שינויים

לא מדויק לכנות את הבעיה "הטרגדיה של הרכוש הציבורי" (the tragedy of the commons). רכוש ציבורי מנוהל על ידי הציבור לו הוא שייך, והציבור יכול להקים מוסדות שינהלו את השימוש וימנעו ניצול יתר. מדויק יותר להגדיר את הבעיה כ"בעיית הגישה החופשית".

לא מדויק לכנות את הבעיה "הטרגדיה של הרכוש הציבורי" (the tragedy of the commons). רכוש ציבורי מנוהל על ידי הציבור לו הוא שייך, והציבור יכול להקים מוסדות שינהלו את השימוש וימנעו ניצול יתר. מדויק יותר להגדיר את הבעיה כ"בעיית הגישה החופשית".

הארדין כתב במקור את המאמר כדי להסביר את הבעיות בגידול אוכלוסיה. ריבוי ילדים אומר פחות קרקע לכל אחד מהם, ולבסוף כמות קרקע קטנה מכדי לקיים את האוכלוסייה הגדלה.  

הארדין כתב במקור את המאמר כדי להסביר את הבעיות ב[[גידול אוכלוסין|גידול אוכלוסיה]]. ריבוי ילדים אומר פחות קרקע לכל אחד מהם, ולבסוף כמות קרקע קטנה מכדי לקיים את האוכלוסייה הגדלה.  

כלכלנים אמרו ובצדק, שאם היו מחלקים את הרכוש הציבורי ל-100 המשפחות, כל אחד היה מנצל את תא השטח הפרטי שלו באופן יעיל ולא היה ניצול יתר. אך פיתרון זה אינו ישים לחלק ממשאבי הטבע והחברה, כי לא ניתן לחלק אותם או  להכיל עליהם זכויות קניין. בנוסף, יש מקרים בהם זכויות קניין לא יביאו לתוצאות [[יעילות פארטו]]. מסיבה זו נחשבת נחלת הכלל סוג של [[כשל שוק]] בעיקר בתחום של [[כלכלה אקולוגית]].

כלכלנים נאו קלאסיים טענו, שאם היו מחלקים את הרכוש הציבורי ל-100 המשפחות, כל אחד היה מנצל את תא השטח הפרטי שלו באופן יעיל ולא היה ניצול יתר. אך פיתרון זה אינו ישים לחלק ממשאבי הטבע והחברה, כי לא ניתן לחלק אותם או  להכיל עליהם זכויות קניין. בנוסף, יש מקרים בהם זכויות קניין לא יביאו לתוצאות [[יעילות פארטו]]. מסיבה זו נחשבת נחלת הכלל סוג של [[כשל שוק]] בעיקר בתחום של [[כלכלה אקולוגית]].

הדגה באוקיינוסים היא דוגמה למשאב שהגישה אליו חופשית, אך קשה להכיל עליו זכויות קניין. כמעט כל האוקיינוסים הם מים בינ"ל. למרות שיש הסכמים בינ"ל לגבי שיטות דייג, זני הדגים שמותר לדוג, כמות, גודל וכ"ו, החתימה על ההסכמים היא התנדבותית, ובודאי שהאכיפה קשה מאוד. במקרה זה, הטרגדיה של כר המרעה הציבורי באה לידי ביטוי ב[[דייג יתר]].

הדגה באוקיינוסים היא דוגמה למשאב שהגישה אליו חופשית, אך קשה להכיל עליו זכויות קניין. כמעט כל האוקיינוסים הם מים בינלאומיים. למרות שיש הסכמים בינ"ל לגבי שיטות דייג, זני הדגים שמותר לדוג, כמות, גודל וכ"ו, החתימה על ההסכמים היא התנדבותית, ובודאי שהאכיפה קשה מאוד. במקרה זה, הטרגדיה של כר המרעה הציבורי באה לידי ביטוי ב[[דייג יתר]].

 

==ראו גם==

==ראו גם==