שינויים

זמן קצר לאחר מלחמת העולם השנייה, [[צמיחה כלכלית]] הפכה להיות המטרה הכלכלית העיקרית של מקבלי החלטות ברוב מדינות העולם, דבר שנשמר עד היום. הספר מציג שלושה טיעונים מדוע מדינות עשירות צריכות להפסיק לרדוף אחר צמיחה כלכלית כיעד מדיניות ראשי ולכוון ליעדים ספיצפיים יותר שמגבירים את [[רווחה חברתית|הרווחה החברתית]]. ויקטור טוען כי המשך המרדף אחר צמיחה כלכלית בכל רחבי העולם הוא מטרה בלתי אפשרית בגלל מגבלות סביבתיות ו[[מגבלות משאבים]].  

זמן קצר לאחר מלחמת העולם השנייה, [[צמיחה כלכלית]] הפכה להיות המטרה הכלכלית העיקרית של מקבלי החלטות ברוב מדינות העולם, דבר שנשמר עד היום. הספר מציג שלושה טיעונים מדוע מדינות עשירות צריכות להפסיק לרדוף אחר צמיחה כלכלית כיעד מדיניות ראשי ולכוון ליעדים ספיצפיים יותר שמגבירים את [[רווחה חברתית|הרווחה החברתית]]. ויקטור טוען כי המשך המרדף אחר צמיחה כלכלית בכל רחבי העולם הוא מטרה בלתי אפשרית בגלל מגבלות סביבתיות ו[[מגבלות משאבים]].  

==צמיחה כלכלית וקידמה==

==קידמה וצמיחה כלכלית==

האמונה בקידמה היא האמונה שקיים [[תהליך]] איטי ובלתי רדנומלי שבו החיים לאט לאט משתפרים. רעיון זה נמצא בהתנגשות עם אמונות של רוב האנשים ברוב החברות ההיסטוריה. עד לתקופת ההשכלה אנשים האמינו כי או שהחיים בעתיד יהיו דומים לחיים בהווה, או שאנחנו בתהליך של התדרדרות איטית מתקופת ה"תור המוזהב" של גן-עדן לדוגמה. לטענת sydney pollard, הרעיון של הקידמה הוא רק בן 350 שנה, והוא נובע בעיקר משני מקורות שהחלו במאות ה-16-17. המקור האחד הוא [[המהפכה המדעית|החשיבה המדעית]] שהחלה ללמוד מניסויים ומתעוד מדוקדק של ממצאים ותצפיות, כך שלאט לאט נצבר עוד ועוד [[ידע]]. אלא שתהליך זה היה איטי מאד ולא השפיע באופן ישיר על רוב האנשים. המקור השני של רעיון הקידמה היה ההתקדמות החומרית ושינויים חיוביים בחיים של אנשים. אנשים החלו לשים לב לשינויים אלה ושמו לב גם שחייהם טובים במעט מחייהם של הוריהם, הם החלו לצפות שלילדיהם יהיו חיים טובים עוד יותר מאשר אלו שלהם. עם הנצחון של הפרלמט על המלוכה באנגליה במאה ה-17 הפילוסופים קיבלו את המבנה החברתי כדבר רצוי, הם מיקדו את תשומת הלב שלהם בנושא הכלכלי מתוך רצון לגרום למערכת להמשיך לעבוד ואפילו לרוץ עוד יותר מהר. דבר זה בא לידי ביטוי ב[[כלכלה פוליטית|כלכלה הפוליטית]] בהנהגת [[אדם סמית]].  

