שינויים

===המשמעות הפוליטית ===

===המשמעות הפוליטית ===

עיקרון של יתרון יחסי ניתן ליישום גם בכלכלה מודרנית של מדינות וסחר ביניהן. לדוגמה, למדינה אשר לה יתרון יחסי בתעשיות עתירות ידע (כגון [[היי טק]]), וחיסרון יחסי בתעשיות עתירות עבודה (כגון [[טקסטיל]]), כדאי כלכלית לייבא מוצרי טקסטיל ממדינה אחרת, בה יחס היתרונות מהופך, ולייצא אליה מוצרי היי טק. כך תצאנה כלכלות שתי המדינות נשכרות. אימוץ התאוריה מעלה סימני שאלה על הכדאיות הכלכלית שבהגנה על תוצרת מקומית מפני יבוא באמצעות מכסי מגן, ובהקצאת משאבים ממשלתיים לעידוד תעשיות שאין בהם יתרון יחסי. בסקר שנערך 95% מהכלכלנים טענו שהם בעד מדיניות של סחר חופשי.  

עיקרון של יתרון יחסי ניתן ליישום גם בכלכלה מודרנית של מדינות וסחר ביניהן. לדוגמה, למדינה אשר לה יתרון יחסי בתעשיות עתירות ידע (כגון [[היי טק]]), וחיסרון יחסי בתעשיות עתירות עבודה (כגון [[טקסטיל]]), כדאי כלכלית לייבא מוצרי טקסטיל ממדינה אחרת, בה יחס היתרונות מהופך, ולייצא אליה מוצרי היי טק. כך תצאנה כלכלות שתי המדינות נשכרות. אימוץ התאוריה מעלה סימני שאלה על הכדאיות הכלכלית שבהגנה על תוצרת מקומית מפני יבוא באמצעות מכסי מגן, ובהקצאת משאבים ממשלתיים לעידוד תעשיות שאין בהם יתרון יחסי. בסקר שנערך 95% מהכלכלנים טענו שהם בעד מדיניות של [[סחר חופשי]].  

===העדר עלויות הובלה, עלויות עסקאות במטבע===  

===העדר עלויות הובלה, עלויות עסקאות במטבע===  

העדרן של עלויות הובלה (שעשויות לשנות את תמונת כדאיות הסחר בין מדינות). עלויות אלו הן בעלות השפעות חיצוניות ניכרות, היות ותובלה היא יקרה מאוד במונחי אנרגיה. ויש לה גם [[השפעה חיצונית|השפעות חיצוניות]]. השפעה אחת היא זיהום ותרומה להתחממות העולמית כתוצאה משימוש בדלקים מחצביים. השפעות אחרות הן החדרת מינים למקומות שונים והפצה של מחלות.   

במציאות הפיזיקלית, ייצוא של סחורות ומוצרים מחייב השקאת [[אנרגיה]] שעולה כסף. לעומת זאת במודל של סחר חופשי על פי ריקרדו אין עלויות הובלה. במצב זה, הכדאיות הכלכלית של ייבוא מוצרים הינה נמוכה יותר כאשר יש להוסיף לעלות זו את עלות ההובלה.  

 

עלות ההובלה הישירה שרואה הצרכן אינה [[מחיר מלא]] של הייבוא. לתובלה ימית, אווירית ויבשתית יש גם [[עלויות חיצוניות]] גבוהות. ההשפעות כוללות [[זיהום אוויר]] פליטה של [[גזי חממה]] ותרומה ל[[התחממות העולמית]] ודלדול [[משאבים מתכלים]] כתוצאה משימוש ב[[דלקים מחצביים]] להנאת ספינות, מטוסים ומשאיות. השפעות אחרות הן כוללות [[מינים פולשים]] - החדרת מינים למקומות שונים שפוגעים במ[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] והפצה של מחלות.   

חלק ניכר מהמסחר הבינלאומי מקבל סבסוד על ידי פרוייקטים כמו בניית נמלים, בניים כבישים ותשתיות למסחר בינלאומי מכספי המיסים.  

חלק ניכר מהמסחר הבינלאומי מקבל סבסוד על ידי פרוייקטים כמו בניית נמלים, בניים כבישים ותשתיות למסחר בינלאומי מכספי המיסים.  

