שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:  
זמן קצר לאחר מלחמת העולם השנייה, [[צמיחה כלכלית]] הפכה להיות המטרה הכלכלית העיקרית של מקבלי החלטות ברוב מדינות העולם, דבר שנשמר עד היום. הספר מציג שלושה טיעונים מדוע מדינות עשירות צריכות להפסיק לרדוף אחר צמיחה כלכלית כיעד מדיניות ראשי ולכוון ליעדים ספיצפיים יותר שמגבירים את [[רווחה חברתית|הרווחה החברתית]]. ויקטור טוען כי המשך המרדף אחר צמיחה כלכלית בכל רחבי העולם הוא מטרה בלתי אפשרית בגלל מגבלות סביבתיות ו[[מגבלות משאבים]].  
 
זמן קצר לאחר מלחמת העולם השנייה, [[צמיחה כלכלית]] הפכה להיות המטרה הכלכלית העיקרית של מקבלי החלטות ברוב מדינות העולם, דבר שנשמר עד היום. הספר מציג שלושה טיעונים מדוע מדינות עשירות צריכות להפסיק לרדוף אחר צמיחה כלכלית כיעד מדיניות ראשי ולכוון ליעדים ספיצפיים יותר שמגבירים את [[רווחה חברתית|הרווחה החברתית]]. ויקטור טוען כי המשך המרדף אחר צמיחה כלכלית בכל רחבי העולם הוא מטרה בלתי אפשרית בגלל מגבלות סביבתיות ו[[מגבלות משאבים]].  
   −
==צמיחה כלכלית וקידמה==
+
==קידמה וצמיחה כלכלית==
צמיחה כלכלית היא היום דבר מובן מאליו, אבל היא מושג חדש יחסית. היא מבוססת על מושג קדום יותר של [[קידמה]] (Progress). רעיון הקידמה נכלל יחד עם קבוצת ערכים מערביים כמו כבוד לזכויות אזרח, [[זכוית קניין]], חופש הפרט, הפרדת הדת מהמדינה, [[דמוקרטיה נציגותית]] ושלטון החוק. קבוצת ערכים זו קודמה על ידי מספר פילוסופים אירופאים בולטים ב[[תקופת הנאורות]] כמו ג'ון לוק (אנגליה), וולטר (צרפת), דיוויד יום (סקוטלנד), לסינג (גרמניה) פיין (ארה"ב) שקידמו ערכים שכיום מקובלים ב[[דמוקרטיה ליברלית|דמוקרטיות ליברליות]] רבות. חלק מרכזי באמונה זו היא אמונה בקידמה, באופן מדוייק יותר לקידמה כלכלית ובאופן יותר ספציפי לצמיחה כלכלית.
      +
צמיחה כלכלית היא היום דבר מובן מאליו, אבל היא מושג חדש יחסית. היא מבוססת על מושג קדום יותר של [[קידמה]] (Progress). רעיון הקידמה נכלל יחד עם קבוצת ערכים מערביים כמו כבוד לזכויות אזרח, [[זכוית קניין]], חופש הפרט, הפרדת הדת מהמדינה, [[דמוקרטיה נציגותית]] ושלטון החוק. קבוצת ערכים זו קודמה על ידי מספר פילוסופים אירופאים בולטים ב[[תקופת הנאורות]] כמו ג'ון לוק (אנגליה), וולטר (צרפת), דיוויד יום (סקוטלנד), לסינג (גרמניה) פיין (ארה"ב) שקידמו ערכים שכיום מקובלים ב[[דמוקרטיה ליברלית|דמוקרטיות ליברליות]] רבות. חלק מרכזי באמונה זו היא אמונה בקידמה, באופן מדוייק יותר לקידמה כלכלית ובאופן יותר ספציפי לצמיחה כלכלית. כך, האמונה שצמיחה כלכלית היא דבר הכרחי ונחוץ לחברה מודרנית,  משקף מחוייבות עוד יותר עמוקה לרעיון הקידמה. ויקטור טוען שכדי לעבור לחיים ללא צמיחה יש קודם כל להבין מאיפה באו רעיונות אלה ואיך הגיעו למסקנה שהמימדים השונים של קידמה יושגו על ידי צמיחה כלכלית.
 +
 +
===רעיון הקידמה===
 
