שינויים

==פוליטיקת מזון: ענין של דמוקרטיה==

==פוליטיקת מזון: ענין של דמוקרטיה==

עודף השפע במזון בארה"ב ותוצאות פרקטיקות שיווק המזון מתרחשים במרחב של ריכוזיות גדלה והולכת וגלובליזציה של שוק המזון, של תהליכי שינוי בהרגלי עבודה, רווחה, וממשל. מערכת המזון היא רק אחת מהבטי החברה אך היא בולטת באוניבסליות שלה. כל אחד אוכל. כיון שמזון משפיע על החיים ועל המחיה, הפוליטיקה של המזון מביאה לתשומת לב משמעותית מצד התעשיה והממשל, כמו מתומכים, תזונאים ומומחי בריאות, המדיה, והציבור בכללותו. אין זה משנה מהו התחום הספציפי של המחלוקת,לגבי נושאי מזון, תמיד מוצאים טיעונים חוזרים המרכזיים לתפקוד של מוסדות דמוקרטיים.

עודף השפע במזון בארה"ב ותוצאות פרקטיקות שיווק המזון מתרחשים במרחב של ריכוזיות גדלה והולכת ו[[גלובליזציה]] של שוק המזון, של תהליכי שינוי בהרגלי עבודה, רווחה, וממשל. מערכת המזון היא רק אחת מהבטי החברה אך היא בולטת באוניבסליות שלה. כל אחד אוכל. כיון שמזון משפיע על החיים ועל המחיה, הפוליטיקה של המזון מביאה לתשומת לב משמעותית מצד התעשייה והממשל, כמו מתומכים, תזונאים ומומחי בריאות, המדיה, והציבור בכללותו. אין זה משנה מהו התחום הספציפי של המחלוקת,לגבי נושאי מזון, תמיד מוצאים טיעונים חוזרים המרכזיים לתפקוד של מוסדות דמוקרטיים.

אחד הנושאים הוא "פרדוקס השפע", מונח בו השתמש ההיסטוריון הרווי לוינשטיין כשהתיחס להשלכות הסוציולוגיות של עודף הייצור של מזון, וביניהם ההבדלים החדים בדיאטה ובריאות, בין עניים ועשירים. הרגלי בריאות נוטים להתאגד בדפוסים, ומקשים לבודד את מרכיב הדיאטה מכלל הגורמים ההתנהגותיים. יותר עשירים בדרך כלל יותר בריאים, והם בוחרים דיאטה טובה יותר. הם נוטים להמנע מעישון סיגריות, או שתיה של יותר מדי אלכוהול, וללמוד יותר ולעסוק בפעילות פיזית ספורטיבית. אחד הפרדוקסים בארה"ב הוא שלרבים אין בטחון תזונתי. אין להם מספיק משאבים לאכול או שאינם יכולים לסמוך על כך שיהיו להם משאבים מספקים לרכוש מזון "טוב" ביום יום. הצמיחה הכלכלית במאה העשרים העדיפה באופן בולט את אלו עם ההכנסה מעל הממוצע וסיפקה מעט תועלת לעניים. בארה"ב, בעלי ההכנסה הנמוכה על פניו אוכלים מזון עם מרכיבים הדומים לעשירים מהם, אך הם בוחרים דיאטה עשירה בקלוריות, שומן, בשר, וסוכר. הם גם נוטים לשיעורי השמנה גדולים יותר וכן לגבי מחלות כרוניות. פער ההכנסה בין עניים ועשירים יכול להיות מוסבר כפעולה של מערכות הכלכלה והחינוך. הפער בין הדיאטות מבוסס כלכלית. אך נגזר גם מהסטטוס הסוציאלי לסוגים מסוימים של אוכל – בשר לעניים ואוכל בריא לעשירים, למשל. יצרני המזון והמשקאות רוכבים על חולשה זו ומדגישים את הפער כאשר הם מחפשים שווקים חדשים בקרב מיעוטים או שכונות של מיעוטי יכולת. תעשית האלכוהול פעילה במיוחד בשיווק לקבוצות מקופחות כאלו.

