שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:  
'''תחבורת אופניים בתל אביב''' היא השימוש ב[[תחבורת אופניים]] לצרכי עבודה, קניות, טיולים ועוד בעיר [[תחבורה בתל אביב-יפו|תל-אביב יפו]]. לפי נתוני העיירה, נכון ל-2012, כ 10% מהעובדים והלומדים בתל אביב (מעל 18 אלף איש) משתמשים באופניים כדי להגיע למקום העבודה וללימודים.כ 20% מתושבי תל אביב משתמשים באופניים לשם קניות וסידורים אחרים. 33% מתושבי העיר משתמשים באופניים לפחות פעם בשבוע.<ref name="tlv2012"/> בעיר יש שבילי אופניים באורך כולל של מעל 120 ק"מ ופרוייקט השכרת אופניים "תל אופן". מסיבות אלה נחשבת תל אביב לעיר שבה [[תחבורת אופניים בישראל|תחבורת האופניים הטובה ביותר בישראל]].  
 
'''תחבורת אופניים בתל אביב''' היא השימוש ב[[תחבורת אופניים]] לצרכי עבודה, קניות, טיולים ועוד בעיר [[תחבורה בתל אביב-יפו|תל-אביב יפו]]. לפי נתוני העיירה, נכון ל-2012, כ 10% מהעובדים והלומדים בתל אביב (מעל 18 אלף איש) משתמשים באופניים כדי להגיע למקום העבודה וללימודים.כ 20% מתושבי תל אביב משתמשים באופניים לשם קניות וסידורים אחרים. 33% מתושבי העיר משתמשים באופניים לפחות פעם בשבוע.<ref name="tlv2012"/> בעיר יש שבילי אופניים באורך כולל של מעל 120 ק"מ ופרוייקט השכרת אופניים "תל אופן". מסיבות אלה נחשבת תל אביב לעיר שבה [[תחבורת אופניים בישראל|תחבורת האופניים הטובה ביותר בישראל]].  
  −
      
==שימוש באופניים בתל אביב-יפו==
 
==שימוש באופניים בתל אביב-יפו==
שורה 9: שורה 7:  
אחוז משתמשי האופניים בעיר נמצא בעליה מאז שנת 2000. בשנת 2010 אחוז יוממי האופניים עמד על 7.9% מתוך היוממים, או כ-12 אלף איש<ref name="tlv2010">[http://img2.timg.co.il/forums/1_150027587.pdf סקר אופניים 2010, בקרב תושבי תל-אביב-יפו], עיריית תל אביב יפו, אוקטובר 2010</ref> ובקיץ 2012 עמד מספר העובדים מעל גיל 20 שהגיעו לעבודה או ללימודים באופניים על 18,300 <ref name="tlv2012"/>נכון לשנת 2012 מספר העובדים מעל גיל 20 שרוכבים באופן יומיומי לעבודה עומד על 18 אלף, גידול של 54% בתוך שנתיים בלבד. <ref>[http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1829285 מספר רוכבי האופניים בתל אביב עלה ב-54% בתוך שנתיים]אילן ליאור, הארץ ,  23.09.2012</ref> [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000791514]  דבר זה נגרם הן בשל סלילת עוד שבילים, הן בגלל מגמה כלל ארצית של שימוש באופניים (הנובעת בין היתר מהתייקרות הדלק, וסיבות נוספות) והן בגלל הגדלת השימוש ב[[אופניים חשמליים]].  
 
