שינויים

'''דה-קפלינג''' (de-coupling) הוא מונח ב[[כלכלה סביבתית]] וב[[כלכלה אקולוגית]] שנועד לתאר [[צמיחה כלכלית]] ללא הגדלה של [[השפעה סביבתית|הנזקים הסביבתיים]], כאסטרטגיה להשגת '''צמיחה ירוקה''' או [[צמיחה בת קיימא]] וכסוג אפשרי של [[כלכלה בת קיימא]].  

'''דה-קפלינג''' (de-coupling) הוא מונח ב[[כלכלה סביבתית]] וב[[כלכלה אקולוגית]] שנועד לתאר [[צמיחה כלכלית]] ללא הגדלה של [[השפעה סביבתית|הנזקים הסביבתיים]], כאסטרטגיה להשגת '''צמיחה ירוקה''' או [[צמיחה בת קיימא]] וכסוג אפשרי של [[כלכלה בת קיימא]].  

ברוב המקרים הגדלת [[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]] מגדילה את ההשפעות הסביבתיות של האדם מחד, ואת התלות שלו ב[[משאבים מתכלים]] מאידך. גידול בתוצר גורמת באופן מקביל גם להגדלת המימדים הפיזיים של הכלכלה - הפקה וצריכה גדולה יותר של משאבים ושל [[דלק מחצבי]] ושל [[משאבים מתחדשים]] ו[[משאבים מתכלים]] להפקת [[חומרי גלם]], הגדלת הפסולת ו[[זיהום|הזיהום]] ו[[גידול אוכלוסין|גידול של האוכלוסיה]]. כלכלה תאורטית שאמורה להגדיל את התוצר המקומי הגולמי ללא השפעות על הסביבה, תהיה כלכלה שהצליחה להשיג דה-קפלינג.  

ברוב המקרים הגדלת [[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]] מגדילה את ההשפעות הסביבתיות של האדם מחד, ואת התלות שלו ב[[משאבים מתכלים]] מאידך. גידול בתוצר גורם בדרך כלל גם להגדלת המימדים הפיזיים של הכלכלה - הפקה וצריכה גדולה יותר של משאבים ושל [[דלק מחצבי]] ושל [[משאבים מתחדשים]] ו[[משאבים מתכלים]] להפקת [[חומרי גלם]], הגדלת ה[[פסולת]] ו[[זיהום|הזיהום]]. צמיחה כלכלית יכולה ללתרום גם ל[[גידול אוכלוסין|גידול של האוכלוסיה]] (אם כי דבר זה אינו חד משמעי - ראו [[מעבר דמוגרפי]]). כלכלה תאורטית שאמורה להגדיל את התוצר המקומי הגולמי ללא השפעות על הסביבה, תהיה כלכלה שהצליחה להשיג דה-קפלינג.  

דה קפלינג דוגלת בהעברת הכלכלה ל[[אנרגיה מתחדשת]] ול[[תעשייה בת קיימא]] על ידי עקרונות כמו [[מעריסה לעריסה]]. לרוב היא מתמקדת בהיבטים של תעשייה ואנרגיה ופחות בהיבטים של [[חקלאות בת קיימא]]. דה קפלינג מערערת לפעמים על התפיסה לפיה צמיחה כלכלית כשלעצמה אכן מגדילה את הרווחה החברתית ובכך היא שונה מתפיסות כלכליות שמרניות יותר כמו [[כלכלה נאו קלאסית]].  

המצדדים ברעיון של דה-קפלינג דוגלים בהעברת הכלכלה ל[[אנרגיה מתחדשת]] ול[[תעשייה בת קיימא]] על ידי עקרונות כמו [[מעריסה לעריסה]]. לרוב המיקוד הוא בהיבטים של תעשייה ואנרגיה ופחות בהיבטים של [[חקלאות בת קיימא]]. דה קפלינג מערערת לפעמים על התפיסה לפיה צמיחה כלכלית כשלעצמה אכן מגדילה את [[הרווחה החברתית]] ובכך היא שונה מתפיסות כלכליות שמרניות יותר כמו [[כלכלה נאו קלאסית]].  

