שינויים

==השלכות מתודלגיות של שיפורי יעילות==

==השלכות מתודלגיות של שיפורי יעילות==

הדוגמה של האופניים מדגימה לנו מספר דברים.  

הדוגמה של יעילות הרכיבה באופניים מדגימה לנו מספר דברים.  

ראשית, הבחירה בין סוגים שונים של יעילות או מטרות היא בחירה נורמטיבית. ייתכן שאנו רוצים להביא למינימום את זמן הנסיעה או לחסוך כמה שיותר כסף או לשפר למקסימום את הבריאות או להנות ככל האפשר מן הרכיבה עצמה. אפשר להמשיך ולהגיד שאנחנו רוצים למקסם "תועלת" או ערכים כספיים אבל רק מביא אותנו לבצע בחירות נורמטיביות אחרות. עלינו לדוגמה להניח שבני אדם מבצעים בחירה של מיקסום התועלת שלהם בצורה מודעת וטובה.  

אמצעי נפוץ לבחינת שיפורי בכלכלה -ניתוח שולי - אינו בהכרח כלי יעיל לבחינת שיפורי יעילות, במיוחד כאשר יש השפעות מערכתיות או סינרגטיות- כלומר גורם א' אינו משפיע בצורה חזקה בטווח מסויים של גורם ב'. גורם ב' אינו משפיע בטווח ערכים של גורם א', אבל ההשפעה של שינוי שני הערכים יחד משפיעה בצורה גדול. אם ניקח זוג אופניים שבהם הצמיגים אינם מנופחים וגם השרשת חלושה- ניפוח הצמיגים לבדו או שימון השרשת לבדה עדיין יביאו אותנו לרכיבה איטית מאד. רק שינוי של שני הדברים האלה ביחד יוביל לשינוי משמעותי. דבר זה מתרחש בצורה משמעותית בנושאים הקשורים לתגובות כימיות ולתהליכים ביולוגיים כמו השפעות זיהום על הבריאות או השפעות מזון על הבריאות.

הדוגמה של האופניים מבהירה גם שאמצעי נפוץ לבחינת שיפורי בכלכלה -ניתוח שולי - אינו בהכרח כלי יעיל לבחינת שיפורי יעילות, במיוחד כאשר יש השפעות מערכתיות או סינרגטיות- כלומר גורם א' אינו משפיע בצורה חזקה בטווח מסויים של גורם ב'. גורם ב' אינו משפיע בטווח ערכים של גורם א', אבל ההשפעה של שינוי שני הערכים יחד משפיעה בצורה גדול. אם ניקח זוג אופניים שבהם הצמיגים אינם מנופחים וגם השרשת חלושה- ניפוח הצמיגים לבדו או שימון השרשת לבדה עדיין יביאו אותנו לרכיבה איטית מאד. רק שינוי של שני הדברים האלה ביחד יוביל לשינוי משמעותי.

שנית, הבחירה בין סוגים שונים של יעילות או מטרות היא בחירה נורמטיבית. ייתכן שאנו רוצים להביא למינימום את זמן הנסיעה או לחסוך כמה שיותר כסף או לשפר למקסימום את הבריאות או להנות ככל האפשר מן הרכיבה עצמה. אפשר להמשיך ולהגיד שאנחנו רוצים למקסם "תועלת" או ערכים כספיים אבל רק מביא אותנו לבצע בחירות נורמטיביות אחרות. עלינו לדוגמה להניח שבני אדם מבצעים בחירה של מיקסום התועלת שלהם בצורה מודעת וטובה, שאין בעיות אי-יעילות במיקסום כזה.

 

מיקסום כזה של תועלת הינו בעייתי. במקרים רבים בני אדם אינם מסוגלים להגיע לפתרון הטוב ביותר. דבר זה נובע הן מבעיות של מחסור במידע, חוסר ראצניוליות וקושי להעריך החלטות שונות, אלא גם במקרים שבהם החלופות הן ברורות אבל יש קושי חישובי לבחור בינהן. יש סוגים של בעיות מתמטיות - כמו בעיית הסוכן הנוסע - שבהן חישוב הפתרון הטוב ביותר הולך ומסתבך במהירות. בניגוד לבעיות אבולוציוניות שבהן פתרון n השלבים הקודמים יכול לסייע לנו להגיע לפתרון של השלב ה-n+1 , בבעיות כאלה אין התכנסות של הפתרון. סוג דומה של בעיה היא בחירה בין סל של n מוצרים עם מגבלת תקציב, כאשר לכל סל יש תועלת ומחיר אחר. כבר כאשר שוקלים האם לקנות מוצר אחד או 0 מתוך 100 מוצרים הבעיה הופכת קשה מידי לחישוב במשך זמן סביר (גיל הייקום). הפתרון היחיד לדילמה כזו היא שבני אדם עושים היורסטיקה - כלומר קיצורי דרך שמביאים אותם למקסימום מקומי - לא ברור לי האם אני מעדיף סל של בננה, תפוח, אגס, קלמנטינה וגמבה עדיפים על סל של תפוז, מלון, אפרסק, שסק ובצל ירוק, אבל ברור לי ששני הסלים עדיפים על הרבה מוצרים וקומבינציות שאני לא אוהב.

 

היבט נוסף שמופיע כאן הוא עד כמה ידע על הבנת התפקוד של מערכת הוא קריטי למניעת בזבוז. רוכבים רבים יכולים לרכוב שנים ועדיין לעשות תאונות טיפשיות או לרכוב בצורה שמסכנת אותם או מאיטה את מהירות הרכיבה שלהם. אין שום סיבה להניח שידע כזה הוא דבר אינטואטיבי או שהוא ברור מאליו.