| נתוני הלמ"ס משנת 2010 מלמדים כי בערים הגדולות אחוז הבעלות על רכב היא נמוכה יותר יחסית לרוב הערים הבינוניות: ירושלים 56%, תל אביב 57.8%, וחיפה 57.4%. זאת לעומת אשדוד 61%, פתח תקווה 66% וראשון לציון עם 72% ממשקי הבית שמחזיקים מכונית אחת לפחות. ביישובים בני 2,000-10,000 תושבים, שיעור הבעלות על רכב אחד לפחות עומד על 69%, לעומת יישובים גודלים יותר של 100-200 אלף תושבים שבהם 58% מהמשפחות מחזיקות ברכב פרטי. בישובים ערביים 59% ממשקי הבית מחזיקים ברכב אחד לפחות. ביישובים כפריים, 87% ממשפחות מחזיקות לפחות רכב פרטי אחד. בישובים הכפריים 48% מהמשפחות החזיקו ב-2 רכבים או יותר לעומת ישובים עירוניים שרק 19% מהמשפחות עשו כך. בתל אביב, אחוז הבעלות רכב פרטי שני עמד על 14% לעומת ראשון לציון עם 28% [http://www.cbs.gov.il/publications12/1481/pdf/t17.pdf] | | נתוני הלמ"ס משנת 2010 מלמדים כי בערים הגדולות אחוז הבעלות על רכב היא נמוכה יותר יחסית לרוב הערים הבינוניות: ירושלים 56%, תל אביב 57.8%, וחיפה 57.4%. זאת לעומת אשדוד 61%, פתח תקווה 66% וראשון לציון עם 72% ממשקי הבית שמחזיקים מכונית אחת לפחות. ביישובים בני 2,000-10,000 תושבים, שיעור הבעלות על רכב אחד לפחות עומד על 69%, לעומת יישובים גודלים יותר של 100-200 אלף תושבים שבהם 58% מהמשפחות מחזיקות ברכב פרטי. בישובים ערביים 59% ממשקי הבית מחזיקים ברכב אחד לפחות. ביישובים כפריים, 87% ממשפחות מחזיקות לפחות רכב פרטי אחד. בישובים הכפריים 48% מהמשפחות החזיקו ב-2 רכבים או יותר לעומת ישובים עירוניים שרק 19% מהמשפחות עשו כך. בתל אביב, אחוז הבעלות רכב פרטי שני עמד על 14% לעומת ראשון לציון עם 28% [http://www.cbs.gov.il/publications12/1481/pdf/t17.pdf] |
| בשנת 2009, בישובים עירוניים רק 16% מהמשפחות החזיקו ברשותן 2 מכוניות או יותר. (לדוגמה %10 בירושלים, 14% בתל אביב ו-16% בחיפה), בישובים קטנים 46% ממשקי הבית מחזיקים שתי מכוניות. מכן שאחוז הבעלות על רכב רכב שני עולה הן בישובים גדולים והן בישובים קטנים. | | בשנת 2009, בישובים עירוניים רק 16% מהמשפחות החזיקו ברשותן 2 מכוניות או יותר. (לדוגמה %10 בירושלים, 14% בתל אביב ו-16% בחיפה), בישובים קטנים 46% ממשקי הבית מחזיקים שתי מכוניות. מכן שאחוז הבעלות על רכב רכב שני עולה הן בישובים גדולים והן בישובים קטנים. |
| סקר נסיעות של עיריית תל אביב על הרגלי [[נסיעה לעבודה]] בקרב תושבי תל אביב בשנת 2012 מגלה גם הוא מגמות דומות - בעוד שבמרכז תל אביב רבע מכלל העובדים שעובדים בתל אביב מגיעים לעבודה באופניים, ואחוזים גבוהים משתמשים בתחבורה ציבורית, בצפון העיר, ובמזרחה, השימוש באופניים הוא רק 5%, והשימוש ברכב פרטי גדול יותר ככל שמתרחקים ממרכז העיר וככל שההכנסה גדלה. סה"כ השימוש ברכב בתל אביב נמוך לעומת שאר המדינה ובמיוחד לעומת פרברים. מבין סה"כ העובדים בתל אביב, 70% עובדים בעיר (אחוז גבוה לעומת ערים אחרות), מתוכם, 14% מתוכם מגיעים ב[[תחבורת אופניים בישראל|אופניים]], 17% הגיעו בהליכה ברגל, 29% ב[[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה ציבורית]] ו-43% הגיעו ברכב כנוסע או כנהג. עוד 9% הגיעו באופנוע ו3% במונית, פחות מאחוז הגיעו ברכבת. <ref name="tlv2012">[http://www.tel-aviv.gov.il/TheCity/Documents/%D7%AA%D7%9C%20%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91%20%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D%202012%20%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8%20%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%98%20(3).pdf פיצול נסיעות ורכיבה על אופניים בקרב תושבי תל אביב-יפו] עיריית תל אביב, המרכז למחקר כלכלי חברתי, יוני 2012</ref> | | סקר נסיעות של עיריית תל אביב על הרגלי [[נסיעה לעבודה]] בקרב תושבי תל אביב בשנת 2012 מגלה גם הוא מגמות דומות - בעוד שבמרכז תל אביב רבע מכלל העובדים שעובדים בתל אביב מגיעים לעבודה באופניים, ואחוזים גבוהים משתמשים בתחבורה ציבורית, בצפון העיר, ובמזרחה, השימוש באופניים הוא רק 5%, והשימוש ברכב פרטי גדול יותר ככל שמתרחקים ממרכז העיר וככל שההכנסה גדלה. סה"כ השימוש ברכב בתל אביב נמוך לעומת שאר המדינה ובמיוחד לעומת פרברים. מבין סה"כ העובדים בתל אביב, 70% עובדים בעיר (אחוז גבוה לעומת ערים אחרות), מתוכם, 14% מתוכם מגיעים ב[[תחבורת אופניים בישראל|אופניים]], 17% הגיעו בהליכה ברגל, 29% ב[[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה ציבורית]] ו-43% הגיעו ברכב כנוסע או כנהג. עוד 9% הגיעו באופנוע ו3% במונית, פחות מאחוז הגיעו ברכבת. <ref name="tlv2012">[http://www.tel-aviv.gov.il/TheCity/Documents/%D7%AA%D7%9C%20%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91%20%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D%202012%20%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8%20%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%98%20(3).pdf פיצול נסיעות ורכיבה על אופניים בקרב תושבי תל אביב-יפו] עיריית תל אביב, המרכז למחקר כלכלי חברתי, יוני 2012</ref> |