שורה 67: |
שורה 67: |
| | | |
| ווילקינסון מציין שמחקרים מקבילים נעשים בפסיכולוגיה החברתית: כמה אנשים סקרו 208 מחקרים שונים בהם מתנדבים הוזמנו למעבדה פסיכולוגית ומדדו להם את הורמוני הדחק, התגובות שלהם לביצוע מטלות מלחיצות. ובסקירה הזו, מה שהם רצו לבדוק זה מהם סוגי הלחץ המעלים את רמת הקורטיזול באופן העקבי ביותר, הורמון הלחץ המרכזי. והמסקנה היתה שאלה הם מטלות הכוללות איום של הערכה חברתית - איומים לדימוי העצמי, או למעמד החברתי בהם אחרים יכולים לשפוט את הביצועים שלך באופן שלילי. לגורמי לחץ כאלה יש השפעה מאוד מסויימת על הפיזיולוגיה של הדחק (סטרס). | | ווילקינסון מציין שמחקרים מקבילים נעשים בפסיכולוגיה החברתית: כמה אנשים סקרו 208 מחקרים שונים בהם מתנדבים הוזמנו למעבדה פסיכולוגית ומדדו להם את הורמוני הדחק, התגובות שלהם לביצוע מטלות מלחיצות. ובסקירה הזו, מה שהם רצו לבדוק זה מהם סוגי הלחץ המעלים את רמת הקורטיזול באופן העקבי ביותר, הורמון הלחץ המרכזי. והמסקנה היתה שאלה הם מטלות הכוללות איום של הערכה חברתית - איומים לדימוי העצמי, או למעמד החברתי בהם אחרים יכולים לשפוט את הביצועים שלך באופן שלילי. לגורמי לחץ כאלה יש השפעה מאוד מסויימת על הפיזיולוגיה של הדחק (סטרס). |
| + | |
| + | |
| + | ==הסברים סיבתיים== |
| + | מה לגבי סיבתיות? מתאם בפני עצמו לא מוכיח סיבתיות. וילקנסון טוען שנעשות בדיקות על ידי חוקרים שונים לנסות להבין את המנגונים. בחלק מהמקרים יש ידיעה של הקשרים הסיבתיים בחלק מההשלכות הללו. אחד השינויים הגדולים בהבנה של חוקרים לגבי מה משפיע על בריאות כרונית במדינות העשירות המפותח הוא החשיבות הגבוהה שיש ללחץ כרוני ממקורות חברתיים בהשפעה על מערכת החיסון, מערכת הלב וכלי הדם. או למשל, הסיבה לכך שאלימות שכיחה יותר בחברות פחות שוויוניות היא משום שאנשים רגישים לכך שמסתכלים עליהם מלמעלה. |
| + | |
| + | ווילקינסון טוען שהמסר המרכזי מהספר הוא שאנחנו יכולים לשפר את איכות החיים האנושית הממשית ע"י צמצום הבדלי ההכנסה בינינו. |
| | | |
| ==ביקורת ומענה לביקורת== | | ==ביקורת ומענה לביקורת== |
− | חלק מהמבקרים של הספר טענו שהמחברים ביצעו בחירה של הנתונים המתאימים, לפי ווילקינסון זה לא נכון.
