שינויים

 

'''לטובת הכלל : ניתוב מחדש של הכלכלה לכיוון קהילה, הסביבה, ועתיד בן קיימא''' (For the Common Good) הוא ספר עיון מאת [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] והתאולוג והפילוסוף [[ג'ון קוב ג'וניור]]. הספר נחשב לאחת מאבני הדרך של ה[[כלכלה אקולוגית|כלכלה האקולוגית]] ויצא לאור בשנת 1989.  

'''לטובת הכלל : ניתוב מחדש של הכלכלה לכיוון קהילה, הסביבה, ועתיד בן קיימא''' (For the Common Good) הוא ספר מאת הכלכלן האקולוגי [[הרמן דיילי]] והתאולוג והפילוסוף [[ג'ון קוב ג'וניור]]. הספר נחשב לאחת מאבני הדרך של ה[[כלכלה אקולוגית|כלכלה האקולוגית]].  

[[קובץ:For the common good.jpg|ממוזער|250px|עטיפת הספר 'לטובת הכלל' באנגלית]]

[[קובץ:For the common good.jpg|ממוזער|250px|עטיפת הספר 'לטובת הכלל' באנגלית]]

{{לטובת הכלל}}

{{לטובת הכלל}}

הספר מחולק לארבע חטיבות -החטיבה הראשונה בוחנת באופן ביקורתי והיסטורי כמה מושגים מרכזיים בניתוח ה[[כלכלה נאו קלאסית|נאו-קלאסי]] כמו [[שוק חופשי]] או [[משאבי טבע]]. החטיבה השניה מספקת הצעות וקווים מנחים לניתוח חלופי על פי גישת המחברים.  

הספר מחולק לארבע חטיבות: החטיבה הראשונה בוחנת באופן ביקורתי והיסטורי כמה מושגים מרכזיים בניתוח ה[[כלכלה נאו קלאסית|נאו-קלאסי]] כמו [[שוק חופשי]] או [[משאבי טבע]]. החטיבה השניה מספקת הצעות וקווים מנחים לניתוח חלופי לפי גישת המחברים. החטיבה השלישית של הספר מתייחסת לסוגיות מדיניות כלכליות בנות ימינו: מסחר, [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסין]], [[שימושי קרקע]], [[חקלאות]], [[תעשייה]], [[עבודה]], [[מיסוי]], עבודה ובטחון לאומי.  

 

החטיבה השלישית של הספר מתייחסת לסוגיות מדיניות כלכליות בנות ימינו: מסחר, [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסין]], שימושי קרקע, [[חקלאות]], [[תעשייה]], עבודה, מיסוי, עבודה ובטחון לאומי.  

הספר זכה ב[[פרס גרוומייר]] (Grawemeyer Award ) על רעיונות לשיפור מצב העולם. בישראל ניתן להשיג אותו בספריית ההשאלה של [[מרכז השל]].  

הספר זכה ב[[פרס גרוומייר]] (Grawemeyer Award ) על רעיונות לשיפור מצב העולם. בישראל ניתן להשיג אותו בספריית ההשאלה של [[מרכז השל]].  

בפרק 5, דיילי קוב עוקבים אחר היחס של [[בני אדם|האדם]] ל[[הסביבה הטבעית|טבע]], לאורך ההיסטוריה ובתרבויות שונות, וכיצד נוצר ניתוק גדל והולך בין האדם לטבע. בספרות הכלכלית, המונח המציין טבע הוא בדרך כלל "אדמה" ולכן התחום הכלכלי בתוך הכלכלה הנאו קלאסית שעוסק בטבע נקרא בדרך כלל "[[כלכלת אדמה]]".  

בפרק 5, דיילי קוב עוקבים אחר היחס של [[בני אדם|האדם]] ל[[הסביבה הטבעית|טבע]], לאורך ההיסטוריה ובתרבויות שונות, וכיצד נוצר ניתוק גדל והולך בין האדם לטבע. בספרות הכלכלית, המונח המציין טבע הוא בדרך כלל "אדמה" ולכן התחום הכלכלי בתוך הכלכלה הנאו קלאסית שעוסק בטבע נקרא בדרך כלל "[[כלכלת אדמה]]".  