הוצאות נוספות שמסבסדות את המסחר הבינלאומי הן הסדרים משפטיים מסובכים, הוצאות בטחוניות שנועדו להגן על המסחר וכן הוצאות הקשורות בהפרשי מטבעות ובביטוחים של שערי מטבעות משתנים.

הוצאות נוספות שמסבסדות את המסחר הבינלאומי הן הסדרים משפטיים מסובכים שנהוגים בין המדינות ומשולמות על ידי משלמי המיסים, הוצאות בטחוניות שנועדו להגן על המסחר וכן הוצאות הקשורות בהפרשי מטבעות ובביטוחים של שערי מטבעות משתנים. כך לדוגמה מתערב [[בנק ישראל]] בקניית דולרים כדי להוריד את שער המטבע של השקל.  

===דלדול משאבים והשפעות חיצוניות===

===דלדול משאבים והשפעות חיצוניות===

התאוריה מניחה החוצה את ההשפעות ההדדיות שיש להתמחות של כמה מדינות באותו ענף, על ידי התבוננות ב-2 מדינות בלבד. נניח לדוגמה שיש 3 מדינות ו-2 מוצרים (לדוגמה יין ובד), ולכן ל2 מדינות יש יתרון יחסי במוצר מסוים (לדוגמה בד). אם כל אחת מהמדינות תייצר, כפי שתאוריית היתרון היחסי ממליצה, רק את סוג המוצר שיש לה בה את היתרון היחסי, אזי 2 המדינות שיש להן ייתרון יחסי בייצור בדים, ייצרו בדים. אולם, כתוצאה מכך יווצר עודף ייצור של בדים ומחירם ירד. המדינות שייצרו בד, לא לקחו בחשבון את ההתמחות של שאר המדינות, אלא כיוונו את יעד הייצור שלהם בהנחה ששאר המדינות לא משנה את התנהגותן, ושהיצע הבדים, הביקוש להם ומחירם לא ישתנה בהרבה.  

התאוריה מניחה החוצה את ההשפעות ההדדיות שיש להתמחות של כמה מדינות באותו ענף, על ידי התבוננות ב-2 מדינות בלבד. נניח לדוגמה שיש 3 מדינות ו-2 מוצרים (לדוגמה יין ובד), ולכן ל2 מדינות יש יתרון יחסי במוצר מסוים (לדוגמה בד). אם כל אחת מהמדינות תייצר, כפי שתאוריית היתרון היחסי ממליצה, רק את סוג המוצר שיש לה בה את היתרון היחסי, אזי 2 המדינות שיש להן ייתרון יחסי בייצור בדים, ייצרו בדים. אולם, כתוצאה מכך יווצר עודף ייצור של בדים ומחירם ירד. המדינות שייצרו בד, לא לקחו בחשבון את ההתמחות של שאר המדינות, אלא כיוונו את יעד הייצור שלהם בהנחה ששאר המדינות לא משנה את התנהגותן, ושהיצע הבדים, הביקוש להם ומחירם לא ישתנה בהרבה.  

מצב כזה של עודף ייצור כתוצאה מהתמחות סימולטנית של מדינות רבות באותו ענף, נוצר בעבר בענף הפלדה ובענף החקלאות. מדינות הסתכלו על הביקוש הגואה לסחורות אלו, ובהתאם ליתרון היחסי שלהן בענפים אלו, הגדילו את התפוקה בהם. אלא שכאשר מדינות רבות התמחו בשני ענפים אלו, נוצר עודף עולמי בפלדה ובחקלאות, המחירים ירדו, והמדינות שהתמחו בענפים אלו סבלו כתוצאה מכך.  

מצב כזה של עודף ייצור כתוצאה מהתמחות סימולטנית של מדינות רבות באותו ענף, נוצר בעבר בענף הפלדה ובענף החקלאות. מדינות הסתכלו על הביקוש הגואה לסחורות אלו, ובהתאם ליתרון היחסי שלהן בענפים אלו, הגדילו את התפוקה בהם. אלא שכאשר מדינות רבות התמחו בשני ענפים אלו, נוצר עודף עולמי בפלדה ובחקלאות, המחירים ירדו, והמדינות שהתמחו בענפים אלו סבלו כתוצאה מכך.

==מקורות==

==מקורות==