47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 49:
שורה 49: − + − + + + + + + + + + + + + − כדי להגיע לקצב ירידה של 4.9% בפליטות, למרות גידול באוכלוסיה ובתוצר הכלכלי, צריך T להביא לירידה של עצימות פחמן לתוצר של 7% בשנה - פי 10 ממה שיש בעשורים האחרונים. עד 2050 כדי לעמוד ביעד של הIPCC, על עצימות הפחמן, להגיע ל-40 גרם פחמן דו חמצני לדולר עד 2050 דבר שפרושו שיפור טכנולוגי של פי 21 יחסית להיום.
←ביקורת
למרות שהטכנולוגיה עזרה להקטין את [[השפעה סביבתית|ההשפעה הסביבתית]] של פליטות גזי חממה, היא לא הצליחה לאזן את הכוחות הנגדיים של גידול אוכלוסין ושל צמיחה כלכלית לנפש.
למרות שהטכנולוגיה עזרה להקטין את [[השפעה סביבתית|ההשפעה הסביבתית]] של פליטות גזי חממה, היא לא הצליחה לאזן את הכוחות הנגדיים של גידול אוכלוסין ושל צמיחה כלכלית לנפש.
===תחזית לעתיד===
===תחזית לעתיד ביחס לפליטות גזי חממה===
ג'קסון משתמש בניתוח העבר כדי לנסות להבין את מגמות העתיד ולבדוק כמה סבירות הן הנחות הדה קפלינג לעתיד. תחזיות האו"ם ל"תרחיש אמצעי" של [[אוכלוסיית העולם]] בשנת 2050, עומדת על 9 מיליארד איש עד 2050, או גידול של 0.7 אחוז בשנה. אם ממשיכים בתרחיש "עסקים כרגיל" שבו הצמיחה ממשיכה לגדול בקצב של 1.4% בשנה, ומניחים שהיעילות הטכנולוגית תמשיך להוריד את הפליטות באותו קצב, אז היעילות הטכנולוגית מבטלת את השפעת האוכלוסיה מגיעים לקצב פליטות שגדל בקצב של 1.4% בשנה. כלומר גידול של 80% יחסית למצב היום.
ג'קסון משתמש בניתוח העבר כדי לנסות להבין את מגמות העתיד ולבדוק כמה סבירות הן הנחות הדה-קפלינג לעתיד. תחזיות האו"ם ל"תרחיש אמצעי" של [[אוכלוסיית העולם]] בשנת 2050, עומדת על 9 מיליארד איש עד 2050, או גידול של 0.7 אחוז בשנה. אם ממשיכים בתרחיש "עסקים כרגיל" שבו הצמיחה ממשיכה לגדול בקצב של 1.4% בשנה, ומניחים שהיעילות הטכנולוגית תמשיך להוריד את הפליטות באותו קצב, אז היעילות הטכנולוגית מבטלת את השפעת האוכלוסיה, אך לא מבטלת את השפעת הגידול בצריכת האנרגיה עקב גידול התוצר לנפש, מגיעים לקצב פליטות שגדל בקצב של 1.4% בשנה. כלומר גידול של 80% יחסית למצב היום.
כדי להגיע לקצב ירידה של 4.9% בפליטות, למרות הגידול באוכלוסיה והגידול בתוצר הכלכלי, צריך T להביא לירידה של עצימות פחמן לתוצר של 7% בשנה - התייעלות בקצב גבוה פי 10 ממה שיש בעשורים האחרונים. כדי לעמוד ביעד של ה-IPCC, על עצימות הפחמן להגיע ל-40 גרם פחמן דו חמצני לדולר עד לשנת 2050, דבר שפרושו שיפור טכנולוגי של פי 21 יחסית להיום. יעד כזה נראה בלתי סביר ולכן הוא מערער על הישימות של דה-קפלינג ביחס לפליטת גזי חממה.
===צריכת האנרגיה העולמית לאורך השנים===
[[קובץ:C=pat.png|ממוזער|450px|הדגמת הנוסחה [[I=PAT]] על צריכת האנרגיה העולמית בשנים 1980-2009. בעוד ש[[שיפורים טכנולוגים]] הביאו ל[[יעילות אנרגטית]] משופרת (במונחים של [[אינטנסביות אנרגטית של התוצר]] - הקו הירוק שיורד עם השנים), המגמות של [[גידול אוכלוסין]] ו[[צמיחה כלכלית]] חזקות יותר וגורמות לכך שסה"כ יש גידול בצריכת האנרגיה העולמית (הקו האדום שעולה עם השנים)]]
באופן דומה לניתוח על התחממות עולמית, ניתן לנתח את תחום צריכת האנרגיה (שמשפיע על כילוי [[דלקים מחצביים]], על [[זיהום אוויר]], על [[התחממות עולמית]] ועל [[השפעות סביבתיות]] הנובעות מפעילויות כמו טיסות במטוסים ונסיעות ב[[מכונית]]). ניתן לפרק את סך [[משק האנרגיה העולמי|צריכת האנרגיה העולמית]] ל- 3 מרכיבים, כך שמתקבלת משוואת C=PAT כאשר C היא סך צריכת האנרגיה העולמית, P גודל האוכלוסייה, A תוצר לנפש בדולרים ו-T הוא צריכת האנרגיה לכל דולר מיוצר.
ב-30 השנים שחלפו בין 1980 ל-2010 ניתן לראות כי צריכת האנריגה של ייצור חבילת מוצרים ושירותים בסך דולר אחר, ירדה ביותר מפי 2. דבר זה נובע כתוצאה מ[[שיפור טכנולוגי|שיפורים טכנולוגיים]]. עם זאת, סך צריכת האנריגה עלתה, שכן במקביל לשיפורי היעילות האנרגטית, חל [[גידול אוכלוסין]] וצריכת האנרגיה לנפש גדלה עקב [[צמיחה כלכלית]]. כך שבסך הכל היה גידול של 70% במשך תקופה זו בסך צריכת האנרגיה.
ניתן לפרש זאת בשתי דרכים. האחת היא שללא התייעלות טכנולוגית, הצמיחה הכלכלית וגידול האוכלוסיה היו גורמים לעלייה עוד יותר גדולה בצריכת האנרגיה. דרך אחרת הולכת בעקבות [[פרדוקס ג'בונס]] וטוענת כי רוב האנרגיה שנחסכה עקב הייעול האנרגטי הטכני בתחומים שונים, הושקעה מחדש לאחת מ-2 מטרות - המשך גידול התוצר - הגדלת הצמיחה הכלכלית או חסכון משאבים שמאפשר את המשך גידול האוכלוסיה. כך או כך, ממצאים אלה מערערים על הרעיון של דה-קפלינג במישור של צריכת אנרגיה.
==ראו גם==
==ראו גם==
* [[פרדוקס ג'בונס]]
* [[פרדוקס ג'בונס]]