47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + − + − +
אין תקציר עריכה
'''כלל הוטלינג''' (Hotelling's rule) (אין לבלבל עם [[חוק הוטלינג]]) מצהיר שנתיב ההפקה הרווחי ביותר מבחינה כלכלית והמשתלם ביותר מבחינה חברתית, של [[משאבים מתכלים|משאב מתכלה]] הוא זה שבו מחיר המשאב, שנקבע על ידי הפדיון השולי הנקי ממכירת המשאב, עולה בקצב עליית הריבית. הוא מתאר את קצב הפקת המשאב הטבעי על פני זמן שממקסם א הערך של מאגרי המשאב.
'''כלל הוטלינג''' (Hotelling's rule) (אין לבלבל עם [[חוק הוטלינג]]) מצהיר שנתיב ההפקה הרווחי ביותר מבחינה כלכלית והמשתלם ביותר מבחינה חברתית, של [[משאבים מתכלים|משאב מתכלה]] הוא זה שבו מחיר המשאב, שנקבע על ידי הפדיון השולי הנקי ממכירת המשאב, עולה בקצב עליית הריבית. הוא מתאר את קצב הפקת המשאב הטבעי על פני זמן שממקסם א הערך של מאגרי המשאב.<ref name="GG">Gérard Gaudet [http://www.middleeastoil.net/Natural%20Resource%20Economics%20under%20the%20Rule%20of%20Hotelling1.pdf Natural Resource Economics under the Rule of Hotelling], June 2007</ref>
הכלל נובע ממאמר שנכתב על ידי הכלכלן האמריקאי הרולד הוטלינג (Harold Hotelling) בשנת 1931: “The Economics of Exhaustible Resources” שפורסם בירחון Political Economy. מאמר זה קבע את היסודות למחקרים נוספים בתחום של [[משאבים מתכלים]] בכלכלה.
הכלל נובע ממאמר שנכתב על ידי הכלכלן האמריקאי הרולד הוטלינג (Harold Hotelling) בשנת 1931: “The Economics of Exhaustible Resources” שפורסם בירחון Political Economy. מאמר זה קבע את היסודות למחקרים נוספים בתחום של [[משאבים מתכלים]] בכלכלה.
הביקורת על כלל הוטלינג היא כפולה. מצד אחד לא מוצאים ראיות לנכונות שלו בנתונים. מצד שני הוא מתעלם מהיבטים רבים הנוגעים להפקת משאבים: [[שינויים טכנולוגיים]] המאפשרים דרכי הפקה חדשות וזולות יותר, [[מיחזור]] של חלק מהמשאבים המתכלים, שינויים טכנולוגים המוצאים תחליפים לחלק מהמשאבים (לדוגמה סיב אופטי העשוי מסיליקון דק במקום כבל עבה של [[נחושת]] להולכת תקשורת), מציאת מרבצים חדשים, ספקולציות בשוק הסחורות, עלויות אנרגיה של הפקת המשאבים, השפעות פולטיות בהפקה, וקיומן של [[השפעות חיצוניות]] של [[כרייה]] והפקה לדוגמה [[זיהום]].
==הסבר==
הערך של היחידה השולית של משאב טבעי שאפשר להשתשמש בו, פחות המחיר של הפקת המשאב מהאדמה ([[כרייה]] ומיצוי העופרה) הוא הערך שלו בשוק על פני זמן. נסמן ''p''(''t'') את המחיר שבו ניתן למכור את המשאב בשוק, וב ''c''(''t'') את העלות השולית של הפקת המשאב, בזמן ''t''. ומכאן נגיע לכך שהערך השולי של המשאב הוא
Π(t) = p(t) − c(t),
שמייצג את ערך הנכס של המשאב.
אם מייצגים את גובה ה[[ריבית]] במשק ב ''r'' אזי שיווי משקל בשוק מתקבל על ידי הנזגרת הבאה:
Π'(t)/ Π(t)= r
וזהו כלל הוטלינג. כלל הוטלינג שמצהיר מה יהיה ערכו של הנכס בתנאי שוק חופשי. הוא מצהיר כי המחיר הנקי משאב הטבע המתכלה צריך לעלות בקצב הריבית.
על פי הנחה כי המחיר השולי של הפקת המשאב אינו תלוי בקצב ההפקה ואינו מתשנה עם הזמן (שתי הנחות לא מאוד סבירות בגלל עלויות אנרגיה עולות עם הירידה בריכוזי העופרה ודלדול משאבים) נקבל שמחיר השוק של הנכס על פני זמן יהיה:
<math>\frac {P'(t)}{P(t)} = r \frac{(1 - c)}{p(t)}</math>
אם זה היה המצב, אז קצב הגידול של המחיר הנצפה בשוק של משאב מתכלה היה מתקרב לקצב הריבית, כאשר הפרופרציה של העלויות במחיר הופכות קטנות יותר, והרטנה המתקבלת כתוצאה מהנדירות של המשאב הופכת גבוה יותר.
אבל ססטטיקות על מחירי משאבים מתכלים הראתה תמונה שונה. נתוני מחירים מהשנים 1870-2004 ב[[נחושת]], [[עופרת]], [[אבץ]], [[פחם]] ו[[נפט]], 1880-2004 עבור פח, 1900-2004 עבור [[אלומיניום]] ו[[ניקל]] מגלים כי קצב השינוי במחירים של משאבים אלה מושפע בדרגה גבוהה של תנודתיות, אבל אין כלל מגמה של התייקרות על פני זמן.<ref name="GG"/>
עם זאת, מאז שנת 2000, התייקרו רוב המתכות, הדלקים ומשאבים מתכלים נוספים בשיעור ניכר של כ 200-400%.
מאמר אחד טוען כי מחיר [[גז טבעי|הגז הטבעי]] לא השתנה בתקופה 1920-2004<ref name="GG"/> אבל מקורות אחרים טוענים כי דווקא מחירו של הגז עלה בהתמדה בשווקים השונים.
==ראו גם==
* [[משאבים מתכלים]]
* [[כרייה]]
* [[טביעת רגל אנרגטית]]
* [[גבולות לצמיחה (ספר)]]
* [[החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה]]
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Hotelling%27s_rule כלל הוטלינג]
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Hotelling%27s_rule כלל הוטלינג] בויקיפדיה האנגלית
[[קטגוריה:סביבה]]
[[קטגוריה:סביבה]]
[[קטגוריה:קיימות]]
[[קטגוריה:קיימות]]
[[קטגוריה:ייצור]]
[[קטגוריה:ייצור]]
[[קטגוריה:חומרי גלם]]
[[קטגוריה:חומרי גלם]]
[[קטגוריה:כלכלה]]
[[קטגוריה:כלכלה]]