47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 54:
שורה 54: − + − + + + − בנוסף יש צורך בהוספת כימיקלים רעילים למים. שיעור הכימקלים הוא פחות מחצי אחוז אבל היות ומדובר בכמות גדולה של מים גם כמות הכימיקלים הנוספת היא בסופו של דבר כמויות של טונות. דבר המעלה את החשש מפני [[זיהום מים]] ו[[זיהום קרקע]], בארצות הברית הדבר מתבטא בעיקר באיזור פנסילבניה ליד שדה הענק מרסלוס.דליפות של כמויות קטנות של כימקלים ממשאיות גורמות כבר היום לזיהום מאגרי מים עיליים. יש מומחים ופעילים המתריעים מפני ריכוז גבוה של [[רדיום]] בשדה הגז מרסלוס, בריכוז גבוה פי 200 מהריכוז הבטוח. היות ורדיום הוא חומר רדיואקטיבי ו[[מסרטן]] החחש הוא מפני [[הרעלה רדיואקטיבית]]. [http://www.youtube.com/watch?v=dEB_Wwe-uBM]+ + +
←השפעות פצלי הגז
מספר מומחים טוענים כי המחיר הנמוך בארה"ב של גז הוא עקב מכירה במחירי הפסד, שכן היצרנים מקווים שיותר להם לייצא את הגז לשאר העולם וממהרים לפתח את שדות הגז בציפייה להקדים את המתחרים. לפי מנכ"ל חברת Total לדוגמה, החברה הפסידה כסף על השקעות שבוצעו בתחומי פצלי הגז משום שהניחו כי מחירו יהיה 6 דולר. לטענתו פיתוח מתחת למחיר זה כדאי רק כאשר יש בגז גם נפט (שמחירו יקר בהרבה), כמו במדינת אוהיו [http://www.lemonde.fr/planete/article/2013/01/10/christophe-de-margerie-le-changement-climatique-c-est-serieux_1814993_3244.html].
מספר מומחים טוענים כי המחיר הנמוך בארה"ב של גז הוא עקב מכירה במחירי הפסד, שכן היצרנים מקווים שיותר להם לייצא את הגז לשאר העולם וממהרים לפתח את שדות הגז בציפייה להקדים את המתחרים. לפי מנכ"ל חברת Total לדוגמה, החברה הפסידה כסף על השקעות שבוצעו בתחומי פצלי הגז משום שהניחו כי מחירו יהיה 6 דולר. לטענתו פיתוח מתחת למחיר זה כדאי רק כאשר יש בגז גם נפט (שמחירו יקר בהרבה), כמו במדינת אוהיו [http://www.lemonde.fr/planete/article/2013/01/10/christophe-de-margerie-le-changement-climatique-c-est-serieux_1814993_3244.html].
==השפעות פצלי הגז==
==חשש מפני זיהום מים וקרקע==
טכנולוגיית הפראקינג דורשת כמויות גבוהות של מים וחלק מהמים דולף אל מערכות [[מי תהום|מי התהום]] נחלים ומקווי מים. תושבים רבים המתגוררים בקרבת בארות פצלי גז מתלוננים על חדירת גז [[מתאן]] למי השתייה שלהם. [http://www.youtube.com/watch?v=dEB_Wwe-uBM]
{{הפניה לערך מורחב|זיהום מים}}
טכנולוגיית הפראקינג דורשת כמויות גבוהות של מים יחד עם כימקלים רעילים ומסרטנים. כדי לקדוח באר פצלי גז אחת יש צורך להחדיר לקרקע 18 מיליון ליטרים של מים. חלק מהמים דולף אל מערכות [[מי תהום|מי התהום]] נחלים ומקווי מים. תושבים רבים המתגוררים בקרבת בארות פצלי גז מתלוננים על חדירת גז [[מתאן]] למי השתייה שלהם. [http://www.youtube.com/watch?v=dEB_Wwe-uBM]
בנוסף יש צורך בהוספת כימיקלים רעילים לפצלי הגז. שיעור הכימקלים הוא פחות מחצי אחוז אבל היות ומדובר בכמות גדולהשל מים גם כמות הכימיקלים הנוספת היא בסופו של דבר כמויות של טונות. באר אחת דורשת 283 אלף ליטר של כימיקלים. דבר המעלה את החשש מפני [[זיהום מים]] ו[[זיהום קרקע]],
תחת ממשל בוש הבן, יצא בשנת 2005, energy policy act , שאיפשר לחברות להתחמק מדיווח על חומרים אלה. בשנת 2010 נענו 8 חברות הפקת פצלי גז לבקשת מידע מטעם [[סוכנות הסביבה של ארצות הברית]]. כדי לשכנע את חברת הליברטון, חלוצה בתחום פצלי הגז, נדרש צו בית משפט. כימקלים לצרכי פצלי גז מקושרים ל[[סרטן העצמות]], [[סרטון השד]] ו[[סרטן הכבד]] כמו גם לשורה של בעיות אחרות כמו בעיות נשימה, בעיות התפתוחות במוח ובאיברים רבים נוספים. [http://www.youtube.com/watch?v=dEB_Wwe-uBM]
.
בארצות הברית החשש מפני זיהום מים מתבטא בעיקר באיזור פנסילבניה ליד שדה הענק מרסלוס, היות ושם יש כמוית גבוהות של מקווי מים ומעט מקומות בטוחים להפטרות מהזיהום באופן בטוח. דליפות של כמויות קטנות של כימקלים ממשאיות גורמות כבר היום לזיהום מאגרי מים עיליים. יש מומחים ופעילים המתריעים מפני ריכוז גבוה של [[רדיום]] בשדה הגז מרסלוס, בריכוז גבוה פי 200 מהריכוז הבטוח. היות ורדיום הוא חומר רדיואקטיבי ו[[מסרטן]] החחש הוא מפני [[הרעלה רדיואקטיבית]]. היות והזיהום הוא בעל השפעה מצטברת החשש הוא שהשפעות הבריאויות של הזיהום יופיעו עוד 10 שנים. פנסיבלניה מפנה את המים המזוהמים של קידוחי פראקינג למדינות סמוכות כמו ניו-יורק, אוהיו ומערב וורג'יניה. ניו יורק אינה דורשת בדיקות רדיו-אקטביות של מים לפני שפיכה שלהם. באופן אירוני ניו-יורק היתה המדינה הראשונה שאסרה על ביצוע של קידוח פצלי גז בשטחה. [http://www.youtube.com/watch?v=dEB_Wwe-uBM]
אנטוני אינגרפיה (tony ingraffea), פרופסור להנדסה אזרחית וסביבתית [http://www.cee.cornell.edu/people/profile.cfm?netid=ari1] מאוניברסיטת קורנל, טוען ש[[ניתוח מחזור חיים|מחזור החיים]] הכולל של פצלי גז הוא בעצם מזהם לא פחות מחלופות אחרות, לדוגמה במונחים של פליטת [[גזי חממה]] , לא פחות מ[[פחם]]. [http://www.youtube.com/watch?v=dEB_Wwe-uBM]
אנטוני אינגרפיה (tony ingraffea), פרופסור להנדסה אזרחית וסביבתית [http://www.cee.cornell.edu/people/profile.cfm?netid=ari1] מאוניברסיטת קורנל, טוען ש[[ניתוח מחזור חיים|מחזור החיים]] הכולל של פצלי גז הוא בעצם מזהם לא פחות מחלופות אחרות, לדוגמה במונחים של פליטת [[גזי חממה]] , לא פחות מ[[פחם]]. [http://www.youtube.com/watch?v=dEB_Wwe-uBM]