שינויים

[[Image:Madagascar highland plateau.jpg|thumb|230px|ברוא יערות במישורים הגבוהים של מדגסקר הוביל לסחף נרחב ולזרמים בלתי יציבים של הנהרות באזור.]]  

[[Image:Madagascar highland plateau.jpg|thumb|350px|[[ברוא יערות]] במישורים הגבוהים של מדגסקר הוביל ל[[סחף קרקע]] נרחב ולזרמים בלתי יציבים של הנהרות באזור.]]  

'''משבר המים העולמי''' או '''משבר המים''' (The water crisis)  הוא מצבם של משאבי המים העולמיים יחסית לדרישה האנושית החל משנות ה-1970 ועד היום<ref>Ron Nielsen, ''The little green handbook'', Picador, New York (2006) ISBN 0-312-42581-4</ref>. האו"ם ומוסדות עולמיים אחרים משתמשים במונח "משבר מים" כשהם  

'''משבר המים העולמי''' או '''משבר המים''' (The water crisis)  הוא מצבם של משאבי המים העולמיים יחסית לדרישה האנושית החל משנות ה-1970 ועד היום<ref>Ron Nielsen, ''The little green handbook'', Picador, New York (2006) ISBN 0-312-42581-4</ref>. האו"ם ומוסדות עולמיים אחרים משתמשים במונח "משבר מים" כשהם  

מתייסחים למצב המים העולמי<ref name ="UnStatement">[http://www.un.org/apps/news/story.asp?NewsID=17551&Cr=&Cr1 United Nations statement on water crisis]</ref><ref name="NRDC">[http://www.nrdc.org/international/summit/summit3.asp UN World Summit on Sustainable Development addresses the water crisis] </ref>. ההיבטים העיקריים של משבר המים העולמי הם מחסור כללי במי מתוקים ו[[זיהום מים]].

מתייסחים למצב המים העולמי<ref name ="UnStatement">[http://www.un.org/apps/news/story.asp?NewsID=17551&Cr=&Cr1 United Nations statement on water crisis]</ref><ref name="NRDC">[http://www.nrdc.org/international/summit/summit3.asp UN World Summit on Sustainable Development addresses the water crisis] </ref>. ההיבטים העיקריים של משבר המים העולמי הם מחסור כללי במי מתוקים ו[[זיהום מים]].

יש כמות סופית של מים מתוקים בכדור הארץ, אשר אגורים באקוויפרים, במים על פני השטח ובאטומופירה. לפעמים טועים וחושבים שמי האוקיינוסים הם מים זמינים, אך כמות האנרגיה שיש להשקיע כדי להתפיל מי מלח למים מתוקים  

יש כמות סופית של מים מתוקים בכדור הארץ, אשר אגורים ב[[אקוויפרים]], במים על פני השטח וב[[אטומוספרה]]. לפעמים טועים וחושבים שמי האוקיינוסים הם מים זמינים, אך כמות ה[[אנרגיה]] שיש להשקיע כדי להתפיל מי מלח למים מתוקים  

מונעת מאיתנו לבצע זאת כיום, דבר המסביר מדוע רק אחוז קטן מאוד ממאגר המים המתוקים העולמי מקורו בהתפלה.<ref>''World Energy Outlook 2005: Middle East and North Africa Insights'', International Energy Agency, Paris (2005)</ref>

מונעת מאיתנו לבצע זאת כיום בהיקף נרחב, דבר המסביר מדוע רק אחוז קטן מאוד ממאגר המים המתוקים העולמי מקורו בהתפלה.<ref>''World Energy Outlook 2005: Middle East and North Africa Insights'', International Energy Agency, Paris (2005)</ref> כמות זו של מים, ו[[קצב]] הזרימה של מים בין מאגרים מכתיבה קצב שימוש מקסימלי במים מתוקים. כמות השימוש העולמית במים מתוקים נחשבת לאחד מ-9 התחומים שמהווים [[גבולות פלנטריים]] אשר פריצתם עלולה לסכן את קיום האנושות. מדענים ממליצים על שימוש בפחות מ-4000 ק"מ רבועים בשנה של שימוש צרכני של משאבים מי נגר.

משבר המים מתבטא בכמה תופעות עיקריות:

משבר המים מתבטא בכמה תופעות עיקריות:

:- למעלה מ-1.1 מיליארד בני אדם סובלים ממחסור בגישה ל[[מי שתייה]] בטוחים.  

