שינויים

'''נחלת הכלל''' או '''משאב ציבורי''' או '''רכוש ציבורי''' (The commons) הוא מושג שמציין משאב שהבעלות עליו היא מושתפת או מתחלקת בין קהילות שונות. המשאבים האלה "מוחזקים במשותף" "held in common" והם יכולים לכלול כל דבר החל מ[[משאב טבעי]] או [[אדמה]] משותפת ועד תוכנה. המשאב הציבורי מכיל בעלות ציבורית ובעלות פרטים שבהם יש לאנשים זכויות על פי מסורות שונות. בחלק מהתחומים שבהם משאב ציבורי מומר למשאב פרטי הדבר מכונה בשם enclosure

'''נחלת הכלל''' או '''משאב ציבורי''' או '''רכוש ציבורי''' (The commons) הוא מושג שמציין משאב שהבעלות עליו היא מושתפת או מתחלקת בין קהילות שונות. המשאבים האלה "מוחזקים במשותף" "held in common" והם יכולים לכלול כל דבר החל מ[[משאב טבעי]] או [[אדמה]] משותפת ועד [[תוכנה]]. המשאב הציבורי מכיל בעלות ציבורית ובעלות פרטים שבהם יש לאנשים זכויות על פי מסורות שונות. בחלק מהתחומים שבהם משאב ציבורי מומר למשאב פרטי הדבר מכונה בשם enclosure. מוגש קרוב לנחלת הכלל הוא [[מוצר ציבורי]].

יש תחומים שבהם קשה לבצע חלוקה של נחלת הכלל לרכוש פרטי, אם ניתן להתייחס לתחומים אלה כאל משאב בכלל (גישה אחרת מתייחסת אליהם בתור [[מערכת מורכבת]]).  דוגמה [[אקוויפר החוף]], [[אוקיינוסים]], [[שכבת האוזון]], [[מערכות אקולוגיות]] או [[מחזור החנקן]]. נחלת הכלל כוללת לא רק נכסי טבע, כמו המים והאוויר, אלא גם את חוף הים, הרחוב, וגם נכסי ידע ותרבות, לדוגמה הספרה 0 או האלפבית.  

יש תחומים שבהם קשה לבצע חלוקה של נחלת הכלל לרכוש פרטי, אם ניתן להתייחס לתחומים אלה כאל משאב בכלל (גישה אחרת מתייחסת אליהם בתור [[מערכת מורכבת]]).  דוגמה [[אקוויפר החוף]], [[אוקיינוסים]], [[שכבת האוזון]], [[מערכות אקולוגיות]] או [[מחזור החנקן]]. נחלת הכלל כוללת לא רק נכסי טבע, כמו המים והאוויר, אלא גם את חוף הים, הרחוב, וגם נכסי ידע ותרבות, לדוגמה הספרה 0 או האלפבית, ו[[הון חברתי]] כמו [[אמון]].  

חז"ל השתמשו באופן דומה בביטוי "רשות הרבים". מונחים אלה מבטאים תובנות שרווחו בעבר על אודות חשיבותם וטיבם של נכסים המשותפים לכלל הציבור ואשר בעלות פרטית עליהם, גידורם או מכירתם, נתפסו כעניין שאין להעלותו על הדעת, או שיגרמו נזק לציבור.  

חז"ל השתמשו באופן דומה בביטוי "רשות הרבים". מונחים אלה מבטאים תובנות שרווחו בעבר על אודות חשיבותם וטיבם של נכסים המשותפים לכלל הציבור ואשר בעלות פרטית עליהם, גידורם או מכירתם, נתפסו כעניין שאין להעלותו על הדעת, או שיגרמו נזק לציבור.  

