שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 503 בתים ,  00:17, 10 בדצמבר 2014
שורה 70: שורה 70:  
[[תמונה:AsthmaInhaler.jpg|left|thumb|250px|משאף אסתמה. [[אסתמה]] נגרמת עקב שילוב של גורמי תורשה וסביבה. מבין הגורמים הסביבתיים, [[אוזון בגובה נמוך]], [[תחמוצות גופרית]], ו[[חלקיקי פיח]] הם גורמים ידועים ומרכזיים למחלה.]]
 
[[תמונה:AsthmaInhaler.jpg|left|thumb|250px|משאף אסתמה. [[אסתמה]] נגרמת עקב שילוב של גורמי תורשה וסביבה. מבין הגורמים הסביבתיים, [[אוזון בגובה נמוך]], [[תחמוצות גופרית]], ו[[חלקיקי פיח]] הם גורמים ידועים ומרכזיים למחלה.]]
   −
זיהום אוויר הוא גורם סיכון משמעותי למספר מצבים רפואיים כולל מחלות נשימה מדבקות (כמו דלקת ראות, שחפת), [[מחלת לב]], מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD), [[שבץ]] ו[[סרטן ריאות]].<ref name="who2014"/> ההשפעות הבריאותיות שנגרמות על ידי זיהום אוויר עלולים לכלול קשיי-נשימה, צפצופים בנשימה, חירחור, שיעול, אסטמה, ברונכיט והחמרה של מצב מערכת הנשימה ומערכת הלב. השפעות אלה יכולות להוביל לשימוש מוגבר בתרופות, ביקורים רבים יותר של רופאים ושל חדרי מיון, עליה באשפוזים, וקיצור תוחלת החיים. ההשפעות של זיהום אוויר הן מרחיקות לכת אבל הן בעיקר משפיעות על מערכת הנשימה ועל מערכת הלב וכלי הדם (cardiovascular system). התגובה האישית למזהמי אוויר תלויה בסוג המזהם שאליו חשוף האדם, רמת החשיפה, סטטוס הבריאות של האדם והגנטיקה שלו.<ref name="">Daniel A. Vallero, [http://store.elsevier.com/Fundamentals-of-Air-Pollution/Daniel-Vallero/isbn-9780123736154/ Fundamentals of Air Pollution, 4th Edition], Elsevier Academic Press, 2007</ref> מזהמי האוויר הנפוצים ביותר כוללים [[חומר חלקיקי]], [[אוזון בגובה הקרקע|אוזון]], [[חנקן דו-חמצני]] ו[[גופרית דו-חמצנית]]. ילדים מתחת לגיל חמש שגרים במדינות מתפתחות הם האוכלוסיה הפגיעה ביותר במונחים של סך מקרי מוות המיוחסים לזיהום בתוך ומחוץ לבית. <ref name="who_outdoor">[http://www.who.int/mediacentre/factsheets/fs313/en/ Ambient (outdoor) air quality and health] ארגון הבריאות העולמי, מרץ  2014</ref>
+
לפי ארגון הבריאות העולמי, זיהום אוויר הוא גורם סיכון משמעותי למספר מצבים רפואיים כולל מחלות נשימה מדבקות (כמו דלקת ראות, שחפת), [[מחלת לב]], מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD), [[שבץ]] ו[[סרטן ריאות]].<ref name="who2014"/> ההשפעות הבריאותיות שנגרמות על ידי זיהום אוויר עלולים לכלול קשיי-נשימה, צפצופים בנשימה, חירחור, שיעול, אסטמה, ברונכיט והחמרה של מצב מערכת הנשימה ומערכת הלב. השפעות אלה יכולות להוביל לשימוש מוגבר בתרופות, ביקורים רבים יותר של רופאים ושל חדרי מיון, עליה באשפוזים, וקיצור תוחלת החיים. ההשפעות של זיהום אוויר הן מרחיקות לכת אבל הן בעיקר משפיעות על מערכת הנשימה ועל מערכת הלב וכלי הדם (cardiovascular system). התגובה האישית למזהמי אוויר תלויה בסוג המזהם שאליו חשוף האדם, רמת החשיפה, סטטוס הבריאות של האדם והגנטיקה שלו.<ref name="">Daniel A. Vallero, [http://store.elsevier.com/Fundamentals-of-Air-Pollution/Daniel-Vallero/isbn-9780123736154/ Fundamentals of Air Pollution, 4th Edition], Elsevier Academic Press, 2007</ref> מזהמי האוויר הנפוצים ביותר כוללים [[חומר חלקיקי]], [[אוזון בגובה הקרקע|אוזון]], [[חנקן דו-חמצני]] ו[[גופרית דו-חמצנית]]. ילדים מתחת לגיל חמש שגרים במדינות מתפתחות הם האוכלוסיה הפגיעה ביותר במונחים של סך מקרי מוות המיוחסים לזיהום בתוך ומחוץ לבית. <ref name="who_outdoor">[http://www.who.int/mediacentre/factsheets/fs313/en/ Ambient (outdoor) air quality and health] ארגון הבריאות העולמי, מרץ  2014</ref>
    
