביל להתייקרות האנרגיה פרוש הדבר התייקרות חומרי הדישון המלאכותיים וכתוצאה מכך התייקרות המזון ואולי גם ירידה בכמות המזון המיוצרת. [[משבר המזון העולמי 2007-2008]] הראה שתרחיש זה אינו בגדר אפשרות תאורטית בלבד.

העוני הגדל, תרם למצב של [[מלכודות עוני]] בהן חלק מהמשקים, בעיקר העניים יותר, נאלצו למכור אדמות למשקים "עשירים" יותר שלהם 10 דונם ויותר (גם משק בגודל זה נחשב לרוב לעני מרוד). המשקים ה"עשירים" היו בעלי הכנסה גבוהה יותר והיו להם גם בני משפחה שעבדו בעיר ושלחו כסף. דבר זה הוביל להגדלת [[אי השוויון]] ולעוד מתחים חברתיים.  

העוני הגדל, תרם למצב של [[מלכודות עוני]] בהן חלק מהמשקים, בעיקר העניים יותר, נאלצו למכור אדמות למשקים "עשירים" יותר שלהם 10 דונם ויותר (גם משק בגודל זה נחשב לרוב לעני מרוד). המשקים ה"עשירים" היו בעלי הכנסה גבוהה יותר והיו להם גם בני משפחה שעבדו בעיר ושלחו כסף. דבר זה הוביל להגדלת [[אי השוויון]] ולעוד מתחים חברתיים.  

המחקר הבלגי מצא כי באיזור קנאמה, לפחות 5.4% מהאכולוסיה נרצחה במהלך הטבח (בהשוואה ל-11% מהאוכלוסה שנרצחה בכלל רואנדה). כל הקורבנות מלבד אחד השתייכו ל-6 קטגוריות: בת טוטסי אחת - שהיתה גם בעלת אדמות רבות ולכן השתייכה לקטגוריות אחרות; בעלי אדמות גדולים ומבוגרים שנחשבו "עשירים"; צעירים שיכלו להתשכר שכר גבוה מהעיר; "טיפוסים בעייתיים" שהיו מעורבים בסכסוכי אדמות וסכסוכים אחרים; גברים צעירים וילדים ממשפחות עניות שבגלל העוני נדחפו להשתתף באחת המיליציות הלוחמות; והקטגוריה שבה היו מספר הקורבנות הגבוה ביותר כללה אנשים עניים שסבלו מתת תזונה גרועה במיוחד ושמתו ברעב בזמן תקופת הלחימה.  

המחקר הבלגי מצא כי באיזור קנאמה, לפחות 5.4% מהאוכלוסיה נרצחה במהלך הטבח (בהשוואה ל-11% מהאוכלוסה שנרצחה בכלל רואנדה). כל הקורבנות מלבד אחד השתייכו ל-6 קטגוריות: בת טוטסי אחת - שהיתה גם בעלת אדמות רבות ולכן השתייכה לקטגוריות אחרות; בעלי אדמות גדולים ומבוגרים שנחשבו "עשירים"; צעירים שיכלו להתשכר שכר גבוה מהעיר; "טיפוסים בעייתיים" שהיו מעורבים בסכסוכי אדמות וסכסוכים אחרים; גברים צעירים וילדים ממשפחות עניות שבגלל העוני נדחפו להשתתף באחת המיליציות הלוחמות; והקטגוריה שבה היו מספר הקורבנות הגבוה ביותר כללה אנשים עניים שסבלו מתת תזונה גרועה במיוחד ושמתו ברעב בזמן תקופת הלחימה.  

מכן הסיקו החוקרים, ודיימונד בעקבותיהם, כי הרציחות בחבל קנאמה היו על רקע גידול אוכלוסיה ומחסור במזון  וכן ועל רקע הזדמנות לנסות לבצע חלוקה מחדש של האדמות ו"לסגור חשבונות" על רקע עוני חריף ומידה מסויימת של אי שוויון. או כפי שאחד התושבים אמר: "האנשים שילדיהם נאלצו ללכת לבית-הספר יחפים הרגו את האנשים שיכלו לקנות נעליים לילדיהם".

מכן הסיקו החוקרים, ודיימונד בעקבותיהם, כי הרציחות בחבל קנאמה היו על רקע גידול אוכלוסיה ומחסור במזון  וכן ועל רקע הזדמנות לנסות לבצע חלוקה מחדש של האדמות ו"לסגור חשבונות" על רקע עוני חריף ומידה מסויימת של אי שוויון. או כפי שאחד התושבים אמר: "האנשים שילדיהם נאלצו ללכת לבית-הספר יחפים הרגו את האנשים שיכלו לקנות נעליים לילדיהם".

