שורה 83:
שורה 83:
כספית חשודה כ[[חומר טטרוגני]] הפוגע בעוברים. קיימים מחקרים רבים מצביעים על הקשר בין חשיפה של עוברים לכספית ובין בעיות התפתחותיות. ביפן, בעיראק ובאיי פארו אותרו ילדים שסבלו מבעיות התפתחותיות ועצביות שונות, וזאת כתוצאה מכך שבמהלך ההריון האמהות של אותם ילדים צרכו כספית דרך המזון, בעיקר דרך דגים ודגנים. החוקרים שבחנו את הילדים באיי פארו, מצאו קשר בין חשיפה בשלב העוברי למתיל-כספית ובין פגיעה בזיכרון, ריכוז, שפה ובתפיסה המרחבי. נמצא גם קשר בין חשיפה של עוברים למתיל-כספית ובין ירידה קטנה אך משמעותית ובלתי הפיכה במנת המשכל ובפגיעה בכישורים קוגניטיביים. מחקר נוסף נערך בקרב ילדים אינואיטים החשופים לכספית דרך המזון. החוקרים גילו קשר בין חשיפה תוך רחמית למתיל כספית ובין סימפטומים דמויי ADHD בגיל בית הספר. חשיפה תוך רחמית למתיל כספית נקשרה עם עלייה בסיכון לחוות סימפטומים דמויי ADHD, כפי שעולה מדיווחי מורים על התנהגות תלמידים על פי מדד המדרג הפרעות התנהגות.<ref name="ehf"/>
כספית חשודה כ[[חומר טטרוגני]] הפוגע בעוברים. קיימים מחקרים רבים מצביעים על הקשר בין חשיפה של עוברים לכספית ובין בעיות התפתחותיות. ביפן, בעיראק ובאיי פארו אותרו ילדים שסבלו מבעיות התפתחותיות ועצביות שונות, וזאת כתוצאה מכך שבמהלך ההריון האמהות של אותם ילדים צרכו כספית דרך המזון, בעיקר דרך דגים ודגנים. החוקרים שבחנו את הילדים באיי פארו, מצאו קשר בין חשיפה בשלב העוברי למתיל-כספית ובין פגיעה בזיכרון, ריכוז, שפה ובתפיסה המרחבי. נמצא גם קשר בין חשיפה של עוברים למתיל-כספית ובין ירידה קטנה אך משמעותית ובלתי הפיכה במנת המשכל ובפגיעה בכישורים קוגניטיביים. מחקר נוסף נערך בקרב ילדים אינואיטים החשופים לכספית דרך המזון. החוקרים גילו קשר בין חשיפה תוך רחמית למתיל כספית ובין סימפטומים דמויי ADHD בגיל בית הספר. חשיפה תוך רחמית למתיל כספית נקשרה עם עלייה בסיכון לחוות סימפטומים דמויי ADHD, כפי שעולה מדיווחי מורים על התנהגות תלמידים על פי מדד המדרג הפרעות התנהגות.<ref name="ehf"/>
−
==פליטת כספית בישראל==
+
==כספית בישראל==
−
בישראל השתמש בעבר מפעל [[פרוטרום]] בכספית בתהליכי אלקטרוליזה. בשנת 2004 קיים ידיעות אחרונות תחקיר בנוגע למפעל. במקביל תבעו העובדים את הנהלת המפעל בטענה שהוא זיהם את הקרקע ואת הים סביב המפעל בכספית, וכי הוא חשף אותם לכספית ולרעלים אחרים ללא ידיעתם כתב התביעה הוגש גם נגד הרשויות כמו [[המשרד להגנת הסביבה]] בטענה שלא פיקחו כראוי על התנהלות המפעל וכן נגד חברות הביטוח מגדל, הפניקס ואריה. [http://www.akkonet.co.il/newsPictures/frutarum-10-01-05.htm]
+
===פליטת כספית בישראל===
+
בישראל השתמש בעבר מפעל [[פרוטרום]] בכספית בתהליכי אלקטרוליזה. בשנת 2004 קיים [[ידיעות אחרונות]] תחקיר בנוגע למפעל. במקביל תבעו העובדים את הנהלת המפעל בטענה שהוא זיהם את הקרקע ואת הים סביב המפעל בכספית, וכי הוא חשף אותם לכספית ולרעלים אחרים ללא ידיעתם. כתב התביעה הוגש גם נגד הרשויות כמו [[המשרד להגנת הסביבה]] בטענה שלא פיקחו כראוי על התנהלות המפעל וכן נגד [[ביטוח בישראל|חברות הביטוח]] מגדל, [[הפניקס]] ואריה. [http://www.akkonet.co.il/newsPictures/frutarum-10-01-05.htm]
על פי הערכת [[המשרד להגנת הסביבה]] השפכים של רופאי השיניים הוא אחד המקורות העיקריים לשפכי כספית המגיעים לשפד"ן, כ-12 ק"ג בשנה [http://www.sviva.gov.il/Enviroment/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=object&enDispWho=Articals^l1248&enZone=industrial_wast&enVersion=0]. כספית זו עלולה לחזור אל הציבור בשל השקיית גידולים בשפכים מטוהרים ובשל שפיכת שפכים מהשופדן לים ומשם הגעתם לדגים.
