שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

The Spirit Level (הצגת מקור)

גרסה מ־23:47, 26 בינואר 2014

נוספו 17,358 בתים ,  23:47, 26 בינואר 2014
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:  
[[קובץ:The-spirit-level-bookcover.jpg|ממוזער|עטיפת הספר באנגלית]]
 
[[קובץ:The-spirit-level-bookcover.jpg|ממוזער|עטיפת הספר באנגלית]]
   −
השניים מצאו כי קיימים מתאמים סטטיסטיים חזקים בין שורה של בעיות חברתיות ובריאותיות לבין אי שוויון במדינות עשירות. מצבן של חברות בעלות שוויון נמוך היה רע יותר במגוון נושאים כמו שיעור התאבדויות, השמנה, חינוך, תמותת תינוקות , שיעור תמותה אלימות ועוד. נמצא כי גם העשירים בחברות בעלות פערים הגדולים סובלים מהשפעות אלה, ובחלק מהמדדים ומצבם גרוע יותר יחסית לעניים ביותר בחברות שוויוניות יותר.
+
השניים מצאו כי קיימים מתאמים סטטיסטיים חזקים בין שורה של בעיות חברתיות ובריאותיות לבין אי שוויון בתוך מדינות עשירות. מצבן של חברות בעלות שוויון נמוך היה רע יותר במגוון נושאים כמו שיעור התאבדויות, [[השמנה]], [[חינוך]], תמותת תינוקות , שיעור תמותה אלימות ועוד. נמצא כי גם העשירים בחברות בעלות פערים הגדולים סובלים מהשפעות אלה, ובחלק מהמדדים ומצבם גרוע יותר יחסית לעניים ביותר בחברות שוויוניות יותר.
    
צמד הרופאים השוו את רמת הפערים בהכנסות בין 20% העשירים באוכלוסיה ל-20% העניים באוכלוסיה בקרב מדינות מתועשות בעלות תוצר מקומי גבוה יחסית. בחלק מהמדינות הפערים עומדים על הבדל של פי 3-4. מדינות אלו כוללות את יפן, [[פינלנד]], [[דנמרק]], נורווגיה, [[שוודיה]], [[בלגיה]] ואוסטריה. לעומתם בחלק מהמדינות כמו ארה"ב, בריטניה, פורטוגל, סינגפור וישראל הפערים בהכנסות בין החמשיון העליון לחמשיון התחתון עומדים על פי 8-10 - בערך פי 2 בהשוואה לקבוצת המדינות השוויוניות.  בין מדינות שוויוניות למדינות לא שוויוניות, נמצאו הבדלים בולטים בתחומים הבאים:
 
צמד הרופאים השוו את רמת הפערים בהכנסות בין 20% העשירים באוכלוסיה ל-20% העניים באוכלוסיה בקרב מדינות מתועשות בעלות תוצר מקומי גבוה יחסית. בחלק מהמדינות הפערים עומדים על הבדל של פי 3-4. מדינות אלו כוללות את יפן, [[פינלנד]], [[דנמרק]], נורווגיה, [[שוודיה]], [[בלגיה]] ואוסטריה. לעומתם בחלק מהמדינות כמו ארה"ב, בריטניה, פורטוגל, סינגפור וישראל הפערים בהכנסות בין החמשיון העליון לחמשיון התחתון עומדים על פי 8-10 - בערך פי 2 בהשוואה לקבוצת המדינות השוויוניות.  בין מדינות שוויוניות למדינות לא שוויוניות, נמצאו הבדלים בולטים בתחומים הבאים:
שורה 11: שורה 11:     
ההבדלים הם משמעותיים. לדוגמה אחוז האזרחים בכלא גדול פי 10 בין המדינות הלא שוויוניות ביחס לשוויוניות, אחוז האנשים שיש להם לפחות בעיה נפשית אחת גבוה פי 3 במדינות הראשונות לעומת השניות. רציחות גדלות בפקטור של פי 10 - מ 15 רציחות למיליון איש ל-150 רציחות ל-מיליון איש בשנה.
 
