5
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − ההפלרה במדינות אירופה+ + − ==אוסטריה== − אוסטריה לא הפלירה את מי-השתייה מעולם. − + − בלגיה לא מפלירה, למרות שהחוק מתיר לה.+ − [הערה שלי: שזו דוגמה לעוד ניצחון ציבור - מניעת ההפלרה ללא שינוי חקיקתי]+ + + − + − צ 'כיה החלה הפלרת המים בשנת 1958 בעיר תבור. אחרי שש שנים, נצפתה ירידה של 80% בריקבון השיניים [חסר מקור], שהובילה להרחבת ההפלרה. בפראג, ההפלרה החלה בשנת 1975. היא הופסקה בשנת 1988 ובעקבות זאת בכל הארץ. כיום (2008) המים לא מופלרים. ניתן לרכוש מלח מופלר.+ + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + − ==קרואטיה==+ − קרואטיה לא מפלירה. − + − דנמרק לא מפלירה, למרות ש"מועצת הבריאות הלאומית" תומכת. − ==צרפת== − צרפת לא מפלירה, ניתן לרכוש מלח מופלר. − + − מים מופלרים היה בחלקים גדולים של הולנד בשנים 1960-1973, כאשר "המועצה העליונה של הולנד" הוציאה את ההפלרה אל מחוץ לחוק. לשלטונות ההולנדים לא יהיה בסיס משפטי להוספת כימיקלים למי שתייה אם הם לא ישפרו את בטיחות ההפלרה. מאז 1973 מי-השתיה כבר לא מופלרים בכל רחבי הולנד.+ + − ==גרמניה==+ − גרמניה לא מפלירה בכל חלקיה. גרמניה המזרחית הפלירה עד לאיחוד עם מערב גרמניה.+ − + שורה 43:
שורה 69: + + − ==בריטניה==+ + + + + + + + + + + + שורה 54:
שורה 93: + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + − + − בסביבות 10% מהאוכלוסיה מקבלת מים מופלרים.+ + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + +
אין תקציר עריכה
ארגוני מדיניות הבריאות ובריאות השן המובילים בעולם כגון ה-WHO, ה-CDC וה-ADA, מציגים תמיכה גורפת ב[[הפלרת מי-שתייה|הפלרת מי-השתייה]]. משרד הבריאות של מדינת ישראל מאמץ עמדות אלו ללא הסתייגות.
לעומת זאת, מדינות אירופה לא אימצו את הנחיות אותם ארגונים, אלא מציגות חזית של התנגדות להפלרה, למעט מדינות בודדות, שגם הן מפלירות בקנה-מידה מצומצם כגון אנגליה, אירלנד וספרד.
==בלגיה==
==מדינות סקנדינביה==
===איסלנד===
איסלנד לא מפלירה את מי השתייה שלה, ואף מתגאה בטוהר המים שלה <ref name="Iceland93-94">[http://www.health.state.mn.us/divs/eh/water/com/waterline/featurestories/elsewhere.html#iceland Water in Iceland as Pure as It Comes],
Minnesota Department of Health, Water Supply Around the World, 1993-94</ref>
קיימות באיסלנד שתי תשתיות מים - חמים וקרים: הקרים הם מים טהורים, והחמים נושאים עימם חומרים שונים, כולל פלואור ממקור של סלעים וולקניים וחדירת מי-ים בריכוז של 1.2 מג"ל למעיינות החמים.<ref name="Icelandbaln">[http://www.jardhitafelag.is/media/PDF/S03Paper055.pdf Balneological prospects in Iceland using geothermal resources], International Geothermal Conference, Reykjavík, Sept. 2003 </ref>
==צ 'כיה==
באיסלנד קיימת מודעות גבוהה לרעילות הפלואור עקב ההתפרצויות הגעשיות אשר מדי כמה שנים מכסות את הקרקע באפר עשיר בפלואור, אשר פוגע בבקר. <ref name="IcelandAsh1">[http://news.bbc.co.uk/2/hi/europe/8629241.stm Toxic ash threatens Iceland animals], BBC, 19.04.2010</ref>
===דנמרק===
:"אנו שמחים להודיע לכם שלפי משרד האנרגיה ואיכות הסביבה, פלואורידים רעילים לא הוספו למי-השתייה הציבוריים. לכן, אף עיר דנית לא הופלרה מעולם". <ref name="Danmark1999 ">[http://www.fluoridealert.org/wp-content/uploads/denmark.pdf מכתב משגריר דנמרק בוושינגטון], 1999</ref>
ב-3 לינואר 1977, הסוכנות הלאומית להגנת הסביבה המליצה לשר לאיכות הסביבה "לא לאשר את הפלרת מי השתייה בדנמרק. ההמלצה של הסוכנות מבוססת בין היתר על העובדה ששאלות רבות לגבי בריאות האדם ואיכות הסביבה לא זכו למענה מספק". בעקבות קבלת המלצה זו, השר לאיכות הסביבה פרסם ב-5 לינואר 1977: "סעיף 48 לחוק אספקת המים לא יכול לשמש כדי לאשר הפלרה של מי-השתייה. מפורטים להלן חלק מהנימוקים להחלטה זו:
#יש לשים לב שמפעלים תעשייתיים לא ייצרו מוצרים אשר יושפעו ע"י גידול תכולת הפלואוריד באספקת מי-השתייה.
