47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + − קיים ויכוח מתמשך על השימוש והבטיחות של שימוש באנרגיה גרעינית. תומכים בנושא כמו סוכנות האנרגיה האטומית וגופים נוספים טוענים כי אנרגיה גרעינית היא מקור [[אנרגיה מתחדשת|אנרגיה בת קיימא]] ומתחדשת שמוריד את הפליטות של [[פחמן דו חמצני]] לאטמוספירה ומקטין את הבעיה של [[התחממות עולמית]]. מתנגדים כמו ארגון [[גרינפיס]] טוענים כי אנרגיה גרעינית מהווה סיכון מהותי ל[[בני אדם]] ול[[הסביבה הטבעית|סביבה הטבעית]]. + − הכורים הגרעיניים הקיימים היום חשופים לתאונה, התקפה בזמן מלחמה, או פעולת טרור, כל אחד מהם עלול ליצור [[אסון גרעיני]] ודליפה רדיואקטיבית שתפגע באיזור רחב ובאלפי בני אדם. ב[[תאונת אי שלושת המילין]] שאירעה בארצות הברית בשנת 1979 שוחררו גזים רדיואקטיביים לאטמוספירה, אך לא נפגעו בני אדם. בשנת 1986 התרחשה תאונה חמורה בהרבה באוקראינה, דאז רפובליקה של ברית המועצות, ב[[אסון צ'רנוביל]], בעקבותיו כ-300 אלף תושבים פונו מבתיהם עקב דליפה רדיואקטיבית מתחנת כח גרעינית ועד היום שטח נרחב מסביב לכור אסור לכניסה של בני אדם. [[האסון הגרעיני בפוקושימה]] שהתרחש בשנת 2011 היא התאונה הגריעינית החמורה מאז צ'רנוביל, וכותצאה ממנה פונו מבתיהם כ-500,000 תושבים בטווח של 30 ק"מ ממקום התאונה. + + − נוסף לבעיות של תאונות, הפקת חומר הגלם לכורים, [[אורניום]] היא יקרה, מסוכנת ו[[מזוהמת]]. האורניום הוא [[משאב מתכלה]] ונדיר ולכן ניתן להחשב את האנרגיה הגריעינית כ[[אנרגיה מחצבית]]. הפקת האורניום והאנרגיה הגרעינית כולה עלולה להתייקר ולהקלע לקשיים עקב [[שיא תפוקת האורניום]]. לאחר השימוש באורוניום במסגרת הכור הגרעיני נוצר פלוטניום שיכול לשמש לשם הכנת פצצה אטומית או לשם הכנת [[פצצה מלוכלכת]] - פצצה שתפזר [[זיהום רדיואקטיבי]] בלי הנזק של הפיצוץ האטומי עצמו. כמו כן תוצרי הכור הגרעיני גורמים לבעיה של [[פסולת רדיואקטיבית]] שיש לטפל בה בזהירות ולשמור עליה במשך אלפי שנים. הכור הגרעיני עצמו הופך באופן איטי לרדיו-אקטיבי ומסוכן ולכן יש הכרח לפנות את המבנה ולנטרל אותו לאחר כמה עשרות שנות פעילות. לרוב, לא מחשיבים עלויות אלה במסגרת הניתוח הכלכלי והאנרגטי לכדאיות השימוש בכורים גרעיניים. [[האווארד ת. אודום]] טען שאם מתחשבים ב[[אנרגיה גלומה|עלויות האנרגטיות]] במהלך [[ניתוח מחזור חיים|מחזור החיים של הכור]] [[החזר אנרגטי|ההחזר האנרגטי]] שלו הוא שלילי - משקיעים בו יותר אנרגיה יחסית למה שהוא נותן. + − קיימים תכנונים עתידיים לכורים גרעיניים שאמורים להיות בטוחים יותר ויקטינו בעיות של תאונות ושל [[פסולת גרעיני]]. לדוגמה קיימים תכנונים של [[מגבר אנרגיה]] או "כורי דגירה". כמו כן קיימים תכנונים לכורים שיפעלו על חומרי ביקוע אחרים מלבד [[אורניום]] כמו תוריום. + + − + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + − + + שורה 20:
שורה 49: + +
אין תקציר עריכה
'''אנרגיה גרעינית''' (Nuclear power) באנרגיה הנובע מ[[ביקוע גרעיני]] להפקת חום ו[[חשמל]]. כורי כוח גרעיניים מספקים כ 5.7% מ[[משק האנרגיה העולמי]] וכ-13% מסך החשמל בעולם, בשנת 2012 דווחה סוכנות האנרגיה האטומית הבינלואמית על קיומם של 437 [[כור גרעיני|כורים גרעיניים]] (חלקם בלתי פעילים) שפועלים ב-31 מדינות, כמו כן נבנו מעל 150 כלי שייט גדולים המשתמשים במנוע גרעיני.