על פי הערכת [[המשרד להגנת הסביבה]] השפכים של רופאי השיניים הוא אחד המקורות העיקריים לשפכי כספית המגיעים לשפד"ן, כ-12 ק"ג בשנה [http://www.sviva.gov.il/Enviroment/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=object&enDispWho=Articals^l1248&enZone=industrial_wast&enVersion=0]. כספית זו עלולה לחזור אל הציבור בשל השקיית גידולים בשפכים מטוהרים ובשל שפיכת שפכים מהשופדן לים ומשם הגעתם לדגים.
שורה 153:
שורה 154:
|
|
|}
|}
+
+
===חשיפה לכספית בישראל===
+
קיים מעט מידע (ועוד פחות מכך: מידע עדכני) על חשיפה לכספית בישראל ועל רמות כספית במים, באוויר ובמזון.
+
+
;כספית במים:
+
רמות הכספית במי השתייה נבדקות באופן שגרתי על-ידי משרד הבריאות. דו"ח לשנת 2008 אשר בחן 1035 מקורות מים מצא כספית ב-89 מהם. ב-48 מקורות מים רמות הכספית נעו בין 30%- 60% מהתקן המותר; ב-41 מקורות המים הללו רמות הכספית שנמצאו היו עד 30% מהתקן. <ref name="ehf"/>
+
+
על פי דו"ח של המכון לחקר ימים ואגמים בנושא איכות מי החופים בישראל, נכון לשנת 2009 נמצאה רמת זיהום גבוהה של כספית בנמל חיפה ורמת זיהום בינונית בצפון מפרץ חיפה.<ref name="ehf"/>
+
+
;כספית בדגים:
+
רמות הכספית בדגים בישראל, אינן נבדקות באופן שגרתי.<ref name="ehf"/>
+
+
על פי דו"ח של המכון לחקר ימים ואגמים בנושא איכות מי החופים בישראל, נכון לשנת 2009 נמצאו רמות חריגות של כספית נמצאו גם בדגים: בכ-5% מהדגים החופיים נמצאו חריגות ביחס לתקן מחמיר לדגי מאכל; בתוך מפרץ חיפה עמדה החריגה על כ-11% מהדגים החופיים. העשרת כספית באזור עכו ומפרץ חיפה נמצאה גם בבעלי חיים שוכני קרקעית, כגון צדפות וחלזונות. רמות נמוכות עד בינוניות של כספית נמצאו בשפך הקישון ובנחל נעמן.<ref name="ehf"/>
+
+
יש חשד כי בישראל הזיהום בדגי- הים התיכון גבוה יותר מאשר הזיהום באירופה שכן בישראל שופכים חלק מבוצת הביוב ואת הביוב ממכוני הטיהור אל הים. נכון לשנת 2000 כעשירית מצריכת הדגים השנתית בישראל (ששת אלפים טון) באה מדיג בים התיכון. ב- 25 באוגוסט 2000 הופיעה במוסף השבת של "ידיעות אחרונות" כתבת תחקיר רחבת היקף על הדיג שמתבצע ליד פתח צינור השפד"ן, שמזרים לים ליד קיבוץ פלמחים את הבוצה שנשארת לאחר טיהור מי הביוב. הדגים נמשכים למוצא הצינור בגלל החומר האורגני שהם יכולים לאכול. הבוצה רעילה ומסוכנת ומכילה כספית, עופרת וחומרים מסוכנים אחרים. דייג ששמו לא נמסר סיפר: "הדגים מעולפים לגמרי, הם בקושי מחזיקים מעמד באזור המורעל הזה". לפי צוות העיתון יש דיג בהיקף רב באיזור הצינור. <ref name="free">יריב גלבוע, [http://www.free.org.il/main/index.php?option=com_content&view=article&id=253&Itemid=267 דגים - המזון המזוהם ביותר] בביטאון תנועת הצמחונים והטבעונים בישראל, "טבע-און ובריאות", בחוברות 121-124. 2003, באתר [[אנונימוס]].</ref>
+
+
בבדיקת מעבדה מדגמית בדגים שנידוגו ליד השפד"ן, בשנת 2000 התגלו כמויות חריגות של [[מתכות כבדות]]: ב-8 דגים מתוך 16 נמצא [[ארסן]] ובאחד מהדגים הגיע שיעור הארסן ל- 530 אחוז מעל התקן. בדג אחד נמצאה כספית פי שניים וחצי מהתקן ובדג נוסף נמצא [[קדמיום]] בשיעור של עשרים אחוז מעל התקן.<ref name="free"/>
==ראו גם==
==ראו גם==