האמונה בקידמה היא האמונה שקיים [[תהליך]] איטי ובלתי רדנומלי שבו החיים לאט לאט משתפרים. רעיון זה נמצא בהתנגשות עם אמונות של רוב האנשים ברוב החברות ההיסטוריה. עד לתקופת ההשכלה אנשים האמינו כי או שהחיים בעתיד יהיו דומים לחיים בהווה, או שאנחנו בתהליך של התדרדרות איטית מתקופת ה"תור המוזהב" של גן-עדן לדוגמה. לטענת sydney pollard, הרעיון של הקידמה הוא רק בן 350 שנה, והוא נובע בעיקר משני מקורות שהחלו במאות ה-16-17. המקור האחד הוא [[המהפכה המדעית|החשיבה המדעית]] שהחלה ללמוד מניסויים ומתעוד מדוקדק של ממצאים ותצפיות, כך שלאט לאט נצבר עוד ועוד [[ידע]]. אלא שתהליך זה היה איטי מאד ולא השפיע באופן ישיר על רוב האנשים. המקור השני של רעיון הקידמה היה ההתקדמות החומרית ושינויים חיוביים בחיים של אנשים. אנשים החלו לשים לב לשינויים אלה ושמו לב גם שחייהם טובים במעט מחייהם של הוריהם, הם החלו לצפות שלילדיהם יהיו חיים טובים עוד יותר מאשר אלו שלהם. עם הנצחון של הפרלמט על המלוכה באנגליה במאה ה-17 הפילוסופים קיבלו את המבנה החברתי כדבר רצוי, הם מיקדו את תשומת הלב שלהם בנושא הכלכלי מתוך רצון לגרום למערכת להמשיך לעבוד ואפילו לרוץ עוד יותר מהר. דבר זה בא לידי ביטוי ב[[כלכלה פוליטית|כלכלה הפוליטית]] בהנהגת [[אדם סמית]].  

עוד רעיון מרכזי בקידמה היה שהיא לא רק מוגבלת לקידמה מדעית וטכנולוגית, אלא גם להגדלת העושר, לקידמה תרבותית ואזרחית, לקידמה במבנה החברתי, בספרות ובאומנות. אפילו בטבע האדם ובמבנה הביולוגי שלו. עד המאה ה-19 רעיון הקידמה לא היה מוגבל רק לפילוסופים ומדענים אלא גם לאנשים אחרים, משכילים ושאינם משכילים. הרעיון שהחל בבריטניה, ארה"ב, קנדה ואוסטרליה, התפשט לשאר העולם. היסטוריונים של אותה תקופה , במיוחד הזרם ההיסטורי הגרמני, תארו את החברות ההיסטוריות ככאלה שנמצאות על רצף אחד של [[אבולוציה חברתית ותרבותית|התפתחות תרבותית וחברתית]].  

עוד רעיון מרכזי בקידמה היה שהיא לא רק מוגבלת לקידמה מדעית וטכנולוגית, אלא גם להגדלת העושר, לקידמה תרבותית ואזרחית, לקידמה במבנה החברתי, בספרות ובאומנות. אפילו בטבע האדם ובמבנה הביולוגי שלו. עד המאה ה-19 רעיון הקידמה לא היה מוגבל רק לפילוסופים ומדענים אלא גם לאנשים אחרים, משכילים ושאינם משכילים. הרעיון שהחל בבריטניה, ארה"ב, קנדה ואוסטרליה, התפשט לשאר העולם. היסטוריונים של אותה תקופה , במיוחד הזרם ההיסטורי הגרמני, תארו את החברות ההיסטוריות ככאלה שנמצאות על רצף אחד של [[אבולוציה חברתית ותרבותית|התפתחות תרבותית וחברתית]]. רעיונות דומים הפכו לפופלארים על ידי ספרו של w.w. rostow  משנת 1960 - "השלבים של הצמיחה הכלכלית". עד המאה ה-20, רעיון זה היה מקובל על הזרם המרכזי בתרבות ובתקשורת.

 

 

 

המדידה של התוצר הכלכלי הלאומי החלה בשנות [[השפל הגדול]] וקיבלה חיזוק בתקופת מלחמת העולם השנייה במדינות המערב. היה חשוב למדינות להבין כמה הן מייצרות ושיטות המדידה של התוצר הלכו והשתכללו. לקראת סוף המלחמה המדינות המערביות היו מודאגות מחזרה של מאות אלפי חיילים הביתה וכתוצאה מכך [[אבטלה]] והתרחשות של שפל נוסף. כדי למנוע מצב זה, הן הסתמכו על עבותו של [[ג'ון מיינרד קיינס]] כדי לעודד צמיחה של הכלכלה ושל מקומות עבודה.  

==ראו גם==

==ראו גם==