שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''חומרי הדברה גורמים למגוון בעיות בריאותיות''' בקרב עובדים בתחומי חקלאות והדברה, בקרב תושבי ישובים כפריים הסמוכים לאתרי ריסוס חקלאיים, בקרב ישובים הנמצאים ליד מפעלים, וכן בקרב ילדים שמורעלים לפעמים מחומרי הדברה בעקבות תאונות. | + | '''חומרי הדברה גורמים למגוון בעיות בריאותיות בבני אדם'''. כולל הרעלה חמורה, [[גורם מסרטן|סרטן]] ו[[טטרוגן|פגיעה בעוברים]] ובמערכות עצבים. |
| | | |
− | החשיפה לחומרי הדברה לאוכלוסיה הכללית יכולה להיות דרך [[שאריות של חומרי הדברה במזון]], בעיקר שאריות ריסוס בירקות ובפירות. עם זאת, קיימים גם אפיקי [[זיהום]] אחרים. חלק מחומרי ההדברה הם [[מזהמים אורגניים עמידים]] ולכן הם יכולים ל[[זיהום מי תהום|לחדור גם למי השתייה]], לפעמים עשרות שנים לאחר קיום הריסוס המקורי. חלק ממזהמים אלה יכולים להצטבר במעלה [[שרשרת המזון]] ולהשפיע על בני אדם שאוכלים [[מזון מחי]] שמקורו ביונקים, עופות או דגים שאכלו מזון או שתו מים שהיו בהם חומרי הדברה, חלקם יכול [[טטרוגן|להשפיע גם על עוברים ותינוקות]] דרך תזונת האם לפני ובמהלך ההריון ובמשך תקופת ההנקה.
| + | השפעות אלה כוללות השפעות אקוטיות על עובדים בתחומי חקלאות והדברה, השפעות על תושבי ישובים כפריים הסמוכים לאתרי ריסוס חקלאיים, בקרב ישובים הנמצאים ליד מפעלים, וכן בקרב ילדים שמורעלים בעקבות תאונות. כן הדבר כולל השפעות כרונית |
| | | |
− | השפעות בריאותיות של חומרי הדברה כוללות הרעלה אקוטית על ידי שאיפת כמות גדולה של חומר הדברה, וכן השפעות של חשיפה לריכוזים נמוכים במשך שנים והשפעות כמו פרקינסון, מומים ובעיות אחרות בקרב עוברים וכן חשד כגורם מסרטן. | + | השפעות בריאותיות של חומרי הדברה כוללות '''חשיפה אקוטית''' (חשיפה לזמן קצר לכמות גדולה) על ידי בליעת חומרי הדברה, שאיפה כמות גדולה של חומר הדברה, או במגע בעור. בדרך כלל הדבר נובע עקב תאונות עבודה או בליעת חומרי הדברה על ידי ילדים. דבר זה יכול להוביל לפגיעה חמורה ואף למוות, במקרים חמורים פחות של הרעלה אקוטית מתקבלות בעיות של גירוי העור והעיניים. סוגי השפעות אחרים נובעים מ'''חשיפה כרונית''' (חשיפה לזמן ארוך לכמות קטנה) לחומרי הדברה עקב שאריות של חומרי הדברה במזון ועקב כרונית חשיפה בקרב עובדים או שכנים לאתרי ריסוס או מפעלים. השפעות אלה כוללות [[גורם מסרטן|הגדלת הסיכוי לסרטן]], השפעות על מערכת הרבייה, [[טטרוגן|השפעות על עוברים מתפתחים]], מוטגניות (שינוי גנים), השפעות לרעה על מערכת העצבים (נוירוטוקסיות) לדוגמה [[פרקינסון]].<ref name="berman2014"/> |
| | | |
− | ==הרעלה חמורה== | + | ==מקורות חשיפה לחומרי באדם הדברה== |
| + | חשיפה ל[[חומרי הדברה]] יכולה להתרחש באפיקים שונים - ידי בליעת חומרי הדברה במזון, במים או באבק, שאיפה כמות חומר הדברה כ[[זיהום אוויר]], או מגע בעור. |
| + | |
| + | עובדים חשופים ל[[חומרי הדברה]] עקב המגע המממושך שלהם עם החומרים ודליפת החומרים לאוויר ואו במגע עם העובדים. גורם חשיפה אחר הוא בקרב תושבים שחיים ליד מפעלים המייצרים חומרי הדברה שיכולים לדלוף לסביבת המפעל. חקלאים יכולים להחשף לחומרי הדברה עקב טיפולים שהם עצמם מעבירים, או עקב חומרי הדברה שנותרו בשדה. [[נדידת חומרי הדברה]] יכולה להוביל לכך שתושבי ישובים סמוכים לאתרי חומרי הדברה יהיו חשופים יותר מהאוכלוסיה הכללית. |
