שורה 2:
שורה 2:
==היסטוריה==
==היסטוריה==
−
הכספית הייתה ידועה להודים ולסינים הקדמונים ונמצאה בקברים מצריים המתוארכים מ-1500 לפנה"ס. במאה ה-5 לפנה"ס שימשה הכספית להכנת סגסוגות עם מתכות נוספות. ביוון העתיקה נוצלה הכספית במשחות והרומאים השתמשו בה ל[[קוסמטיקה]] ולהקלת כאבי צמיחת שיניים אצל תינוקות. אלכימאים החשיבו את הכספית לחומר שממנו נוצרו כל שאר החומרים, והאמינו כי כאשר הכספית מתקשה היא הופכת ל[[זהב]].
+
הכספית הייתה ידועה להודים ולסינים הקדמונים ונמצאה בקברים מצריים המתוארכים מ-1500 לפנה"ס. במאה ה-5 לפני הספירה שימשה הכספית להכנת סגסוגות עם מתכות נוספות. ביוון העתיקה נוצלה הכספית במשחות. הרומאים השתמשו בה ל[[קוסמטיקה]] ולהקלת כאבי צמיחת שיניים אצל תינוקות. [[אלכימיה|אלכימאים]] החשיבו את הכספית לחומר שממנו נוצרו כל שאר החומרים, והאמינו כי כאשר הכספית מתקשה היא הופכת ל[[זהב]].
−
הכספית ירדה מגדולתה במאה הראשונה לספירה, כשהרופא היווני גלנוס עמד על [[רעל|רעילותה]]. לרוע המזל, במאה העשירית העניק הרופא המוסלמי הנודע אל ראזי, מחבר הספר הראשון בהיסטוריה על [[רפואת ילדים]], הכשר מחודש לכספית כחומר משלשל.
+
הכספית ירדה מגדולתה במאה הראשונה לספירה, כשהרופא היווני גלנוס עמד על [[רעל|רעילותה]]. לרוע המזל, במאה העשירית העניק הרופא המוסלמי הנודע אל ראזי, מחבר הספר הראשון בהיסטוריה על [[רפואת ילדים]], הכשר מחודש לכספית כחומר משלשל. קוף שהואכל במתכת לא גילה סימני הרעלה ומסקנתו של אל-ראזי הייתה שכספית אינה מזיקה. סביר, אכן, שהקוף של אל-ראזי לא נפגע: עיקר הנזק מכספית אינו מופיע מיד אלא כפגיעה עצבית מצטברת. בעקבות אל-ראזי הלכו רופאים נוספים ובימי הביניים השתמשו בכספית מעורבת בחלבון ביצה [[חומר הדברה|כתכשיר נגד כינים]] ולהקלה על דלקות וזיהומים בעור<ref>י. קלוגאי, ספר המתכות, פרקים בתולדות הכימיה, 1960</ref>.
−
−
קוף שהואכל במתכת לא גילה סימני הרעלה ומסקנתו של אל-ראזי הייתה שכספית אינה מזיקה. סביר, אכן, שהקוף של אל-ראזי לא נפגע: עיקר הנזק מכספית אינו מופיע מיד אלא כפגיעה עצבית מצטברת. בעקבות אל-ראזי הלכו רופאים נוספים ובימי הביניים השתמשו בכספית מעורבת בחלבון ביצה [[חומר הדברה|כתכשיר נגד כינים]] ולהקלה על דלקות וזיהומים בעור<ref>י. קלוגאי, ספר המתכות, פרקים בתולדות הכימיה, 1960</ref>.