'''אנרגיה גרעינית''' (Nuclear power) או ''אנרגיה אטומית''' היא שימוש ב[[אנרגיה]] הנובע מ[[ביקוע גרעיני]] להפקת חום ו[[חשמל]]. נכון לשנת 2012 מספקים [[כורי כוח גרעיניים]] האזרחיים, כ 5.7% מ[[משק האנרגיה העולמי]] וכ-13% מסך החשמל בעולם.<ref>[https://www.iea.org/publications/freepublications/publication/kwes.pdf Key World Energy Statistics 2012], [[סוכנות האנרגיה הבינלאומית]], 2012</ref>
עופרות [[אורניום]] נמצאות בקרקע בריכוזים נמוכים והן נכרות נכון ל-2014 ב-19 מדינות. אורניום זה משמש ב[[כורים אטומייים לייצור חשמל]] יחד עם אורניום-235 כדי ליצור חום שמחמם מים ליצירת קיטור לשם סיבוב טורבינה וייצור [[חשמל]]. בשנת 2013 דווחה סוכנות האנרגיה האטומית הבינלאומית על קיומם של 437 [[כור גרעיני|כורים גרעיניים]] (חלקם בלתי פעילים ולא כולם מייצרים חשמל) שפועלים ב-31 מדינות,[http://www.iaea.org/pris/] כמו כן נבנו מעל 150 כלי שייט גדולים (ספינות מטוסים, צוללות) המשתמשים במנוע גרעיני.
==יתרונות וחסרונות של אנרגיה גרעינית==
קיים ויכוח מתמשך על השימוש והבטיחות של שימוש באנרגיה גרעינית. תומכים בנושא כמו [[סוכנות האנרגיה האטומית]] וגופים נוספים טוענים כי אנרגיה גרעינית היא מקור [[אנרגיה מתחדשת|אנרגיה בת קיימא]] ומתחדשת שמוריד את הפליטות של [[פחמן דו חמצני]] לאטמוספירה ומקטין את הבעיה של [[התחממות עולמית]]. מתנגדים כמו ארגון [[גרינפיס]] טוענים כי אנרגיה גרעינית מהווה סיכון מהותי ל[[בני אדם]] ול[[הסביבה הטבעית|סביבה הטבעית]].
יתרון מרכזי של האנרגיה הגרעינית היא היותה חלופה זמינה ל[[דלק מחצבי]] כמו [[נפט]], [[פחם]] ו[[גז טבעי]].