#החלק הארי של הפלואור לא נצרך... אלא מוצא עצמו בתוך הקרקע באמצעות ההשקייה, נחלים, אגמים והים בתור מי-ביוב. הידע אודות הנזקים של שפיכת כמות מוגברת של פלואוריד בתוך מי-הים ומים מתוקים הינו מאוד מצומצם. קיימת אפשרות להצטברות הפלואוריד בשרשרת המזון.
#קיים תיעוד רחב לגבי ההיבט של רפואה-מונעת לעששת, אך לא נערכו מחקרים הולמים לגבי השפעות ארוכות הטווח על שאר המערכות האורגניות של האדם.
#לא ניתן לפתור את האוכלוסיות הרגישות הבאות מלהיחשף לפלואור במי-השתייה:
##אנשים הצורכים כמות גדולה של נוזלים
##אנשים הסובלים ממחלות אשר פוגעות בתפקוד הכליה.
##אנשים המקבלים טיפול בדיאליזה
##תינוקות הניזונים מתחליפי-חלב.
אגודת רופאי-השיניים הדנית מצהירה "האגודה ממליצה על הפלרת מי-השתייה מזה שנים ארוכות. הרשויות דחו גישה זו לאור מספר בעיות לא-פתורות הנוגעות באוכלוסיות רגשיות באוכלוסיה. לכן, רופאי-השיניים הדנים נאלצים לעשות אפליקציה טופיקלית של פלואוריד. זאת, יחד עם שירותי טיפול שיניים לילדים... שיפרו את בריאות השן של הציבור כך שרק אזורים מעטים נהנים מהפלרת מים כיום". <ref name="Farkas1982">[http://www.fluoridealert.org/wp-content/uploads/farkas1982.pdf Water fluoridation in eleven countries], Farkas, 1982</ref>
===נורבגיה===
תצהיר מאת המכון הלאומי לבריאות הציבור:
:היה לנו דיון אינטנסיבי בנושא ההפלרה לפני כ-20 שנים, והמסקנה היתה שאין [[להפליר]] את מי-השתייה. לאור זאת, זו באחריותו של כל אחד להחליט האם להשתמש בטבליות [[פלואוריד]], משחת שיניים או מי-פה על-מנת למנוע [[עששת]].<ref name="Norway2000">[http://www.fluoridealert.org/uploads/norway.pdf Fluoridation of drinking water], המכון הלאומי לבריאות הציבור, נורבגיה, 2000</ref>
===פינלנד===
תצהיר מאת מנהל חברת המים של הלסינקי:
:אנו לא ממליצים על הפלרת מי-השתייה. ישנן דרכים טובות יותר לספק את הפלואור שהשיניים שלנו צריכות. הפלרה מלאכותית של מי-השתייה בוצעה בפינלנד רק ביישוב אחד, בעל אוכלוסיה של כ-80 אלף תושבים (1,6% מהאוכלוסייה). ההפלרה התחילה ב-1959 והסתיימה ב-1992 כתוצאה מההתנגדות של האוכלוסייה המקומית. רוב הסיבות להתנגדות היו על זכות–הפרט לשתות מים ללא תוספי כימיקלים המשמשים כטיפול תרופתי לקבוצות אוכלוסיה. כמו-כן, הועלה המושג של "הזנה בכח".