האנשים שנפגעו במיוחד מכספית במשך מאות שנים היו כובענים וצורפים. החומר הנפוץ לייצור כובעים היה [[לבד]] (felt): בד לא ארוג, המיוצר מדחיסה של סיבי צמר או פרווה ומשמש למשל לציפוי שולחנות ביליארד. הלבד לכובעים יוצר מפרוות ארנבים בתהליך שנקרא carroting (תרגום אפשרי: "הגזרה"). שכן הוא כלל שטיפה בתמיסת כספית חנקתית, שצבעה כתום, כצבע הגזר. טיפול זה נדרש להפרדת הפרווה מהעור ולהצמדה חלקה של הסיבים. לאחר ה"הגזרה" עוצב הלבד לצורת חרוטים גבוהים וכווץ על ידי הרתחה במים. כובענים נחשפו על כן למנה גדושה של אדי כספית, כשבחשו את הדוודים שבהם התבשל הלבד ספוג הכספית. מחלות נפש (שנגרמו מקישור כספית לתאי העצב במוח) נחשבו לסימן היכר אופייני לבעלי אומנות זו. מכאן הביטוי "משוגע כמו כובען" (Mad as a Hatter), שעליו מבוססת דמותו של "הכובען המטורף" מהסיפור הרפתקאות אליס בארץ הפלאות.
האנשים שנפגעו במיוחד מכספית במשך מאות שנים היו כובענים וצורפים. החומר הנפוץ לייצור כובעים היה [[לבד]] (felt): בד לא ארוג, המיוצר מדחיסה של סיבי צמר או פרווה ומשמש למשל לציפוי שולחנות ביליארד. הלבד לכובעים יוצר מפרוות ארנבים בתהליך שנקרא carroting (תרגום אפשרי: "הגזרה"). שכן הוא כלל שטיפה בתמיסת כספית חנקתית, שצבעה כתום, כצבע הגזר. טיפול זה נדרש להפרדת הפרווה מהעור ולהצמדה חלקה של הסיבים. לאחר ה"הגזרה" עוצב הלבד לצורת חרוטים גבוהים וכווץ על ידי הרתחה במים. כובענים נחשפו על כן למנה גדושה של אדי כספית, כשבחשו את הדוודים שבהם התבשל הלבד ספוג הכספית. מחלות נפש (שנגרמו מקישור כספית לתאי העצב במוח) נחשבו לסימן היכר אופייני לבעלי אומנות זו. מכאן הביטוי "משוגע כמו כובען" (Mad as a Hatter), שעליו מבוססת דמותו של "הכובען המטורף" מהסיפור הרפתקאות אליס בארץ הפלאות.
שורה 12:
שורה 10:
מקצוע אחר בו היתה חשיפה ניכרת לכספית היה בקרב צורפים. בתהליכי הפקה וניקיון של תמיסות זהב השתשמו בכספית, והפגיעות העצביות של הכספית כונו "מחלת הצורפים". יש הטוענים שגם אייזק ניוטון לקה בהתקפי פסיכוזה שנגרמו מכספית ששאף בזמן שישן במעבדתו בזמן ניסויים במתכות שונות.
מקצוע אחר בו היתה חשיפה ניכרת לכספית היה בקרב צורפים. בתהליכי הפקה וניקיון של תמיסות זהב השתשמו בכספית, והפגיעות העצביות של הכספית כונו "מחלת הצורפים". יש הטוענים שגם אייזק ניוטון לקה בהתקפי פסיכוזה שנגרמו מכספית ששאף בזמן שישן במעבדתו בזמן ניסויים במתכות שונות.
−
אחד מציוני הדרך הבולטים בעולם בהתייחסות ל[[זיהום תעשייתי|שפכי תעשייה]] בכלל וכספית בפרט הוא [[הרעלת הכספית במינמטה|הרעלת כספית שהתרחשה במפרץ מינמטה]] או "מחלת מינמטה" שנחשפה ביפן בשנת 1959. מפעל תעשייתי בשם Chisso שפך לים באזור מפרץ מינמטה שפכי-תעשייה לא מטופלים המכילים כמויות גדולות של כספית במשך עשרות שנים. הכספית [[הצטברות ביולוגית|הצטברה בגופם של רכיכות ודגים]] במפרץ ומשם הגיע לדייגים שאכלו אותם. באירוע זה נפגעו כ 10,000 בני אדם מהרעלת כספית וקיבלו פיצויים מהחברה. נכון לשנת 2001 הוכרו באופן רשמי 2,265 קורבנות של ההרעלה ומתוכם מתו 1,784 בני אדם. תינוקות רבים באיזור נולדו עם מומים.