בשנת 2011  [[פאנל המשאבים הבינלאומי]],  שכונס על ידי התוכנית הסביבתית של האו"ם (UNEP) הזהיר כי לאל שינוי, עד 2050, המין האנושי יצרוך 140 מילאירד טונות של מינרלים, עופרות, [[דלק מחצבי|דלקים מתכלים]] וביומסה בשנה - שיעור גדול פי 3 יחסית לצריכה בשנת 2011. אלא אם מדינות יוכלו לבצע דה-קפלינג ולהפריד בין הצמיחה הכלכלית לבין צריכת המשאבים מהסביבה. <ref>[http://www.unep.org/resourcepanel/ Decoupling: natural resource use and environmental impacts of economic growth]. International Resource Panel report, 2011</ref>. הפנל העיר כי אזרחי המדינות העשירות צורכים כ-16 טונות לנפש בשנה של ארבעת המשאבים האלה (כאשר בחלק מהמדינות, מדד זה מגיע ל-40 טונות). לעומת זאת, אדם ממוצע ב[[הודו]] צורך ארבע טונות ממשאבים אלה לשנה.  

בשנת 2011  [[פאנל המשאבים הבינלאומי]],  שכונס על ידי [[התוכנית הסביבתית של האו"ם]] (UNEP) הזהיר כי ללא שינוי, עד 2050, יצרוך [[המין האנושי]]  140 מילאירד טונות של מינרלים, עופרות, [[דלק מחצבי|דלקים מתכלים]] וביומסה בשנה - שיעור גדול פי 3 יחסית לצריכה בשנת 2011. אלא אם מדינות יוכלו לבצע דה-קפלינג ולהפריד בין הצמיחה הכלכלית לבין צריכת המשאבים מהסביבה. <ref>[http://www.unep.org/resourcepanel/ Decoupling: natural resource use and environmental impacts of economic growth]. International Resource Panel report, 2011</ref>. הפנל העיר כי אזרחי המדינות העשירות צורכים כ-16 טונות לנפש בשנה של ארבעת המשאבים האלה (כאשר בחלק מהמדינות, מדד זה מגיע ל-40 טונות). לעומת זאת, אדם ממוצע ב[[הודו]] צורך ארבע טונות ממשאבים אלה לשנה.  

ארגון ה-OECD הפך את הדה-קפלינג למוקד מרכזי של ההנחיות הסביבתיות שלו. ה-OECD מגדיר את המושג דה-קפלינג כ-שבירת הקשר בין "רעות סביבתיות" ([[השפעה סביבתית|השפעות סביבתיות מזיקות]]) לבין "טובין כלכליים". <ref>OECD 2002 “Indicators to Measure Decoupling of Environmental Pressure from Economic Growth” (excerpt) http://www.oecd.org/dataoecd/0/52/1933638.pdf</ref>

ארגון ה-[[OECD]] הפך את הדה-קפלינג למוקד מרכזי של ההנחיות הסביבתיות שלו. ה-OECD מגדיר את המושג דה-קפלינג כ-שבירת הקשר בין "רעות סביבתיות" ([[השפעה סביבתית|השפעות סביבתיות מזיקות]]) לבין "טובין כלכליים". <ref>OECD 2002 “Indicators to Measure Decoupling of Environmental Pressure from Economic Growth” (excerpt) http://www.oecd.org/dataoecd/0/52/1933638.pdf</ref>

בישראל מייצגים את עמדת דה-קפלינג [[המשרד להגנת הסביבה]] וכן פרופסור [[יהודה כהנא]] ממכון אקירוב לעסקים וסביבה באוניברסיטת תל אביב.

בישראל מייצגים את עמדת דה-קפלינג [[המשרד להגנת הסביבה]] וכן פרופסור [[יהודה כהנא]] ממכון אקירוב לעסקים וסביבה באוניברסיטת תל אביב.

