שורה 2: |
שורה 2: |
| '''שחיתות שלטונית''' או '''שחיתות פוליטית''', הנקראת לעתים פשוט '''שחיתות''', היא השימוש לרעה ב[[משרה ציבורית]] (בממשל או מחוצה לו) על מנת להשיג [[טובת הנאה|טובות הנאה]] או רווח אישי. שחיתות עלולה להתקיים בכל [[מוסד חברתי|מוסדות]] שיש בו [[אמון]] ובפרט במוסדות ה[[מדינה]]. מידת השחיתות מגוונת לאין שיעור, משימוש שולי בהשפעה וב[[חסות]] על מנת לעשות מחוות, ועד ל[[שוחד]] ממוסד וגרוע מכך. שיא השחיתות השלטונית היא [[קלפטוקרטיה]], שבה אפילו העמדת פנים חיצונית של יושר נזנחת. | | '''שחיתות שלטונית''' או '''שחיתות פוליטית''', הנקראת לעתים פשוט '''שחיתות''', היא השימוש לרעה ב[[משרה ציבורית]] (בממשל או מחוצה לו) על מנת להשיג [[טובת הנאה|טובות הנאה]] או רווח אישי. שחיתות עלולה להתקיים בכל [[מוסד חברתי|מוסדות]] שיש בו [[אמון]] ובפרט במוסדות ה[[מדינה]]. מידת השחיתות מגוונת לאין שיעור, משימוש שולי בהשפעה וב[[חסות]] על מנת לעשות מחוות, ועד ל[[שוחד]] ממוסד וגרוע מכך. שיא השחיתות השלטונית היא [[קלפטוקרטיה]], שבה אפילו העמדת פנים חיצונית של יושר נזנחת. |
| | | |
− | שחיתות מתעוררת הן בתפקידים [[פוליטיקה|פוליטיים]] (כמו חברי כנסת, שרים, שופטים, ראשי עיר) והן בתפקידים ביורוקרטיים וביצועיים (כמו פקידי ממשל, שוטרים, אנשי צבא, רגולטורים, ופקידי עירייה). שחיתות במובנה הרחב יותר היא שחיתות ב[[מוסד חברתי|מוסות חברתיים]] הנוגעים לחיי הציבור -אנשי דת, נושאי משרה ציבורית ב[תאגיד|תאגיד ציבורי]] (מנכ"ל, וחברי דירקטוריון), [[בנק|בנקאים]], עיתונאים, וחוקרי אקדמיה שאמורים לספק חוות דעת מקצועיות. | + | שחיתות מתעוררת הן בתפקידים [[פוליטיקה|פוליטיים]] (כמו חברי כנסת, שרים, שופטים, ראשי עיר) והן בתפקידים ביורוקרטיים וביצועיים (כמו פקידי ממשל, שוטרים, אנשי צבא, רגולטורים, ופקידי עירייה). שחיתות במובנה הרחב יותר היא שחיתות ב[[מוסד חברתי|מוסות חברתיים]] הנוגעים לחיי הציבור -אנשי דת, נושאי משרה ציבורית ב[[תאגיד|תאגיד ציבורי]] (מנכ"ל, מבקר, חברי דירקטוריון), [[בנק|בנקאים]], עיתונאים, וחוקרי אקדמיה שאמורים לספק חוות דעת מקצועיות. |
| | | |
| שחיתות יכולה לקדם פעילויות פלילית כגון [[סחר בסמים]], [[הלבנת כספים]] ו[[זנות]], אך היא אינה מוגבלת לפעילויות אלו בלבד, או לעבריינים קטנים. שחיתות קשורה לעיתים קרובות לנסיונות של פירמות ושל [[תאגיד|תאגידים]] גדולים לזכות ברווח על חשבון הציבור. דבר זה יכול להתבצע על ידי העדפת פירמות מסויימות במכרז ממשלתי, קבלת זכיון או הקלה במיסים, השפעה על סעיפים בתקציב, פיתוח תשתיות והשפעה על התנהלות [[מוצר ציבורי]], השפעה על רגולטור להתעלם מ[[כשלי שוק]] כמו [[אוליגופול]] או [[השפעה חיצונית]], ועצירה של חקיקה