+
===הרעלת הכספית במינמטה===
+
אחד מציוני הדרך הבולטים בעולם בהתייחסות ל[[זיהום תעשייתי|שפכי תעשייה]] בכלל וכספית בפרט הוא [[הרעלת הכספית במינמטה|הרעלת כספית שהתרחשה במפרץ מינמטה]] או "מחלת מינמטה" שנחשפה ביפן בשנת 1959. מפעל תעשייתי בשם Chisso שפך לים באזור מפרץ מינמטה שפכי-תעשייה לא מטופלים המכילים כמויות גדולות של כספית במשך עשרות שנים. הכספית [[הצטברות ביולוגית|הצטברה בגופם של רכיכות ודגים]] במפרץ ומשם הגיע לדייגים [[זיהום במזון|שאכלו אותם]]. באירוע זה נפגעו כ 10,000 בני אדם מהרעלת כספית וקיבלו פיצויים מהחברה. נכון לשנת 2001 הוכרו באופן רשמי 2,265 קורבנות של ההרעלה ומתוכם מתו 1,784 בני אדם. תינוקות רבים באיזור נולדו עם מומים.
==הפקת הכספית==
==הפקת הכספית==
שורה 22:
שורה 21:
לאחר שאדי הכספית עוברים עיבוי, מתקבלת כספית נוזלית.
לאחר שאדי הכספית עוברים עיבוי, מתקבלת כספית נוזלית.
−
==שימושים בכספית==
+
==שימוש בכספית בתעשייה==
הכספית היא מתכת נוזלית בטמפרטורת החדר, ולה מגוון תכונות ייחודיות נוספות כגון מתח פנים גבוה, משקל סגולי גבוה, מוליכות חשמלית גבוהה ומקדם התפשטות נפחית קבוע בטווח רחב של טמפרטורות רחב, דבר ההופך מתכת זו לשימושית במגוון רחב של יישומים טכנולוגיים. מסיבות אלה נעשה שימוש בכספית למסחר, בתעשייה וייצור, במטלורגיה ועיבוד מתכות, בחקלאות, ברפואה וברפואת שיניים.[http://www.adamteva.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/MIFLAS2012.pdf]
הכספית היא מתכת נוזלית בטמפרטורת החדר, ולה מגוון תכונות ייחודיות נוספות כגון מתח פנים גבוה, משקל סגולי גבוה, מוליכות חשמלית גבוהה ומקדם התפשטות נפחית קבוע בטווח רחב של טמפרטורות רחב, דבר ההופך מתכת זו לשימושית במגוון רחב של יישומים טכנולוגיים. מסיבות אלה נעשה שימוש בכספית למסחר, בתעשייה וייצור, במטלורגיה ועיבוד מתכות, בחקלאות, ברפואה וברפואת שיניים.[http://www.adamteva.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/MIFLAS2012.pdf]
−
השימוש העיקרי בכספית כיום הוא לייצור חומרים ליישומים [[אלקטרוניקה|אלקטרוניים]]. כמו כן כספית מצויה במדי טמפרטורה, במדי-כובד ובמתקנים מדעיים אחרים. שימושים נוספים:
+
השימוש העיקרי בכספית כיום הוא לייצור חומרים ליישומים [[אלקטרוניקה|אלקטרוניים]]. כמו כן כספית מצויה במדי טמפרטורה, במדי-כובד ובמתקנים מדעיים אחרים. שימושים נוספים:
* לכספית תפקיד בייצור מכשירים המודדים לחץ דם (במספר מדינות נאסרו מכשירים כאלו המכילים כספית).
* לכספית תפקיד בייצור מכשירים המודדים לחץ דם (במספר מדינות נאסרו מכשירים כאלו המכילים כספית).
שורה 31:
שורה 30:
* בעבר נעזרו בכספית לטיהור [[זהב]] ו[[כסף (יסוד)|כסף]].
* בעבר נעזרו בכספית לטיהור [[זהב]] ו[[כסף (יסוד)|כסף]].
* מכספית ייצרו בעבר את ה[[צבען]] [[פיגמנטי צביעה#ורמיליון|ורמיליון]], שהיה האדום השולט בציורים בתקופת הרנסנס ועד המאה ה-18.
* מכספית ייצרו בעבר את ה[[צבען]] [[פיגמנטי צביעה#ורמיליון|ורמיליון]], שהיה האדום השולט בציורים בתקופת הרנסנס ועד המאה ה-18.