אחוז משתמשי האופניים בעיר נמצא בעליה מאז שנת 2000. בשנת 2010 אחוז יוממי האופניים עמד על 7.9% מתוך היוממים, או כ-12 אלף איש<ref name="tlv2010">[http://img2.timg.co.il/forums/1_150027587.pdf סקר אופניים 2010, בקרב תושבי תל-אביב-יפו], עיריית תל אביב יפו, אוקטובר 2010</ref> ובקיץ 2012 עמד מספר העובדים מעל גיל 20 שהגיעו לעבודה או ללימודים באופניים על 18,300 <ref name="tlv2012"/>נכון לשנת 2012 מספר העובדים מעל גיל 20 שרוכבים באופן יומיומי לעבודה עומד על 18 אלף, גידול של 54% בתוך שנתיים בלבד. <ref>[http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1829285 מספר רוכבי האופניים בתל אביב עלה ב-54% בתוך שנתיים]אילן ליאור, הארץ ,  23.09.2012</ref> [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000791514]  דבר זה נגרם הן בשל סלילת עוד שבילים, הן בגלל מגמה כלל ארצית של שימוש באופניים (הנובעת בין היתר מהתייקרות הדלק, וסיבות נוספות) והן בגלל הגדלת השימוש ב[[אופניים חשמליים]].  
    +
רוב יוממי האופניים מרוכזים במרכז העיר (דרומית לירקון ומזרחית לאיילון, ברבעים צפון, צפון מזרח, מרכז העיר ודרום העיר ברבעים 3,4,5,6 ו-8). בשנת 2012 כאשר 14% מהעובדים שעבדו בתוך העיר הגיעו באופניים, נתון זה עמד על 24% במרכז העיר, ועל 5% בלבד ביפו, בשכונות מצפון לירקון ובשכונות ממזרח לאיילון.<ref name="tlv2012"/> בשנת 2010 כאשר אחוז העובדים הרוכבים בכל העיר עמד על 8% הנתון המקביל במרכז העיר היה 10-15%. מספר יוממי האופניים עלה בחלק מהמקומות באופן דרמטי. לדוגמה בדרום העיר אחוז היוממים עלה מ-3% בשנת 2007 ל-10% בשנת 2010.<ref name="tlv2010"/> ההבדלים בין הרבעים קשורים הן למרחק ממקומות העבודה, להרגלי נסיעה,  למחסור בשבילים בשכונות מזרחית לאיילון וביפו, וכן מנתק בשבילי האופניים בין מרכז ודרום העיר. בשכונות הצפונית מעבר לירקון לעומת זאת הסיבות הן ככל הנראה מרחקי נסיעה גדולים יותר ומחסור ב[[עירוב שימושי קרקע|שימושי קרקע מסחריים במרחק הליכה]], או הרגלי נסיעה אחרים של התושבים (איזור זה מוביל גם בשימוש ברכב פרטי). 
   −
רוב יוממי האופניים מרוכזים במרכז העיר (דרומית לירקון ומזרחית לאיילון, ברבעים צפון, צפון מזרח, מרכז העיר ודרום העיר ברבעים 3,4,5,6 ו-8). בשנת 2012 כאשר 14% מהעובדים שעבדו בתוך העיר הגיעו באופניים, נתון זה עמד על 24% במרכז העיר, ועל 5% בלבד ביפו, בשכונות מצפון לירקון ובשכונות ממזרח לאיילון.<ref name="tlv2012"/> בשנת 2010 כאשר אחוז העובדים הרוכבים בכל העיר עמד על 8% הנתון המקביל במרכז העיר היה 10-15%. מספר יוממי האופניים עלה בחלק מהמקומות באופן דרמטי. לדוגמה בדרום העיר אחוז היוממים עלה מ-3% בשנת 2007 ל-10% בשנת 2010.<ref name="tlv2010"/> ההבדלים בין הרבעים קשורים הן למרחק ממקומות העבודה, להרגלי נסיעה,  למחסור בשבילים בשכונות מזרחית לאיילון וביפו, וכן מנתק בשבילי האופניים בין מרכז ודרום העיר. בשכונות הצפונית מעבר לירקון לעומת זאת הסיבות הן ככל הנראה מרחקי נסיעה גדולים יותר ומחסור ב[[עירוב שימושי קרקע|שימושי קרקע מסחריים במרחק הליכה]], או הרגלי נסיעה אחרים של התושבים (איזור זה מוביל גם בשימוש ברכב פרטי). 
+
תושבי תל אביב משתמשים באופניים לא רק לשם הגעה לעבודה. לפי הסקר משנת 2012, אחוז התושבים המשתמשים באופניים לשם בילוי או ספורט פעם בשבוע לפחות, עומד על 23%, 20% מתשמשים בהם לקניות ולסידורים, 19% אחוזים משתמשים בהם לשם הגע לבילוי, בתי קפה או חוגים ו19% משתמשים בהם לשם הגעה לחברים או קרובי משפחה. סה"כ 33% אחוזים מתושבי העיר רוכבים באופניים לפחות פעם בשבוע, עליה מ 29% שהיו בשנת 2010. העליה הגבוה ביותר היא בתחומים של קניות באופניים, הגעה לבילוי או לחברים שעמדו על 12-15 אחוז בשת 2010. <ref name="tlv2012"/>
    
