שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 32 בתים ,  22:55, 16 בנובמבר 2014
שורה 40: שורה 40:     
==השפעות סביבתיות וחברתיות של שוק המזון==
 
==השפעות סביבתיות וחברתיות של שוק המזון==
לשוק המזון יש השלכות סביבתיות וחברתיות רבות. ההשפעות החברתיות קשורות להשפעות על העובדים בתעשיות המזון, על צרכני המזון (כולל השפעות תרבותיות ובריאותיות), ועל השפעות על בעלי חיים מבוייתים. ההשפעות הסביבתיות כוללות השפעות של [[דיג]] (כולל [[דייג יתר]]), [[ציד]], [[בירוא יערות]] לצרכי חלקאות, [[הרס בתי מחייה]] ו[[הכחדת מינים]] בשל שילוב של ציד, דיג והשתלטות על שטחים לשם גידולי חקלאות. השפעות סביבתיות רבות נגרמות הן עקב גידולי חקלאות בשיטות של [[חקלאות תעשייתית]] והן בשל גידול בעלי חיים ראו [[השפעות סביבתיות של מזון מהחי]].  
+
לשוק המזון יש השלכות סביבתיות וחברתיות רבות. ההשפעות החברתיות קשורות להשפעות על העובדים בתעשיות המזון, על צרכני המזון (כולל השפעות תרבותיות ובריאותיות), ועל השפעות על בעלי חיים מבוייתים. ההשפעות הסביבתיות כוללות השפעות של [[דיג]] (כולל [[דייג יתר]]), [[ציד]], [[חקלאות כרות והבער|בירוא יערות לצרכי חקלאות]], [[הרס בתי מחייה]] ו[[הכחדת מינים]] בשל שילוב של ציד, דיג והשתלטות על שטחים לשם גידולי חקלאות. השפעות סביבתיות רבות נגרמות הן עקב גידולי חקלאות בשיטות של [[חקלאות תעשייתית]] והן בשל גידול בעלי חיים ראו [[השפעות סביבתיות של מזון מהחי]].  
    
מקורו של רוב המזון העולמי הוא ב[[חקלאות תעשייתית]] ומסיבה זו הוא אינו [[קיימות|בר קיימא]]. החקלאות התעשייתית תלויה בזרם מתמיד של [[משאבים מתכלים]] כמו [[פוספט]] [[אשלג]] ו[[גז טבעי]] לשם ייצור [[דשן כימי]] ו[[נפט]] לשם ייצור של [[חומרי הדברה]]. חלק קטן מתוך המזון העולמי גדל בשיטות של [[חקלאות בת קיימא]].  
 
מקורו של רוב המזון העולמי הוא ב[[חקלאות תעשייתית]] ומסיבה זו הוא אינו [[קיימות|בר קיימא]]. החקלאות התעשייתית תלויה בזרם מתמיד של [[משאבים מתכלים]] כמו [[פוספט]] [[אשלג]] ו[[גז טבעי]] לשם ייצור [[דשן כימי]] ו[[נפט]] לשם ייצור של [[חומרי הדברה]]. חלק קטן מתוך המזון העולמי גדל בשיטות של [[חקלאות בת קיימא]].  
שורה 46: שורה 46:  
חלקה [[עוני|העני]] של אוכלוסיית העולם סובלת מ[[רעב]]. במאות השנים האחרונות יש ירידה באחוזי הרעבים בעיקר בחברות המערביות ומגמה זו מחלחלת גם אל המדינות העניות. עם זאת בשנים האחרונות יש התייקרות של המזון ויש חשש מגידול חוזר ברעב. [[משבר המים העולמי|משבר מים עולמי]] ו[[שינויי אקלים]] מהווים גם הם איום על היכולת לגדל עוד מזון ועל [[בטחון תזונתי|הבטחון התזונתי]].  
 
חלקה [[עוני|העני]] של אוכלוסיית העולם סובלת מ[[רעב]]. במאות השנים האחרונות יש ירידה באחוזי הרעבים בעיקר בחברות המערביות ומגמה זו מחלחלת גם אל המדינות העניות. עם זאת בשנים האחרונות יש התייקרות של המזון ויש חשש מגידול חוזר ברעב. [[משבר המים העולמי|משבר מים עולמי]] ו[[שינויי אקלים]] מהווים גם הם איום על היכולת לגדל עוד מזון ועל [[בטחון תזונתי|הבטחון התזונתי]].  
   −
בעוד שכשביעית מסך האנושות סובלת מ[[תת תזונה]] ומסכנה של [[רעב המוני]], סובלת אוכלוסייה העולם המערבי מבעיות הקשורות ב[[מזון מעובד]], מזון המכיל עודפי [[סוכר]] [[שומן]] ועוד ופחות מידי ירקות ומזון טרי. בהתאם לכך בעיות של [[השמנת יתר]], [[סוכרת]], [[מחלות לב]] ומספר סוגי [[סרטן]] נובעות מתזונה זו.  
+
בעוד שכשביעית מסך האנושות סובלת מ[[תת תזונה]] ומסכנה של [[רעב המוני]], סובלת אוכלוסייה העולם המערבי מבעיות הקשורות ב[[מזון מעובד]], מזון המכיל עודפי [[סוכר]] [[שומן]] ועוד ופחות מידי ירקות ומזון טרי. בהתאם לכך בעיות של [[השמנת יתר]], [[סוכרת]], [[מחלות לב]] ומספר סוגי [[סרטן]] נובעות מתזונה זו.
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==

תפריט ניווט