−
* כספית משמשת לשם ייצור אמלגם המשמש כחומר בסתימות רופאי שיניים.
+
* כספית משמשת לשם ייצור אמלגם המשמש כחומר בסתימות רופאי שיניים.
בשל רעילותה הגבוה יש מאמצים למצוא תחליפים לשימוש בכספית. לדוגמה שימש במדחומים ללא כספית.
בשל רעילותה הגבוה יש מאמצים למצוא תחליפים לשימוש בכספית. לדוגמה שימש במדחומים ללא כספית.
שורה 37:
שורה 36:
==כספית כזיהום סביבתי==
==כספית כזיהום סביבתי==
{{תבנית:זיהום אוויר}}
{{תבנית:זיהום אוויר}}
+
+
===פגיעה בעובדים===
+
לאחר [[המהפכה התעשייתית]] גברו המקרים של הרעלות כספית בקרב בעלי מקצועות שונים שנחשפו לאדי כספית ובקרב שכנים של מפעלים. ההרעלה גורמת לתסמינים הדומים למחלת נפש ובהם - ביישנות רבה, אובדן ביטחון עצמי, ורצון להסתתר. עם השנים נקבעו תקנים ופותחו טכנולוגיות שהביאו להקטנת החשיפה לאדי כספית.
+
+
כספית צריכה להישמר בכלים אטומים, מחשש שתתאדה ותישאף על ידי בני אדם. חימום כספית ותרכובות כספית צריך להיעשות תחת אמצי הגנה נאותים כמו מנדפים.
+
===פליטת כספית לאוויר ולמים===
===פליטת כספית לאוויר ולמים===
−
כספית לא רק משמשת כחומר בתעשייה, אלא היא גם חומר נלווה ל[[מחצבים] שונים [[כרייה|הנכרים מבטן האדמה]], כולל הפקת [[דלק מחצבי]] כגון [[פחם]]. ולכן שריפת פחם ב[[תחנות כוח]] הוא אחד המקורות החשובים לפליטת אדי כספית כ[[זיהום אוויר]] (זהו מקור הכספית העיקרי בישראל לדוגמה).
+
כספית לא רק משמשת כחומר בתעשייה, אלא גם חומר שארית ל[[מחצבים] שונים [[כרייה|הנכרים מבטן האדמה]], כולל הפקת [[דלק מחצבי]] כגון [[פחם]]. ולכן שריפת פחם ב[[תחנות כוח]] הוא אחד המקורות החשובים לפליטת אדי כספית כ[[זיהום אוויר]] (זהו מקור הכספית העיקרי בישראל לדוגמה).
−
מקורות נוספים של פליטת כספית כוללים תעשייה כימית אי-אורגאנית, תעשיית המתכת, תעשיית מלט, בתי זיקוק לנפט, שריפת פסולת תעשייתית, ורפואית. [[פסולת אלקטרונית]] (כגון מחשבים, טלוויזיות וכו') עלולה לפלוט כספית. וכן גם [[זיהום אוויר מתחבורה|זיהום אוויר מכלי רכב]]. סה"כ מקורות מעשה ידי אדם תורמים 70% מפליטת כספית לאוויר, ועוד 30% מקורם בפעילות טבעית של התפרצות הרי געש.
+
מקורות נוספים של פליטת כספית כוללים תעשייה כימית אי-אורגאנית, תעשיית המתכת, תעשיית מלט, בתי זיקוק לנפט, שריפת פסולת תעשייתית, ורפואית. [[פסולת אלקטרונית]] (כגון מחשבים, טלוויזיות וכו') עלולה לפלוט כספית. וכן גם [[זיהום אוויר מתחבורה|זיהום אוויר מכלי רכב]]. סה"כ מקורות מעשה ידי אדם תורמים 70% מפליטת כספית לאוויר, ועוד 30% מקורם בפעילות טבעית של התפרצות הרי געש.<ref name="ehf"/>
−
כספית מגיעה אל [[הסביבה הטבעית]] גם כ[[זיהום מים]] ממפעלים, תשטיפי מים מ[[כרייה|מכרות]]. בישראל חלק גדול מפליטת הכספית למים מגיעה ממרכזי טיהור מים, שאליהם מגיע הכספית ממקורות שונים. קיים חשש כי [[התחממות עולמית|ההתחממות הגלובלית]] הגורמת להמסת קרחונים עשויה לשחרר פליטות כספית מהעבר ששקעו בקרח שבקטבים. בכל אביב, עם חזרתה של השמש, מתאדה כספית ששקעה בקרקע של הקוטב הצפוני וגורמת לריכוזים גבוהים של כספית באטמוספרה.