==הטרגדיה של נחלת הכלל==

==הטרגדיה של נחלת הכלל==

שימוש ציבורי במשאבים אליהם יש גישה חופשית, אך כמות סופית, מוביל למה ש[[גארט הארדין]] (Garret Hardin) כינה '''הטרגדיה של נחלת הכלל'''. נניח שקיים שטח מרעה ציבורי היכול לתמוך ב-100 פרות. בכפר שלו שייך השטח יש 100 משפחות ולכ"א פרה אחת והכול טוב. אדם אחד מוסיף עוד פרה שגורמת לדילול משאבים ולכך שכל הפרות קצת יותר רזות. למרות שזו התנהגות [[ראציונאליזם|ראציונאלית]] של כל פרט, אם כולם ינהגו כך, לכולם יהיה רע יותר - במספר מסויים של פרות תהיה רעיית יתר וכל הפרות ימותו מרעב. המסקנה של הארדין היא שבמקרה של משאב בעל גישה חופשית, מקסום תועלות אישיות ע"י פרטים רציונאליים, באופן בלתי מתואם לא בהכרח מוביל ל[[עקרון היד הנעלמה|יד נעלמה]], שמביאה לרווחה חברתית מקסימלית, אלא לרגל נעלמה שבועטת בנחלת הכלל לעזאזל.  

שימוש ציבורי במשאבים אליהם יש גישה חופשית, אך כמות סופית, מוביל למה ש[[גארט הארדין]] (Garret Hardin) כינה '''הטרגדיה של נחלת הכלל'''. נניח שקיים שטח מרעה ציבורי היכול לתמוך ב-100 פרות. שטח המרעה שייך לכפר שלם, שבו יש 100 משפחות ולכל משפחה פרה אחת והכול טוב. אדם אחד מוסיף עוד פרה שגורמת ל[[דילול משאבים]] ולכך שכל הפרות קצת יותר רזות. למרות שזו התנהגות [[ראציונאליזם|ראציונאלית]] של כל פרט, אם כולם ינהגו כך, לכולם יהיה רע יותר - במספר מסויים של פרות תהיה רעיית יתר וכל הפרות ימותו מ[[רעב]]. המסקנה של הארדין היא שבמקרה של משאב בעל גישה חופשית, מקסום תועלות אישיות על ידי פרטים רציונאליים, באופן בלתי מתואם, לא בהכרח מוביל ל[[עקרון היד הנעלמה|יד נעלמה]], שמביאה ל[[רווחה חברתית מקסימלית", אלא לרגל נעלמה שבועטת בנחלת הכלל לעזאזל.  

לא מדויק לכנות את הבעיה "הטרגדיה של הרכוש הציבורי" (the tragedy of the commons). רכוש ציבורי מנוהל על ידי הציבור לו הוא שייך, והציבור יכול להקים מוסדות שינהלו את השימוש וימנעו ניצול יתר. מדויק יותר להגדיר את הבעיה כ"בעיית הגישה החופשית".

לא מדויק לכנות את הבעיה "הטרגדיה של הרכוש הציבורי" (the tragedy of the commons). רכוש ציבורי מנוהל על ידי הציבור לו הוא שייך, והציבור יכול להקים [[מוסד חברתי|מוסדות]] שינהלו את השימוש וימנעו ניצול יתר. מדויק יותר להגדיר את הבעיה כ"בעיית הגישה החופשית".

הארדין כתב במקור את המאמר כדי להסביר את הבעיות ב[[גידול אוכלוסין|גידול אוכלוסיה]]. ריבוי ילדים אומר פחות קרקע לכל אחד מהם, ולבסוף כמות קרקע קטנה מכדי לקיים את האוכלוסייה הגדלה.  

הארדין כתב במקור את המאמר כדי להסביר את הבעיות ב[[גידול אוכלוסין|גידול אוכלוסיה]]. ריבוי ילדים פרושו שיש פחות קרקע לכל אחד מהם, ולבסוף כמות קרקע קטנה מכדי לקיים את האוכלוסייה הגדלה.  