לפי [[ארגון הבריאות העולמי]], נכון לשנת 2012, זיהום אוויר גורם ל-7 מיליון מקרי מוות בשנה, והוא גורם המוות של אחד מכל שמונה אנשים<ref name="who2014"/>. הארגון העריך כי בקרב אנשים מתחת לגיל 60  זיהום האוויר היה אחראי ל-3.7 מיליון מקרי מוות בשנת 2012 . בארגון מדגישים עוד כי שילוב של זיהום אוויר סביבתי ופנימי הם בין גורמי התמותה המסוכנים בעולם. רמות זיהום האוויר וסוגיו שונות במידה ניכרת בין מדינות מפותחות ומתפתחות.[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4517136,00.html] כ 3.7 מיליון מקרי מוות בשנה מיוחסים לזיהום מחוץ לבית, והיתר מקרי זיהום בתוך הבית, בעיקר במדינות עניות. כ 3 מיליארד תושבים של מדינות עניות סובלים מסיכון משמעותי של זיהום אוויר בתוך הבית עקב בישול וחימום בשריפה בתנורי עץ. כמו כן יש חשיפה חמורה לזיהום מחוץ לבית בגלל [[זיהום תעשייתי]] ו[[זיהום מתחבורה]]. <ref name="who_outdoor"/>
 
לפי [[ארגון הבריאות העולמי]], נכון לשנת 2012, זיהום אוויר גורם ל-7 מיליון מקרי מוות בשנה, והוא גורם המוות של אחד מכל שמונה אנשים<ref name="who2014"/>. הארגון העריך כי בקרב אנשים מתחת לגיל 60  זיהום האוויר היה אחראי ל-3.7 מיליון מקרי מוות בשנת 2012 . בארגון מדגישים עוד כי שילוב של זיהום אוויר סביבתי ופנימי הם בין גורמי התמותה המסוכנים בעולם. רמות זיהום האוויר וסוגיו שונות במידה ניכרת בין מדינות מפותחות ומתפתחות.[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4517136,00.html] כ 3.7 מיליון מקרי מוות בשנה מיוחסים לזיהום מחוץ לבית, והיתר מקרי זיהום בתוך הבית, בעיקר במדינות עניות. כ 3 מיליארד תושבים של מדינות עניות סובלים מסיכון משמעותי של זיהום אוויר בתוך הבית עקב בישול וחימום בשריפה בתנורי עץ. כמו כן יש חשיפה חמורה לזיהום מחוץ לבית בגלל [[זיהום תעשייתי]] ו[[זיהום מתחבורה]]. <ref name="who_outdoor"/>
שורה 81: שורה 81:  
יש רשימה ארוכה חומרים מזהמים. הרשימה שלהלן היא של מזהמים נפוצים, ושל ההשפעות הבריאותיות שלהן:  
 
יש רשימה ארוכה חומרים מזהמים. הרשימה שלהלן היא של מזהמים נפוצים, ושל ההשפעות הבריאותיות שלהן:  
   −
* '''[[תחמוצות חנקן]]'''-  ובעיקר '''[[חנקן דו-חמצני]]''' NO2-, גורמות למחלות בדרכי הנשימה, בחילה, כאבי ראש, ברונכיטיס וגירוי ריריות העיניים.  יכול להחליש את מערכת החיסון ולהגדיל את רגישות הגוף למחלות כמו [[דלקת ריאות]]. בנוסף קושרו תחמוצות חנקן לסיבוכים בהריון כמו סוכרת הריונית ורעלת הריון.  
+
* '''[[תחמוצות חנקן]]'''-  ובעיקר '''[[חנקן דו-חמצני]]''' NO2-, גורמות למחלות בדרכי הנשימה, בחילה, כאבי ראש, ברונכיטיס וגירוי ריריות העיניים.  יכול להחליש את מערכת החיסון ולהגדיל את רגישות הגוף למחלות כמו [[דלקת ריאות]]. מחקרים מצאו קשר בין חשיפה לתחמוצות חנקן לבין סרטן ריאות. בנוסף קושרו תחמוצות חנקן לסיבוכים בהריון כמו סוכרת הריונית ורעלת הריון.  
 
* '''[[תחמוצות גופרית]]''' - גורמות לגירויים בגרון, בצקת בדרכי הנשימה ואסתמה.  
 