+
כספית מגיעה אל [[הסביבה הטבעית]] גם כ[[זיהום מים]] ממפעלים, תשטיפי מים מ[[כרייה|מכרות]]. בישראל חלק גדול מפליטת הכספית למים מגיעה ממרכזי טיהור מים, שאליהם מגיע הכספית ממקורות שונים. קיים חשש כי [[התחממות עולמית|ההתחממות הגלובלית]] הגורמת להמסת קרחונים עשויה לשחרר פליטות כספית מהעבר ששקעו בקרח שבקטבים. בכל אביב, עם חזרתה של השמש, מתאדה כספית ששקעה בקרקע של הקוטב הצפוני וגורמת לריכוזים גבוהים של כספית באטמוספרה.<ref name="ehf"/>
−
הכספית מגיעה לאוויר ושוהה בו בצורה גזית, או כחומר ספוח על גבי [[חומר חלקיקי|חלקיקים]], וכן במספר תרכובות נוספות, שהחשובה מביניהן (בשל ריעלותה) היא מתיל כספית (Methylmercury ). הכספית שוקעת גם לקרקע ולמקווי -מים, משם היא יכולה לשוב ולעבור הרחפה לאוויר, וכן להצטבר במשקעים באגמים, נחלים וימים וכן ל[[הצטברות ביולוגית|הצטבר בשרשרת המזון]], בעיקר בשרשרת המזון הימית - פלנקטון ימי ומשם לסרטנים ודגים. <ref name="adamteva">ד"ר אריה ונגר, [http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=907&ArticleID=1967 דו"ח אדם טבע ודין לנתוני המפל"ס 2012], [[אדם טבע ודין]], 2012</ref>
+
הכספית מגיעה לאוויר ושוהה בו בצורה גזית, או כחומר ספוח על גבי [[חומר חלקיקי|חלקיקים]], וכן במספר תרכובות נוספות, שהחשובה מביניהן (בשל ריעלותה) היא מתיל כספית (Methylmercury ). הכספית שוקעת גם לקרקע ולמקווי -מים, משם היא יכולה לשוב ולעבור הרחפה לאוויר וכן להצטבר במשקעים באגמים, נחלים וימים וכן ל[[הצטברות ביולוגית|הצטבר בשרשרת המזון]], בעיקר בשרשרת המזון הימית - פלנקטון ימי ומשם לסרטנים ודגים. <ref name="adamteva">ד"ר אריה ונגר, [http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=907&ArticleID=1967 דו"ח אדם טבע ודין לנתוני המפל"ס 2012], [[אדם טבע ודין]], 2012</ref>
+
===חשיפה לכספית במזון===
+
{{הפניה לערך מורחב|זיהום במזון}}
+
אחת הדרכים העיקריות לחשיפה של בני אדם למתיל כספית היא דרך המזון, במיוחד צריכה של מזון מהחי מהים, כגון דגים. כספית שנפלטת מתעשייה לאוויר, במיוחד עשן מתחנות כוח, נופלת לקרקע והופכת ל[[זיהום קרקע]] ומשם נשטפת לאט למקורות מים, מקור אחר הוא פליטה של כספית לביוב, לנחלים או לים. שם הכספית הופכת למתיל כספית באמצעות פלנקטון וחודרת ל[[שרשרת המזון]] דרך דגים שניזונים ממנו. בהיותה מסיסת שומן הכספית מצטברת בהדרגה בגוף ועוברת [[הגדלה ביולוגית]] - הריכוז שלה עולה במעלה שרשרת המזון. כך עופות שניזונים מדגים יכולים להכיל ריכוזי כספית גבוהים פי מיליון יחסית לריכוז הכספית באגם שבו שחו הדגים. דגים בראש שרשרת המזון עלולים לגרור [[זיהום במזון]] ולסכן את בריאותם של בני אדם שאוכלים אותם.
