שינויים

'''חקלאות בעולם השלישי''' מתאפיינת במיליוני איכרים זעירים מצד אחד, החיים מהיד לפה, ובשליטה של חברות חקלאות ענקיות המהוות [[מונופול]] ו[[מונופסון]] מצד שני.  

'''חקלאות בעולם השלישי''' מתאפיינת במיליוני איכרים זעירים מצד אחד, החיים מהיד לפה, ובשליטה של חברות חקלאות ענקיות המהוות [[מונופול]] ו[[מונופסון]] מצד שני.  

במשך השנים רבות דחקו מדינות המערב ומוסדות כמו קרן המבטע הבינלואמית והבנק העולמי במדינות העניות לעבור לכלכלת שוק חופשי בכל הקשור לחקלאות, כלומר לוותר על סובסידיות ממשלתיות לחקלאים, למרות שארצות הברית ומדינות אירופה עצמן מסבסדות את החלקאים שלהם בצורות שונות, ובאופן ניכר.  

במשך השנים רבות דחקו מדינות המערב ומוסדות כמו [[קרן המטבע הבינלאומית]] ו[[הבנק העולמי]] ב[[מדינות העניות]] לעבור ל[[כלכלת שוק חופשי]] בכל הקשור ל[[חקלאות]], כלומר לוותר על סובסידיות ממשלתיות לחקלאים, למרות שארצות הברית ומדינות אירופה עצמן מסבסדות את החלקאים שלהם בצורות שונות, ובאופן ניכר.  

בד בבד מוסדות אלו, כלכלנים ומדניות המערב עודדו את המדינות לעבור מחקלאות קיום לגידול חקלאות לייצוא, בטענה שדבר זה יכניס כסף רב יותר לכלכלות המדינות, ומתוך התאוריה של [[יתרון יחסי]] בתחום של [[סחר חוץ]]. אחת הבעיות של גישה זו היתה שכאשר מדינות רבות נקטו בה בו זמנית נוצרו עודפי מזון כך שמחיר המזון ירד והמדינות נקלעו למצוקה כלכלית.  

בד בבד מוסדות אלו, [[כלכלנים]] ומדינות המערב עודדו את המדינות לעבור מ[[חקלאות קיום]] ל[[חקלאות לייצוא]], בטענה שדבר זה יכניס [[כסף]] רב יותר לכלכלות המדינות, ומתוך התאוריה של [[יתרון יחסי]] בתחום של [[סחר חוץ]]. אחת הבעיות של גישה זו היתה שכאשר מדינות רבות נקטו בה בו זמנית נוצרו עודפי מזון כך ש[[שוק המזון העולמי|מחיר המזון]] ירד והמדינות נקלעו למצוקה כלכלית.  

מדינות רבות לקחו חובות במטרה לממן את פיתוח חקלאות הייצוא שלהן, ומחיר הכשלון להצמיח את הכלכלה התבטא בכניסה למעגל של [[חובות העולם השלישי|חובות בו רבות מהן שקועות עד היום]].  

מדינות רבות לקחו חובות במטרה לממן את פיתוח חקלאות הייצוא שלהן, ומחיר הכשלון להצמיח את הכלכלה התבטא בכניסה למעגל של [[חובות העולם השלישי|חובות בו רבות מהן שקועות עד היום]].  

למצב הקשה של החקלאים במדינות אפריקה, דרום אמריקה ודרום מזרח אסיה, מופדע ומשפיע על תהליכים ותופעות חברתיות וסביבתיות רבות : מאי שוויון כלכלי קשה בתוך המדינות, עוני עמוק, רעב, מגיפות, גידול וסחר בסמים,  גידול אוכלוסין, אי שוויון בינלואמי, חקלאות לא מקיימת, [[משבר המים העולמי]], הרס יערות הגשם, הגירה למערב, מלחמות, שוק המזון העולמי ועוד.  

למצב הקשה של החקלאים במדינות אפריקה, דרום אמריקה ודרום מזרח אסיה, מושפע ומשפיע על [[תהליך|תהליכים]] ותופעות חברתיות וסביבתיות רבות : מ[[אי שוויון כלכלי]] קשה בתוך המדינות, [[עוני]] עמוק, [[רעב]], [[מגיפות]], גידול וסחר בסמים,  [[גידול אוכלוסין]], [[אי שוויון בינלאומי]], [[חקלאות לא מקיימת]], [[משבר המים העולמי]], [[ברוא יערות|הרס יערות הגשם]], הגירה למערב, מלחמות, [[שוק המזון העולמי]] ועוד.  

==בעיות==

==בעיות==

התוצאות הן בדרך כלל   

התוצאות הן בדרך כלל   

* עיור מאסיבי, ותיעוש בתנאים קשים,  

* [[עיור]] מאסיבי, ותיעוש בתנאים קשים,  

* פגיעה בכפר כיחידה חברתית,  

* פגיעה בכפר כיחידה חברתית,  

* קיטוב כלכל-חברתי בכפר ובמדינה– יתרון למיעוט האמיד המסוגל להתמודד עם השינויים ביתר הצלחה.

* קיטוב כלכל-חברתי בכפר ובמדינה– יתרון למיעוט האמיד המסוגל להתמודד עם השינויים ביתר הצלחה.

* הרס סביבתי נרחב  

* [[הרס סביבתי]] נרחב  

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[סחר הוגן]]

* [[סחר הוגן]]

* [[קואופרטיב]]

* [[קואופרטיב]]

{{חקלאות}}

{{חקלאות}}

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/931432.html מלאווי יצאה נגד הבנק העולמי - ויצאה מהרעב] ניו יורק טיימס, 2.12.07 הארץ

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/931432.html מלאווי יצאה נגד הבנק העולמי - ויצאה מהרעב] ניו יורק טיימס, 2.12.07 הארץ

[[קטגוריה:עוני]]

[[קטגוריה:עוני]]

[[קטגוריה:חקלאות]]

[[קטגוריה:חקלאות]]