==ביקורת==

==ביקורת==

קיים ויכוח ער בשאלה עד כמה ניתן להשיג דה-קפלינג. ממגבלות פיזיקליות ([[החוק הראשון של התרמודינמיקה]]) ברור כי יש גבול לגודל [[גידול אוכלוסין| הצמיחה של האוכלוסיה האנושית]] כאשר הגבול העליון הוא מאסת הייקום. היבטים של מחזור חומרים, חקלאות ואנרגיה דורשים משאבים בפני עצמם, כך שנראה שיש גבול עד כמה ניתן להוריד את כמות המשאבים הדרושה.  

קיים ויכוח ער בשאלה עד כמה ניתן להשיג דה-קפלינג. ממגבלות פיזיקליות ([[החוק הראשון של התרמודינמיקה]]) ברור כי יש גבול לגודל [[גידול אוכלוסין| הצמיחה של האוכלוסיה האנושית]]. הגבול העליון לגידול זה הוא מאסת הייקום וגבולות קרובים הרבה יותר הם שטחו של כדור הארץ, כמות המזון שניתן לייצר והיבטים רבים נוספים כמו [[ייצור ראשוני]] ו[[גבולות פלנטריים|מגבלות אקולוגיות]]. היבטים של מחזור חומרים, [[חקלאות]] ו[[אנרגיה]] דורשים משאבים בפני עצמם, כך שנראה שיש גבול עד כמה ניתן להוריד את כמות המשאבים הדרושה.  

גישה שונה מדה-קפלינג היא [[כלכלת מצב יציב]] שגורסת שכדי להגיע ל[[כלכלה בת קיימא]] יש צורך ב[[ייצוב האוכלוסיה]] וייצוב התוצרת הכלכלית - כלומר הבאת הצמיחה הכלכלית לאפס. בספרו [[שגשוג ללא צמיחה]], מבקר [[טים ג'קסון]], את "המיתוס של ההפרדה". ג'קסון טוען כי דרך זו לא עבדה בעשורים האחרונים, אין ראיות לכך שהיא עובדת היום ולא מאד סביר שהיא תעבוד בעתיד.  

גישה שונה מדה-קפלינג היא [[כלכלת מצב יציב]] שגורסת שכדי להגיע ל[[כלכלה בת קיימא]] יש צורך ב[[ייצוב האוכלוסיה]] וייצוב התוצרת הכלכלית לאדם - כלומר הבאת הצמיחה הכלכלית לאפס. בספרו [[שגשוג ללא צמיחה]], מבקר [[טים ג'קסון]], את "המיתוס של ההפרדה". ג'קסון טוען כי דרך זו לא עבדה בעשורים האחרונים, אין ראיות לכך שהיא עובדת היום ולא מאד סביר שהיא תעבוד בעתיד.  

ג'קסון מבחין בין '''הפרדה יחסית''' - כלומר כמות הנזק הסביבתי יחסית לגודל התמ"ג, לבין '''הפרדה אבסולוטית''' - כמות הנזק הכוללת מהפעילות הכלכלית. מבחינה כלכלית, ליצרנים יש אינטרס להקטין את עלויות חומרי הגלם ולכן הם מאמצים טכנולוגיות ליעול השימוש בהם, ודבר זה מניעה את הנושא של דה-קפלינג יחסית.  

ג'קסון מבחין בין '''הפרדה יחסית''' - כלומר כמות הנזק הסביבתי יחסית לגודל נתון של [[תוצר מקומי גולמי|התמ"ג]], לבין '''הפרדה אבסולוטית''' - כמות הנזק הכוללת מהפעילות הכלכלית. הפרדה יחסית אומרת כמה נזק סביבתי נגרם ביחס לכל דולר שמשתתף בזרם התמ"ג, הפרדה אבסולוטית אומרת כמה סה"כ נזק נגרם.  מבחינה כלכלית, ליצרנים יש אינטרס להקטין את עלויות [[חומרי גלם|חומרי הגלם]] ולכן הם מאמצים טכנולוגיות ליעול השימוש בהם, ודבר זה מניע את הנושא של דה-קפלינג היחסי.  