נגד [[זיהום תעשייתי|מפעלים מזהמים]] או הטלת [[עלויות חיצוניות]] אחרות על הציבור, ואז היא יכול להעזר בסיוע של [[לובי פוליטי]] ולהשפעה על העיתונות. | | שחיתות יכולה לקדם פעילויות פלילית כגון [[סחר בסמים]], [[הלבנת כספים]] ו[[זנות]], אך היא אינה מוגבלת לפעילויות אלו בלבד, או לעבריינים קטנים. שחיתות קשורה לעיתים קרובות לנסיונות של פירמות ושל [[תאגיד|תאגידים]] גדולים לזכות ברווח על חשבון הציבור. דבר זה יכול להתבצע על ידי העדפת פירמות מסויימות במכרז ממשלתי, קבלת זכיון או הקלה במיסים, השפעה על סעיפים בתקציב, פיתוח תשתיות והשפעה על התנהלות [[מוצר ציבורי]], השפעה על רגולטור להתעלם מ[[כשלי שוק]] כמו [[אוליגופול]] או [[השפעה חיצונית]], ועצירה של חקיקה נגד [[זיהום תעשייתי|מפעלים מזהמים]] או הטלת [[עלויות חיצוניות]] אחרות על הציבור, ואז היא יכול להעזר בסיוע של [[לובי פוליטי]] ולהשפעה על העיתונות. |
שורה 24: |
שורה 24: |
| | | |
| ===הזדמנויות ותמריצים=== | | ===הזדמנויות ותמריצים=== |
− | * תקציב ציבורי גדול מאוד | + | * תקציב ציבורי גדול מאוד וללא [[שקיפות תקציבית]] |
| * עובדי מדינה ללא משכורת ראויה, עם אי- בטחון בעבודה. | | * עובדי מדינה ללא משכורת ראויה, עם אי- בטחון בעבודה. |
| | | |
| ===תנאים חברתיים=== | | ===תנאים חברתיים=== |
− | * מגזרים, חבורות, כתות וחברים. | + | * חברה שסועה למגזרים, חבורות, או לפי מקומות עבודה. |
| * חברה המתבססת על קבוצות נאמנות שבטיות. | | * חברה המתבססת על קבוצות נאמנות שבטיות. |
| * תרבות של "שמור לי ואשמור לך". | | * תרבות של "שמור לי ואשמור לך". |
שורה 68: |
שורה 68: |
| נסיון נסוף להקטנת שחיתות הן נסיונות להגדיל את השקיפות של מערכות ציבוריות ותאיגדיות, וכן להגדיל את מעורבות הציבור בקבלת החלטות ציבוריות ובתכנון. | | נסיון נסוף להקטנת שחיתות הן נסיונות להגדיל את השקיפות של מערכות ציבוריות ותאיגדיות, וכן להגדיל את מעורבות הציבור בקבלת החלטות ציבוריות ובתכנון. |
| | | |
− | ==שחיתות במובן הרחב יותר== | + | ==שחיתות במובן הרחב== |
| {{הפניה לערך מורחב|קשרי הון שלטון}} | | {{הפניה לערך מורחב|קשרי הון שלטון}} |
| כאמור שחיתות יכולה להיות גם לא רק בתחומי הפוליטיקה הרשמית אלא גם בתחומים שמכילים צמתי השפעה על דעת הקהל. | | כאמור שחיתות יכולה להיות גם לא רק בתחומי הפוליטיקה הרשמית אלא גם בתחומים שמכילים צמתי השפעה על דעת הקהל. |
| | | |