===סכנה של תאונה גרעינית===
הכורים הגרעיניים הקיימים היום חשופים לתאונה, אסון טבע, התקפה בזמן מלחמה, או פעולת טרור. כל אחד מהם עלול ליצור [[אסון גרעיני]] ו[[דליפה רדיואקטיבית]] שתפגע באיזור רחב ובאלפי בני אדם. ב[[תאונת אי שלושת המילין]] שאירעה בארצות הברית בשנת 1979 שוחררו גזים רדיואקטיביים לאטמוספירה, אך לא נפגעו בני אדם. בשנת 1986 התרחשה תאונה חמורה בהרבה באוקראינה, דאז רפובליקה של ברית המועצות, ב[[אסון צ'רנוביל]], בעקבותיו כ-300 אלף תושבים פונו מבתיהם עקב דליפה רדיואקטיבית מתחנת כח גרעינית ועד היום שטח נרחב מסביב לכור אסור לכניסה של בני אדם. [[האסון הגרעיני בפוקושימה]] שהתרחש בשנת 2011 היא התאונה הגריעינית החמורה מאז צ'רנוביל, וכתוצאה פונו מבתיהם כ-500,000 תושבים בטווח של 30 ק"מ ממקום התאונה.
קיימת כוונה עתידית להשתמש ב[[אנרגית היתוך גרעיני]]. אולם טכנולוגיה זו נמצאת בשלבי המחקר בלבד ולא ידוע על דרך להקים כור היתוך שיפיק יותר אנרגיה מכמות האנרגיה המושקעת בו. [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%98_%D7%90%D7%99%D7%98%D7%A8 פרויקט איטר] שהוא היוזמה הרצינית ביותר בתחום עד כה, הוא כור מחקרי שמוקם בשיתוף פעולה של כמה ממשלות, דורש השקעה של עשרות מיליארדי דולרים, ואמור לייצר אנרגיה למשך 500 שניות לכל היותר, תוך כדי הפסד אנרגטי.
===פסולת רדיואקטיבית===
לאחר השימוש באורניום במסגרת הכור הגרעיני, נוצר [[פלוטניום]] שיכול לשמש לשם הכנת פצצה אטומית או לשם הכנת [[פצצה מלוכלכת]] - פצצה שתפזר [[זיהום רדיואקטיבי]] בלי הנזק של הפיצוץ האטומי עצמו. מתקי גרעין מייצרים בכל שנה 200 אלף מטרים רבועים של [[פסולת רדיואקטיבית]] נמוכה ובינונית ו-10 אלף מטרים רבועים של פסולת רדיואקטיבית גבוה בכל שנה.
השימוש בדלק גרעיני והפסולת הרדיואקטיבית של תעשיית הגרעין מסוכנים מאד ל[[בני אדם]] ולחיים בכלל. זיהום רדיואקטיבי שנפלט ל[[הסביבה הטבעית|הסביבה הטבעית]] על ידי שפיכה, תאונה או פיצוץ עלול להכנס ל[[שרשת המזון]] ומשם לעבור [[הצטברות ביולוגית]] ולהפוך ל[[זיהום במזון]].
חשיפה חיצונית או פנימית ל[[זיהום רדיואקטיבי]] עלול לגרום לשבירה מאסיבית של ה DNA ולגרום ל[[טטרוגן|מומים בעוברים]], [[גורם סרטני|סרטן]], לנזקים ברקמות ולמוות. ארגון האומות המאחודות העריך בשנת 2008 כי החשיפה השנתית הממוצעת בקרב בני אדם לקרינה כללה 0.01 מילי-זיוורט (mSv) כתוצאה מניסויים ב[[נשק אטומי]] שהתרחשו בעבר, 2.0 mSv כתוצאה מקרינה מרדיו-איזוטופים טבעיים ו 0.4 mSv כתוצאה מקרינה קוסמית. כל החשיפות הנ"ל משתנים על פי מיקום. כמה רדיו-איזוטופים בפסולת גרעינית פולטים קרינה מזיקה לתקופות של 4.5 מיליארדי שנים או יותר מכך.
אכסון של פסולת גריעינית מצוי בסכנה של דליפה עקב רשלנות, וכן יש אסונות טבע (צונאמי, רעידות אדמה) ואפשרות של [[טרור גרעיני]]. אכסון הפסולת, ההשלכות הבריאותיות והסיכונים מדלק גרעיני ממשכים להיות נושא לויכוח והופכים את תעשיית הגרעין לשנויה במחלוקת.