האמונה בקידמה היא האמונה שקיים [[תהליך]] איטי ובלתי רדנומלי שבו החיים לאט לאט משתפרים. רעיון זה נמצא בהתנגשות עם אמונות של רוב האנשים ברוב החברות ההיסטוריה. עד לתקופת ההשכלה אנשים האמינו כי או שהחיים בעתיד יהיו דומים לחיים בהווה, או שאנחנו בתהליך של התדרדרות איטית מתקופת ה"תור המוזהב" של גן-עדן לדוגמה. לטענת sydney pollard, הרעיון של הקידמה הוא רק בן 350 שנה, והוא נובע בעיקר משני מקורות שהחלו במאות ה-16-17. המקור האחד הוא [[המהפכה המדעית|החשיבה המדעית]] שהחלה ללמוד מניסויים ומתעוד מדוקדק של ממצאים ותצפיות, כך שלאט לאט נצבר עוד ועוד [[ידע]]. אלא שתהליך זה היה איטי מאד ולא השפיע באופן ישיר על רוב האנשים. המקור השני של רעיון הקידמה היה ההתקדמות החומרית ושינויים חיוביים בחיים של אנשים. אנשים החלו לשים לב לשינויים אלה ושמו לב גם שחייהם טובים במעט מחייהם של הוריהם, הם החלו לצפות שלילדיהם יהיו חיים טובים עוד יותר מאשר אלו שלהם. עם הנצחון של הפרלמט על המלוכה באנגליה במאה ה-17 הפילוסופים קיבלו את המבנה החברתי כדבר רצוי, הם מיקדו את תשומת הלב שלהם בנושא הכלכלי מתוך רצון לגרום למערכת להמשיך לעבוד ואפילו לרוץ עוד יותר מהר. דבר זה בא לידי ביטוי ב[[כלכלה פוליטית|כלכלה הפוליטית]] בהנהגת [[אדם סמית]].  
 
האמונה בקידמה היא האמונה שקיים [[תהליך]] איטי ובלתי רדנומלי שבו החיים לאט לאט משתפרים. רעיון זה נמצא בהתנגשות עם אמונות של רוב האנשים ברוב החברות ההיסטוריה. עד לתקופת ההשכלה אנשים האמינו כי או שהחיים בעתיד יהיו דומים לחיים בהווה, או שאנחנו בתהליך של התדרדרות איטית מתקופת ה"תור המוזהב" של גן-עדן לדוגמה. לטענת sydney pollard, הרעיון של הקידמה הוא רק בן 350 שנה, והוא נובע בעיקר משני מקורות שהחלו במאות ה-16-17. המקור האחד הוא [[המהפכה המדעית|החשיבה המדעית]] שהחלה ללמוד מניסויים ומתעוד מדוקדק של ממצאים ותצפיות, כך שלאט לאט נצבר עוד ועוד [[ידע]]. אלא שתהליך זה היה איטי מאד ולא השפיע באופן ישיר על רוב האנשים. המקור השני של רעיון הקידמה היה ההתקדמות החומרית ושינויים חיוביים בחיים של אנשים. אנשים החלו לשים לב לשינויים אלה ושמו לב גם שחייהם טובים במעט מחייהם של הוריהם, הם החלו לצפות שלילדיהם יהיו חיים טובים עוד יותר מאשר אלו שלהם. עם הנצחון של הפרלמט על המלוכה באנגליה במאה ה-17 הפילוסופים קיבלו את המבנה החברתי כדבר רצוי, הם מיקדו את תשומת הלב שלהם בנושא הכלכלי מתוך רצון לגרום למערכת להמשיך לעבוד ואפילו לרוץ עוד יותר מהר. דבר זה בא לידי ביטוי ב[[כלכלה פוליטית|כלכלה הפוליטית]] בהנהגת [[אדם סמית]].  
   −
עוד רעיון מרכזי בקידמה היה שהיא לא רק מוגבלת לקידמה מדעית וטכנולוגית, אלא גם להגדלת העושר, לקידמה תרבותית ואזרחית, לקידמה במבנה החברתי, בספרות ובאומנות. אפילו בטבע האדם ובמבנה הביולוגי שלו. עד המאה ה-19 רעיון הקידמה לא היה מוגבל רק לפילוסופים ומדענים אלא גם לאנשים אחרים, משכילים ושאינם משכילים. הרעיון שהחל בבריטניה, ארה"ב, קנדה ואוסטרליה, התפשט לשאר העולם. היסטוריונים של אותה תקופה , במיוחד הזרם ההיסטורי הגרמני, תארו את החברות ההיסטוריות ככאלה שנמצאות על רצף אחד של [[אבולוציה חברתית ותרבותית|התפתחות תרבותית וחברתית]].  
+
עוד רעיון מרכזי בקידמה היה שהיא לא רק מוגבלת לקידמה מדעית וטכנולוגית, אלא גם להגדלת העושר, לקידמה תרבותית ואזרחית, לקידמה במבנה החברתי, בספרות ובאומנות. אפילו בטבע האדם ובמבנה הביולוגי שלו. עד המאה ה-19 רעיון הקידמה לא היה מוגבל רק לפילוסופים ומדענים אלא גם לאנשים אחרים, משכילים ושאינם משכילים. הרעיון שהחל בבריטניה, ארה"ב, קנדה ואוסטרליה, התפשט לשאר העולם. היסטוריונים של אותה תקופה , במיוחד הזרם ההיסטורי הגרמני, תארו את החברות ההיסטוריות ככאלה שנמצאות על רצף אחד של [[אבולוציה חברתית ותרבותית|התפתחות תרבותית וחברתית]]. רעיונות דומים הפכו לפופלארים על ידי ספרו של w.w. rostow  משנת 1960 - "השלבים של הצמיחה הכלכלית". עד המאה ה-20, רעיון זה היה מקובל על הזרם המרכזי בתרבות ובתקשורת.
 +
 