:- למעלה מ-1.1 מיליארד [[בני אדם]] סובלים ממחסור בגישה ל[[מי שתייה]] בטוחים.  

:- מחסור ב[[מי תהום]] מוביל ליבולים [[חקלאות|חקלאיים]] דלים.  

:- מחסור ב[[מי תהום]] מוביל ליבולים [[חקלאות|חקלאיים]] דלים.  

:- שימוש יתר ו[[זיהום]] של מקורות מים גורמים נזק ל[[מגוון המינים]]

:- שימוש יתר ו[[זיהום]] של מקורות מים גורמים נזק ל[[מגוון המינים]]

מחלות המועברות במים, ומחסור בסינטציה של מערכות מים מקומיות הן סיבות המוות העיקריות בעולם וייתכן שהן מובילות לכ-80% מה[[תחלואה]] העולמית.<ref>[http://www.water.org/solution/crisis.htm Water Partners International: Global Water Crisis]</ref>

מחלות המועברות במים, ומחסור בסינטציה של מערכות מים מקומיות הן סיבות המוות העיקריות בעולם וייתכן שהן מובילות לכ-80% מה[[תחלואה]] העולמית.<ref>[http://www.water.org/solution/crisis.htm Water Partners International: Global Water Crisis]</ref>

==השפעות על הבריאות==

 

 

 

 

 

 

===השפעות על הבריאות===

על פי הערכות האו"ם, לכ-1.1 מיליארד בני אדם ברחבי העולם אין גישה למים נקיים לשתייה. מלבד זאת מעריך האו"ם כי לכ-2.6 מיליארד בני אדם אין גישה ל[[סנטיציה]] הולמת (לדוגמה, אמצעים להיפטר מ[[מי ביוב]]). הנושאים קשורים זה בזה היות וללא מים ותשתיות למי ביוב, זיהום מי השתייה במי ביוב לא מטוהרים היא התוצאה ההרסנית ביותר של היעדר הספקת [[מי שתייה בטוחים]].  

על פי הערכות האו"ם, לכ-1.1 מיליארד בני אדם ברחבי העולם אין גישה למים נקיים לשתייה. מלבד זאת מעריך האו"ם כי לכ-2.6 מיליארד בני אדם אין גישה ל[[סנטיציה]] הולמת (לדוגמה, אמצעים להיפטר מ[[מי ביוב]]). הנושאים קשורים זה בזה היות וללא מים ותשתיות למי ביוב, זיהום מי השתייה במי ביוב לא מטוהרים היא התוצאה ההרסנית ביותר של היעדר הספקת [[מי שתייה בטוחים]].  

{{תבנית:בעיות סביבתיות}}

{{תבנית:בעיות סביבתיות}}

בעוד שמשבר המים משפיע בעיקר על מדינות עניות, ומדינות עשירות יותר יכולות להתפיל מים. עד כה התפלה היא טכנולוגיה יקרה באנרגיה ובכסף ופחות מאחוז אחד ממי השתייה מושגים בדרך זו.<ref>סקר אוסרטלי מ-2002 לדוגמה, קובע שהתפלה יקרה מידי כאופציה לערים הסובלות ממחסור במים [http://www.ndsp.gov.au/News_and_Event_Archive/News_and_Media_Releases_2002/Desalination_technologies_too_costly_for_thirsty_cities/indexdl_3484.aspx] </ref> גם ערים כמו ניו יורק, או אזורים בבירטניה סבלו ממחסור במים. זיהום מים הוא בעיה גם במדינות העשירות. לפי טענת NRDC לדוגמה, 7 מיליון אמריקאים חולים כל שנה בגלל זיהום במי שתייה שמולכים במערכת הצינורות.<ref>[http://www.nrdc.org/water/default.asp NRDC - water]</ref>