ההבדלים הם משמעותיים. לדוגמה אחוז האזרחים בכלא גדול פי 10 בין המדינות הלא שוויוניות ביחס לשוויוניות, אחוז האנשים שיש להם לפחות בעיה נפשית אחת גבוה פי 3 במדינות הראשונות לעומת השניות. רציחות גדלות בפקטור של פי 10 - מ 15 רציחות למיליון איש ל-150 רציחות ל-מיליון איש בשנה.
 +
 +
==תוצר כלכלי ותוחלת חיים==
 +
המחברים מצביעים על כך שהגדלת ה[[תוצר מקומי גולמי]] עוזר ל[[מדינות עניות]] לא למדינות עשירות. לדוגמה כאשר משווים את [[תוחלת החיים]] מול התוצר הלאומי הגולמי - עד כמה מדינות הן עשירות בממוצע. מדינות כמו [[נורבגיה]] ו[[ארה"ב]] לדוגמה, הן עשירות פי שתיים לפי מדד זה, יחסית למדינות כמו [[ישראל]], [[יוון]] ו[[פורטוגל]], אבל זה לא משנה את תוחלת החיים שלהם בכלל. לעומת זאת כאשר מסתכלים בתוך כל אחת מהחברות האלה, על פערים בהכנסה, אפשר לראות שיש קשר מובהק בין גודל ההכנסה לבין הבדלים בבריאות כמו תוחלת חיים. לדוגמה במדינה עשירה כמו אנגליה, יש הבדלים בין העניים לבין העשירים יותר, אבל יש הבדלים אפילו בין העשירון שנמצא ממש מתחת לשיא לבין האנשים הכי עשירים.
 +
 +
המסקנה של המחברים היא שלהכנסה יש חשיבות רבה בתוך המדינות העשירות, אך אין לה משמעות בין חברות. ההסבר לפרדוקס הזה הוא שבתוך החברות שלנו אנחנו מסתכלים על הכנסה יחסית או על [[מעמד חברתי]] - ביחס בינינו ובגודל הפער בינינו. מכאן הם שואלים מה יקרה אם מרחיבים או מקטינים את הפערים בהכנסות? המחברים משתמשים בנתונים של גופים שונים כמו ארגון הבריאות העולמי [[הבנק העולמי]] לשם מציאת הנתונים.
 +
 +
==אינקדס בעיות חברתיות ובריאותיות==
 +
מדד אי השוויון בו משתמשים המחברים הוא מדד קל להבנה: עד כמה עשירים ה20% העליונים בכל מדינה, לעומת 20% התחתונים. בקרב המדינות העשירות,  המדינות השוויוניות היותר הן [[יפן]], [[פינלנד]], [[נורבגיה]], [[שבדיה]] -  שבהן 20% העליונים עשירים בערך פי 3.5 עד פי 4 ביחס ל-20% התחתונים. המדינות הפחות שיוויניות במדד זה הן - [[ישראל]], [[בריטניה]], [[פורטוגל]], [[ארה"ב]], [[סינגפור]]- שבהן ההבדלים בין העשירים לעניים גדולים פי 2 - פי 8 עד פי 9.
 +
 +
ווילקינסון ופיקט בחנו כיצד אי שוויון כזה קשור או לא קשור לבעיות שיש להן מימד חברתי, סוג של בעיות שהן שכיחות יותר בתחתית הסולם החברתי. מידע שניתן להשוות בין מדינות כמו [[תוחלת החיים]], ציוני ילדים בחשבון וקריאה, שיעור תמותת תינוקות, שיעור מקרי רצח, אחוז האוכלוסיה במאסר, שיעור ילודה בקרב נוער, [[אמון|רמות אמון]], [[השמנה]], [[מחלות נפש]] (לפי ההגדרות הסטנדרטיות זה כולל גם  התמכרות לסמים ולאלכוהול), וכן [[ניידות חברתית]]. הם שמו את כל הבעיות בבמדד אחד. כל משתנה קיבל משקל שווה. כל מדינה קיבלה ציון ממוצע במשתנים האלה.
 +
 +
המחברים קיבלו תוצאות לפיהן המדינות העשירות הפחות שוויוניות גרועות יותר בכל סוגי הבעיות החברתיות הללו, ובמתאם סטטסיטי קרוב. לעומת זאת אם מסתכלים על אותו המדד של בעיות חברתיות ובריאותיות ביחס לתמ"ג לנפש, לא רואים שום מתאם.
 +
 +
 +
 +