אחד הנושאים הוא "[[פרדוקס השפע]]", מונח בו השתמש ההיסטוריון הרווי לוינשטיין כשהתיחס להשלכות הסוציולוגיות של עודף הייצור של מזון, וביניהם ההבדלים החדים בדיאטה ובריאות, בין עניים ועשירים. הרגלי בריאות נוטים להתאגד בדפוסים, ומקשים לבודד את מרכיב הדיאטה מכלל הגורמים ההתנהגותיים. יותר עשירים בדרך כלל יותר בריאים, והם בוחרים דיאטה טובה יותר. הם נוטים [[מניעת עישון|להמנע מעישון סיגריות]], או שתיה של יותר מדי [[אלכוהול]], וללמוד יותר ולעסוק בפעילות פיזית ספורטיבית. אחד הפרדוקסים בארה"ב הוא שלרבים אין בטחון תזונתי. אין להם מספיק משאבים לאכול או שאינם יכולים לסמוך על כך שיהיו להם משאבים מספקים לרכוש מזון "טוב" ביום יום. הצמיחה הכלכלית במאה העשרים העדיפה באופן בולט את אלו עם ההכנסה מעל הממוצע וסיפקה מעט תועלת לעניים. בארה"ב, בעלי ההכנסה הנמוכה על פניו אוכלים מזון עם מרכיבים הדומים לעשירים מהם, אך הם בוחרים דיאטה עשירה בקלוריות, שומן, בשר, וסוכר. הם גם נוטים לשיעורי השמנה גדולים יותר וכן לגבי מחלות כרוניות. פער ההכנסה בין עניים ועשירים יכול להיות מוסבר כפעולה של מערכות הכלכלה והחינוך. הפער בין הדיאטות מבוסס כלכלית. אך נגזר גם מהסטטוס הסוציאלי לסוגים מסוימים של אוכל – בשר לעניים ואוכל בריא לעשירים, למשל. יצרני המזון והמשקאות רוכבים על חולשה זו ומדגישים את הפער כאשר הם מחפשים שווקים חדשים בקרב מיעוטים או שכונות של מיעוטי יכולת. תעשית האלכוהול פעילה במיוחד בשיווק לקבוצות מקופחות כאלו.

נושא שני הוא הקונפליקט בין מעכות אמונה המשפיעות על בחירת מזון. מערכות אלו כוללות אמונות מדעיות לגבי הערך של רכיב תזונה מסויים או מזון, לבריאות, אך אנשים רבים תופשים את המדע כסוג אחד של אמונה המקביל לסוגים אחרים ובאותה דרגת חשיבות ותקיפות. אמונה דתית, המודעות לזכויות החיות, ודעות לגבי מהות החברה גם כן משפיעות על העדפות המזון, כפי שמשפיעים בעלי אינטרסים. הניגוד בין המדע והאמונות האחרות נמצא בבסיס השניות במחלוקת לגבי נושאי מזון. סוכניות ממשל מביאות את המדע כבסיס לתחיקה והחלטות. חברות מזון ותוספים מגייסות את המדע להתנגד לתחיקה ויעוץ תזונתי אשר יכול להקטין את המכירות. לוביסטים מביאים את המדע בכדי לענות על ספקות לגבי בבטיחות מוצרים הנתפשים כלא רצויים. ככל מדע אחר, מדע התזונה הוא יתר מדע של הסתברויות מאשר חד משמעויות ולכן ניתן לפרשנות. והפרשנות תלויה בנקודת המבט של המפרש, אך מדענים ויצרני מזון שיכולים להנות מפרסום של תוצאות מחקר, יתרונות תזונתיים, או בטיחות המזון, נוטים לראות כל תפישה שאינה מבוססת מדעית כלא הגיונית בהגדרה. כאשר משוחחים על נושאי מזון המשפיעים על ציבור רחב, הבטיחות הופכת למרכיב חשוב בהיבט מדעי בין אם הוא נוגע או שלא נוגע לנושא "מציאותי" של הדיון, בעקר כיון שאמונות חלופיות למדע אינן יכולות להיות מתוקפות בצורה מדעית.  

נושא שני הוא הקונפליקט בין מערכות אמונה המשפיעות על בחירת מזון. מערכות אלו כוללות אמונות מדעיות לגבי הערך של רכיב תזונה מסויים או מזון, לבריאות, אך אנשים רבים תופשים את המדע כסוג אחד של אמונה המקביל לסוגים אחרים ובאותה דרגת חשיבות ותקיפות. אמונה דתית, המודעות לזכויות החיות, ודעות לגבי מהות החברה גם כן משפיעות על העדפות המזון, כפי שמשפיעים בעלי אינטרסים. הניגוד בין המדע והאמונות האחרות נמצא בבסיס השניות במחלוקת לגבי נושאי מזון. סוכניות ממשל מביאות את המדע כבסיס לתחיקה והחלטות. חברות מזון ותוספים מגייסות את המדע להתנגד לתחיקה ויעוץ תזונתי אשר יכול להקטין את המכירות. לוביסטים מביאים את המדע בכדי לענות על ספקות לגבי בבטיחות מוצרים הנתפשים כלא רצויים. ככל מדע אחר, מדע התזונה הוא יתר מדע של הסתברויות מאשר חד משמעויות ולכן ניתן לפרשנות. והפרשנות תלויה בנקודת המבט של המפרש, אך מדענים ויצרני מזון שיכולים להנות מפרסום של תוצאות מחקר, יתרונות תזונתיים, או בטיחות המזון, נוטים לראות כל תפישה שאינה מבוססת מדעית כלא הגיונית בהגדרה. כאשר משוחחים על נושאי מזון המשפיעים על ציבור רחב, הבטיחות הופכת למרכיב חשוב בהיבט מדעי בין אם הוא נוגע או שלא נוגע לנושא "מציאותי" של הדיון, בעקר כיון שאמונות חלופיות למדע אינן יכולות להיות מתוקפות בצורה מדעית.  