:הפלרת מי-השתייה בפינלנד אינה אסורה, אך אף רשות מקומית לא רצתה לבצע אותה. ספקי מים, באופן טבעי, תמיד התנגדו להוספת תרכובות פלואוריד למים. <ref name="Finland2000">[http://www.fluoridealert.org/uploads/finland01.pdf תצהיר מאת מנהל חברת המים של הלסינקי], 2000</ref>
===שבדיה===
הפלרת מי השתייה אינה מותרת בשוודיה בעקבות ביטול בשנת 1971 של חוק הפלרת המים מ-1962.
מאז תחילת שנות ה-80, הדיון אודות ההפלרה בשוודיה קלוש. לא הוצגו ממצאים מדעיים חדשים שעשויים לשנות את מסקנות הוועדה.
==דנמרק==
כיום, כימיקלים לטיפול במים ושאר ענייני מי-שתייה מפוקחים ע"י חוק מי-השתייה. תרכובות פלואוריד אינן כלולות ברשימת החומרים המותרים לטיפול במי-השתייה. <ref name="Sweden2000">[http://www.fluoridealert.org/uploads/sweden.pdf Drinking Water Fluoridation in Sweden], גונאר גוזיקובסקי, מפקח ראשי, הרשות הלאומית למזון, 2000</ref>
==הולנד==
==מערב אירופה==
===אוסטריה===
הודעת משרד הבריאות של אוסטריה: "פלואורידים רעילים מעולם לא הוספו למי-השתייה באוסטריה".<ref name="Austria2000">[http://www.fluoridealert.org/wp-content/uploads/austria.pdf הודעת משרד הבריאות של אוסטריה], 2000</ref>
מתוך הסקר של FARKAS:
:"משרד הבריאות ואיכות הסביבה מצהיר שאוסטריה אינה מפלירה את מי-השתייה. אספקת הפלואוריד מתבצעת באמצעות טבליות בלבד".<ref name="Farkas1982" />
==אירלנד==
===אירלנד===
באירלנד רוב מי השתייה מופלרים; 71% מכלל האוכלוסייה בשנת 2002 התגוררה ביישובים מופלרים. החומר המשמש להפלרה בשימוש הוא חומצה הידרו-פלואורו-סיליצית (HFSA; H2SiF6). בסקר ציבורי ב-2002, 45% מהנשאלים הביעו דאגה מסוימת לגבי ההפלרה.
באירלנד רוב מי השתייה מופלרים; 71% מכלל האוכלוסייה בשנת 2002 התגוררה ביישובים מופלרים. החומר המשמש להפלרה בשימוש הוא חומצה הידרו-פלואורו-סיליצית (HFSA; H2SiF6). בסקר ציבורי ב-2002, 45% מהנשאלים הביעו דאגה מסוימת לגבי ההפלרה.
[הערה שלי – עוד עדות ליעילות הפצת המידע הביקורתי]
[הערה שלי – עוד עדות ליעילות הפצת המידע הביקורתי]
ב-1965, אספקת המים של דבלין ופרווריה הופלרה, וב- 1973, נוספו מרכזים עירוניים אחרים. סקרי בריאות שיניים של ילדים מ-1950 ועד 1990 הראו מסימנים משמעותיים להפחתת חורים בשיניים, במקביל להרחבת ההפלרה.
ב-1965, אספקת המים של דבלין ופרווריה הופלרה, וב- 1973, נוספו מרכזים עירוניים אחרים. סקרי בריאות שיניים של ילדים מ-1950 ועד 1990 הראו מסימנים משמעותיים להפחתת חורים בשיניים, במקביל להרחבת ההפלרה.