| + | בשנת 2010 כתבו Tino Sanandaji מאמר ל- Wall Street Journal שבו הם ניסו לשחזר את תוצאות החוקרים עם מידע מהאו"ם ומה OECD ולא הצליחו למצוא מתאם בין אי שוויון לבין המימדים החבריים עליהם דובר. אותה קבוצת חוקרים פרסמה דו"ח עבור Taxpayer's Alliance קבוצת לחץ בריטית להורדת המיסוי. בדו"ח הם מפרטים את צורות הניתוח לשהם. פיקט ו-ווילקנסון התייסחו למאמר במכתב למערכת, ופרסמו תגובה לד"וח של Taxpayer's Alliance באתר שלהם. בין היתר הם טוענים שהם משתמשים במידע על אי שוויון מתוך ארגון האומות המאוחדות ולא מתוך הOECD בגלל שהתפקיד העיקרי של מידע של ה-OECD לא מיועד להשווה בין מדינות שונות. עם זאת גם בבחינה של מידע מתוך הOECD הם מוצאים ש-28 מתוך 29 יחסים הם עדיין משמעותיים. |
| + | |
| + | Peter Robert Saunders, פרופסור אמריטוס לסוציולוגיה באוניברסיטת Sussex פרסם דו"ח עבור Policy Exchange, צוות חשיבה ימני-שמרני בריטי. בדו"ח הוא מטיל ספק בסטטסיטקה שמופיעה בספר. לטענתו רק קורלציה אחת שיש בספר - בין תמותת תינוקות לבין אי שוויו בהכנסה עומדת במבחנים וכל שאר הקורלציות הן שגויות או נתונות בספק. ווילקנסון ופיקט פרסמו בתורם מענה שמגן על כל אחת מהטענות בספר, והאשימו את Saunders במתדולוגיה שגויה. |
| | | |
− | מה לגבי סיבתיות? מתאם בפני עצמו לא מוכיח סיבתיות. נעשות בדיקות על ידי חוקרים שונים לנסות להבין את המנגונים. בחלק מהמקרים יש ידיעה של הקשרים הסיבתיים בחלק מההשלכות הללו. אחד השינויים הגדולים בהבנה של חוקרים לגבי מה מניע בריאות כרונית בעולם העשיר המפותח הוא החשיבות הגבוהה שיש ללחץ כרוני ממקורות חברתיים בהשפעה על מערכת החיסון, מערכת הלב וכלי הדם. או למשל, הסיבה לכך שאלימות שכיחה יותר בחברות פחות שוויוניות היא משום שאנשים רגישים לכך שמסתכלים עליהם מלמעלה.
| + | ביקורת על הספר נכתבה גם על ידי Christopher Snowdon, חוקר עצמאי שפרסם ספר בשם The Spirit Level Delusion: Fact-checking the Left's New Theory of Everything, בין היתר הוא טוען שוילקנסון הוציא כמה מדינות כמו דרום קוריאה וצ'כיה. הוא גם טוען שהמחברים טוענים שלא בצדק שיש קונצנזוס מדעי סביב הממצאים שלהם. ווילקנסון ופיקט ענו גם לביקורת זו, ונענו בתורם על ידי Snowdon. |
| | | |
− | ווילקינסון טוען שהמסר המרכזי מהספר הוא שאנחנו יכולים לשפר את איכות החיים האנושית הממשית ע"י צמצום הבדלי ההכנסה בינינו. .
| + | בתגובה לביקורות על הספר, פרסמו החוקרים הערה באתר Equality Trust. לטענתם כמעט כל המחקר שמוצג ומנותח בספר עבר קודם לכן ביקורת עמיתים וכי יש הפניות מתאימות בתוך הספר. כדי להבחין בין ביקורת מבוססת, לביקורת שמושמעת מסיבות פוליטיות, כל הדיון העתידי יתקיים במאמרים שעברו ביקורת עמיתים. למהודות החדשות של הספר נוסף פרק נוסף שעונה לביקורות. |
| | | |
| + | בשנת 2011, פרסמה Joseph Rowntree Foundation, קרן בריטית שמיועדת למחקר של הבנת בעיות חברתיות, דו"ח עצמאי שסוקר את ההשלכות של אי השויוון, תוך מתן תשומת לב מיוחד לטיעונים שהועלו בספר. הדו"ח מגיע למסקנה שהספרות מראה הסכמה כללית עם קיום מתאם בין אי שוויון בהכנסות לבין בעיות חברתיות ובריאותיות. עם זאת הדו"ח מציין כי יש פחות הסכמה בשאלה האם אי שוויון בפני עצמו גורר בעיות חברתיות או שיש קשר לגורמים נוספים. הדו"ח קורא לעוד מחקר בנושא של אי-שוויון ועל השלכות שלו. |
| | | |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |