שינויים

בזבוז ואובדן מזון מתרחש לכל אורך שרשרת ההספקה של המזון, החל מהייצור החקלאי ועד לצריכה במשק הבית. במדינות בעלות הכנסות בינונית וגבוהות, רוב המזון מתבזבז בשלב הצריכה שלו, כלומר הוא נזרק למרות שהוא עדיין מתאים לצריכה עבור בני אדם. אובדן מזון ניכר מתרחש גם בשלבים המוקדמים של שרשרת הספקת המזון באיזורים המתועשים. במדינות עניות יש אובדן מזון בעיקר בשלבים המוקדמים ובשלבי הביניים שלו, והרבה פחות מכך מבוזבז בשלב הצריכה. סה"כ הרבה יותר מזון מבוזבז במדינות המתועשות מאשר במדינות המתפתחות. לפי הערכת ארגון המזון העולמי תושב ממוצע של ארצות הברית או אירופה מבזבז 95-115 ק"ג מזון בשנה, בעוד שתושב ממוצע באפריקה מדרום לסהרה, או באסיה מבזבז 6-11 ק"ג בשנה.<ref name="fao2011"/>  

בזבוז ואובדן מזון מתרחש לכל אורך שרשרת ההספקה של המזון, החל מהייצור החקלאי ועד לצריכה במשק הבית. במדינות בעלות הכנסות בינונית וגבוהות, רוב המזון מתבזבז בשלב הצריכה שלו, כלומר הוא נזרק למרות שהוא עדיין מתאים לצריכה עבור בני אדם. אובדן מזון ניכר מתרחש גם בשלבים המוקדמים של שרשרת הספקת המזון באיזורים המתועשים. במדינות עניות יש אובדן מזון בעיקר בשלבים המוקדמים ובשלבי הביניים שלו, והרבה פחות מכך מבוזבז בשלב הצריכה. סה"כ הרבה יותר מזון מבוזבז במדינות המתועשות מאשר במדינות המתפתחות. לפי הערכת ארגון המזון העולמי תושב ממוצע של ארצות הברית או אירופה מבזבז 95-115 ק"ג מזון בשנה, בעוד שתושב ממוצע באפריקה מדרום לסהרה, או באסיה מבזבז 6-11 ק"ג בשנה.<ref name="fao2011"/>  

הסיבות לאובדן מזון במדינות עניות קשורות בעיקר למגבלות פיננסיות, ניהוליות וטכנולוגיות בטכניקות קציר, במתקני אכסון וקרור בתנאי אקלים קשים, בתשתיות, ובמערכות אריזה ושיווק. בהנתן שהרבה משקים קטנים במדינות המתפתחות חיים על סף אי בטחון תזונתי, הורדה של אובדן המזון יכולה להיות בעלת השפעה עצומה על חייהם ופרנסתם. <ref name="fao2011"/>

הסיבות לאובדן מזון במדינות עניות קשורות בעיקר למגבלות פיננסיות, ניהוליות וטכנולוגיות בטכניקות קציר, במתקני אכסון וקרור בתנאי אקלים קשים, בתשתיות, ובמערכות אריזה ושיווק. בהנתן שהרבה משקים קטנים במדינות המתפתחות חיים על סף אי בטחון תזונתי, הורדה של אובדן המזון יכולה להיות בעלת השפעה עצומה על חייהם ופרנסתם.<ref name="fao2011"/>

דו"ח ארגון המזון העולמי מתייחס רק למזון שמיועד לבני אדם ונזרק, הוא אינו מתייחס למקורות אחרים של אי יעילות תזונתית- כלומר גידולים חקלאיים של מזון שאינם מביאים לתזונה זולה וקלה של בני אדם. בעיקר [[מזון מול דלק|גידולי חקלאות להפקת דלק על חשבון מזון]] וגידול [[דגנים]] לשם האבסת בעלי חיים.

 

דו"ח ארגון המזון העולמי מתייחס רק למזון שמיועד לבני אדם ונזרק, הוא אינו מתייחס למקורות אחרים של אי יעילות תזונתית- כלומר גידולים חקלאיים של מזון שאינם מביאים לתזונה זולה וקלה של בני אדם. בעיקר [[מזון מול דלק|גידולי חקלאות להפקת דלק על חשבון מזון]] וגידול [[דגנים]] לשם האבסת בעלי חיים. יש טענה לדוגמה כי רק 1% מה[[תירס]] המגודל בארצות הברית משמש ישירות להאכלת בני אדם וכל היתר מיועד לבעלי חיים ולדלק. ברחבי העולם, שליש מכל ה[[דגנים]] המגודלים מיועדים לשם האבסת בעלי חיים המשמשים להספקת [[מזון מהחי]]. [https://www.youtube.com/watch?v=uem2ceZMxYk]

==השפעות סביבתיות וחברתיות של שוק המזון==

==השפעות סביבתיות וחברתיות של שוק המזון==