עידון של הרעיון של אסון מלתוסנאי הוא רעיון של '''"ריבאונד מלתוסיאני"''' שבו אין אסון מלתוסינאני מלא, אלא [[תהליך]] עדין יותר שבו שיפור פריון התבואה החקלאית ואו הוזלת ייצור המזון בגלל גורם אחר (לדוגמה הקטנת בזבוז המזון) תורמים לגידול אוכלוסין נוסף שמקזז חלק מהגדלת הפריון. כך אם יש המצאה טכנולוגית שתאפשר להגדיל את פריון היבולים ב-10% וכך להגדיל באופן תאורטי את כמות הקולריות לנפש ב-10% , הריבאונד המתוליסני קובע שאותן 10% יגרמו גם להגדלת השימושים במזון לצרכים אחרים מלבד תזונה ישירה (לדוגמה [[האבסת בעלי חיים ביבולים]], [[מזון מול דלק|הכנת דלק ביולוגי]] למכוניות וכו'), ואו יעודדו את גידול האוכלוסיה - כך שבסופו של דבר לא נראה הורדה של 10% ב[[רעב]] או הגדלה של 10% בכמות הקולריות לנפש. דבר זה מקביל ל"ריבאונד אנרגטי" שהוא עידון של [[פרדוקס ג'בונס]]. הריבאונד המלתוסנאי יכול להביא להקטנת האפקט הטכנולוגי, לאיפוס שלו או אפילו להחמרה במצב התזונתי, כאשר הגעה למצב של קסטרופה היא מצב לא וודאי שתלוי במשתנים חברתיים, סביבתיים וטכנולוגיים נוספים. ריבואנד מלתוסאני אינו אומר לנו אם אכן יתרחש אסון מלתוסנאי, אלא רק מקטין את האפקטיביות של צעדי מנע נגד אסון שכזה.   

עידון של הרעיון של אסון מלתוסנאי הוא רעיון של '''"ריבאונד מלתוסיאני"''' שבו אין אסון מלתוסינאני מלא, אלא [[תהליך]] עדין יותר שבו שיפור פריון התבואה החקלאית ואו הוזלת ייצור המזון בגלל גורם אחר (לדוגמה הקטנת בזבוז המזון) תורמים לגידול אוכלוסין נוסף שמקזז חלק מהגדלת הפריון. כך אם יש המצאה טכנולוגית שתאפשר להגדיל את פריון היבולים ב-10% וכך להגדיל באופן תאורטי את כמות הקולריות לנפש ב-10% , הריבאונד המתוליסני קובע שאותן 10% יגרמו גם להגדלת השימושים במזון לצרכים אחרים מלבד תזונה ישירה (לדוגמה [[האבסת בעלי חיים ביבולים]], [[מזון מול דלק|הכנת דלק ביולוגי]] למכוניות וכו'), ואו יעודדו את גידול האוכלוסיה - כך שבסופו של דבר לא נראה הורדה של 10% ב[[רעב]] או הגדלה של 10% בכמות הקולריות לנפש. דבר זה מקביל ל"ריבאונד אנרגטי" שהוא עידון של [[פרדוקס ג'בונס]]. הריבאונד המלתוסנאי יכול להביא להקטנת האפקט הטכנולוגי, לאיפוס שלו או אפילו להחמרה במצב התזונתי, כאשר הגעה למצב של קסטרופה היא מצב לא וודאי שתלוי במשתנים חברתיים, סביבתיים וטכנולוגיים נוספים. ריבואנד מלתוסאני אינו אומר לנו אם אכן יתרחש אסון מלתוסנאי, אלא רק מקטין את האפקטיביות של צעדי מנע נגד אסון שכזה.   

[[שיפורי טכנולוגיה]] (לדוגמה [[דשן]]), שינוי סביבתי (לדוגמה גילוי אדמות חדשות)  או תרבותי (לדוגמה מעבר לתזונה [[צמחונות|צמחונית]] יותר) יכולים לגרור לעליה ב[[תנובה החקלאית]], או לגידול של כמות הקלוריות לנפש. אבל בעקבות דבר זה יש גידול ברווחה הכלכלית או הורדת מחיר המזון. דברים אלה גורמים לכך שגידול ילדים, לפחות בהיבט של מזון, הוא משימה זולה יותר. בנסיבות מסויימות דבר זה יכול לתרום לכך שיש [[גידול אוכלוסין]]. לדוגמה  אם השיפור הטכנולוגי מאפשר להגדיל את התנובה של כל דונם ב-20%, גידול האכולוסיה יקטין את ההשפעה, כך שסה"כ הגידול של קלוריות לנפש יגדל בסופו של דבר רק ב- 10%.  