+
גופים מארצות הברית, דוגמת מנהל המזון והתרופות (FDA) והמשרד להגנת הסביבה (EPA), ממליצים לכל האוכלוסייה להמשיך ולאכול דגים ומאכלי ים בשל הערך התזונתי הרב הטמון בהם (חלבון, אומגה 3) ולאור העובדה שעבור רוב האוכלוסייה הכספית אינה מהווה סיכון בריאות. עם זאת, גופים אלו ממליצים להגביל את הצריכה של דגים מסוימים בקרב נשים בגיל הפוריות (כולל נשים בהריון ונשים מיניקות) ובקרב ילדים, וכן להימנע מדגים שבהם רמות הכספית גבוהה (כגון דג-חרב, כריש וקינג מקרל).<ref name="ehf">[http://www.ehf.org.il/material/%D7%9B%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%AA כספית] הקרן לבריאות ולסביבה</ref>
==השפעות סביבתיות של כספית==
==השפעות סביבתיות של כספית==
שורה 55:
שורה 64:
תוכנית של [[ארגון הבריאות העולמי]], International Programme on Chemical Safety , הגדירה את הכספית, בתוך אחת מתוך עשר כימיקלים וקבוצות כימיקלים שמהווים את הסיכון הגבוה ביותר מבחינת בריאות הציבור.[http://www.who.int/ipcs/assessment/public_health/chemicals_phc/en/]
תוכנית של [[ארגון הבריאות העולמי]], International Programme on Chemical Safety , הגדירה את הכספית, בתוך אחת מתוך עשר כימיקלים וקבוצות כימיקלים שמהווים את הסיכון הגבוה ביותר מבחינת בריאות הציבור.[http://www.who.int/ipcs/assessment/public_health/chemicals_phc/en/]
−
חשיפה לכספית, אפילו בריכוזים זעירים עלולה לגרום ל[[נזק בלתי הפיך]]. כמו [[מתכות כבדות]] אחרות, כספית מצטברת בתאי שומן בגוף ולכן היא עוברת [[הצטברות ביולוגית]] - ריכוזים שלה בגוף עולים במעלה [[שרשרת המזון]]. כספית שנזרקת לנהרות ולאוקיינוסים, או שהגיע לשם דרך [[זיהום אוויר]], מסוננת מתוך המים על ידי פלנקטון עד שהיא מצברת בגופם של דגים גדולים יותר בריכוז גבוה יותר. באופן זה ריכוזי כספית ב[[מזון מהחי]] יכולים להיות גבוהים פי מיליון ויותר מאשר ריכוז הכספית שנשפכת לאגם או לים. משם עוברת לבני אדם וליונקים גדולים אחרים. בהיותה מסיסת שומן הכספית מצטברת בהדרגה בגוף שכן לגוף אין אפשרות להיפטר מהכספית. יחד עם עוד מספר מתכות כבדות כספית היא לכן מקור דאגה עיקרי מפני [[זיהום במזון]], בעיקר במזון מהחי ממוצע ימי כמו דגים.