תוכנית השכרת האופניים "תל אופן" של העיירה החלה במאי 2011  ועד אוקטובר של אותה שנה נרשמו לתוכנית כ-10,000 מנויים. [http://www.mako.co.il/news-channel2/Economy-Newcast/Article-d443bdb146da331017.htm&Partner=flash_embedplayer]. סלילת עוד שבילים ותל אופן הובילו לעלייה דרמטית של מספר הרוכבים ובתקופה שבין 2010 -2012 עלה מספר הרוכבים ב-54%.  
 
תוכנית השכרת האופניים "תל אופן" של העיירה החלה במאי 2011  ועד אוקטובר של אותה שנה נרשמו לתוכנית כ-10,000 מנויים. [http://www.mako.co.il/news-channel2/Economy-Newcast/Article-d443bdb146da331017.htm&Partner=flash_embedplayer]. סלילת עוד שבילים ותל אופן הובילו לעלייה דרמטית של מספר הרוכבים ובתקופה שבין 2010 -2012 עלה מספר הרוכבים ב-54%.  
   −
הסיבות לעליה ביוממות האופניים במרכז תל אביב קשורה כנראה ל[[שבילי האופניים]] שנבנים בעיר, שכן היבט הבטיחות הוא הגורם העיקרי שמשפיע על הנכונות של אנשים לרכוב על אופניים לעבודה<ref>לפי סקר"רוכבים לעבודה" של ישראל בשביל האופניים</ref>. היבטים נוספים שמקלים על יוממות אופניים במרכז תל אביב כוללים את  המבנה הטופוגרפי השטוח שלה, צפיפות הבנייה בעיר (7800 תושבים לקמ"ר), ו[[עירוב שימושי קרקע]] במרכז העיר. עירוב השימושים והצפיפות מאפשרים קרבה בין מקומות עבודה וחנויות למגורים, בעיקר במרכז העיר.  
+
הסיבות לעליה ביוממות האופניים בתל אביב קשורה כנראה ל[[שבילי האופניים]] שנבנים בעיר, שכן היבט הבטיחות הוא הגורם העיקרי שמשפיע על הנכונות של אנשים לרכוב על אופניים לעבודה<ref>לפי סקר"רוכבים לעבודה" של ישראל בשביל האופניים</ref>. היבטים נוספים שמקלים על יוממות אופניים בתל אביב כולה ובעיקר במרכז תל אביב כוללים את  המבנה הטופוגרפי השטוח שלה, צפיפות הבנייה בעיר (7800 תושבים לקמ"ר), ו[[עירוב שימושי קרקע]] במרכז העיר. עירוב השימושים והצפיפות מאפשרים קרבה בין מקומות עבודה וחנויות למגורים, בעיקר במרכז העיר.
 +
 
 +
עצם הנוכחות של רוכבים רבים ברחוב, משפרת את בטיחות הנסיעה, שכן נהגים מצפים יותר לרוכבי אופניים בכביש ובמהלך הנסיעה. גם אחוז התושבים הרוכבים (לסוגי רכיבות שונות) משפר את בטיחות הרוכבים שכן נהגים שהם בעצמם רוכבים נוהגים בצורה מתחשבת ביותר מול רוכבי אופניים.  
    