− | לדוגמה השפעה של חברות מסחריות על עיתונים או ערוצי תקשורת כדי שאלו לא יפרסמו מידע שלילי על חברות אלה, או כדי שאלה ימנעו מביצוע תחקירים על גופים מסחריים. לדוגמה הפרסומאי אורן פרנק, טען בבלוג שלו, ש"כולבוטק" נמנעת בכוונה תחילה מביצוע תחקירים שעלולים לפגוע בעסקים של [[נוחי דנקנר]]. כתוצאה מפרסום זה פוטר פרנק ממשרד הפרסום בו עבד. כדי להתמודד עם נושא זה יש גופים כמו [[המרכז למדיה ולדמוקרטיה]] שעוקבים ומפרסמים על הקשרים בין ההון ועסקים לבין עיתונות. | + | לדוגמה השפעה של חברות מסחריות על עיתונים או ערוצי תקשורת כדי שאלו לא יפרסמו מידע שלילי על חברות אלה, או כדי שימנעו מביצוע תחקירים על גופים מסחריים. לדוגמה הפרסומאי אורן פרנק, טען בבלוג שלו, ש"כולבוטק" נמנעת בכוונה תחילה מביצוע תחקירים שעלולים לפגוע בעסקים של [[נוחי דנקנר]]. כתוצאה מפרסום זה פוטר פרנק ממשרד הפרסום בו עבד. כדי להתמודד עם נושא זה יש גופים כמו [[המרכז למדיה ולדמוקרטיה]] שעוקבים ומפרסמים על הקשרים בין [[בעלי הון]] ועסקים גדולים לבין עיתונות. |
| | | |
| באופן דומה יש קשרים בין גופים מסחריים ואילי הון עם אנשי דת ומובילי דעת קהל, במטרה שאלו שהאחרונים יתמכו בגופים אלה. כך לדוגמה טען משה גפני, יו"ר וועדת הכספים בכנסת ה-18, כי [[גז טבעי בישראל|שותפיות הגז הטבעי]] הפעילו לחץ על רבנים חשובים במטרה שאלה יתנגדו להעלת התמלוגים על הגז.[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000833067#fromelement=hp_morearticles] | | באופן דומה יש קשרים בין גופים מסחריים ואילי הון עם אנשי דת ומובילי דעת קהל, במטרה שאלו שהאחרונים יתמכו בגופים אלה. כך לדוגמה טען משה גפני, יו"ר וועדת הכספים בכנסת ה-18, כי [[גז טבעי בישראל|שותפיות הגז הטבעי]] הפעילו לחץ על רבנים חשובים במטרה שאלה יתנגדו להעלת התמלוגים על הגז.[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000833067#fromelement=hp_morearticles] |
| + | |
| + | ===שחיתות בתוך המערכת הפיננסית=== |
| + | שחיתות במערכת הפיננסית יכולה להיות לדוגמה מעילה של חברי דירקטריון של [[תאגיד|תאגיד ציבורי]] באמון שניתן בהם על ידי ציבור בעלי המניות. חברי הדירקטוריון יכולים לקבל החלטות נוחות לאילי הון שיש להם החזקות גדולות בתאגיד (בעלי עניין) על חשבון ציבור בעלי המניות, ולקבל בתמורה טובות הנאה על ידי אותם בעלי הון. כך לדוגמה בעלי הון יכולים להעביר רווחים לפירמות בנות או לפירמות אב, או למשוך משכורות גבוהות על חשבון רווחיות התאגיד ועל חשבון בעלי ציבור המניות. [[חברות פרמידה]], ו[[דירקטורים צולבים]] מקלים על היבטים אלה. |
| + | |
| + | היבטים של אמון וסכנה במעילה בו תמורת רווח אישי קיימים גם בתחום ה[[בנקאות]], ה[[פנסיה]] ו[[בתי השקעות]] שם חברות יכולות לקבל בקלות רבה מידי [[אשראי]] זול ולייצר [[מינוף פיננסי]] כשהם מטילות את הסיכונים על ציבור החוסכים או על הממשלה, דבר הקרוי [[סיכון מוסרי]]. |
| | | |
| ===קשרים בין ההון לאנשי מקצוע בכירים=== | | ===קשרים בין ההון לאנשי מקצוע בכירים=== |