הנושא השלישי הנו התיזה המרכזית של מאמר זה: דיאטה הנה נושא פוליטי. כיון שיעוץ תזונתי משפיע על המכירות, וחברות דורשות סביבה משפטית נוחה עבור מוצריהן, נוהגי תזונה מעלים סוגיות פוליטיות שבמרכז הממסד הדמוקרטי. דיונים בנושאי סוגיות המזון כמעט תמיד משקפים דעות לגבי מי הוא זה שיקבע מה הציבור יאכל ואם מזון הנו בריא או לא. כתוצאה, סוגיות מזון מערבים בהכרח נקודות השקפה לגבי הדרך בה הממשל מאזן בין האינטרסים של החברות לטובת הציבור. סוגיה זו עולה כל פעם שחברת מזון תוקפת את מבקריה כ"משטרת מזון" או שמצדיקה את הפעולות האינטרסנטיות שלה כהגנה על חופש הבחירה או הרחקה של "האח הגדול" של אורוול מתחום ההעדפות האישיות. נעשה שימוש בטיעון כל פעם שחברות מזון משתמשות בקשרים כלכליים עם חברי הקונגרס, מנהיגים פוליטיים, ומומחי תזונה ובריאות כדי להחליש את הכח התחוקתי של הסוכנויות הפדרליות, או כאשר מגיעות לבתי המשפט כדי לחסום רגולציה מגבילה. חילוקי דעות שכאלה, כמובן, חיוניים לתפקוד של המערכת הפוליטית האמריקאית. למרות עודף המשאבים העצום של חברות המזון, מצדדי הצרכנים יכולים גם הם להשתמש במערכת הפוליטית בכדי לשכנע את הקונגרס, הסוכנויות הפדרליות, ובתי המשפט לנקוט בצעדים לתועלת הציבור, ולעתים ישנן גם הצלחות.

הנושא השלישי הנו התיזה המרכזית של מאמר זה: דיאטה הנה נושא פוליטי. כיון שיעוץ תזונתי משפיע על המכירות, וחברות דורשות סביבה משפטית נוחה עבור מוצריהן, נוהגי תזונה מעלים סוגיות פוליטיות שבמרכז הממסד הדמוקרטי. דיונים בנושאי סוגיות המזון כמעט תמיד משקפים דעות לגבי מי הוא זה שיקבע מה הציבור יאכל ואם מזון הנו בריא או לא. כתוצאה, סוגיות מזון מערבים בהכרח נקודות השקפה לגבי הדרך בה הממשל מאזן בין האינטרסים של החברות לטובת הציבור. סוגיה זו עולה כל פעם שחברת מזון תוקפת את מבקריה כ"משטרת מזון" או שמצדיקה את הפעולות האינטרסנטיות שלה כהגנה על חופש הבחירה או הרחקה של "האח הגדול" של אורוול מתחום ההעדפות האישיות. נעשה שימוש בטיעון כל פעם שחברות מזון משתמשות בקשרים כלכליים עם חברי הקונגרס, מנהיגים פוליטיים, ומומחי תזונה ובריאות כדי להחליש את הכח התחוקתי של הסוכנויות הפדרליות, או כאשר מגיעות לבתי המשפט כדי לחסום רגולציה מגבילה. חילוקי דעות שכאלה, כמובן, חיוניים לתפקוד של המערכת הפוליטית האמריקאית. למרות עודף המשאבים העצום של חברות המזון, מצדדי הצרכנים יכולים גם הם להשתמש במערכת הפוליטית בכדי לשכנע את הקונגרס, הסוכנויות הפדרליות, ובתי המשפט לנקוט בצעדים לתועלת הציבור, ולעתים ישנן גם הצלחות.