47,333
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←תנאים לקיומה של קהילה
שורה 28:
שורה 28:
+
+
+
+
+
דוגמאות לקהילות גאוגרפיות הן לדוגמה קהילות של חרדים ובמידה מסויימת של חרדים. קהילות אלה נעזרות במוסדות חברתיים אחרים ([[דת]], בתי כנסת, גמ"ח, ונורמות חברתיות) כדי לספק תפקודים רבים כגון חינוך, תמיכה בעניים, סיוע לגידול ילדים, תמיכה בקשישים, תמיכה בנכים, סיוע פסיכולוגי ועוד.
דוגמאות לקהילות גאוגרפיות הן לדוגמה קהילות של חרדים ובמידה מסויימת של חרדים. קהילות אלה נעזרות במוסדות חברתיים אחרים ([[דת]], בתי כנסת, גמ"ח, ונורמות חברתיות) כדי לספק תפקודים רבים כגון חינוך, תמיכה בעניים, סיוע לגידול ילדים, תמיכה בקשישים, תמיכה בנכים, סיוע פסיכולוגי ועוד.
−ייתכנו קהילות וירטואליות, המתגבשו בעיקר דרך האינטרנט, וכן קהילות של חוקרים, סוחרים, רופאים, אבל עיקר שיתופי הפעולה של קהילות אלה הוא בהחלפת [[מידע]] ו[[ידע]] והן מוגבלות הרבה יותר בסיוע בחיי היומיום. מבחינה זו "קהילות" כאלה יכולות לתת סיוע למחקר, לתת תמיכה נפשית, עצות מעשיות ולסייע בהשכלה, אבל הן לא מסוגלות להוות תחליף לשוק או למדינה באותו אופן שקהילות לא וירטואליות מסוגלות אליו.
+ייתכנו קהילות וירטואליות, המתגבשו בעיקר דרך האינטרנט, וכן קהילות של חוקרים, סוחרים, רופאים, אבל עיקר שיתופי הפעולה של קהילות אלה הוא בהחלפת [[מידע]] ו[[ידע]] והן מוגבלות הרבה יותר בסיוע בחיי היומיום. מבחינה זו "קהילות" כאלה יכולות לתת סיוע למחקר, לתת תמיכה נפשית, עצות מעשיות ולסייע בהשכלה, אבל הן לא מסוגלות להוות תחליף לשוק או למדינה באותו אופן שקהילות לא וירטואליות מסוגלות אליו.
+==השקפות על קהילות==
+הסוציולוג הגרמני פרדיננד טניס ( Ferdinand Tönnies ) הבחין בין שני סוגים של התאגדויות אנושיות - גֶמַיְינְשַאפְט (מתורגם בדרך כלל כקהילה) וגֶזֶלְשַאפְט (חברה, איגוד), וזאת בספרו Gemeinschaft und Gesellschaft שיצא בש 1887.
+'''גֶמַיְינְשַאפְט'''(Gemeinschaft), היא חברה עם קשרים חברתיים הדוקים, והיא נתפסת כיישות חברתית מלוכדת ובעלת נוכחות של "אחדות הרצון" ("unity of will"). טניס טען כי בני משפחה וקרבה משפחתית היו הביטויים מושלמים של גֶמַיְינְשַאפְט, אבל שמאפיינים משותפים אחרים, כגון קרבה גאוגרפית או אמונה ומסורת עשויים גם הם לגרום לקהילתיות. פרדיגמה זו של רשת קהילתית והבנה חברתית משותפת הוחל על תרבויות שונות במקומות רבים לאורך ההיסטוריה, ומתאימה בעיקר ל[[חקלאות טרום-תעשייתית]] ולחברות של [[ציידים לקטים]].
+'''גֶזֶלְשַאפְט''', לעומת זאת, היא קבוצה שבה האינטראקציות הן לא ישירות. החברה היא בעלת אפיון מכני, לפרט חסרים כל תחושה של שייכות או חיבור לסביבה או לקהילה. הקשרים בין האנשים אינם הדוקים, לרוב מלווים בניכור והתבודדות. חברה שבה כל אדם לעצמו ולמטרותיו. קבוצה כזו התפתחה כתוצאה מה[[המהפכה התעשייתית|מהפכה התעשייתית]] והשפעות ה[[תיעוש]], ה[[טכנולוגיה]] ו[[העיור]] במאות ה-18, 19 וה-20.
+בעולם המודרני, טניס טען כי לא קיימת חלוקה חדה בין קהילה לבין חברה טהורות, וכל קבוצה חברתית מכילה שילוב מסויים שלהן.
+לפי הסוציולוג מארווין וורביט (Mervin Verbit), קהילה היא אחד המרכיבים החיוניים לשם קיומה של אמונה דתית. ניתן לפרק את המעורבות הקהילתית ל-4 מימדים: תוכן, תכיפות, עוצמה ומרכזיות. התוכן של המעורבות הקהילתית של כל אדם עשוי להשתנות מאדם לאדם (ובין קהילות), כך גם רמת התכיפות שבה האדם משתתף (בקהילות רבות מנסים לדאוג למפגשים קבועים ותכופים לדוגמה מפגש שבועי בבית הכנסת או בכנסייה, תפילות יומיות). וכן יש הבדלים בין אנשים שונים כמה אינטנסטבית המעורבות שלהם וכמה היא מרכזית עבורם. <ref>Verbit, M. F. (1970). 'The components and dimensions of religious behavior: Toward a reconceptualization of religiosity'. American Mosaic, 24, 39.</ref>
==ראו גם==
==ראו גם==