47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 3:
שורה 3: − + − + − + + + + + + + + + שורה 16:
שורה 24: − ==מקורות המידע על השפעות בריאותיות של חומרי הדברה== − מקורות המידע על השפעות בריאותיות של חומרי הדברה בבני אדם כוללים: <ref name="berman2014">ד"ר תמר ברמן, [http://www.adamteva.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/tamarberman.pdf השפעות בריאותיות של חומרי הדברה], המחלקה לבריאות וסביבה, משרד הבריאות, כנס "מדברים הדברה" 2014 − </ref> − − * מבחנים טוקסיקולוגיים שמובצעים בחיות מעבדה, לפני רישום ושיווק החומר ([[עקרון הזהירות המונעת]]) − * מידע על הרעלות - בדרך כלל נובע ממידע על אנשים בודדים שנפגעו (עובדים, ילדים וכו') − * מחקרים אפידמיולוגיים - מידע על השפעות בריאותיות בקרב קבוצות בעלות חשיפה גבוה יותר יחסית לשאר האוכלוסיה. שורה 30:
שורה 31: − − שורה 37:
שורה 36: + + + +
אין תקציר עריכה
השפעות אלה כוללות השפעות אקוטיות על עובדים בתחומי חקלאות והדברה, השפעות על תושבי ישובים כפריים הסמוכים לאתרי ריסוס חקלאיים, בקרב ישובים הנמצאים ליד מפעלים, וכן בקרב ילדים שמורעלים בעקבות תאונות. כן הדבר כולל השפעות כרונית
השפעות אלה כוללות השפעות אקוטיות על עובדים בתחומי חקלאות והדברה, השפעות על תושבי ישובים כפריים הסמוכים לאתרי ריסוס חקלאיים, בקרב ישובים הנמצאים ליד מפעלים, וכן בקרב ילדים שמורעלים בעקבות תאונות. כן הדבר כולל השפעות כרונית
השפעות בריאותיות של חומרי הדברה כוללות '''חשיפה אקוטית''' (חשיפה לזמן קצר לכמות גדולה) על ידי בליעת חומרי הדברה, שאיפה כמות גדולה של חומר הדברה, או במגע בעור. בדרך כלל הדבר נובע עקב תאונות עבודה או בליעת חומרי הדברה על ידי ילדים. דבר זה יכול להוביל לפגיעה חמורה ואף למוות, במקרים חמורים פחות של הרעלה אקוטית מתקבלות בעיות של גירוי העור והעיניים. סוגי השפעות אחרים נובעים מ'''חשיפה כרונית''' (חשיפה לזמן ארוך לכמות קטנה) לחומרי הדברה עקב שאריות של חומרי הדברה במזון ועקב כרונית חשיפה בקרב עובדים או שכנים לאתרי ריסוס או מפעלים. השפעות אלה כוללות [[גורם מסרטן|הגדלת הסיכוי לסרטן]], השפעות על מערכת הרבייה, [[טטרוגן|השפעות על עוברים מתפתחים]], מוטגניות (שינוי גנים), השפעות לרעה על מערכת העצבים (נוירוטוקסיות) לדוגמה [[פרקינסון]].<ref name="berman2014"/>
השפעות בריאותיות של חומרי הדברה כוללות '''חשיפה אקוטית''' (חשיפה לזמן קצר לכמות גדולה) על ידי בליעת חומרי הדברה, שאיפה כמות גדולה של חומר הדברה, או במגע בעור. בדרך כלל הדבר נובע עקב תאונות עבודה או בליעת חומרי הדברה על ידי ילדים. דבר זה יכול להוביל לפגיעה חמורה ואף למוות, במקרים חמורים פחות של הרעלה אקוטית מתקבלות בעיות של גירוי העור והעיניים. סוגי השפעות אחרים נובעים מ'''חשיפה כרונית''' (חשיפה לזמן ארוך לכמות קטנה) לחומרי הדברה עקב חשיפה כרונית בקרב עובדים או שכנים לאתרי ריסוס או מפעלים וכן משאריות של חומרי הדברה במזון ובמים . השפעות אלה כוללות [[גורם מסרטן|הגדלת הסיכוי לסרטן]], סוכרת, השפעות על מערכת הרבייה, [[טטרוגן|השפעות על עוברים מתפתחים]], מוטגניות (שינוי גנים), השפעות לרעה על מערכת העצבים (נוירוטוקסיות) לדוגמה [[פרקינסון]].<ref name="berman2014"/>
==מקורות חשיפה לחומרי באדם הדברה==
==מקורות המידע על השפעות בריאותיות של חומרי הדברה==
חשיפה ל[[חומרי הדברה]] יכולה להתרחש באפיקים שונים - ידי בליעת חומרי הדברה במזון, במים או באבק, שאיפה כמות חומר הדברה כ[[זיהום אוויר]], או מגע בעור.