==שבילי אופניים בתל אביב==
 
==שבילי אופניים בתל אביב==
 
[[קובץ:תכנית שבילי אופניים 2014-17 בתל אביב-יפו.png|400px|ממוזער|תוכנית שבילי אופניים בתל אביב-יפו לשנים 2013-2017. נסיון לספק חיבור של מרכז העיר לדרום העיר ומזרחה, חיבורים לערים אחרות ויצירת רשת שבילים.]]
 
[[קובץ:תכנית שבילי אופניים 2014-17 בתל אביב-יפו.png|400px|ממוזער|תוכנית שבילי אופניים בתל אביב-יפו לשנים 2013-2017. נסיון לספק חיבור של מרכז העיר לדרום העיר ומזרחה, חיבורים לערים אחרות ויצירת רשת שבילים.]]
בתל אביב קיימת רשת שבילי האופניים הנרחבת והמתקדמת ביותר בישראל, עם מעל 120 ק"מ שבילי אופניים (נכון לשנת 2014). עם זאת יחסית לתקנים בינלואמיים ואירופאים מדובר ברשת באיכות בינונית.  חלקם אינם תקניים (לפי התקנות של משרד התחבורה משנת 2009) וסובלים מבעיות הפרדה בין רוכבים ל[[הולכי רגל]], כמו כן רבים מהשבילים שנסללו בשנים הראשונות לא חוברו אחד לשני או שהיו שבילים בתוך פארקים או במקומות נידחים שפחות מתאימים לצרכי [[תחבורת אופניים]].
     −
החל משנת 2010 חל שינוי לטובה באיכות השבילים - העירייה התחייבה לתכנית חומש מסודרת של קידום שבילים. נמנע חיכוך בין הולכי רגל או מכוניות לבין הרוכבים ונסללו שבילים במרכז העיר שמאפשרים בפעמים רבות לבצע נסיעה רציפה על שבילי אופניים בצורה נוחה. בהתאם לכך ויחד עם השקת תכנית תל אופן להשכרת אופניים מספר הרוכבים בעיר גדל באופן דרמטי.  
+
בתל אביב קיימת רשת [[שבילי האופניים]] הנרחבת והמתקדמת ביותר בישראל, עם מעל 120 ק"מ שבילי אופניים (נכון לשנת 2014). עם זאת יחסית לתקנים בינלאומיים ואירופאים מדובר ברשת באיכות בינונית. חלקם אינם תקניים (לפי התקנות של משרד התחבורה משנת 2009) וסובלים מבעיות הפרדה בין רוכבים ל[[הולכי רגל]]. כמו כן רבים מהשבילים שנסללו בשנים הראשונות לא חוברו אחד לשני או שהיו שבילים בתוך פארקים או במקומות נידחים שפחות מתאימים לצרכי [[תחבורת אופניים]]. שבילים בעייתיים במיוחד הם שבילים בדרום-מזרח העיר שכוללים רק צבע על המדרכות ללא כל הפרדה ומרחב מתאים, וכן השביל באבן-גבירול (הפרדה גרועה ומפגעים רבים לאורך השביל) ובשדרות בן-גוריון (הפרעות לאורך השביל ושביל הולכי רגל צר שמעודד הולכי רגל ללכת על שביל האופניים).
 +
 
 +
רוב השבילים נגמרים לפני הצמתים. דבר זה נובע בחלקו מסיבות בטיחות שכן רוכב שמגיע לצומת בשביל עלול להמשיך בה במהירות ולהפגע מרכב שמגיע מהצד ואינו מבחין בו. עם זאת, נכון לשנת 2014 לא הותקנו בתל אביב (או בישראל כולה) הסדרים בצמתים לטובת בטיחות אופניים ([[צומת ידידותי לאופניים]]) כך שהרוכבים חשופים לפגיעה מצד מכוניות.
 +
 
 +
החל משנת 2010 חל שינוי לטובה באיכות שבילי האופניים - העירייה התחייבה לתכנית חומש מסודרת של קידום שבילים. נמנע חיכוך בין הולכי רגל או מכוניות לבין הרוכבים ונסללו שבילים במרכז העיר שמאפשרים בפעמים רבות לבצע נסיעה רציפה על שבילי אופניים בצורה נוחה. בהתאם לכך ויחד עם השקת תכנית תל אופן להשכרת אופניים מספר הרוכבים בעיר גדל באופן דרמטי.  
    