בתרבויות שבטיות היחס לטבע היה של שייכות האדם למערכת טבעית חובקת כל גדולה ממנו. כחלק מדתות אנימסטיות האדם היה חלק ממארג שלם של יצורים חיים, רוחות, סלעים, מקומות כוחות שארוגים יחד במכלול [[הוליזם|הוליסטי]].  

בתרבויות שבטיות היחס לטבע היה של שייכות האדם למערכת טבעית חובקת כל גדולה ממנו.<ref>ראו גם [[קיצור תולדות האנושות]]</ref> כחלק מדתות [[אנימיזם|אנימסטיות]] האדם היה חלק ממארג שלם של יצורים חיים, רוחות, סלעים, מקומות כוחות שארוגים יחד במכלול [[הוליזם|הוליסטי]].  

מאוחר יותר, בתרבות העברית-יהודית של תקופת התנ"ך יש יחס של שילוש בין ארץ (ארץ ישראל, ובמובן הכללי יותר הטבע), האל (אלוהים היהודי), ועם (ישראל). אם העם מתנהג לפי הכללים שנותן לו האל הוא מקבל פרס - "גן עדן" בדמות אדמה טובה ומניבה. אין גמול לאחר המוות, אלא גמול מיידי כמו "איש תחת גפנו ותחת תאנתו".  בהתאם לכך יש מצוות רבות ביהדות שיש להן היגיון [[סביבתנות|סביבתי]] - ראו לדגומה את הערך [[שנת שמיטה וקיימות]].

מאוחר יותר, בתרבות העברית-יהודית של תקופת התנ"ך יש יחס של שילוש בין ארץ (ארץ ישראל, ובמובן הכללי יותר הטבע), האל (אלוהים ביהדות), ועם (ישראל). אם העם מתנהג לפי הכללים שנותן לו האל הוא מקבל פרס - "גן עדן" בדמות אדמה טובה ומניבה. אין מדובר בגמול לאחר המוות, אלא גמול מיידי כמו "איש תחת גפנו ותחת תאנתו".  בהתאם לכך יש מצוות רבות ביהדות שיש להן היגיון [[סביבתנות|סביבתי]] - ראו לדגומה את הערך [[שנת שמיטה וקיימות]].

בהמשך טוענים דיילי וקוב כי הקשר בין האדם לטבע הלך והתנתק בתרבות הנוצרית. הנוצרים הם בעלי אל אוניברסלי וללא עם וארץ ספציפית, ולכן היה קשה להכין מערכת תאולוגית כמו זו היהודית. הקשר בין האדם לטבע ניתק עוד יותר וגן העדן עבר להיות בעולם הבא, ואין מצוות הקשורות בארץ או במקום. בהמשך הדרך התאולוגיה הפרוטסטטנית מקדשת את החומרנות וטוענת כי הסימן לכך שהאל רואה בעין יפה את פועלם של אנשים מסויימים הוא הצלחה כלכלית שלהם.  

בהמשך טוענים דיילי וקוב כי הקשר בין האדם לטבע הלך והתנתק בתרבות הנוצרית. הנוצרים הם בעלי אל אוניברסלי וללא עם וארץ ספציפית, ולכן היה קשה להכין מערכת תאולוגית כמו זו היהודית. הקשר בין האדם לטבע ניתק עוד יותר וגן העדן עבר להיות בעולם הבא, ואין מצוות הקשורות בארץ או במקום. בהמשך הדרך התאולוגיה הפרוטסטטנית מקדשת את החומרנות וטוענת כי הסימן לכך שהאל רואה בעין יפה את פועלם של אנשים מסויימים הוא הצלחה כלכלית שלהם.  

לאחר מכן צומח ה[[קפיטליזם]] שמתעלם מהטבע כמערכת עוטפת, טוען לבעלות האדם על הטבע, ומתייחס אליו כאל "אדמה" חסרת תפקוד או כאל [[חומר גלם]] או "משאבי טבע" פאסיביים.

לאחר מכן צומח ה[[קפיטליזם]] שמתעלם מהטבע כמערכת עוטפת, טוען לבעלות האדם על הטבע, ומתייחס אליו כאל "אדמה" חסרת תפקוד או כאל [[חומר גלם]] או "[[משאבי טבע]]" פאסיביים.

פרק 10 מציע ניתוח של המחברים של הטבע ומתמקד בנושאים של [[אנרגיה]] ושל [[אנטרופיה]] בתוך [[מערכת ביוספרית]].