כל המידע של המחברים, מצביע על אותו קשר סטטסטי. הרווחה הממוצעת של בחברות העשירות כבר לא תלויה בהכנסה לאומית וצמיחה כלכלית. זה חשוב מאוד במדינות העניות יותר, אבל לא בעולם המפותח העשיר. אבל ההבדלים בינינו ובמיקום היחסי שלנו ביחס לאחרים, חשובים מאוד כיום.
 +
 +
===אמון===
 +
ניתן לבחון את הקשר בין אי שוויון בהכנסות לבין מדדים בודדים. לדוגמה [[אמון]]. המדד בוחן מה האחוז באוכלוסיה שמסכים עם האמירה שניתן לבטוח באנשים. מקור הנתונים הוא מסקר הערכים העולמי. במדינות הפחות שוויוניות, כ -15% מהאוכלוסיה מרגישים שהם יכולים לבטוח באחרים. אבל בחברות השוויוניות יותר, זה עולה ל-60 או 65 אחוזים. במדדים דומים של [[מעורבות בחיי הקהילה]] או [[הון חברתי]], יש ערכים מאוד דומים עם קשר הדוק לאי שוויון.
 +
 +
ווילקינסון ופיקט לא הסתפקו בבחינה בתוך המדינות המפותחות אלא עשו מבחנים דומים גם בין 50 המדינות של ארה"ב. כשהם שואלים שאלה זהה - האם יש קשר סטטסיט בין מידת אי השוויון לבין רמת הביצועים במדדים האלה? הנתונים הם מסקר חברתי של הממשל הפדראלי הקשור לאי שוויון. רואים פיזור דומה מאוד על טווח דומה של רמות אמון ושוב קשר בין אי שוויון לבין רמות אמון. החוקרים מצאו שכמעט כל דבר שקשור לאמון בבדיקה בינלאומית, קשור גם לאמון בבדיקה של 50 מדינות ארה"ב במבחן הנפרד.
 +
 +
===מחלות נפשיות===
 +
נושא נוסף הוא מחלות נפשיות. ארגון הבריאות העולמי מפרסם גרפים שמנתחים מידע בין מדינות שונות. משתמשים באותם ראיונות אבחון על מדגמים רנדומליים של האוכלוסיה. דבר זה אמור לאפשר להשוות שכיחות של מחלות נפש בכל חברה. האחוז באוכלוסיה שהיתה לו מחלה נפשית כלשהי בשנה אחת. אחוז זה נע בין 8% ועד פי שלושה מכך -גם כאן מוצאים קשר הדוק לאי שוויון.
 +
 +
===אלימות , פשיעה וכליאה===
 +
יש הבדלים ניכרים בין עבירות של פשיעה ואלימות בין מדינות שונות עם הבדלים ניכרים. במחוזות קנדיים זה נע בסיבובות  15 מקרי רצח למיליון אבל בארה"ב זה יכול להגיע עד  מקרי רצח למיליון. באופן כללי, שיעור הרציחות בארה"ב ירד בשנים האחרונות, אבל הוא עדיין גבוה פי 3 יחסית לקנדה, פי 6 מגרמניה ופי 10 מנורווגיה.
 +
 +
יש הבדלים ניכרים גם בחלק האוכלוסיה שבכלא. יש הבדל של פי עשרה בין מדינות. השיעור נע בין 40-400 אנשים בכלא.היחס הזה לא נובע בעיקר מפשיעה רבה יותר. בחלק מהמקומות זה חלק מהסיפור. אבל רובו קשור לענישה שיפוטית יותר, שיפוט מחמיר יותר. ובחברות הפחות שוויוניות יש סיכוי גבוה יותר לביצוע עונש מוות. בשנת 2001, הסיכוי של גבר היספני בארצות הברית להגיע לכלא במשך ימי חייו היה 17% ושל גבר שחור 30%.[http://en.wikipedia.org/wiki/Crime_in_the_United_States]
 +
 +
===ניידות חברתית===
 +
[[ניידות חברתית]] מודדת את האפשרות לניידות המבוסס על הכנסה. כלומר האם לאבות עשירים יש בנים עשירים ולאבות עניים בנים עניים, או שבנים עניים יכולים להפוך לעשירים. זה מודד בין היתר כמה החברה מתגמלת על מאמץ ועל כשרון. במדינות הפחות שוויוניות מוצאים שהכנסת האב הרבה יותר חשובה לשאלה מהי הכנסת הבן, לדוגמה בבריטניה, ובארה"ב. ובמדינות הסקנדינביות, הכנסת האב הרבה פחות חשובה. יש יותר ניידות חברתית. המסקנה של המחברים היא שאם תושבי ארה"ב רוצים לחיות את החלום האמריקאי שבו לכולם יש הזדמנות טובה להיות עשירים, הם צריכים לנקוט במדיניות דומה לזו של [[דנמרק]] לדוגמה.
