47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 15:
שורה 15: + + + + +
←שלושת הגדולים
האורז גדל במדינות טרופיות ונדרש לכמות גדולה של [[מים]], החיטה גדלה באיזורים ממוזגים וקרירים יותר ודורשת כמות נמוכה יותר של מים. התירס יכול לגדול באיזורים צחיחים יותר. באיזורים שבהם לא ניתן לגדל תירס אפשר לגדל דוחן. <ref name="Tudge"/>
האורז גדל במדינות טרופיות ונדרש לכמות גדולה של [[מים]], החיטה גדלה באיזורים ממוזגים וקרירים יותר ודורשת כמות נמוכה יותר של מים. התירס יכול לגדול באיזורים צחיחים יותר. באיזורים שבהם לא ניתן לגדל תירס אפשר לגדל דוחן. <ref name="Tudge"/>
==גידול וצריכת דגנים בישראל==
דגנים ובעיקר [[חיטה]] ו[[אורז]] מהווים את [[מזון בישראל|הגורם התזונתי החשוב ביותר בישראל]] מבחינת ערך קלורי. נכון לשנת 2012, דגנים סיפקו באופן ישיר 30% מהערך הקלורי של תושבי ישראל.<ref name="cbs19.23_2014"/>
בשנת 2012 ישראל ייצרה 253 אלף טונות דגנים בשנה, אבל ייצאה את רוב הכמות - 191 אלף טונות בשנה. במקביל ישראל ייבאה 1.829 טונות דגנים. כך שסה"כ בעלי החיים והאנשים החיים בישראל דרשו 1.889 טונות דגנים בשנה. מתוך כמות זו, 968 אלף טונות (51%), משמשים לשם האכלת בעלי חיים שונים או מתבזבזים לפני המכירה - כך שכמות הדגנים נטו שנצרכה באופן ישיר על ידי בני האדם עמדה על 920 אלף טונות.<ref name="cbs19.23_2014">[http://www.cbs.gov.il/shnaton65/st19_23x.pdf מאזן הספקת מזון בישראל 2012] למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2014, לוח 19.23 </ref> נכון לשנת 2012 הייצור המקומי בישראל, בהנחה שלא משנים ייעודי שטחים חקלאיים או תשומות אחרות, מאפשר לייצר 13% מסך הצריכה הכוללת של דגנים (של בני אדם וחיות משק כאחד, לפני פחת), או 28% מסך צריכת הדגנים הישירה (בהנחה שאין בזבוז כלל וללא העברות דגנים לבעלי חיים). כל הנתונים האלה מובססים על [[חקלאות תעשייתית]] המשתמשת בתשומות שונות כגון [[דשן כימי]], [[נפט]] לטרקטורים ולהשקייה, [[התפלת מים]] ועוד - לא על [[חקלאות בת קיימא]].
==ראו גם==
==ראו גם==