===בלגיה===
:טיפול המים הזה לעולם לא התקיים בבלגיה, וגם לא יתקיים בעתיד (אנו מקווים). הסיבה העיקרית לכך ההיא העמדה המהותית של '''אגף המים שאין זה מתפקידו לספק טיפול תרופתי לציבור'''. זו אחריות בלעדית של מערכת הבריאות. <ref name="BelgiumWaterHead2000">[http://www.fluoridealert.org/wp-content/uploads/belgium.pdf מכתב מאת מנהל איגוד ספקיות המים], 2000</ref>
מתוך חוברת מידע לציבור, מאת איגוד ספקיות המים של בלגיה:
:מלחי-פלואור מגינים על השיניים שלנו בכך שהם מחזקים את עמידות השן. אך לעודף פלואור יש השפעות מזיקות וגורם למשל לכתמים שחורים על השיניים. במינונים גבוהים מדי, עלולים להתרחש עיוותים של השיניים והשלד. תופעה זו מכונה [[הרעלת פלואור|פלואורוזיס]]. זהו הצד השני של המטבע.
:מוצרים רבים מכילים פלואור: מזונות, משחת השיניים, שטיפות-פה, גומי-לעיסה [בבלגיה נמכרו מסטיקים עם פלואור] ותרופות מסוימות.
:לאור זאת, המינון היומי משתנה מאדם לאדם. המינון תלוי במשחת-השיניים, בהרגלי התזונה ונטילת התרופות.
:לו היינו מוסיפים על זאת עוד פלואור למי-השתייה, היה נוצר סיכון למינון-יתר, בעיקר מכיוון שכאשר הפלואור מומס במים הוא נספג בגוף ביתר יעילות מאשר במזונות.
:למרות שתכולת הפלואור הטבעי מאוד נמוכה בבלגיה, אנו לא מוסיפים עוד ממנו למים. '''ספקי-המים לא מתיימרים לספק את ציבור הצרכנים נגד רצונו''', אלא מוסיפים רק מה שהכרחי כדי לייצר מים ראויים לשתיה איכותיים." <ref name="BelgiumLivreBleu">[http://www.belgaqua.be/document/LivreBleu.pdf הספר הכחול], עלון לצרכן מאת איגוד ספקיות המים של בלגיה, 2008</ref>
===בריטניה===
בסביבות 10% מהאוכלוסייה של בריטניה מקבלת מים מופלרים, בערך חצי מיליון תושבים מקבלים מים מופלרים באופן טבעי, ובסך הכל כ-6 מיליון מקבלים מים מופלרים. ה- The All Party Parliamentary Group on Primary Care and Public Health המליץ באפריל 2003 כי יש הציג את ההפלרה בתור "הדרך הלגיטימית ויעילה להתמודדות עם חוסר השוויון בבריאות השיניים" [חסר מקור]. חוק המים של 2003 מחייב את ספקי המים לעמוד בדרישה של רשויות הבריאות המקומיות להפליר את המים שלהם.
בסביבות 10% מהאוכלוסייה של בריטניה מקבלת מים מופלרים, בערך חצי מיליון תושבים מקבלים מים מופלרים באופן טבעי, ובסך הכל כ-6 מיליון מקבלים מים מופלרים. ה- The All Party Parliamentary Group on Primary Care and Public Health המליץ באפריל 2003 כי יש הציג את ההפלרה בתור "הדרך הלגיטימית ויעילה להתמודדות עם חוסר השוויון בבריאות השיניים" [חסר מקור]. חוק המים של 2003 מחייב את ספקי המים לעמוד בדרישה של רשויות הבריאות המקומיות להפליר את המים שלהם.