+
צורות שונות של כספית משפיעות באופנים שונים על בריאות בני האדם. נשימת אדי כספית מתכתית (המצויה, למשל, במדי חום ובסתימות אמלגם) מביאה לכך ש80% ממנה חודר למערכת הדם דרך הריאות ומשם, במהירות, לחלקים אחרים בגוף, כולל למוח; רוב הכספית תיאגר, בסופו של דבר, בכליות. כספית מתכתית בדמן של נשים בהריון תחדור בקלות גם לעובר. כספית מתכתית עשויה להישאר בגוף תקופה ארוכה.<ref name="ehf"/>
+
+
מתיל כספית נספג בגוף, בעיקר דרך [[זיהום במזון]] עקב צריכת [[מזון מהחי]], ומשם מגיע לשאר חלקי הגוף. כמו במקרה של כספית מתכתית, גם מתיל כספית בגופן של אשה יחדור אל העובר. אנשים שהיו חשופים במשך זמן רב למתיל כספית דרך המזון סבלו מנזק בלתי הפיך במוח והכליות. החשיפה לכספית מתכתית ומתיל כספית משפיעה על חלקים שונים במוח ועלולה לגרום לשינויים במבנה האישיות (ביישנות, עצבנות), רעד, שינויים בשדה הראייה, חירשות, חוסר קואורדינציה וקשיים בזיכרון. <ref name="ehf"/>
−
[[הרעלת כספית]] יכולה להתבטא שנים לאחר החשיפה. הפגיעה העיקרית של הכספית היא במערכת העצבים. אחד מהתסמינים שלה הוא נשירת [[שן|שיניים]]. לאחר [[המהפכה התעשייתית]] גברו מאד המקרים של הרעלות כספית בקרב בעלי מקצועות שונים שנחשפו לאדי כספית ובקרב שכנים של מפעלים. ההרעלה גורמת לתסמינים הדומים למחלת נפש ובהם - ביישנות רבה, אובדן ביטחון עצמי, ורצון להסתתר. עם השנים נקבעו תקנים ופותחו טכנולוגיות שהביאו להקטנת החשיפה לאדי כספית.
+
חשיפה לכספית, אפילו בריכוזים זעירים עלולה לגרום ל[[נזק בלתי הפיך]]. כמו [[מתכות כבדות]] אחרות, כספית מצטברת בתאי שומן בגוף ולכן היא עוברת [[הצטברות ביולוגית]] בגוף וקשה להפטר ממנה.
−
כספית גם מסווגת כ[[מסרטן אפשרי בבני אדם]] (קבוצה C) עפ"י הסיווגים של הארגון הבינלאומי לחקר הסרטן.
+
===השפעות על מערכת העצבים===
+
נהוג להבחין בין חשיפה חריפה אך חד פעמית (חשיפה אקוטית) לכספית (כתוצאה מציוד המכיל כספית שנשבר, למשל) לבין חשיפה מתמשכת (חשיפה כרונית) שהיא תוצאה מסגנון חיים וחשיפה סביבתית. חשיפה אקוטית לכספית, או [[הרעלת כספית]] יכולה להתבטא שנים לאחר החשיפה לכספית. חשיפה זו משפיעה על מערכת העצבים ועלולה לגרום, בין השאר, לרעד, נדודי שינה, אובדן זיכרון, כאבי ראש, ירידה בחישה וביכולת המוטורית וירידה ביכולת הקוגניטיבית.<ref name="ehf"/> אחד מהתסמינים שלה הוא נשירת שיניים. חשיפה כרונית לכספית עלולה לגרום להפרעות בשינה, אובדן זיכרון, שינויים בהתנהגות, נימול, ראייה מעורפלת, תחושת [[דיכאון]].<ref name="ehf"/>
−
כספית צריכה להישמר בכלים אטומים, מחשש שתתאדה ותישאף על ידי בני אדם. חימום כספית ותרכובות כספית צריך להיעשות תחת אמצי הגנה נאותים כמו מנדפים.
+
===סרטן===
+
כספית מסווגת כ[[מסרטן אפשרי בבני אדם]] (קבוצה C) עפ"י הסיווגים של הארגון הבינלאומי לחקר הסרטן.
−
בארצות הברית יש כיום המלצות לא לתת לילדים יותר מידי מנות דגים מחשש לריכוזים גבוהים מידי של כספית במזון.