[[שיפורי טכנולוגיה]] (לדוגמה [[דשן]]), שינוי סביבתי (לדוגמה גילוי אדמות חדשות)  או תרבותי (לדוגמה מעבר לתזונה [[צמחונות|צמחונית]] יותר) יכולים לגרור לעליה ב[[תנובה החקלאית]], או לגידול של כמות הקלוריות לנפש. אבל בעקבות דבר זה יש גידול ברווחה הכלכלית או הורדת מחיר המזון. דברים אלה גורמים לכך שגידול ילדים, לפחות בהיבט של מזון, הוא משימה זולה יותר. בנסיבות מסויימות דבר זה יכול לתרום לכך שיש [[גידול אוכלוסין]]. לדוגמה  אם השיפור הטכנולוגי מאפשר להגדיל את התנובה של כל דונם ב-20%, גידול האוכלוסיה יקטין את ההשפעה, כך שסה"כ הגידול של קלוריות לנפש יגדל בסופו של דבר רק ב- 10%.  

בספר [[רובים, חיידקים ופלדה]] מתאר [[ג'ארד דיימונד]] ריבאונד מלתוסאני [[תהליך ארוך טווח|ארוך טווח]] בהקשר של [[המהפכה החקלאית]]. בעוד ש[[תנובה חקלאית|תנובת המזון]] של שטח [[חקלאות|חקלאי]] קדום גדולה בהרבה (פי 10 או פי 100) מתנובת המזון בשיטת השגת המזון [[ציידים לקטים]], דיימונד טוען כי המהפכה החקלאית לא הובילה להגדלת כמות המזון לנפש. לפי דיימונד, התרחש במקביל גידול אוכלוסין כך שכמות האוכלוסיה גדלה בקצב מעט גבוה יותר מאשר קצב גידול התנובה החקלאית, דבר שהוביל לכך שבחברה החקלאית כמות הקלוריות לנפש היתה נמוכה יותר מאשר בחברות של ציידים לקטים.  

בספר [[רובים, חיידקים ופלדה]] מתאר [[ג'ארד דיימונד]] ריבאונד מלתוסאני [[תהליך ארוך טווח|ארוך טווח]] בהקשר של [[המהפכה החקלאית]]. בעוד ש[[תנובה חקלאית|תנובת המזון]] של שטח [[חקלאות|חקלאי]] קדום גדולה בהרבה (פי 10 או פי 100) מתנובת המזון בשיטת השגת המזון [[ציידים לקטים]], דיימונד טוען כי המהפכה החקלאית לא הובילה להגדלת כמות המזון לנפש. לפי דיימונד, התרחש במקביל גידול אוכלוסין כך שכמות האוכלוסיה גדלה בקצב מעט גבוה יותר מאשר קצב גידול התנובה החקלאית, דבר שהוביל לכך שבחברה החקלאית כמות הקלוריות לנפש היתה נמוכה יותר מאשר בחברות של ציידים לקטים.  

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Malthusian_Catastrophe אסון מלתוסיאני] בוויקיפדה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Malthusian_Catastrophe אסון מלתוסיאני] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://www.nature.com/nature/journal/v478/n7369/full/nature10452.html Solutions for a cultivated planet] איך ניתן להאכיל את אוכלוסיית העולם בשיטות של [[חקלאות בת קיימא]], Jonathan A. Foley, Navin Ramankutty ואחרים Nature 478,20 October 2011, 337–342

* [http://www.nature.com/nature/journal/v478/n7369/full/nature10452.html Solutions for a cultivated planet] איך ניתן להאכיל את אוכלוסיית העולם בשיטות של [[חקלאות בת קיימא]], Jonathan A. Foley, Navin Ramankutty ואחרים Nature 478,20 October 2011, 337–342

* [https://www.youtube.com/watch?v=uem2ceZMxYk האם אנחנו באמת זקוקים לחקלאות התעשייתית כדי להאכיל את העולם?] , סרטון קצר , Anna Lappé & Food MythBusters,  2012

* [https://www.youtube.com/watch?v=uem2ceZMxYk האם אנחנו באמת זקוקים לחקלאות התעשייתית כדי להאכיל את העולם?] , סרטון קצר , Anna Lappé & Food MythBusters,  2012

* [http://www.themarker.com/consumer/prices/1.1589034 "בדרך לרעב המוני": החלב ומוצריו יתייקרו ב-45%, הבשר ב-30%] עמירם כהן, דה מארקר, 12.12.2011

* [http://www.themarker.com/consumer/prices/1.1589034 "בדרך לרעב המוני": החלב ומוצריו יתייקרו ב-45%, הבשר ב-30%] עמירם כהן, דה מארקר, 12.12.2011

* [https://docs.google.com/spreadsheet/ccc?key=0AqixvTVhWr1YdDIxNGQ5bF9ibGhCMG93TVVJcEZhT1E#gid=0 אכולוסיית העולם ומסת הייקום] חישוב בגליון נתונים על המשך גידול האוכלוסיה בקצב גידול קבוע ([[גידול מעריכי]]).

* [https://docs.google.com/spreadsheet/ccc?key=0AqixvTVhWr1YdDIxNGQ5bF9ibGhCMG93TVVJcEZhT1E#gid=0 אוכלוסיית העולם ומסת הייקום] חישוב בגליון נתונים על המשך גידול האוכלוסיה בקצב גידול קבוע ([[גידול מעריכי]]).

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==