מקורות המידע על השפעות בריאותיות של חומרי הדברה בבני אדם כוללים: <ref name="berman2014">ד"ר תמר ברמן, [http://www.adamteva.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/tamarberman.pdf השפעות בריאותיות של חומרי הדברה], המחלקה לבריאות וסביבה, משרד הבריאות, כנס "מדברים הדברה" 2014
</ref>
* מבחנים טוקסיקולוגיים שמובצעים בחיות מעבדה, לפני רישום ושיווק החומר ([[עקרון הזהירות המונעת]])
* מידע על הרעלות - בדרך כלל נובע ממידע על אנשים בודדים שנפגעו (עובדים, ילדים וכו')
* מחקרים אפידמיולוגיים - מידע על השפעות בריאותיות בקרב קבוצות בעלות חשיפה גבוה יותר יחסית לשאר האוכלוסיה.
==מקורות חשיפה לחומרי הדברה בקרב בני אדם ==
חשיפה ל[[חומרי הדברה]] יכולה להתרחש באפיקים שונים - ידי בליעת חומרי הדברה במזון, במים או באבק, שאיפה כמות חומר הדברה כ[[זיהום אוויר]], או מגע בעור. החשיפה שונה בין אכולוסיות שונות - יש אוכלוסיה קטנה שחשופה לחומרי הדברה בכמות גדולה ואוכלוסיה קטנה יותר שיש לה חשיפה נמוכה ומתמשכת יותר.
עובדים חשופים ל[[חומרי הדברה]] עקב המגע המממושך שלהם עם החומרים ודליפת החומרים לאוויר ואו במגע עם העובדים. גורם חשיפה אחר הוא בקרב תושבים שחיים ליד מפעלים המייצרים חומרי הדברה שיכולים לדלוף לסביבת המפעל. חקלאים יכולים להחשף לחומרי הדברה עקב טיפולים שהם עצמם מעבירים, או עקב חומרי הדברה שנותרו בשדה. [[נדידת חומרי הדברה]] יכולה להוביל לכך שתושבי ישובים סמוכים לאתרי חומרי הדברה יהיו חשופים יותר מהאוכלוסיה הכללית.
עובדים חשופים ל[[חומרי הדברה]] עקב המגע המממושך שלהם עם החומרים ודליפת החומרים לאוויר ואו במגע עם העובדים. גורם חשיפה אחר הוא בקרב תושבים שחיים ליד מפעלים המייצרים חומרי הדברה שיכולים לדלוף לסביבת המפעל. חקלאים יכולים להחשף לחומרי הדברה עקב טיפולים שהם עצמם מעבירים, או עקב חומרי הדברה שנותרו בשדה. [[נדידת חומרי הדברה]] יכולה להוביל לכך שתושבי ישובים סמוכים לאתרי חומרי הדברה יהיו חשופים יותר מהאוכלוסיה הכללית.
חלק מחומרי ההדברה יכולים [[הצטברות ביולוגית|להצטבר במעלה שרשרת המזון]] ולהשפיע על בני אדם שאוכלים [[מזון מחי]] שמקורו ביונקים, עופות או דגים שאכלו מזון או שתו מים שהיו בהם חומרי הדברה, חלקם יכול [[טטרוגן|להשפיע גם על עוברים ותינוקות]] דרך תזונת האם לפני ובמהלך ההריון ובמשך תקופת ההנקה.