 +
 +
גם באחוז הנערים שנושרים מהתיכון. אפשר לראות הבדלים גדולים בין חברות, לדבר זה השפעה מזיקה על ניידות חברתית ועל ניצול היכולות של האוכלוסיה.
 +
 +
==מדד UNICEF של רווחת הילד==
 +
ווילקינסון ופיקט חששנו שאנשים יחשדו בהם שהם בחרו את הבעיות באופן מכוון, כך שהן תתאמנה לטיעון של קשר עם אי שוויון. מסיבה זו הם  כתבנו גם מאמר לכתב העת BMJ על מדד UNICEF של רווחת הילד. למדד זה יש 40 רכיבים שונים שחוברו יחד על ידי  אנשים אחרים. הוא כולל מידע כמו אם הילדים יכולים לדבר עם הוריהם, אם יש להם ספרים בבית, מה שיעור החיסונים, האם יש בריונות בבתי הספר ועוד. גם במדד הזה מוצאים מתאם חזק ביחס לאי שוויון, עם מובהקות סטטיסטית גבוהה. לילדים הכי גרוע בחברות בלתי שוויוניות. ושוב, אם בוחנים את הקשר בין המדד הזה של רווחת הילד לבין הכנסה לאומית לנפש (במדינות העשירות), אין שום קשר בין שני המדדים.
 +
 +
==צורות שונות של הפחתת אי שוויון==
 +
לטענת המחברים המדינות העשירות שפחות שוויוניות הן פחות מוצלחות בכל המדדים, ואלה שמצליחות יותר הן המדינות הנורדיות ויפן. חוסר תפקוד חברתי כללי קשור לאי שוויון. זה לא רק דבר אחד או שניים שנהרסים, זה רוב הדברים.
 +
 +
הנקודה נוספת היא שיש הבדלים גדולים בין מדינות שוויניות. לדוגמה  שבדיה ויפן הן מדינות השונות מאוד זו מזו בכל מיני מובנים. מעמד האשה, קירבה למשפחה הגרעינית, הן נמצאות בשני הקצוות במושגים של העולם המפותח והעשיר.  עוד הבדל חשוב מאוד הוא הדרך בה הם משיגים את השוויון הגבוה. לשבדיה יש פערים גדולים בהכנסות, והיא מצמצמת אותם באמצעות מיסוי, מדינת רווחה, מענקים נדיבים וכן הלאה. אבל יפן היא שונה. היא מתחילה עם פערים הרבה יותר קטנים בהכנסות לפני המיסוי. יש לה מיסים נמוכים יותר. מדיניות הרווחה שלה מצומצמת יותר.
 +
 +
גם בניתוח בין מדינות שונות בארה"ב, המחברים מוצאים הבדלים דומים. כמה מדינות מצליחות להקטין פערים באמצעות חלוקה מחדש של ההנכסות, מדינות אחרות מצליחות משום שיש בהן הבדלי הכנסה קטנים יותר לפני המיסוי. לטענתם פחות משנה איך המדינה משיגה את השוויון הגדול יותר, כל עוד מצליחים להגיע לשוויון גדול יותר מצליחים גם להגיע לתוצאות חברתיות טובות.  וכמובן לא מדובר על שוויון מלא, אני מדבר על מה שכבר קיים בדמוקרטיות עשירות עם שוק מפותח.
 +
 +
==השפעת אי השוויון על העשירים==
 +
עוד היגד מפתיע של החוקרים הוא שלא רק העניים מושפעים מאי השוויון. נראה שיש אמת באמרה של ג'ון דון: "אף אדם אינו אי." במספר מחקרים ניתן להשוות את ההצלחה של אנשים במדינות שוויוניות יותר או פחות בכל רמה של מעמד חברתי. לדגומה בתחום של תמותת תינוקות. החוקרים הסתמכו על  השוואת מקרים של תמותת תינוקות בשוודיה לפי הסיווג הבריטי של מצב סוציואקונומי כללי. מדובר סיווג אנכרוניסטי לפי עיסוק האב, כך שמשפחות חד הוריות הן בקטגוריה נפרדת. בקטגוריה של  "מעמד חברתי נמוך," הכוונה היא לעבודה ידנית ללא הכשרה. עשירים יותר הם אבות שיש להם עבודה ידנית עם הכשרה, ואז עבודה זוטרה לא ידנית, עד למקצועות מקצועיים - רופאים, עורכי דין, מנהלים של חברות גדולות.