אספקת המים בצפון אירלנד מעולם לא הופלרה באופן מלאכותי למעט שני יישובים קטנים שבהם פלואוריד נוספה המים במשך כ-30 שנים. בשנת 1999, הופסקה ההפלרה באותם שני אזורים. הפרלמנט של סקוטלנד דחה הצעות להפליר מי שתייה ציבוריים לאחר דיון ציבורי. [חסר מקור]
אספקת המים בצפון אירלנד מעולם לא הופלרה באופן מלאכותי למעט שני יישובים קטנים שבהם פלואוריד נוספה המים במשך כ-30 שנים. בשנת 1999, הופסקה ההפלרה באותם שני אזורים. הפרלמנט של סקוטלנד דחה הצעות להפליר מי שתייה ציבוריים לאחר דיון ציבורי. [חסר מקור]
===גרמניה===
באופן כללי, הפלרת מי-השתייה בגרמניה אסורה. החוק הגרמני מאפשר פטורים לפי הגשת בקשה. הנימוק של משרד הבריאות נגד אישור גורף להפלרת מי-השתייה היא הבעייתיות שבמתן טיפול תרופתי בכפייה והבעיה עם מי-ביוב, שתכולת הפלואוריד שבהם עלולה לחזור אל מי השתייה. <ref name="Germany1999">[http://www.fluoridealert.org/wp-content/uploads/germany.pdf הצהרת שגרירות גרמניה בשם משרד הבריאות הגרמני], 1999</ref>
קיים חוק פדרלי מ-1974 תומך בהפלרה אך מספק חריגות באמצעות משא-ומתן עם המחוזות. עקב כשלון המשא ומתן, שר הנוער, המשפחה והבריאות ביקש מרשות הבריאות הפדרלית להתערב. הרשות הגיע למסקנה שהדיונים בנושא היו מורכבים, ולא ניתן היה להגיע למסקנה חד-משמעית. בין הנימוקים שהרשות מצאה נגד ההפלרה:
# מים הם מצרך חיוני שאין לו תחליף. משמע, שבאזורים מופלרים, כל התושבים צורכים פלואוריד, בין אם הם רוצים בכך או לא.
# עקב אופי מערכת חלוקת המים, כמות הפלוריד ביוצאת בברז הצרכן עשויה להשתנות. בעיה זו מוחרפת ע"י הרגלי שתייה שונים בין האנשים. <ref name="Farkas1982" />
===הולנד===
מסוף 1960 עד תחילת 1970, מי-השתייה במספר מקומות בהולנד הופלרו על-מנת למנוע עששת. אולם, '''בפסיקה מה-22 ליוני 1973, בית המשפט העליון קבע שאין בסיס חוקי להפלרה'''. אחרי פסיקה זו, ניסיון לתיקון לחוק אספקת מים נערך על-מנת להעניק בסיס חוקי להפלרה. במהלך תהליך זה, התבהר שאין מספיק תמיכה מהפרלמנט לתיקון זה, וההצעה נמשכה ובוטלה.
הסיבה העיקרית להתנגדות להפלרת מי השתייה (ועיגונה בחוק) היתה שההפלרה נתפסה כהוספת תרופה למי-השתייה ע"י הממשלה בשם "רווחת החברה".<ref name="Netherlands2000">[http://www.fluoridealert.org/wp-content/uploads/netherlands.pdf הודעת המשרד למי-השתייה, מים וחקלאות של הולנד], מאת היועץ המשפטי של משרד המים והחקלאות, 2000</ref>
===צרפת===
צרפת דחתה את אופציית ההפלרה בשנות ה-80, משלושה טעמים:
#'''ביצוע''': המספר הגבוה של מקורות מים (כ-20 אלף) אשר מזינים את רשת אספקת המים תצטרך את אותוה הכמות של מתקני הפלרה, מה שמעלה את מורכבות הביצוע ואת העלות לרמה לא ריאלית.
#'''איכות סביבה''': רק כ-1% מהמים אשר הסופקים ע"י הרשת משמשים למזון, לכן, הפצה של תרכובות פלואור בטבע באמצעות שאר 99% מהמים אינה רציונאלית ועלולה לגרום להשלכות, לא מוערכות, על הסביבה.
#'''הבדלי מינון''': צריכת מי-הברז בקרב האוכלוסייה אינה שווה, כך שאחדים לא יקבלו בכלל פלואור כאשר אחרים עלולים לקבל מינון-יתר.
כחלופה, לאחר 15 שנות מחלוקת, התקבלה ההחלטה להשתמש במלח-שולחן בתור אמצעי לאספקת פלואור במטרה למנוע עששת בקרב האוכלוסיה, על-סמך המלצה של '''המועצה העליונה לבריאות הציבור והאקדמיה הלאומית לרפואה''', ומומשה בצו מה-31 לאוקטובר 1985 המתיר את הפלרת מלח-השולחן.