ג'קסון טוען בעוד שקיימות ראיות לכך שפר דולר, השפעות סביבתיות שונות (כמו פליטות של [[גזי חממה]] יורדות עם השנים, ירידה זו אינה מספיק חזקה. הוא מראה שכאשר מסתכלים על סך הנתונים כמו [[משק האנרגיה העולמי|צריכת האנרגיה העולמית]] או צריכה של [[מתכות]] בעשורים האחרונים , רואים שאין דה-קפלינג מוחלט, אלא עליה של כל הגורמים האלה בצורה דומה לעליה בתמ"ג העולמי. בנוסף הוא טוען שבתחומים אלה, לא רק שאין דה קפלינג מוחלט, אלא גם אין דה קפלינג יחסי.  

ג'קסון טוען שקיימות ראיות לכך שהשפעות סביבתיות שונות (כמו פליטות של [[גזי חממה]]) יורדות עם השנים ביחס לכל דולר, ירידה זו אינה מספיק חזקה. הוא מראה שכאשר מסתכלים על סך הנתונים כמו [[משק האנרגיה העולמי|צריכת האנרגיה העולמית]] או צריכה של [[מתכות]] בעשורים האחרונים , רואים שאין דה-קפלינג מוחלט, אלא עליה של כל הגורמים האלה בצורה דומה לעליה בתמ"ג העולמי. בנוסף הוא טוען שבתחומים אלה, לא רק שאין דה קפלינג מוחלט, אלא גם אין דה קפלינג יחסי.  

===נוסחת I=PAT===

===נוסחת I=PAT===

ג'קסון אינו מתנגד לרעיון של התייעלות אנרגטית או בניצול חומרים, אבל הוא טוען כי מגזימים בחשיבות הנושא, על ידי אי הבחנה בין הפרדה יחסית להפרדה מוחלטת, התמקדות בלבדית כמעט בנושא היחסי, ודיבור אמורפי ולא אמפירי. הוא נעזר בנוסחה '''[[I=PAT]]''' כדי להסביר את הבעיה בחשיבה על דה-קפלינג.  

ג'קסון אינו מתנגד לרעיון של [[התייעלות אנרגטית]] או בניצול חומרים, אבל הוא טוען כי מגזימים בחשיבות הנושא, על ידי אי הבחנה בין הפרדה יחסית להפרדה מוחלטת, התמקדות בלבדית כמעט בנושא היחסי, ודיבור אמורפי ולא אמפירי. הוא נעזר בנוסחה '''[[I=PAT]]''' כדי להסביר את הבעיה בחשיבה על דה-קפלינג.  

במשוואה זו:

במשוואה זו:

* ו"[[טכנולוגיה]]" עם סימון T,  ביחידות של ק"ג פחמן לדולר.  

* ו"[[טכנולוגיה]]" עם סימון T,  ביחידות של ק"ג פחמן לדולר.  

כאשר מדברים על '''דה קפלינג יחסי''' - מדברים על הגדלת היעילות לדולר - כלומר הקטנה של הרכיב T במשוואה. אם הרכיבים A וP ממשיכים לגדול (על ידי [[צמיחה כלכלית|צמיחה כלכלית לנפש]] ו[[גידול אוכלוסין]] בהתאמה), ונרצה להגיע להשפעה סביבתית בעלת גודל נתון קבוע כלשהו, אזי T צריך להביא לייעול שווה בגודלו לשני רכיבים אלה. אם רוצים להגיע ל'''דה-קפלינג אבסולוטי''' - כלומר ירידה בהשפעה הסביבתית למרות גידול בצמיחה,  T צריך להיות מספיק חזק עוד יותר מאשר המכפלה של הצמיחה הכלכלית לנפש וגידול האוכלוסיה.

