שינויים

'''תחבורת אופניים בתל אביב''' היא השימוש ב[[תחבורת אופניים]] לצרכי עבודה, קניות, טיולים ועוד בעיר [[תחבורה בתל אביב-יפו|תל-אביב יפו]]. לפי נתוני העיירה, נכון ל-2012, כ 10% מהעובדים והלומדים בתל אביב (מעל 18 אלף איש) משתמשים באופניים כדי להגיע למקום העבודה וללימודים.כ 20% מתושבי תל אביב משתמשים באופניים לשם קניות וסידורים אחרים. 33% מתושבי העיר משתמשים באופניים לפחות פעם בשבוע.[http://www.tel-aviv.gov.il/TheCity/Documents/%D7%AA%D7%9C%20%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91%20%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D%202012%20%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8%20%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%98%20(3).pdf] בעיר יש שבילי אופניים באורך כולל של מעל 120 ק"מ ופרוייקט השכרת אופניים "תל אופן". מסיבות אלה נחשבת תל אביב לעיר שבה [[תחבורת אופניים בישראל|תחבורת האופניים הטובה ביותר בישראל]].  

'''תחבורת אופניים בתל אביב''' היא השימוש ב[[תחבורת אופניים]] לצרכי עבודה, קניות, טיולים ועוד בעיר [[תחבורה בתל אביב-יפו|תל-אביב יפו]]. לפי נתוני העיירה, נכון ל-2012, כ 10% מהעובדים והלומדים בתל אביב (מעל 18 אלף איש) משתמשים באופניים כדי להגיע למקום העבודה וללימודים.כ 20% מתושבי תל אביב משתמשים באופניים לשם קניות וסידורים אחרים. 33% מתושבי העיר משתמשים באופניים לפחות פעם בשבוע.<ref name="tlv2012"/> בעיר יש שבילי אופניים באורך כולל של מעל 120 ק"מ ופרוייקט השכרת אופניים "תל אופן". מסיבות אלה נחשבת תל אביב לעיר שבה [[תחבורת אופניים בישראל|תחבורת האופניים הטובה ביותר בישראל]].

 

 

 

לפי סקר העירייה משנת 2012, כ-71% מתושבי תל אביב-יפו הם עובדים שכירים או עצמאיים, ומתוכם 70% עובדים בתוך העיר. הסקר שאל את אותם עובדים שעובדים בעיר כיצד הם מגיעים ליעד הראשי שלהם. 14% מתוכם ענו כי הם מגיעים באופניים, 17% הגיעו בהליכה ברגל, 29% ב[[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה ציבורית]] ו-43% הגיעו ברכב כנוסע או כנהג. עוד 9% הגיעו באופנוע ו3% במונית, פחות מאחוז הגיעו ברכבת. <ref name="tlv2012">[http://www.tel-aviv.gov.il/TheCity/Documents/%D7%AA%D7%9C%20%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91%20%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D%202012%20%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8%20%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%98%20(3).pdf פיצול נסיעות ורכיבה על אופניים בקרב תושבי תל אביב-יפו] עיריית תל אביב, המרכז למחקר כלכלי חברתי, יוני 2012</ref> פרוש הדבר הוא כי מבין כלל העובדים, אחוז [[תחבורת אופניים|יוממי האופניים]] עומד על לפחות 10% (שכן לא נכללו בסקר עובדים מחוץ לתל אביב שהשתמשו באופניים).

 

אחוז משתמשי האופניים בעיר נמצא בעליה מאז שנת 2000. בשנת 2010 אחוז יוממי האופניים עמד על 7.9% מתוך היוממים, או כ-12 אלף איש<ref name="tlv2010">[http://img2.timg.co.il/forums/1_150027587.pdf סקר אופניים 2010, בקרב תושבי תל-אביב-יפו], עיריית תל אביב יפו, אוקטובר 2010</ref> ובקיץ 2012 עמד מספר העובדים מעל גיל 20 שהגיעו לעבודה או ללימודים באופניים על 18,300 <ref name="tlv2012"/>נכון לשנת 2012 מספר העובדים מעל גיל 20 שרוכבים באופן יומיומי לעבודה עומד על 18 אלף, גידול של 54% בתוך שנתיים בלבד. <ref>[http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1829285 מספר רוכבי האופניים בתל אביב עלה ב-54% בתוך שנתיים]אילן ליאור, הארץ ,  23.09.2012</ref> [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000791514]  דבר זה נגרם הן בשל סלילת עוד שבילים, הן בגלל מגמה כלל ארצית של שימוש באופניים (הנובעת בין היתר מהתייקרות הדלק, וסיבות נוספות) והן בגלל הגדלת השימוש ב[[אופניים חשמליים]].  