החלטה זו הוגבלה באמצעות הסתייגויות רבות, הנובעות מגישה יותר "טוקסיקולוגית" מאשר של בריאות הציבור (סכנות ה[[פלואור]], המוגדר כ[[רעל|רעיל]], הודגשו בכוח רב, בלי לקחת בחשבון את היתרונות הבריאותיים). כך, השימוש במלח מופלר אינו מותר בתעשיית המזון או בענף המסעדנות. <ref name="FranceMInSante">[http://www.sante.gouv.fr/IMG/pdf/Fluor_et_sante_bucco-dentaire_situation_en_France.pdf Fluor et santé bucco-dentaire, situation en France.pdf], אתר משרד הבריאות של צרפת</ref>
;עמדת המשרד להגנת הסביבה:
:תרכובות פלואוריד לא כלולות ברשימת הכימיקלים לטיפול במים. זה נובע משיקולים אתיים כמו משיקולים רפואיים.<ref name="France2000">[http://www.fluoridealert.org/wp-content/uploads/france.pdf מכתב מאת המשרד להגנת הסביבה], לואי סנצ'ז, מנהל המשרד להגנת הסביבה, 2000</ref>
===שווייץ===
תורגם מוויקיפדיה אנגלית:
מאז 1962, שתי תכניות [[הפלרה]] הופעלו יחדיו: הפלרת מי-השתייה של העיר באזל, והפלרת מלח-השולחן בשאר שווייץ - כ-83% מהמלח לשימוש ביתי הוסף פלואור.
אך היה יותר ויותר קשה להפריד בין שתי התכניות הללו. כתוצאה מכך, היתה הערכה שחלק מתושבי באזל צורכים פלואור דרך מי השתייה ובאמצעות מלח השולחן. במטרה לתקן את המצב, באפריל 2003, הפרלמנט הפדרלי הסכים להפסיק את הפלרת מי השתייה ולהרחיב באופן רשמי את השימוש במלח המופלר גם לבאזל.
==ספרד==
==מזרח אירופה==
===צ 'כיה===
צ 'כיה החלה הפלרת המים בשנת 1958 בעיר תבור. אחרי שש שנים, נצפתה ירידה של 80% בריקבון השיניים [חסר מקור], שהובילה להרחבת ההפלרה. בפראג, ההפלרה החלה בשנת 1975. היא הופסקה בשנת 1988 ובעקבות זאת בכל הארץ. כיום (2008) המים לא מופלרים. ניתן לרכוש מלח מופלר.
===קרואטיה===
קרואטיה לא מפלירה.
==דרום אירופה==
===ספרד===
כ-4.45 מיליון תושבים מקבלים מים מופלרים, מתוכם 4.25 מיליון מקבלים מים שהופלרו באופן מלאכותי ו-200 אלף המקבלים מים המכילים פלואור באופן טבעי, שמהווים בסך הכל כ-11% מהאוכלוסיה.<ref name="OneInMillion2012">[http://www.bfsweb.org/onemillion/09%20One%20in%20a%20Million%20-%20The%20Extent%20of%20Fluoridation.pdf One In Million], 2012</ref>
הפלרת מי-השתייה בספרד החלה בשנות ה-80 באנדלוסיה, the Pedroso ו-Benalmadena, אבל התהליך סבל משיבושים שונים וננטש תוך זמן קצר יחסית. ב-14.12.1990, הממשלה אישרה תקציב של 303,800,000 פזטות למטרת "תוכניות משותפות לחינוך לבריאות ומניעה של בריאות פה." מתוך תקציב זה, 67% היו מכוונים להקמת מפעלי ההפלרה ומחקרים של ההיבטים טכניים של הפלרת תשתית אספקת מים הציבורית.
עם זאת, כמו ברוב מדינות אירופה, החדירה של הפלרת מים בספרד הייתה מוגבלת מאוד, פרט לחבל הבסקים.<ref name="BarcelonaUni">[http://www.odontologiapreventiva.com/fluor/agua.htm הצדקת הפלרת המים בספרד], אונ' ברצלונה</ref>
==ראו גם==
==ראו גם==
* [[מדיניות ההפלרה באמריקה]]
* [[מדיניות ההפלרה באוקאניה]]
* [[מדיניות ההפלרה בישראל]]
* [[ועדות בדיקה]]
==מקורות==
==מקורות==
* ויקיפדיה אנגלית
* ויקיפדיה אנגלית
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:הפלרה]]