כלכלנים נאו קלאסיים טענו, שאם היו מחלקים את הרכוש הציבורי ל-100 המשפחות, כל אחד היה מנצל את תא השטח הפרטי שלו באופן יעיל ולא היה ניצול יתר. אך פיתרון זה אינו ישים לחלק ממשאבי הטבע והחברה, כי לא ניתן לחלק אותם או להכיל עליהם זכויות קניין. בנוסף, יש מקרים בהם זכויות קניין לא יביאו לתוצאות [[יעילות פארטו]]. מסיבה זו נחשבת נחלת הכלל סוג של [[כשל שוק]] בעיקר בתחום של [[כלכלה אקולוגית]].

[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלנים נאו קלאסיים]] טענו, שאם היו מחלקים את הרכוש הציבורי ל-100 המשפחות, כל אחד היה מנצל את תא השטח הפרטי שלו באופן [[יעילות כלכלית|יעיל]] ולא היה ניצול יתר. אך פיתרון זה אינו ישים לחלק ממשאבי הטבע והחברה, כי לא ניתן לחלק אותם או להכיל עליהם זכויות קניין. לדוגמה [[שכבת האוזון]] או [[אמון]] וכן [[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] נוספים. בנוסף, יש מקרים בהם זכויות קניין לא יביאו לתוצאות [[יעילות פארטו]]. מסיבה זו נחשבת נחלת הכלל סוג של [[כשל שוק]], בעיקר בתחום של [[כלכלה אקולוגית]].

הדגה באוקיינוסים היא דוגמה למשאב שהגישה אליו חופשית, אך קשה להכיל עליו זכויות קניין. כמעט כל האוקיינוסים הם מים בינלאומיים. למרות שיש הסכמים בינ"ל לגבי שיטות דייג, זני הדגים שמותר לדוג, כמות, גודל וכ"ו, החתימה על ההסכמים היא התנדבותית, ובודאי שהאכיפה קשה מאוד. במקרה זה, הטרגדיה של כר המרעה הציבורי באה לידי ביטוי ב[[דייג יתר]].

הדגה באוקיינוסים היא דוגמה למשאב שהגישה אליו חופשית, אך קשה להכיל עליו זכויות קניין. כמעט כל האוקיינוסים הם מים בינלאומיים. למרות שיש הסכמים בינ"ל לגבי שיטות דייג, זני הדגים שמותר לדוג, כמות, גודל וכ"ו, החתימה על ההסכמים היא התנדבותית, ובודאי שהאכיפה קשה מאוד. במקרה זה, הטרגדיה של כר המרעה הציבורי באה לידי ביטוי ב[[דייג יתר]].

[[אלינור אוסטרום]] זוכת פרס נובל לכלכלה לשנת 2009 הדגימה כי יש מקרים בהם התאוריה של נחלת הכלל אינה נכונה. [[קהילה|קהילות]] מקומיות הצליחו במשך אלפי שנים לנהל משאבים ציבוריים תודות ליכולת להפעיל סנקציה קהילתית על מי שמנצלים יותר מידי את המשאב הציבורי. [http://shinygreen.wordpress.com/2012/06/16/58/]

[[אלינור אוסטרום]] זוכת פרס נובל לכלכלה לשנת 2009 הדגימה כי יש מקרים בהם התאוריה של נחלת הכלל אינה מדוייקת. [[קהילה|קהילות]] מקומיות הצליחו במשך אלפי שנים לנהל משאבים ציבוריים תודות ליכולת להפעיל סנקציה קהילתית על מי שמנצלים יותר מידי את המשאב הציבורי. דבר זה מדגיש כי הטרגדיה קשורה יותר לגישה חופשית למשאב והעדר מוסדות חברתיים שמווסתים גישה כזו [http://shinygreen.wordpress.com/2012/06/16/58/]

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 10, כשלי שוק]]

* [[דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 10, כשלי שוק]]

* [[חינוך לעתיד מקיים- תיווך בין נחלת הכלל לבין כלכלה גלובלית]]

* [[חינוך לעתיד מקיים- תיווך בין נחלת הכלל לבין כלכלה גלובלית]]

* [[שנת שמיטה וקיימות]]

* [[שנת שמיטה וקיימות]]

* [[נחלת הכלל (אתר)]]

* [[נחלת הכלל (אתר)]]