פרק 10 מציע ניתוח של המחברים של הטבע ומתמקד בנושאים של [[אנרגיה]] ושל [[אנטרופיה]] בתוך [[מערכת ביוספרית]].

==שוק תחרותי==

==שוק תחרותי==

דיילי וקוב  מציינים שורה של תנאים לשם שמירה על שוק תחרותי. השמירה על תנאים אלה לא יכולה להתבצע על ידי השוק בכוחות עצמו, אלא דורשת התערבות של [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים אחרים]], בעיקר הממשלה:  

דיילי וקוב  מציינים שורה של תנאים לשם שמירה על [[שוק תחרותי]]. השמירה על תנאים אלה לא יכולה להתבצע על ידי השוק בכוחות עצמו, אלא דורשת התערבות של [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים אחרים]], בעיקר הממשלה:  

* '''תחרות הוגנת''' - התחרות החופשית יוצרת מנצחים ומפסידים וכך יש תהליך של [[מונופול|מונופוליזציה]]. כמו במשחק מונופול, מי שהוא יותר גדול ויש לו יותר נכסים הוא בעל [[יתרונות לגודל]] ובנוסף לתאגידים בעולם האמיתי יש [[קשרי הון שלטון]] ויכולת [[לובי פוליטי]]. יש צורך בהתערבות חוזרת כדי לאפשר לשחקנים חדשים להצטרף לתחרות.  

* '''תחרות הוגנת''' - התחרות החופשית יוצרת מנצחים ומפסידים וכך יש תהליך של [[מונופול|מונופוליזציה]]. כמו במשחק מונופול, מי שהוא יותר גדול ויש לו יותר נכסים הוא בעל [[יתרונות לגודל]] ובנוסף לתאגידים בעולם האמיתי יש [[קשרי הון שלטון]] ויכולת [[לובי פוליטי]]. יש צורך בהתערבות חוזרת כדי לאפשר לשחקנים חדשים להצטרף לתחרות.  

* '''הון מוסרי''' או [[הון חברתי]] - שוק ללא [[אמון]], שיתוף פעולה, חמלה ויושרה אישית - לא רק שיהיה מקום בלתי נעים לעשות בו עסקים אלא שהוא יהיה מאוד [[יעילות פארטו|בלתי יעיל]], ידרוש עלויות מופרזות על עורכי דין, אנשי אבטחה, ועוד אמצעי הגנה. לא החברה ולא כלכלת השוק יכולים לתפקד בצורה יעילה ללא בסיס מוסרי.

* '''הון מוסרי''' או [[הון חברתי]] - שוק ללא [[אמון]], [[שיתוף פעולה]], חמלה ויושרה אישית - לא רק שיהיה מקום בלתי נעים לעשות בו עסקים אלא שהוא יהיה מאוד [[יעילות פארטו|בלתי יעיל]], ידרוש עלויות מופרזות על עורכי דין, אנשי אבטחה, ועוד אמצעי הגנה (או [[עלויות עסקה]]). לא החברה ולא כלכלת השוק יכולים לתפקד בצורה יעילה ללא בסיס מוסרי.

* '''[[רכוש ציבורי]]''' - הרבה השקעות ושרותים שחיוניים לטובת הציבור- כמו השקעות במחקר מדעי בסיסי, בטחון הציבור ומערכת המשפט, חינוך ציבורי, דרכים, והגנה על בטחון המדינה - לא מסופקים על ידי השוק בגלל שמרגע שהם יוצרו, הם חופשיים לשימושו של כל אדם.  

* '''[[מוצר ציבורי|רכוש ציבורי]]''' - הרבה השקעות ושרותים שחיוניים לטובת הציבור- כמו השקעות במחקר מדעי בסיסי, בטחון הציבור ומערכת המשפט, חינוך ציבורי, דרכים, והגנה על בטחון המדינה - לא מסופקים על ידי השוק בגלל שמרגע שהם יוצרו, הם חופשיים לשימושו של כל אדם.  

* '''[[כלכלת מחיר מלא|עלות מלאה בתמחיר]]'''. השוק מייצר חלוקה אופטימלית של משאבים רק כאשר המוכרים והקונים נושאים במחיר המלא של מוצרים שהם מכינים, קונים וצורכים, כאשר [[עלויות חיצוניות]] עוברות [[הפנמת עלויות]].  