חלק מחומרי ההדברה יכולים [[הצטברות ביולוגית|להצטבר במעלה שרשרת המזון]] ולהשפיע על בני אדם שאוכלים [[מזון מחי]] שמקורו ביונקים, עופות או דגים שאכלו מזון או שתו מים שהיו בהם חומרי הדברה, חלקם יכול [[טטרוגן|להשפיע גם על עוברים ותינוקות]] דרך תזונת האם לפני ובמהלך ההריון ובמשך תקופת ההנקה.
==מקרי הרעלה חמורה בחומרי הדברה==
==מקרי הרעלה חמורה בחומרי הדברה==
בשנת 2014 מתו שתי ילדות בירושלים כתוצאה מחשיפה לחומר הדברה מסוג פוספין שהושאר בביתן.[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4479727,00.html]
בשנת 2014 מתו שתי ילדות בירושלים כתוצאה מחשיפה לחומר הדברה מסוג פוספין שהושאר בביתן.[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4479727,00.html]
==הרעלה ארוכת טווח==
==הרעלה ארוכת טווח==
[[ארגון הבריאות העולמי]] ו[[הסוכנות הסביבתית של האו"ם]] מעריכות כי בכל שנה, 3 מיליון עובדים בתחום ה[[חקלאות]] במדינות העולם המתפתחות סובלים מהרעלה חמורה כתוצאה מחשיפה לחומרי הדברה, כ-18,000 מהם מתים.<ref>Miller GT (2004), ''Sustaining the Earth'', 6th edition. Thompson Learning, Inc. Pacific Grove, California. Chapter 9, Pages 211-216.</ref> לפי מחקר אחד כ-25 מיליון עובדים במדינות מתפתחות עלולים לסבול מהרעלה מתונה מחומרי הדברה בכל שנה.<ref>Jeyaratnam J (1990). "Acute pesticide poisoning: a major global health problem". World Health Stat Q 43 (3): 139–44. PMID [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/2238694 2238694]</ref>
[[ארגון הבריאות העולמי]] ו[[הסוכנות הסביבתית של האו"ם]] מעריכות כי בכל שנה, 3 מיליון עובדים בתחום ה[[חקלאות]] במדינות העולם המתפתחות סובלים מהרעלה חמורה כתוצאה מחשיפה לחומרי הדברה, כ-18,000 מהם מתים.<ref>Miller GT (2004), ''Sustaining the Earth'', 6th edition. Thompson Learning, Inc. Pacific Grove, California. Chapter 9, Pages 211-216.</ref> לפי מחקר אחד כ-25 מיליון עובדים במדינות מתפתחות עלולים לסבול מהרעלה מתונה מחומרי הדברה בכל שנה.<ref>Jeyaratnam J (1990). "Acute pesticide poisoning: a major global health problem". World Health Stat Q 43 (3): 139–44. PMID [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/2238694 2238694]</ref>
==סוכרת בעובדים חקלאיים==
מחקר על גברים מארצות הברית שפורסם בשנת 2008, מצא קשר בין שימוש מתמשך במספר חומרי הדברה לבין הגברת הסיכון לתחלואה ב[[סוכרת]] בקרב חקלאים. מחקר פרוספקטיבי, בקרב מעל 33000 משתתפים, במעקב עד 5 שנים ודיווח עצמי על תחלואה בסוכרת. חקלאים שריססו את השדה שלהם באמצעות חומרי הדברה עם כלור-אורגני מסוגים aldrin, chlordane וheptachlor במשך מעל 100 ימים מצטברים במהלך ימי חייהם, היו בעלי סיכוי מוגבר של 51%, 63% ו 94% בהתאמה לפתח סוכרת במהלך 5 שנות המחקר. <ref>Montgomery et al, [http://aje.oxfordjournals.org/content/167/10/1235.abstract Incident Diabetes and Pesticide Exposure among Licensed Pesticide Applicators: Agricultural Health Study, 1993–2003] , American Journal of Epidemiology 2008</ref><ref name="berman2014"/>
==שיבוש המערכת ההורמונלית==
==שיבוש המערכת ההורמונלית==