בשנת 2012 הודיעה העייריה על תוכנית חומש חדשה שבמסגרתה יתווספו עוד שבילים רבים נוספים, ויחוברו איזורים כמו דרום העיר ומרכזה אל מרכז העיר, כמו כן רשת "צירים ירוקים" תאפשר גישה לערים שכנות נוספות.  
 
בשנת 2012 הודיעה העייריה על תוכנית חומש חדשה שבמסגרתה יתווספו עוד שבילים רבים נוספים, ויחוברו איזורים כמו דרום העיר ומרכזה אל מרכז העיר, כמו כן רשת "צירים ירוקים" תאפשר גישה לערים שכנות נוספות.  
שורה 27: שורה 31:     
==תרבות האופניים בעיר==
 
==תרבות האופניים בעיר==
כמו כן התפתחה בתל אביב תרבות אופניים ענפה, דבר שהופך את הרכיבה באופניים ל"קולית". עצם הנוכחות של רוכבים רבים ברחוב משפרת את בטיחות הנסיעה, שכן נהגים מצפים יותר לרוכבי אופניים על הכביש, דבר זה גם מעודד רוכבים נוספים להצטרף לנסיעה. העירייה מעודדת את התושבים לנסוע באופניים ועורכת גם אירוע רכיבה המוני בסוכות ("סובב תל אביב"). [http://www.themarker.com/cars/1.1522388]
+
[[מסה קריטית]] - רכיבת אופניים המונית לטובת שבילי אופניים החלה בתל אביב בשנות ה-90 , והיתה [[מסה קריטית בישראל|המסה קריטית הראשונה בישראל]]. קיום אירועים אלה, יחד עם פעילות של [[ישראל בשביל האופניים]] (אז "תל אביב בשביל האופניים]]) הובילה לסלילת השבילים הראשונים בעיר, לאורך שדרות רוטשילד. אירועי מסה קריטית נמשכים נכון לשנת 2014, בתדירות של פעם בחודש ובאירועים שונים כמו [[יום כדור הארץ]].  
 +
 
 +
העירייה מעודדת את התושבים לנסוע באופניים ועורכת גם אירוע רכיבה המוני בסוכות ("סובב תל אביב"). [http://www.themarker.com/cars/1.1522388] ראש העיר, חולדאי, השתמש באופניים כחלק מהלוגו שלו בבחירות לעירייה בשנת 2013.
 +
 
 +
בתל אביב מתחפתחת תרבות אופניים ענפה, דבר שהופך את הרכיבה באופניים ל"קולית". אחד המאפיינים לכך הוא שימוש של הורים באופניים כדי להביא את ילדיהם לגני ילדים ולבתי ספר, וכן השימוש באופניים בקרב נשים, שהיה בעבר נדיר יותר, ומהווה את אחד הסמנים שמבדילים בין שימוש באופניים לשם ספורט (בעיקר גברים צעירים) לשימוש באופניים למטרות תחבורה כחלק מהחיים.
    +
אירוע בולט נוסף של שימוש בתחבורה לא ממונעת בעיר הוא TAR - Tel Aviv Rolers, שבו רוכבי [[רולר בליידס]] מתכנסים בימי שלישי בערב לרכיבה שבועית משותפת.
    
==חיכוך בין אופניים להולכי הרגל==
 
==חיכוך בין אופניים להולכי הרגל==

תפריט ניווט