+
===פגיעה בעוברים===
+
כספית חשודה כ[[חומר טטרוגני]] הפוגע בעוברים. קיימים מחקרים רבים מצביעים על הקשר בין חשיפה של עוברים לכספית ובין בעיות התפתחותיות. ביפן, בעיראק ובאיי פארו אותרו ילדים שסבלו מבעיות התפתחותיות ועצביות שונות, וזאת כתוצאה מכך שבמהלך ההריון האמהות של אותם ילדים צרכו כספית דרך המזון, בעיקר דרך דגים ודגנים. החוקרים שבחנו את הילדים באיי פארו, מצאו קשר בין חשיפה בשלב העוברי למתיל-כספית ובין פגיעה בזיכרון, ריכוז, שפה ובתפיסה המרחבי. נמצא גם קשר בין חשיפה של עוברים למתיל-כספית ובין ירידה קטנה אך משמעותית ובלתי הפיכה במנת המשכל ובפגיעה בכישורים קוגניטיביים. מחקר נוסף נערך בקרב ילדים אינואיטים החשופים לכספית דרך המזון. החוקרים גילו קשר בין חשיפה תוך רחמית למתיל כספית ובין סימפטומים דמויי ADHD בגיל בית הספר. חשיפה תוך רחמית למתיל כספית נקשרה עם עלייה בסיכון לחוות סימפטומים דמויי ADHD, כפי שעולה מדיווחי מורים על התנהגות תלמידים על פי מדד המדרג הפרעות התנהגות.<ref name="ehf"/>
==פליטת כספית בישראל==
==פליטת כספית בישראל==
−
בישראל השתמש בעבר מפעל [[פרוטרום]] בכספית בתהליכים אלקטרוליזה. בשנת 2004 קיים ידיעות אחרונות תחקיר בנוגע למפעל. במקביל תבעו העובדים את הנהלת המפעל בטענה שהוא זיהם את הקרקע ואת הים סביב המפעל בכספית, וכי הוא חשף אותם לכספית ולרעלים אחרים ללא ידיעתם כתב התביעה הוגש גם נגד הרשויות כמו [[המשרד להגנת הסביבה]] בטענה שלא פיקחו כראוי על התנהלות המפעל וכן נגד חברות הביטוח מגדל, הפניקס ואריה. [http://www.akkonet.co.il/newsPictures/frutarum-10-01-05.htm]
+
בישראל השתמש בעבר מפעל [[פרוטרום]] בכספית בתהליכי אלקטרוליזה. בשנת 2004 קיים ידיעות אחרונות תחקיר בנוגע למפעל. במקביל תבעו העובדים את הנהלת המפעל בטענה שהוא זיהם את הקרקע ואת הים סביב המפעל בכספית, וכי הוא חשף אותם לכספית ולרעלים אחרים ללא ידיעתם כתב התביעה הוגש גם נגד הרשויות כמו [[המשרד להגנת הסביבה]] בטענה שלא פיקחו כראוי על התנהלות המפעל וכן נגד חברות הביטוח מגדל, הפניקס ואריה. [http://www.akkonet.co.il/newsPictures/frutarum-10-01-05.htm]
−
על פי הערכת [[המשרד להגנת הסביבה]] השפכים של רופאי השיניים הוא אחד המקורות העיקריים לשפכי כספית המגיעים לשפד"ן, כ-12 ק"ג בשנה [http://www.sviva.gov.il/Enviroment/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=object&enDispWho=Articals^l1248&enZone=industrial_wast&enVersion=0]. כספית זו עלולה לחזור אל הציבור בשל השקיית גידולים בשפכים מטוהרים.
+
על פי הערכת [[המשרד להגנת הסביבה]] השפכים של רופאי השיניים הוא אחד המקורות העיקריים לשפכי כספית המגיעים לשפד"ן, כ-12 ק"ג בשנה [http://www.sviva.gov.il/Enviroment/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=object&enDispWho=Articals^l1248&enZone=industrial_wast&enVersion=0]. כספית זו עלולה לחזור אל הציבור בשל השקיית גידולים בשפכים מטוהרים ובשל שפיכת שפכים מהשופדן לים ומשם הגעתם לדגים.
לפי דיווחי חברות למשרד להגנת הסביבה, במסגרת [[המפל"ס]], סה"כ פלטו מפעלים בישראל ומכוני טיהור סך של 401 ק"ג כספית לאוויר לשפכים ולים. כאשר 328 ק"ג נפלטו לאוויר, 72 ק"ג נפלטו לים ולשפכים. [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/default.aspx]
לפי דיווחי חברות למשרד להגנת הסביבה, במסגרת [[המפל"ס]], סה"כ פלטו מפעלים בישראל ומכוני טיהור סך של 401 ק"ג כספית לאוויר לשפכים ולים. כאשר 328 ק"ג נפלטו לאוויר, 72 ק"ג נפלטו לים ולשפכים. [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/default.aspx]