47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יצירת דף עם התוכן "'''אנרגיה גרעינית''' (Nuclear power) באנרגיה הנובע מביקוע גרעיני להפקת חום וחשמל. כורי כוח גר..."
'''אנרגיה גרעינית''' (Nuclear power) באנרגיה הנובע מ[[ביקוע גרעיני]] להפקת חום ו[[חשמל]]. כורי כוח גרעיניים מספקים כ 5.7% מ[[משק האנרגיה העולמי]] וכ-13% מסך החשמל בעולם, בשנת 2012 דווחה סוכנות האנרגיה האטומית הבינלואמית על קיומם של 437 [[כור גרעיני|כורים גרעיניים]] (חלקם בלתי פעילים) שפועלים ב-31 מדינות, כמו כן נבנו מעל 150 כלי שייט גדולים המשתמשים במנוע גרעיני.
קיים ויכוח מתמשך על השימוש והבטיחות של שימוש באנרגיה גרעינית. תומכים בנושא כמו סוכנות האנרגיה האטומית וגופים נוספים טוענים כי אנרגיה גרעינית היא מקור [[אנרגיה מתחדשת|אנרגיה בת קיימא]] ומתחדשת שמוריד את הפליטות של [[פחמן דו חמצני]] לאטמוספירה ומקטין את הבעיה של [[התחממות עולמית]]. מתנגדים כמו ארגון [[גרינפיס]] טוענים כי אנרגיה גרעינית מהווה סיכון מהותי ל[[בני אדם]] ול[[הסביבה הטבעית|סביבה הטבעית]].
הכורים הגרעיניים הקיימים היום חשופים לתאונה, התקפה בזמן מלחמה, או פעולת טרור, כל אחד מהם עלול ליצור [[אסון גרעיני]] ודליפה רדיואקטיבית שתפגע באיזור רחב ובאלפי בני אדם. ב[[תאונת אי שלושת המילין]] שאירעה בארצות הברית בשנת 1979 שוחררו גזים רדיואקטיביים לאטמוספירה, אך לא נפגעו בני אדם. בשנת 1986 התרחשה תאונה חמורה בהרבה באוקראינה, דאז רפובליקה של ברית המועצות, ב[[אסון צ'רנוביל]], בעקבותיו כ-300 אלף תושבים פונו מבתיהם עקב דליפה רדיואקטיבית מתחנת כח גרעינית ועד היום שטח נרחב מסביב לכור אסור לכניסה של בני אדם. [[האסון הגרעיני בפוקושימה]] שהתרחש בשנת 2011 היא התאונה הגריעינית החמורה מאז צ'רנוביל, וכותצאה ממנה פונו מבתיהם כ-500,000 תושבים בטווח של 30 ק"מ ממקום התאונה.
נוסף לבעיות של תאונות, הפקת חומר הגלם לכורים, [[אורניום]] היא יקרה, מסוכנת ו[[מזוהמת]]. האורניום הוא [[משאב מתכלה]] ונדיר ולכן ניתן להחשב את האנרגיה הגריעינית כ[[אנרגיה מחצבית]]. הפקת האורניום והאנרגיה הגרעינית כולה עלולה להתייקר ולהקלע לקשיים עקב [[שיא תפוקת האורניום]]. לאחר השימוש באורוניום במסגרת הכור הגרעיני נוצר פלוטניום שיכול לשמש לשם הכנת פצצה אטומית או לשם הכנת [[פצצה מלוכלכת]] - פצצה שתפזר [[זיהום רדיואקטיבי]] בלי הנזק של הפיצוץ האטומי עצמו. כמו כן תוצרי הכור הגרעיני גורמים לבעיה של [[פסולת רדיואקטיבית]] שיש לטפל בה בזהירות ולשמור עליה במשך אלפי שנים. הכור הגרעיני עצמו הופך באופן איטי לרדיו-אקטיבי ומסוכן ולכן יש הכרח לפנות את המבנה ולנטרל אותו לאחר כמה עשרות שנות פעילות. לרוב, לא מחשיבים עלויות אלה במסגרת הניתוח הכלכלי והאנרגטי לכדאיות השימוש בכורים גרעיניים. [[האווארד ת. אודום]] טען שאם מתחשבים ב[[אנרגיה גלומה|עלויות האנרגטיות]] במהלך [[ניתוח מחזור חיים|מחזור החיים של הכור]] [[החזר אנרגטי|ההחזר האנרגטי]] שלו הוא שלילי - משקיעים בו יותר אנרגיה יחסית למה שהוא נותן.
קיימים תכנונים עתידיים לכורים גרעיניים שאמורים להיות בטוחים יותר ויקטינו בעיות של תאונות ושל [[פסולת גרעיני]]. לדוגמה קיימים תכנונים של [[מגבר אנרגיה]] או "כורי דגירה". כמו כן קיימים תכנונים לכורים שיפעלו על חומרי ביקוע אחרים מלבד [[אורניום]] כמו תוריום.
קיימת כוונה עתידית להשתמש ב[[אנרגית היתוך גרעיני]]. אולם טכנולוגיה זו נמצאת בשלבי המחקר בלבד ולא ידוע על דרך להקים כור היתוך שיפיק יותר אנרגיה מכמות האנרגיה המושקעת בו. [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%98_%D7%90%D7%99%D7%98%D7%A8 פרויקט איטר] שהוא היוזמה הרצינית ביותר בתחום עד כה, הוא כור מחקרי שמוקם בשיתוף פעולה של כמה ממשלות, דורש השקעה של עשרות מיליארדי דולרים, ואמור לייצר אנרגיה למשך 500 שניות לכל היותר, תוך כדי הפסד אנרגטי.