כאשר מדברים על '''דה קפלינג יחסי''' - מדברים על הגדלת היעילות הסביבתית לדולר - כלומר הקטנה של הרכיב T במשוואה. אם הרכיבים A ו-P ממשיכים לגדול (על ידי [[צמיחה כלכלית|צמיחה כלכלית לנפש]] ו[[גידול אוכלוסין]] בהתאמה), ונרצה להגיע להשפעה סביבתית בעלת גודל נתון קבוע כלשהו, אזי T צריך להביא לייעול שווה בגודלו לשני רכיבים האחרים. אם רוצים להגיע ל'''דה-קפלינג אבסולוטי''' - כלומר ירידה בהשפעה הסביבתית למרות גידול בצמיחה,  T צריך להיות חזק יותר מאשר המכפלה של הצמיחה הכלכלית לנפש וגידול האוכלוסיה.

===דוגמה מספרית בשנים 1990-2007===

===דוגמה מספרית בנושא התחממות עולמית===

ג'קסון מדגים את המגבלה של התייעלות טכנולוגית בהתמודדות עם בעיות סביבה, בדוגמה של [[גזי חממה|פליטות פחמן דו חמצני לאטמוספירה]] בין השנים 1990 ל-2007.

ג'קסון מדגים את המגבלה של התייעלות טכנולוגית בהתמודדות עם בעיות סביבה, בדוגמה של [[גזי חממה|פליטות פחמן דו חמצני לאטמוספירה]] בין השנים 1990 ל-2007.

אם מסתכלים על הפרשי הגידול השנתיים הממוצעים (חוק חיבור לנגזרות) - גידול של 2% בשנה בפליטות הוא תוצאת החיבור של גידול האוכלוסיה (1.3% בשנה) עם גידול התוצר (1.4%) ועוד החיבור עם השיפור הטכנולוגי (0.7%-). כך ש 2 = 1.3+1.4-0.7.

אם מסתכלים על הפרשי הגידול השנתיים הממוצעים (חוק חיבור לנגזרות) - גידול של 2% בשנה בפליטות הוא תוצאת החיבור של גידול האוכלוסיה (1.3% בשנה) עם גידול התוצר (1.4%) ועוד החיבור עם השיפור הטכנולוגי (0.7%-). כך ש 2 = 1.3+1.4-0.7.

בתקופה הנדונה, היתה [[התייעלות אנרגטית]] או דה-קפלינג יחסי בשיטות הייצור, כך שירדו מ-0.87 ל-0.77 גרם פד"ח לדולר. אך ירידה זו היתה קטנה יותר יחסית ל[[צמיחה כלכלית|גידול בתוצר הכלכלי]] וב[[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]]. כך שסה"כ המגמה בתקופה זו היתה גידול בפליטות גזי החממה. בין השנים 1990 ל-2007 היה גידול שנתי של כמעט 2% בשנה בפליטות, דבר שהוביל לעליה של 39% בתקופה של 17 שנה.  

בתקופה הנדונה, היתה [[התייעלות אנרגטית]] או דה-קפלינג יחסי בשיטות הייצור, כך היתה ירידה מ-0.87 ל-0.77 גרם פד"ח לדולר. אך ירידה זו היתה קטנה ביחס ל[[צמיחה כלכלית|גידול בתוצר הכלכלי]] וב[[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]]. כך שסה"כ המגמה בתקופה זו היתה גידול בפליטות גזי החממה. בין השנים 1990 ל-2007 היה גידול שנתי של כמעט 2% בשנה בפליטות, דבר שהוביל לעליה של 39% בתקופה של 17 שנה.  

למרות שהטכנולוגיה עזרה להקטין את [[השפעה סביבתית|ההשפעה הסביבתית]] של פליטות גזי חממה, היא לא הצליחה לאזן את הכוחות הנגדיים של גידול אוכלוסין וצמיחה כלכלית.

למרות שהטכנולוגיה עזרה להקטין את [[השפעה סביבתית|ההשפעה הסביבתית]] של פליטות גזי חממה, היא לא הצליחה לאזן את הכוחות הנגדיים של גידול אוכלוסין ושל צמיחה כלכלית לנפש.

===תחזית לעתיד===

===תחזית לעתיד===