 +
===צמיחה כלכלית כקידמה===
 +
בחברה מדעית ותעשייתית צפוי שיהיו מדדים, והמדד של [[תוצר מקומי גולמי]] הפך להיות המדד המרכזי של בריאות הכלכלה שלנו, והגידול שלו - [[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] הפך להיות שם נרדף לקידמה.
 +
 
 +
אלא שאם חושבים על שיפור ב[[רווחה]] המדד של צמיחה כלכלית אינו מדד טוב. הוצאות ביותיות על טיפולים רפואיים, על [[יוממות|תחבורה למקום העבודה]], על תיקונים, מתקנים להקטנת ה[[זיהום]] והוצאות ממשלתיות על משטרה, וצבא אינם אות להגדלת [[רווחה חברתית|הרווחה החברתית]]. התמ"ג גם אינו מודד הרבה דברים שנמצאים מחוץ לפעילות ה[[שוק]] כמו עבודות התנדבות, עבודות בית ללא תשלום, פעילות פנאי, מסחר לא חוקי, פחת ב[[הון]], [[משאבים מתכלים|דלדול משאבי טבע]], ו[[השפעות סביבתיות|פגיעה בסביבה הטבעית]].  התמ"ג גם לא אומר כיצד מתחלקות ההכנסות בקרב האוכלוסיה ומה רמת [[אי שוויון כלכלי|אי השוויון]].
 +
 
 +
המדידה של התוצר הכלכלי הלאומי החלה בשנות [[השפל הגדול]] וקיבלה חיזוק בתקופת מלחמת העולם השנייה במדינות המערב. היה חשוב למדינות להבין כמה הן מייצרות ושיטות המדידה של התוצר הלכו והשתכללו. לקראת סוף המלחמה המדינות המערביות היו מודאגות מחזרה של מאות אלפי חיילים הביתה וכתוצאה מכך [[אבטלה]] והתרחשות של שפל נוסף. כדי למנוע מצב זה, הן הסתמכו על עבותו של [[ג'ון מיינרד קיינס]] כדי לעודד צמיחה של הכלכלה ושל מקומות עבודה.  
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==

תפריט ניווט