 +
 +
ממחקר זה ניתן לראות שמצבה של שבדיה טוב מזה של בריטניה בכל רמות המדרג החברתי. ההבדלים הגדולים ביותר הם בתחתית החברה. אבל גם בקרב העשירים, נראה שישנו יתרון קטן להיות החברה שוויונית יותר.
 +
 +
פיקט ו-ווילקינסון מראים דבר דומה בכחמש מערכות נתונים הנוגעות להשלכות חינוכיות ובריאות בארה"ב ובעולם בכלל. לפי טענתם נראה שזו התמונה הכללית - ששוויון גדול יותר יוצר את ההבדלים הגדולים ביותר בתחתית, אבל יש לו יתרונות גם בקרב העשירים.
 +
 +
==השפעת רגשות ופסיכולוגיה חברתית==
 +
לפי  ווילקינסון יש השפעה חשובה לאפקטים הפסיכו-חברתיים של אי שוויון. לדוגמה רגשות עליונות ונחיתות, על להיות מוערך ולא מוערך, מכובד ולא מכובד. וכמובן, הרגשות הללו של תחרות על סטטוס, שהן הפועל היוצא, מניעים את הצרכנות בחברה שלנו. הם גם מובילים לאי בטחון מעמדי. אנחנו דואגים יותר לאיך אנשים אחרים שופטים אותנו, אם אנחנו נחשבים למושכים, חכמים, דברים מהסוג הזה. השיפוטים החברתיים המעריכים גוברים, הפחד מפני השיפוטים האלה.
 +
 +
ווילקינסון  מציין שמחקרים מקבילים נעשים בפסיכולוגיה החברתית: כמה אנשים סקרו 208 מחקרים שונים בהם מתנדבים הוזמנו למעבדה פסיכולוגית ומדדו להם את הורמוני הדחק, התגובות שלהם לביצוע מטלות מלחיצות. ובסקירה הזו, מה שהם רצו לבדוק זה מהם סוגי הלחץ המעלים את רמת הקורטיזול באופן העקבי ביותר, הורמון הלחץ המרכזי. והמסקנה היתה שאלה הם מטלות הכוללות איום של הערכה חברתית - איומים לדימוי העצמי, או למעמד החברתי בהם אחרים יכולים לשפוט את הביצועים שלך באופן שלילי. לגורמי לחץ כאלה יש השפעה מאוד מסויימת על הפיזיולוגיה של הדחק (סטרס).
 +
 +
==ביקורת ומענה לביקורת==
 +
חלק מהמבקרים של הספר טענו שהמחברים ביצעו בחירה של הנתונים המתאימים, לפי ווילקינסון  זה לא נכון.
 +
 +
מה לגבי סיבתיות? מתאם בפני עצמו לא מוכיח סיבתיות. נעשות בדיקות על ידי חוקרים שונים לנסות להבין את המנגונים. בחלק מהמקרים יש ידיעה של הקשרים הסיבתיים בחלק מההשלכות הללו. אחד השינויים הגדולים בהבנה של חוקרים לגבי מה מניע בריאות כרונית בעולם העשיר המפותח הוא החשיבות הגבוהה שיש ללחץ כרוני ממקורות חברתיים בהשפעה על מערכת החיסון, מערכת הלב וכלי הדם. או למשל, הסיבה לכך שאלימות שכיחה יותר בחברות פחות שוויוניות היא משום שאנשים רגישים לכך שמסתכלים עליהם מלמעלה.
 +
 +
ווילקינסון טוען שהמסר המרכזי מהספר הוא שאנחנו יכולים לשפר את איכות החיים האנושית הממשית ע"י צמצום הבדלי ההכנסה בינינו. .
 +
 +
 
==ראו גם==
 
==ראו גם==
 
* [[אי שוויון בריאותי]]
 
* [[אי שוויון בריאותי]]
אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/wiki/מיוחד:השוואה_ניידת/37112"

תפריט ניווט