==ראו גם==
* [[שיא תפוקת האורניום]]
* [[האסון הגרעיני בפוקושימה]]
==קישורים חיצוניים==
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Nuclear_power אנרגיה אטומית] בויקיפידה האנגלית
* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.1921707 עלות ניקוי אתר פסולת גרעינית בבריטניה - 106 מיליארד דולר] בלומברג בדה מרקר, 04.02.2013
[[קטגוריה:אנרגיה]]
קיים ויכוח מתמשך על השימוש והבטיחות של שימוש באנרגיה גרעינית. תומכים בנושא כמו סוכנות האנרגיה האטומית וגופים נוספים טוענים כי אנרגיה גרעינית היא מקור [[אנרגיה מתחדשת|אנרגיה בת קיימא]] ומתחדשת שמוריד את הפליטות של [[פחמן דו חמצני]] לאטמוספירה ומקטין את הבעיה של [[התחממות עולמית]]. מתנגדים כמו ארגון [[גרינפיס]] טוענים כי אנרגיה גרעינית מהווה סיכון מהותי ל[[בני אדם]] ול[[הסביבה הטבעית|סביבה הטבעית]].
הכורים הגרעיניים הקיימים היום חשופים לתאונה, התקפה בזמן מלחמה, או פעולת טרור, כל אחד מהם עלול ליצור [[אסון גרעיני]] ודליפה רדיואקטיבית שתפגע באיזור רחב ובאלפי בני אדם. ב[[תאונת אי שלושת המילין]] שאירעה בארצות הברית בשנת 1979 שוחררו גזים רדיואקטיביים לאטמוספירה, אך לא נפגעו בני אדם. בשנת 1986 התרחשה תאונה חמורה בהרבה באוקראינה, דאז רפובליקה של ברית המועצות, ב[[אסון צ'רנוביל]], בעקבותיו כ-300 אלף תושבים פונו מבתיהם עקב דליפה רדיואקטיבית מתחנת כח גרעינית ועד היום שטח נרחב מסביב לכור אסור לכניסה של בני אדם. [[האסון הגרעיני בפוקושימה]] שהתרחש בשנת 2011 היא התאונה הגריעינית החמורה מאז צ'רנוביל, וכותצאה ממנה פונו מבתיהם כ-500,000 תושבים בטווח של 30 ק"מ ממקום התאונה.
נוסף לבעיות של תאונות, הפקת חומר הגלם לכורים, [[אורניום]] היא יקרה, מסוכנת ו[[מזוהמת]]. האורניום הוא [[משאב מתכלה]] ונדיר ולכן ניתן להחשב את האנרגיה הגריעינית כ[[אנרגיה מחצבית]]. הפקת האורניום והאנרגיה הגרעינית כולה עלולה להתייקר ולהקלע לקשיים עקב [[שיא תפוקת האורניום]]. לאחר השימוש באורוניום במסגרת הכור הגרעיני נוצר פלוטניום שיכול לשמש לשם הכנת פצצה אטומית או לשם הכנת [[פצצה מלוכלכת]] - פצצה שתפזר [[זיהום רדיואקטיבי]] בלי הנזק של הפיצוץ האטומי עצמו. כמו כן תוצרי הכור הגרעיני גורמים לבעיה של [[פסולת רדיואקטיבית]] שיש לטפל בה בזהירות ולשמור עליה במשך אלפי שנים. הכור הגרעיני עצמו הופך באופן איטי לרדיו-אקטיבי ומסוכן ולכן יש הכרח לפנות את המבנה ולנטרל אותו לאחר כמה עשרות שנות פעילות. לרוב, לא מחשיבים עלויות אלה במסגרת הניתוח הכלכלי והאנרגטי לכדאיות השימוש בכורים גרעיניים. [[האווארד ת. אודום]] טען שאם מתחשבים ב[[אנרגיה גלומה|עלויות האנרגטיות]] במהלך [[ניתוח מחזור חיים|מחזור החיים של הכור]] [[החזר אנרגטי|ההחזר האנרגטי]] שלו הוא שלילי - משקיעים בו יותר אנרגיה יחסית למה שהוא נותן.
קיימים תכנונים עתידיים לכורים גרעיניים שאמורים להיות בטוחים יותר ויקטינו בעיות של תאונות ושל [[פסולת גרעיני]]. לדוגמה קיימים תכנונים של [[מגבר אנרגיה]] או "כורי דגירה". כמו כן קיימים תכנונים לכורים שיפעלו על חומרי ביקוע אחרים מלבד [[אורניום]] כמו תוריום.
קיימת כוונה עתידית להשתמש ב[[אנרגית היתוך גרעיני]]. אולם טכנולוגיה זו נמצאת בשלבי המחקר בלבד ולא ידוע על דרך להקים כור היתוך שיפיק יותר אנרגיה מכמות האנרגיה המושקעת בו. [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%98_%D7%90%D7%99%D7%98%D7%A8 פרויקט איטר] שהוא היוזמה הרצינית ביותר בתחום עד כה, הוא כור מחקרי שמוקם בשיתוף פעולה של כמה ממשלות, דורש השקעה של עשרות מיליארדי דולרים, ואמור לייצר אנרגיה למשך 500 שניות לכל היותר, תוך כדי הפסד אנרגטי.
==ראו גם==
* [[שיא תפוקת האורניום]]
* [[האסון הגרעיני בפוקושימה]]
==קישורים חיצוניים==
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Nuclear_power אנרגיה אטומית] בויקיפידה האנגלית
* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.1921707 עלות ניקוי אתר פסולת גרעינית בבריטניה - 106 מיליארד דולר] בלומברג בדה מרקר, 04.02.2013
[[קטגוריה:אנרגיה]]