* '''[[תחמוצות גופרית]]''' - גורמות לגירויים בגרון, בצקת בדרכי הנשימה ואסתמה.  
 
* '''[[חלקיקי פיח]]''' - גורמים לבעיות נשימה, [[אסטמה]] ובהמשך גם [[מחלות לב]], מחלות ריאה ו[[סרטן ריאות]]. לעיתים החלקיקים מכילים גם מתכות כגון עופרת.  
 
* '''[[חלקיקי פיח]]''' - גורמים לבעיות נשימה, [[אסטמה]] ובהמשך גם [[מחלות לב]], מחלות ריאה ו[[סרטן ריאות]]. לעיתים החלקיקים מכילים גם מתכות כגון עופרת.  
שורה 102: שורה 102:  
===מחלות סרטן===
 
===מחלות סרטן===
 
{{הפניה לערך מורחב|סרטן}}
 
{{הפניה לערך מורחב|סרטן}}
מחקר שפורם בשנת 2008 סקר את כל המחקרים שפורסמו בשנים 1950-2007 שעסקו בקשר בין חשיפה ארוכת טווח לזיהום אוויר סביבתי ובין סיכון של מבוגרים למוות שלא מתאונה וכן לתחלואה ותמותה בסרטן, במחלות לב ומחלות נשימה. לטענת המחקר חשיפה ארוכת טווח לחלקיקי PM2.5  הגדילה את הסיכון למוות שלא מתאונה ב-6% לכל עליה של 10 מיקרוגרם למטר מעוקב, בלי קשר לגיל, מין או איזור גאוגרפי. חשיפה לחלקיקי PM2.5 נמאצת גם במתאם עם עליה בתמותה מסרטן ריאות (בטווח של 15% עד 21% לכל עליה של 10 מיקרוגרם למטר מעוקב) ולתמותה ממחלות לב (עליה של 12-14% לכל תוספת של 10 מיקרוגרם למטר מעוקב). בנוסף, מגורים בסמוך לעורקי תחבורה ראשיים נמצאת במתאם עם סיכון מוגבר ל-3 התוצאות האלה. יש ראיות המרמזות על כך שחשיפה לחלקיקי PM2.5 מקושרת למוות עקב מחלות לב כליליות וכי גופרית דו חמצנית קשורה לסרטן ריאה, אבל הנתונים לא הספיקו כדי לספק מסקנות מוצקות.<ref name="chen2008">Chen, H; Goldberg, M. S.; Villeneuve, P. J. (2008). "[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19235364 A systematic review of the relation between long-term exposure to ambient air pollution and chronic diseases]". Reviews on environmental health 23 (4): 243–97. doi:10.1515/reveh.2008.23.4.243. PMID 19235364. </ref>
+
מחקר שפורסם בשנת 2008 סקר את כל המחקרים שפורסמו בשנים 1950-2007 שעסקו בקשר בין חשיפה ארוכת טווח לזיהום אוויר סביבתי ובין סיכון של מבוגרים למוות שלא מתאונה וכן לתחלואה ותמותה בסרטן, במחלות לב ומחלות נשימה. לטענת המחקר חשיפה ארוכת טווח לחלקיקי PM2.5  הגדילה את הסיכון למוות שלא מתאונה ב-6% לכל עליה של 10 מיקרוגרם למטר מעוקב, בלי קשר לגיל, מין או איזור גאוגרפי. חשיפה לחלקיקי PM2.5 נמצאת גם במתאם עם עליה בתמותה מסרטן ריאות (בטווח של 15% עד 21% לכל עליה של 10 מיקרוגרם למטר מעוקב) ולתמותה ממחלות לב (עליה של 12-14% לכל תוספת של 10 מיקרוגרם למטר מעוקב). בנוסף, מגורים בסמוך לעורקי תחבורה ראשיים נמצאת במתאם עם סיכון מוגבר ל-3 התוצאות האלה. יש ראיות המרמזות על כך שחשיפה לחלקיקי PM2.5 מקושרת למוות עקב מחלות לב כליליות וכי גופרית דו חמצנית קשורה לסרטן ריאה, אבל הנתונים לא הספיקו כדי לספק מסקנות מוצקות.<ref name="chen2008">Chen, H; Goldberg, M. S.; Villeneuve, P. J. (2008). "[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19235364 A systematic review of the relation between long-term exposure to ambient air pollution and chronic diseases]". Reviews on environmental health 23 (4): 243–97. doi:10.1515/reveh.2008.23.4.243. PMID 19235364. </ref>
   −
בשנת 2011 מחקר דני אפדימיולגי מצא סיכון מוגבר לסרטן ריאה עבור חולים שחיו באיזורים עם ריכוזי תחבורה גבוהים שבהם יש ריכוז גבוה של [[תחמוצות חנקן]]. במחקר זה הקשר היה גבוה יותר עבור לא-מעשנים ביחס למעשנים.<ref>Raaschou-Nielsen, O., Andersen, Z. J., Hvidberg, M., Jensen, S. S., Ketzel, M., Sorensen, M., Tjonneland, A. (2011). [http://ehp.niehs.nih.gov/1002353/ Lung cancer incidence and long-term exposure to air pollution from traffic]. Environmental health perspectives, 119(6), 860-865. doi:10.1289/ehp.1002353 PubMed </ref> מחקר דני נוסף משנת 2011 מצא כי יש קשר אפשרי בין זיהום אוויר לבין צורות אחרות של סרטן כולל סרטן צוואר רחם וסרטן המוח.  
+
בשנת 2011 מחקר אפדימיולגי מ[[דנמרק]] מצא סיכון מוגבר לסרטן ריאה עבור חולים שחיו באיזורים עם ריכוזי תחבורה גבוהים שבהם יש ריכוז גבוה של [[תחמוצות חנקן]]. במחקר זה הקשר היה גבוה יותר עבור לא-מעשנים ביחס למעשנים.<ref>Raaschou-Nielsen, O., Andersen, Z. J., Hvidberg, M., Jensen, S. S., Ketzel, M., Sorensen, M., Tjonneland, A. (2011). [http://ehp.niehs.nih.gov/1002353/ Lung cancer incidence and long-term exposure to air pollution from traffic]. Environmental health perspectives, 119(6), 860-865. doi:10.1289/ehp.1002353 PubMed </ref> מחקר דני נוסף משנת 2011 מצא כי יש קשר אפשרי בין זיהום אוויר לבין צורות אחרות של סרטן כולל סרטן צוואר רחם וסרטן המוח. <ref>Raaschou-Nielsen, O., Andersen, Z. J., Hvidberg, M., Jensen, S. S., Ketzel, M., Sorensen, M., Tjonneland, A. (2011). [http://www.ehjournal.net/content/10/1/67 Air pollution from traffic and cancer incidence: a Danish cohort study].  Environmental health : a global access science source, 10, 67. doi:10.1186/1476-069X-10-67 PubMed</ref>
    