בעוד שמשבר המים משפיע בעיקר על מדינות עניות, ומדינות עשירות יותר יכולות להתפיל מים. עד כה התפלה היא טכנולוגיה יקרה באנרגיה ובכסף ופחות מאחוז אחד ממי השתייה מושגים בדרך זו.<ref>סקר אוסרטלי מ-2002 לדוגמה, קובע שהתפלה יקרה מידי כאופציה לערים הסובלות ממחסור במים [http://www.ndsp.gov.au/News_and_Event_Archive/News_and_Media_Releases_2002/Desalination_technologies_too_costly_for_thirsty_cities/indexdl_3484.aspx] </ref> גם ערים כמו ניו יורק, או אזורים בבירטניה סבלו ממחסור במים. זיהום מים הוא בעיה גם במדינות העשירות. לפי טענת NRDC לדוגמה, 7 מיליון אמריקאים חולים כל שנה בגלל זיהום במי שתייה שמולכים במערכת הצינורות.<ref>[http://www.nrdc.org/water/default.asp NRDC - water]</ref>

==השפעות על מגוון המינים==

===השפעות על מגוון המינים===

צמחים ובעלי חיים תלויים בכמות מספקת של מאגרים מים נקיים. ביצות, ושאר מערכות אקולוגיות מימיות תלויות יותר בהספקה מקיימת של מים נקיים, אבל גם [[יער|יערות]] ושאר המערכות האקולוגיות היבשתיות נמצאות תחת איום של שינויים משמעותיים ב[[ייצור ראשוני|פרודוקטיביות]] כאשר זמינות המים יורדת. במקרה של אדמות ביצה (wetland), שטח ניכר פשוט נלקח מהטבע הפראי כדי לספק שטחי מזון ושטחי מחייה לאוכלוסיות אנושיות מתרחבות. אזורים אחרים סבלו מפרודוקטיביות נמוכה עקב ירידה מתמשכת בזרם המים הנכנס, כאשר מקורות מים במעלה הזרם מנותבים לשימוש האדם. בשבע מדינות בארצות הברית, למעלה מ-80% מאדמות הביצה מולאו עד שנות 1980, זמן בו הקונגרס העביר חוק שאסר על אובדן של שטחי ביצה.<ref>William J. Mitsch, James G. Gosselink ''Wetlands''</ref>  

צמחים ובעלי חיים תלויים בכמות מספקת של מאגרים מים נקיים. ביצות, ושאר מערכות אקולוגיות מימיות תלויות יותר בהספקה מקיימת של מים נקיים, אבל גם [[יער|יערות]] ושאר המערכות האקולוגיות היבשתיות נמצאות תחת איום של שינויים משמעותיים ב[[ייצור ראשוני|פרודוקטיביות]] כאשר זמינות המים יורדת. במקרה של אדמות ביצה (wetland), שטח ניכר פשוט נלקח מהטבע הפראי כדי לספק שטחי מזון ושטחי מחייה לאוכלוסיות אנושיות מתרחבות. אזורים אחרים סבלו מפרודוקטיביות נמוכה עקב ירידה מתמשכת בזרם המים הנכנס, כאשר מקורות מים במעלה הזרם מנותבים לשימוש האדם. בשבע מדינות בארצות הברית, למעלה מ-80% מאדמות הביצה מולאו עד שנות 1980, זמן בו הקונגרס העביר חוק שאסר על אובדן של שטחי ביצה.<ref>William J. Mitsch, James G. Gosselink ''Wetlands''</ref>  

במישור המרכזי של מדגסקר, התרחש שינוי מאסיבי שחיסל כמעט את כל הצמחייה של היער הסבוך במקום בתקופה בין 1970 עד 2000. [[חקלאות כרות והבער]] חיסלה כ-10% מהביומאסה המקומית של המדינה והמירה אותה לאדמת בור שוממה. השפעות אלו נוצרו מ[[פיצוץ אוכלוסין]] ומהצורך להאכיל אוכלוסייה מקומית ענייה. אך ההשפעות ההרסניות הנוספות כללו [[סחף]] של קרקע בערוצי הנחלים שבתורו גרם לנחלים מזוהמים בסחף שצבעם הפך אדום עשורים לאחר [[ברוא יערות|ברוא היערות]]. דבר זה חיסל כמות גדולה של מים נקיים שהיו ראויים לשתייה, והרס גם הרבה מהמערכות האקולוגיות הנחליות של כמה נהרות.  מספר מיני דגים הגיעו עד לסף הכחדה וכמה [[שוניות אלמוגים]] באוקיינוס ההודי אבדו.