אחוז משתמשי האופניים בעיר נמצא בעליה מאז שנת 2000. בשנת 2010 אחוז יוממי האופניים עמד על 7.9% מתוך היוממים, או כ-12 אלף איש<ref name="tlv2010">[http://img2.timg.co.il/forums/1_150027587.pdf סקר אופניים 2010, בקרב תושבי תל-אביב-יפו], עיריית תל אביב יפו, אוקטובר 2010</ref>,  תוכנית השכרת האופניים "תל אופן" של העיירה החלה במאי 2011  ועד אוקטובר של אותה שנה נרשמו לתוכנית כ-10,000 מנויים. [http://www.mako.co.il/news-channel2/Economy-Newcast/Article-d443bdb146da331017.htm&Partner=flash_embedplayer]. סלילת עוד שבילים ותל אופן הובילו לעלייה דרמטית של מספר הרוכבים ובתקופה שבין 2010 -2012 עלה מספר הרוכבים ב-54%. נכון לשנת 2012 מספר העובדים מעל גיל 20 שרוכבים באופן יומיומי לעבודה עומד על 18 אלף, <ref>[http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1829285 מספר רוכבי האופניים בתל אביב עלה ב-54% בתוך שנתיים]אילן ליאור, הארץ ,  23.09.2012</ref> שמהווים 14% מבין הנוסעים לעבודה מבין תושבי העיר.<ref name="tlv2012">[http://www.tel-aviv.gov.il/TheCity/Documents/%D7%AA%D7%9C%20%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91%20%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D%202012%20%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8%20%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%98%20(3).pdf פיצול נסיעות ורכיבה על אופניים בקרב תושבי תל אביב-יפו] עיריית תל אביב, המרכז למחקר כלכלי חברתי, יוני 2012</ref>[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000791514]  

רוב יוממי האופניים מרוכזים במרכז העיר (דרומית לירקון ומזרחית לאיילון, ברבעים צפון, צפון מזרח, מרכז העיר ודרום העיר ברבעים 3,4,5,6 ו-8). בשנת 2012 כאשר 14% מהעובדים שעבדו בתוך העיר הגיעו באופניים, נתון זה עמד על 24% במרכז העיר, ועל 5% בלבד ביפו, בשכונות מצפון לירקון ובשכונות ממזרח לאיילון.<ref name="tlv2012"/> בשנת 2010 כאשר אחוז העובדים הרוכבים בכל העיר עמד על 8% הנתון המקביל במרכז העיר היה 10-15%. מספר יוממי האופניים עלה בחלק מהמקומות באופן דרמטי. לדוגמה בדרום העיר אחוז היוממים עלה מ-3% בשנת 2007 ל-10% בשנת 2010.<ref name="tlv2010"/> ההבדלים בין הרבעים קשורים הן למרחק ממקומות העבודה, להרגלי נסיעה,  למחסור בשבילים בשכונות מזרחית לאיילון וביפו, וכן מנתק בשבילי האופניים בין מרכז ודרום העיר. בשכונות הצפונית מעבר לירקון לעומת זאת הסיבות הן ככל הנראה מרחקי נסיעה גדולים יותר ומחסור ב[[עירוב שימושי קרקע|שימושי קרקע מסחריים במרחק הליכה]], או הרגלי נסיעה אחרים של התושבים (איזור זה מוביל גם בשימוש ברכב פרטי).   

רוב יוממי האופניים מרוכזים במרכז העיר (דרומית לירקון ומזרחית לאיילון, ברבעים צפון, צפון מזרח, מרכז העיר ודרום העיר). בשנת 2010 כאשר אחוז העובדים הרוכבים בכל העיר עמד על 8% הנתון המקביל במרכז העיר היה 10-15%. מספר יוממי האופניים עלה בחלק מהמקומות באופן דרמטי. לדוגמה בדרום העיר אחוז היוממים עלה מ-3% בשנת 2007 ל-10% בשנת 2010.<ref name="tlv2010"/> הסיבות לעליה ביוממות האופניים במרכז תל אביב קשורה כנראה ל[[שבילי האופניים]] שנבנים בעיר, שכן היבט הבטיחות הוא הגורם העיקרי שמשפיע על הנכונות של אנשים לרכוב על אופניים לעבודה. היבטים נוספים שמקלים על יוממות אופניים במרכז תל אביב כוללים את  המבנה הטופוגרפי השטוח שלה, צפיפות הבנייה בעיר (7800 תושבים לקמ"ר), ו[[עירוב שימושי קרקע]] במרכז העיר. עירוב השימושים והצפיפות מאפשרים קרבה בין מקומות עבודה וחנויות למגורים, בעיקר במרכז העיר.  

תוכנית השכרת האופניים "תל אופן" של העיירה החלה במאי 2011  ועד אוקטובר של אותה שנה נרשמו לתוכנית כ-10,000 מנויים. [http://www.mako.co.il/news-channel2/Economy-Newcast/Article-d443bdb146da331017.htm&Partner=flash_embedplayer]. סלילת עוד שבילים ותל אופן הובילו לעלייה דרמטית של מספר הרוכבים ובתקופה שבין 2010 -2012 עלה מספר הרוכבים ב-54%.  