מחקר שבוצע באוניברסטית יוטה בשנת 2002 על חצי מליון אזרחים על פני 8 שנים בערים שונות, גילה קשר בין זיהום של חומר חלקיקי באוויר ממכוניות וממפעלים לבין תחלואה ותמותה מ[[סרטן הריאה]]. המחקר גילה עליה של 8% בתמותה מסרטן ריאות על כל עליה של 10 מיקרוגרם של [[חומר חלקיקי|חלקיקים]] במטר רבוע. [http://www.cancer.org/docroot/nws/content/nws_1_1x_air_pollution_linked_to_deaths_from_lung_cancer.asp]. מחקר דני משנת 2010 בדק את הקשר בין [[זיהום אוויר מתחבורה]] בגדש על תחמוצות חנקן, לבין תחלואה בסרטן ריאה ומצא קשר צנוע בין שני הדברים<ref>Ole Raaschou-Nielsen et al. [http://cebp.aacrjournals.org/content/19/5/1284.abstractv Air Pollution from Traffic and Risk for Lung Cancer in Three Danish Cohorts] Cancer Epidemiol Biomarkers Prev May 2010 19; 1284 </ref>
 
מחקר שבוצע באוניברסטית יוטה בשנת 2002 על חצי מליון אזרחים על פני 8 שנים בערים שונות, גילה קשר בין זיהום של חומר חלקיקי באוויר ממכוניות וממפעלים לבין תחלואה ותמותה מ[[סרטן הריאה]]. המחקר גילה עליה של 8% בתמותה מסרטן ריאות על כל עליה של 10 מיקרוגרם של [[חומר חלקיקי|חלקיקים]] במטר רבוע. [http://www.cancer.org/docroot/nws/content/nws_1_1x_air_pollution_linked_to_deaths_from_lung_cancer.asp]. מחקר דני משנת 2010 בדק את הקשר בין [[זיהום אוויר מתחבורה]] בגדש על תחמוצות חנקן, לבין תחלואה בסרטן ריאה ומצא קשר צנוע בין שני הדברים<ref>Ole Raaschou-Nielsen et al. [http://cebp.aacrjournals.org/content/19/5/1284.abstractv Air Pollution from Traffic and Risk for Lung Cancer in Three Danish Cohorts] Cancer Epidemiol Biomarkers Prev May 2010 19; 1284 </ref>

תפריט ניווט