47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 217:
שורה 217: + + + + + + +
←ראו גם
בדומה למדינות אחרות גם בישראל, [[אי שוויון בריאותי בישראל|סוכרת פוגעת יותר בשכבות עניות יותר]] ומשכילות פחות. מחקר משנת 2006 מצא כי במעמדות הנמוכים המצאות סוכרת היתה גבוה פי 2 ויותר לעומת שאר המעמדות, בכל קבוצת גיל למעט מעל גיל 65. מחקרים נוספים מצאו כי הסוכרת חמורה יותר - פחות מאוזנת, בקרב אנשים ממעמד חברתי-כלכלי נמוך וכן בקרב יישובים עניים יותר. [http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type1/epstein_report.pdf]
בדומה למדינות אחרות גם בישראל, [[אי שוויון בריאותי בישראל|סוכרת פוגעת יותר בשכבות עניות יותר]] ומשכילות פחות. מחקר משנת 2006 מצא כי במעמדות הנמוכים המצאות סוכרת היתה גבוה פי 2 ויותר לעומת שאר המעמדות, בכל קבוצת גיל למעט מעל גיל 65. מחקרים נוספים מצאו כי הסוכרת חמורה יותר - פחות מאוזנת, בקרב אנשים ממעמד חברתי-כלכלי נמוך וכן בקרב יישובים עניים יותר. [http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type1/epstein_report.pdf]
==פיקוח על המזון בישראל==
בישראל קיים פיקוח מחירים לגבי מספר מוצרי יסוד - לחם (לחם אחיד, לבן, חלה ולחם פרוס), מלח מאכל, חלב, מספר מוצרי חלב (אשל, גיל, שמנת חמוצה, גבינה לבנה וצהובה, חמאה) וביצים. הפיקוח על הלחם והמלח הוא באחריות '''משרד הכלכלה''', והפיקוח על מחירי שאר המוצרים הם באחריות '''משרד החקלאות'''. [http://www.moital.gov.il/NR/exeres/839F8039-FB90-494F-B0CE-6C6EE0350060.htm] סה"כ מדובר ב-22 מוצרים, רובם מוצרים שמקורם ב[[מזון מהחי]] וחלקם עלולים לגרור בעיות בריאות. מסקר של עיתון גלובס משנת 2014 נמצא כי 70% מהצרכנים אינם יודעים אילו מוצרים נמצאים בפיקוח, וברוב החנויות אין סימון של המוצרים המפוקחים. לפי הערכת העיתון הדבר גורר הפסד של כ-1000 ש"ח לכל משפחה בישראל. <ref>[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000963240 סקר: רוב הצרכנים לא יודעים מהם המוצרים בפיקוח מחירים] מיכל רז-חיימוביץ', גלובס, 14/08/2014</ref>
משרד הבריאות אמור לדאוג לכך שהמזון שהציבור צורך יהיה בטוח ולמנוע תחלואה מגורמי סיכון ביולוגיים או מגורמי סיכון כימיים שעלולים להיות במזון. משרד הבריאות הוא הגורם העיקרי שדואג לפיקוח תברואה על עסקי מזון. '''שירות המזון הארצי במשרד הבריאות''' מפעיל פיקוח על עסקים המספקים מזון לציבור כולל מפעלי ייצור מזון, וקייטרינג. '''המחלקה לבריאות הסביבה במשרד הבריאות''' מפקחת על מסעדות, עסקי אירוח (מלונות, צימרים), מטבחים מוסדיים במפעלים, גני אירועים ואולמות שמחה, ירידי מזון, מכולות, מעדניות, איטליזים, מרכולים גדולים ושווקים. עיקר הפיקוח הוא על פיקוח התברואה בעסקים - שימוש בחומרי גלם ממקור בטוח, היגיינה, הפרדה בין מזון גולמי למזון מוכן ובין סוגי מזונות שונים, שמירה על טמפרטורה מתאימה של המזון, התאמת המבנה הפיזי לאופי הפעילות ועוד.[http://www.health.gov.il/Subjects/Environmental_Health/food/Pages/default.aspx]
שירות המזון הארצי במשרד הבריאות מנטר גם המזון עצמו (על ידי דגימות) ואמור לוודא שאין בו [[זיהום מזון בישראל|זיהום ביולוגי או כימי]]. '''השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות''' קובעים תקנים ופיקוח הנוגעים לתנאי הגידול של בעלי חיים ב[[תעשיית המזון מהחי]]. בשנת 2014 טען ד"ר משה רפלוביץ', מנהל השירותים הווטרינריים בגוש דן ויו"ר ארגון הרופאים הווטרינרים ברשויות המקומיות במינוי של השלטון המקומי, כי הרופאים הווטרינרים מודאגים מהארכת חיי המדף בסוגי בשר שונים <ref>[http://www.themarker.com/advertising/1.2427348 חיי המדף של בשר הודו יוארכו; רופא: "חיידקים עלולים לגרום לכאבי בטן ועד שיתוק ומוות"] עדי דברת-מזריץ, אורה קורן , 08.09.2014 , דה מרקר</ref>
==ראו גם==
==ראו גם==