כמו כן התפתחה בתל אביב תרבות אופניים ענפה, דבר שהופך את הרכיבה באופניים ל"קולית". עצם הנוכחות של רוכבים רבים ברחוב משפרת את בטיחות הנסיעה, שכן נהגים מצפים יותר לרוכבי אופניים על הכביש, דבר זה גם מעודד רוכבים נוספים להצטרף לנסיעה. העירייה מעודדת את התושבים לנסוע באופניים ועורכת גם אירוע רכיבה המוני בסוכות ("סובב תל אביב"). [http://www.themarker.com/cars/1.1522388]

הסיבות לעליה ביוממות האופניים במרכז תל אביב קשורה כנראה ל[[שבילי האופניים]] שנבנים בעיר, שכן היבט הבטיחות הוא הגורם העיקרי שמשפיע על הנכונות של אנשים לרכוב על אופניים לעבודה<ref>לפי סקר"רוכבים לעבודה" של ישראל בשביל האופניים</ref>. היבטים נוספים שמקלים על יוממות אופניים במרכז תל אביב כוללים את המבנה הטופוגרפי השטוח שלה, צפיפות הבנייה בעיר (7800 תושבים לקמ"ר), ו[[עירוב שימושי קרקע]] במרכז העיר. עירוב השימושים והצפיפות מאפשרים קרבה בין מקומות עבודה וחנויות למגורים, בעיקר במרכז העיר.  

==שבילי אופניים בתל אביב==

==שבילי אופניים בתל אביב==

בתל אביב קיימת רשת שבילי האופניים הנרחבת והמתקדמת ביותר בישראל, שבה יש יותר מ-100 ק"מ של שבילי אופניים. עם זאת יחסית לתקנים בינלואמיים ואירופאים מדובר ברשת באיכות בינונית.  חלקם אינם תקניים (לפי התקנות של משרד התחבורה משנת 2009) וסובלים מבעיות הפרדה בין רוכבים ל[[הולכי רגל]], כמו כן רבים מהשבילים שנסללו בשנים הראשונות לא חוברו אחד לשני או שהיו שבילים בתוך פארקים או במקומות נידחים שפחות מתאימים לצרכי [[תחבורת אופניים]].  

בתל אביב קיימת רשת שבילי האופניים הנרחבת והמתקדמת ביותר בישראל, עם מעל 120 ק"מ שבילי אופניים (נכון לשנת 2014). עם זאת יחסית לתקנים בינלואמיים ואירופאים מדובר ברשת באיכות בינונית.  חלקם אינם תקניים (לפי התקנות של משרד התחבורה משנת 2009) וסובלים מבעיות הפרדה בין רוכבים ל[[הולכי רגל]], כמו כן רבים מהשבילים שנסללו בשנים הראשונות לא חוברו אחד לשני או שהיו שבילים בתוך פארקים או במקומות נידחים שפחות מתאימים לצרכי [[תחבורת אופניים]].  

החל משנת 2010 חל שינוי לטובה באיכות השבילים - העירייה התחייבה לתכנית חומש מסודרת של קידום שבילים. נמנע חיכוך בין הולכי רגל או מכוניות לבין הרוכבים ונסללו שבילים במרכז העיר שמאפשרים בפעמים רבות לבצע נסיעה רציפה על שבילי אופניים בצורה נוחה. בהתאם לכך ויחד עם השקת תכנית תל אופן להשכרת אופניים מספר הרוכבים בעיר גדל באופן דרמטי.  

החל משנת 2010 חל שינוי לטובה באיכות השבילים - העירייה התחייבה לתכנית חומש מסודרת של קידום שבילים. נמנע חיכוך בין הולכי רגל או מכוניות לבין הרוכבים ונסללו שבילים במרכז העיר שמאפשרים בפעמים רבות לבצע נסיעה רציפה על שבילי אופניים בצורה נוחה. בהתאם לכך ויחד עם השקת תכנית תל אופן להשכרת אופניים מספר הרוכבים בעיר גדל באופן דרמטי.  

[[אמנת בריסל לאופניים]], Charter of Brussels, היא אמנה שחתומים עליה ראשי ערים שמצהירים כי עירם מחוייבת לקידום תחבורת אופניים, כך שעד שנת 2020 15% מהנסיעות בעיר יתבצעו באופניים [http://www.velo-city2009.com/charter-brussels.html]. בשנת 2012 חתם ראש העיר חולדאי על אמנת בריסל.[http://www.sustainability.org.il/home/bike-news/ron-huldai-signs-charter-of-brussels-for-tel-aviv-city-1012-eng]

[[אמנת בריסל לאופניים]], Charter of Brussels, היא אמנה שחתומים עליה ראשי ערים שמצהירים כי עירם מחוייבת לקידום תחבורת אופניים, כך שעד שנת 2020 15% מהנסיעות בעיר יתבצעו באופניים [http://www.velo-city2009.com/charter-brussels.html]. בשנת 2012 חתם ראש העיר חולדאי על אמנת בריסל.[http://www.sustainability.org.il/home/bike-news/ron-huldai-signs-charter-of-brussels-for-tel-aviv-city-1012-eng]

==ראו גם==

==ראו גם==