47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + − כמות הזרחות שנכרות מהקרקע עלתה מ- 3 מיליון טונות (נפח) בשנת 1900, לכ-10 מיליוני טונות בשנת 1945. החל משנה זו חל גידול תלול וכמעט מונטוני בכמות הזרחות שנכרו ובשנת 2010 כרו 181 מיליוני טונות של זרחות.[http://minerals.usgs.gov/ds/2005/140/#phosphate] זו כמות גדולה פי 10 יחסית לכמות הזרחן שמופק ממחזורים ביולוגים, בעיקר מגללים של בעלי חיים. שורה 22:
שורה 21: + +
אין תקציר עריכה
'''שיא תפוקת הזרחן''' (Peak phosphorus) היא תאוריה שאומרת שבנקודת זמן מסויימת, קצב ההפקה של תרכובות [[זרחן]] שמקורם בכריית סלעי [[פוספט]], יגיע לשיא ולאחריו תרד כמות ה[[זרחן]] הזמינה ל[[דשן כימי]] ול[[חקלאות תעשייתית]]. בעוד שזרחן הוא יסוד כימי נפוץ למדי בכדור הארץ והוא אינו מתכלה, ריכוזים גבוהים של זרחן בצורת סלעים מינרלים הם [[משאב מתכלה]]. הדעות חלוקות לגבי קצב דלדול הפוספטים, וגודל המאגרים שנותרו, אבל שיא תפוקת הזרחן אינו עסוק בשאלה מתי יתכלו מאגרים אלה, אלא בשאלה האם מגבלות כלכליות ואנרגטיות יגבילו את הפקת הפוספט עוד הרבה קודם לכן. בניגוד לתאורייה של [[שיא תפוקת הנפט]], שנדונה במשך 60 שנה, תאוריית שיא תפוקת הזרחן היא חדשה בהרבה ויש בלבול רב יותר בהקשר של מושגי יסוד.
'''שיא תפוקת הזרחן''' (Peak phosphorus) היא תאוריה לפיה שבנקודת זמן מסויימת, קצב ההפקה של תרכובות [[זרחן]] שמקורם בכריית [[פוספט|סלעי פוספט]] יגיע לשיא. לאחר שיא זה עלולה לרדת כמות ה[[זרחן]] הזמינה ל[[דשן כימי]] ול[[חקלאות תעשייתית]]. בעוד שזרחן הוא יסוד כימי נפוץ למדי בכדור הארץ והוא אינו מתכלה, ריכוזים גבוהים של זרחן בצורת סלעים מינרלים הם [[משאב מתכלה]]. הדעות חלוקות לגבי קצב דלדול הפוספטים, וגודל המאגרים שנותרו, אבל שיא תפוקת הזרחן לא נוגע לשאלה מתי יתכלו מאגרים אלה, אלא בשאלה האם מגבלות כלכליות ואנרגטיות יגבילו את הפקת הפוספט עוד הרבה קודם לכן. בניגוד לתאורייה של [[שיא תפוקת הנפט]], שנדונה במשך 60 שנה, תאוריית שיא תפוקת הזרחן היא חדשה בהרבה ויש בלבול רב יותר בהקשר של מושגי יסוד.
[[קובץ:WorldPhosphateProduction.jpg|ממוזער|350px|כמות סלעי הזרחה שנכרית בכל שנה בעולם]]
[[קובץ:WorldPhosphateProduction.jpg|ממוזער|350px|כמות סלעי הזרחה שנכרית בכל שנה בעולם]]
זרחן הוא חומר מרכזי בהפקת [[דשן כימי]]. לפיכח לדלדול מקורות הזרחן עלולה להיות השפעה חמורה על ה[[חקלאות]] ועל [[בטחון תזונתי|הבטחון התזונתי]] של [[בני האדם]].
זרחן הוא חומר מרכזי בהפקת [[דשן כימי]]. לפיכח לדלדול מקורות הזרחן עלולה להיות השפעה חמורה על ה[[חקלאות]] ועל [[בטחון תזונתי|הבטחון התזונתי]] של [[בני האדם]].
==שוק סלעי הזרחה בעולם==
==שוק סלעי הזרחה בעולם==
כמות הזרחות שנכרות מהקרקע עלתה מ- 3 מיליון טונות (נפח) בשנת 1900, לכ-10 מיליוני טונות בשנת 1945. החל משנה זו חל גידול תלול וכמעט מונטוני בכמות הזרחות שנכרו ובשנת 2010 כרו 181 מיליוני טונות של זרחות.[http://minerals.usgs.gov/ds/2005/140/#phosphate] זו כמות גדולה פי 10 יחסית לכמות הזרחן שמופק ממחזורים ביולוגים, בעיקר מגללים של בעלי חיים.
כמעט 90% מהעתודות העולמיות המוערכות נמצאות ב-5 מדינות: מרוקו, סין, דרום אפריקה, ירדן וארצות הברית. לשם השוואה, 12 המדינות החברות באופ"ק שולטות ב-75% מעתודות ה[[נפט]] העולמיות. ריכוז בלתי שווה זה של עופרה יכול לעורר מתיחות בין מדינות. כך לדוגמה רוב המכרות של מרוקו נמצאים בסהרה המערבית, איזור עצמאי שנצמא במחלוקת, ויש מגבלות של האו"ם על ייצוא פוספטים וחומרי גלם אחרים משם.<ref name="ELSER2010">[http://www.foreignpolicy.com/articles/2010/04/20/peak_phosphorus peak_phosphorus] JAMES ELSER, STUART WHITE, APRIL 20, 2010</ref>
כמעט 90% מהעתודות העולמיות המוערכות נמצאות ב-5 מדינות: מרוקו, סין, דרום אפריקה, ירדן וארצות הברית. לשם השוואה, 12 המדינות החברות באופ"ק שולטות ב-75% מעתודות ה[[נפט]] העולמיות. ריכוז בלתי שווה זה של עופרה יכול לעורר מתיחות בין מדינות. כך לדוגמה רוב המכרות של מרוקו נמצאים בסהרה המערבית, איזור עצמאי שנצמא במחלוקת, ויש מגבלות של האו"ם על ייצוא פוספטים וחומרי גלם אחרים משם.<ref name="ELSER2010">[http://www.foreignpolicy.com/articles/2010/04/20/peak_phosphorus peak_phosphorus] JAMES ELSER, STUART WHITE, APRIL 20, 2010</ref>