| + | |
| + | חשיפה לחומרי הדברה יכולה להתרחש גם בסביבה הביתית עקב שימוש עצמי בהם, עקב טיפול נגד חרקים בבית וטיפולים במוסדות חינוך. שימוש בחומרי הדברה מקובל גם בגינות עירוניות ואף באיי תנועה מגוננים. ילדים חשופים לסכנת בליעת חומרי הדברה, בעיקר אם אלה הונחו כפתיונות לחיות בסביבה הביתית. |
| + | |
| + | החשיפה לחומרי הדברה לאוכלוסיה הכללית יכולה להיות דרך [[זיהום במזון|שאריות של חומרי הדברה במזון]], בעיקר שאריות ריסוס בירקות ובפירות. עם זאת, קיימים גם אפיקי [[זיהום]] אחרים. חלק מחומרי ההדברה הם [[מזהמים אורגניים עמידים]] ולכן הם יכולים ל[[זיהום מי תהום|לחדור גם למי השתייה]], לפעמים עשרות שנים לאחר קיום הריסוס המקורי. |
| + | |
| + | חלק מחומרי ההדברה יכולים [[הצטברות ביולוגית|להצטבר במעלה שרשרת המזון]] ולהשפיע על בני אדם שאוכלים [[מזון מחי]] שמקורו ביונקים, עופות או דגים שאכלו מזון או שתו מים שהיו בהם חומרי הדברה, חלקם יכול [[טטרוגן|להשפיע גם על עוברים ותינוקות]] דרך תזונת האם לפני ובמהלך ההריון ובמשך תקופת ההנקה. |
| + | |
| + | ==מקורות המידע על השפעות בריאותיות של חומרי הדברה== |
| + | מקורות המידע על השפעות בריאותיות של חומרי הדברה בבני אדם כוללים: <ref name="berman2014">ד"ר תמר ברמן, [http://www.adamteva.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/tamarberman.pdf השפעות בריאותיות של חומרי הדברה], המחלקה לבריאות וסביבה, משרד הבריאות, כנס "מדברים הדברה" 2014 |
| + | </ref> |
| + | |
| + | * מבחנים טוקסיקולוגיים שמובצעים בחיות מעבדה, לפני רישום ושיווק החומר ([[עקרון הזהירות המונעת]]) |
| + | * מידע על הרעלות - בדרך כלל נובע ממידע על אנשים בודדים שנפגעו (עובדים, ילדים וכו') |
| + | * מחקרים אפידמיולוגיים - מידע על השפעות בריאותיות בקרב קבוצות בעלות חשיפה גבוה יותר יחסית לשאר האוכלוסיה. |
| + | |
| + | ==מקרי הרעלה חמורה בחומרי הדברה== |
| בשנת 1984 התרחש ב[[הודו]] [[אסון בופאל]]. כתוצאה מפיצוץ במפעל חומרי הדברה נגד כינים, נגרמה דליפה של חומר ההדברה באמצע הלילה. כתוצאה מהרעלה והמנוסה ההמונית נהרגו כ-2000 אנשים באופן מיידי, ועוד כ-8000 מתו בהמשך מפגיעות במערכת הנשימה. אלפי אנשים נפגעו באופן קשה ונשארו נכים, וסה"כ נפגעו באירוע מאות אלפי אנשים. עד היום נחשב האירוע ל[[אסון התעשייתי]] הגדול בהיסטוריה. | | בשנת 1984 התרחש ב[[הודו]] [[אסון בופאל]]. כתוצאה מפיצוץ במפעל חומרי הדברה נגד כינים, נגרמה דליפה של חומר ההדברה באמצע הלילה. כתוצאה מהרעלה והמנוסה ההמונית נהרגו כ-2000 אנשים באופן מיידי, ועוד כ-8000 מתו בהמשך מפגיעות במערכת הנשימה. אלפי אנשים נפגעו באופן קשה ונשארו נכים, וסה"כ נפגעו באירוע מאות אלפי אנשים. עד היום נחשב האירוע ל[[אסון התעשייתי]] הגדול בהיסטוריה. |
| | | |
שורה 11: |
שורה 30: |
| | | |
| בשנת 2014 מתו שתי ילדות בירושלים כתוצאה מחשיפה לחומר הדברה מסוג פוספין שהושאר בביתן.[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4479727,00.html] | | בשנת 2014 מתו שתי ילדות בירושלים כתוצאה מחשיפה לחומר הדברה מסוג פוספין שהושאר בביתן.[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4479727,00.html] |
| + | |
| + | |
| | | |
| ==הרעלה ארוכת טווח== | | ==הרעלה ארוכת טווח== |