במישור המרכזי של מדגסקר, התרחש שינוי מאסיבי שחיסל כמעט את כל הצמחייה של היער הסבוך במקום בתקופה בין 1970 עד 2000. [[חקלאות כרות והבער]] חיסלה כ-10% מהביומאסה המקומית של המדינה והמירה אותה לאדמת בור שוממה. השפעות אלו נוצרו מ[[פיצוץ אוכלוסין]] ומהצורך להאכיל אוכלוסייה מקומית ענייה. אך ההשפעות ההרסניות הנוספות כללו [[סחף]] של קרקע בערוצי הנחלים שבתורו גרם לנחלים מזוהמים בסחף שצבעם הפך אדום עשורים לאחר [[ברוא יערות|ברוא היערות]]. דבר זה חיסל כמות גדולה של מים נקיים שהיו ראויים לשתייה, והרס גם הרבה מהמערכות האקולוגיות הנחליות של כמה נהרות.  מספר מיני דגים הגיעו עד לסף הכחדה וכמה [[שוניות אלמוגים]] באוקיינוס ההודי אבדו.

==סכסוכים מקומיים==

===סכסוכים מקומיים===

סכסוכים חוצי גבולות מתקיימם לאורכן של 260 מערכות נהרות שונות ברחבי העולם. בעוד ש[[חוקי הלסינקי]] מסייעים לפרש זכויות מים מקומיות בין מדינות, קיימים מספר סכסוכים מרים מאוד, או שהם קשורים להישרדות בסיסית עד שמתיחות ולוחמה הנם בלתי נמנעים. במקרים רבים סכסוכים על שימוש מים הם רק עוד מימד למתיחות גבול שכבר קיימת על בסיס בעיות אחרות.  

סכסוכים חוצי גבולות מתקיימם לאורכן של 260 מערכות נהרות שונות ברחבי העולם. בעוד ש[[חוקי הלסינקי]] מסייעים לפרש זכויות מים מקומיות בין מדינות, קיימים מספר סכסוכים מרים מאוד, או שהם קשורים להישרדות בסיסית עד שמתיחות ולוחמה הנם בלתי נמנעים. במקרים רבים סכסוכים על שימוש מים הם רק עוד מימד למתיחות גבול שכבר קיימת על בסיס בעיות אחרות.  

==חלק מהמדינות בהן יש מחסור מים רציני==

==חלק מהמדינות בהן יש מחסור מים רציני==

* הודו

* [[הודו]]

* בנגלדש

* [[בנגלדש]]

* הפיליפינים

* הפיליפינים

* הונדורס

* הונדורס

* קניה

* קניה

==טכנולוגיות==

==טכנולוגיות==

לצד פתרונות אחרים, ממציאים מרחבי העולם מנסים לתכנן מערכות "לו-טק" זולות לטיהור מים, בנסיון להקל על הבעיה. דוגמה למערכת כזו היא אופניים לטיהור מים, שגם זכו בתחרות ".innovate-or-die" להמצאות המונעות בכוח פדאלים [http://www.youtube.com/watch?v=-U-mvfjyiao].

לצד פתרונות אחרים, ממציאים מרחבי העולם מנסים לתכנן [[טכנולוגיה נאותה|מערכות "לו-טק" זולות]] לטיהור מים, בנסיון להקל על הבעיה. דוגמה למערכת כזו היא [[אופניים|אופניים]] לטיהור מים, שגם זכו בתחרות ".innovate-or-die" להמצאות המונעות בכוח פדאלים [http://www.youtube.com/watch?v=-U-mvfjyiao].

המצאות נוספות הן לדוגמה ברזים חכמים [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/968507.html]

המצאות נוספות לדוגמה ברזים חכמים [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/968507.html]

==ראו גם==

==ראו גם==

*[[צימאון (סרט)]]

*[[צימאון (סרט)]]

*[[זהב כחול - Blue Gold]]

*[[זהב כחול - Blue Gold]]

*[[מכון וורלד ווטש]]

*[[מכון וורלד ווטש]]

*[[גבולות לצמיחה: עדכון 30 שנה (ספר)]]

*[[גבולות לצמיחה: עדכון 30 שנה (ספר)]]

*[[משק המים בישראל]]

*[[משק המים בישראל]]

[[קטגוריה:גלובליזציה]]

[[קטגוריה:גלובליזציה]]

[[קטגוריה:כדור הארץ]]

[[קטגוריה:כדור הארץ]]