===כריית האורניום===
נוסף לבעיות של תאונות, הפקת חומר הגלם לכורים, [[אורניום]] היא יקרה, מסוכנת ו[[מזוהמת]]. האורניום הוא [[משאב מתכלה]] ונדיר ולכן ניתן לחשב את האנרגיה הגריעינית כסוג של [[אנרגיה מחצבית]]. הפקת האורניום והאנרגיה הגרעינית כולה עלולה להתייקר ולהקלע לקשיים עקב [[שיא תפוקת האורניום]].
===תפעול הכור והפטרות ממנו===
הרחבת תעשיית הכורים הגרעיניים נשנענת כיום על סובסדיות שונות.
הכור הגרעיני עצמו הופך באופן איטי לרדיו-אקטיבי ומסוכן ולכן יש הכרח לפנות את המבנה ולנטרל אותו לאחר כמה עשרות שנות פעילות. לרוב, לא מחשיבים עלויות אלה במסגרת הניתוח הכלכלי והאנרגטי לכדאיות השימוש בכורים גרעיניים.
[[האווארד ת. אודום]] טען שאם מתחשבים ב[[אנרגיה גלומה|עלויות האנרגטיות]] במהלך [[ניתוח מחזור חיים|מחזור החיים של הכור]] [[החזר אנרגטי|ההחזר האנרגטי]] שלו הוא שלילי - משקיעים בו יותר אנרגיה יחסית למה שהוא נותן.
==תכנון עתידי של כורי ביקוע==
קיימים תכנונים עתידיים לכורים גרעיניים שאמורים להיות בטוחים יותר ויקטינו בעיות של תאונות ושל [[פסולת גרעיני]]. לדוגמה קיימים תכנונים של [[מגבר אנרגיה]] או "כורי דגירה". כמו כן קיימים תכנונים לכורים שיפעלו על חומרי ביקוע אחרים מלבד [[אורניום]] כמו [[תוריום]].
==היתוך גרעיני==
קיימת כוונה עתידית להשתמש ב[[אנרגית היתוך גרעיני]], אולם מלבד כוח היתוך טבעי (השמש) וכוח היתוך בלתי מרוסן (פצצת מימן), זהו ממשיך להיות תחום בשלבי המחקר בפיזיקה ובהנדסה ולא פתרון מעשי. נכון לשנת 2014, לא ידועה דרך להקים כור היתוך שיפיק יותר אנרגיה מכמות האנרגיה המושקעת בו. [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%98_%D7%90%D7%99%D7%98%D7%A8 פרויקט איטר] שהוא היוזמה הרצינית ביותר בתחום עד כה, הוא כור מחקרי שמוקם בשיתוף פעולה של כמה ממשלות, דורש השקעה של עשרות מיליארדי דולרים, ואמור לייצר אנרגיה למשך 500 שניות לכל היותר, תוך כדי הפסד אנרגטי.
יותר מ-60 שנה מאז בוצעו הנסיונות הראשונים בתחום של היתוך גרעיני, הפקה מסחרית של אנרגיה מאנרגיית היתוך היא דבר בלתי סביר לפני שנת 2050. <ref name="ITERorg">[http://www.iter.org/Future-beyond.htm Beyond ITER], The ITER Project, Information Services, Princeton Plasma Physics Laboratory</ref>
==ראו גם==
==ראו גם==
* [[שיא תפוקת האורניום]]
* [[שיא תפוקת האורניום]]
* [[האסון הגרעיני בפוקושימה]]
* [[האסון הגרעיני בפוקושימה]]
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Nuclear_power אנרגיה אטומית] בויקיפידה האנגלית
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Nuclear_power אנרגיה אטומית] בויקיפידה האנגלית
[[קטגוריה:אנרגיה]]
[[קטגוריה:אנרגיה]]
[[קטגוריה:זיהום]]
[[קטגוריה:אנרגיה אטומית|*]]