* '''[[כלכלת מחיר מלא|עלות מלאה בתמחיר]]'''. השוק מייצר חלוקה אופטימלית של משאבים רק כאשר המוכרים והקונים נושאים במחיר המלא של מוצרים שהם מכינים, קונים וצורכים, כאשר [[עלויות חיצוניות]] עוברות [[הפנמת עלויות]].  

* '''חלוקה הוגנת'''. יעילות השוק והלגיטימיות של המוסדות תלויים בהתערבות ממשלתית שמחזירה כל הזמן את השוויון שנשחק ידי כוחות השוק. במערכת שוק, קיימת נטיה חזקה, במיוחד במהלך תקופות של צמיחה כלכלית, לכך שבעלי ההון יגדילו את עושרם ואת הכנסותיהם בעוד שהשכר של עובדים עולה באופן איטי יותר או נסוג. אבל שוק שבו הכוח הכלכלי מפוזר בצורה מאד לא שווינית יקצה משאבים באופן לא הוגן ובלתי יעיל מבחינה חברתית.  

* '''חלוקה הוגנת'''. [[יעילות פארטו|יעילות השוק]] והלגיטימיות של המוסדות תלויים בהתערבות ממשלתית שמחזירה כל הזמן את [[אי שוויון כלכלי|השוויון]] שנשחק ידי כוחות השוק. במערכת שוק, קיימת נטיה חזקה, במיוחד במהלך תקופות של [[צמיחה כלכלית]], לכך שבעלי ההון יגדילו את עושרם ואת הכנסותיהם בעוד שהשכר של עובדים עולה באופן איטי יותר או נסוג. אבל שוק שבו הכוח הכלכלי מפוזר בצורה מאד לא שווינית יקצה משאבים באופן לא הוגן ובלתי יעיל מבחינה חברתית.  

* '''[[כלכלה בת קיימא|יציבות ברת קיימה של האקולוגיה]]'''. כשהכלכלה האנושית גדלה וממלאת את המרחב האקולוגי שלה, הגבלת היקפן של מערכות-המשנה הכלכליות כדי לשמור על שיווי משקל אופטימלי עם הטבע הופכת להיות הכרחית לצורך השרדות [[בני אדם|המין האנושי]]. אסור שתהיה [[התחממות עולמית]] או [[דייג ייתר]] או [[שחיקת קרקעות]].  השוק החופשי עיוור לאינספור הגבלות כאלה. הממשלה חייבת להציב את הגבולות ולהבטיח שסימנים מתאימים ישלחו אל השוק. אפילו "פתרונות שוק" שהוצעו לבעיות סביבה, כמו רשיונות זיהום, תלויות בהתערבות ממשלתית שתציב את הגבולות, תוציא את הרשיונות, ותפקח על הציות להם.

* '''[[כלכלה בת קיימא]] - יציבות ברת קיימה של האקולוגיה'''. כשהכלכלה האנושית גדלה וממלאת את המרחב האקולוגי שלה, הגבלת היקפן של מערכות-המשנה הכלכליות כדי לשמור על שיווי משקל אופטימלי עם הטבע הופכת להיות הכרחית לצורך השרדות [[בני אדם|המין האנושי]]. אסור שתהיה [[התחממות עולמית]] או [[דייג ייתר]] או [[שחיקת קרקעות]].  השוק החופשי עיוור לאינספור הגבלות כאלה. הממשלה חייבת להציב את הגבולות ולהבטיח שסימנים מתאימים ישלחו אל השוק. אפילו "פתרונות שוק" שהוצעו לבעיות סביבה, כמו רשיונות זיהום, תלויות בהתערבות ממשלתית שתציב את הגבולות, תוציא את הרשיונות, ותפקח על הציות להם.

==ראו גם ==  

==ראו גם ==  

* {{מסמך|C_good5.doc|פרק 5 - בטחון בלתי מבוסס: אדמה}}

* {{מסמך|C_good5.doc|פרק 5 - בטחון בלתי מבוסס: אדמה}}

* {{מסמך|C_good10.doc|פרק 10 - מחומר ורנטה לאנרגיה וביוספרה}}

* {{מסמך|C_good10.doc|פרק 10 - מחומר ורנטה לאנרגיה וביוספרה}}

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==