שינויים

'''גבולות פלנטריים: חיפוש אחר נפח פעילות בטוח עבור האנושות''' הוא מאמר מאת מספר מדענים בולטים, הדן בגבולות שניצבים בפני [[בני אדם|הפעילות האנושית]] על ידי הצורך בתפקוד תקין של [[מערכות אקולוגיות]].  

'''גבולות פלנטריים: חיפוש אחר נפח פעילות בטוח עבור האנושות''' הוא מאמר מאת מספר מדענים בולטים, הדן בגבולות שניצבים בפני [[בני אדם|הפעילות האנושית]] על ידי הצורך בתפקוד תקין של [[מערכות אקולוגיות]].  

המאמר פורסם בשנת 2009 בירחון "[[אקולוגיה וחברה (ירחון)|אקולוגיה וחברה]]", מאמרים דומים פורסמו בירחון נייצ'ר וסיינטיפיק אמריקן.  

המאמר נכתב על ידי צוות של חוקרים בהנהגת [http://en.wikipedia.org/wiki/Johan_Rockstr%C3%B6m ג'ון רוקסטרום], המנהל של [[מרכז סטוקהולם לעמידות]] באותה תקופה, ופרוספור למדעי הסביבה מאוניברסיטת שטוקהולם[http://www.stockholmresilience.org/contactus/staff/rockstrom.5.aeea46911a3127427980005551.html], ופרוספור [http://en.wikipedia.org/wiki/Will_Steffen וויל סטפאן], חוקר אקלים מהאוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה. צוות החוקרים כלל את [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[רוברט קוסטנזה]]; האקולוג השוודי [[קרל פולקה]]; כימאי-האטמוספירה ההולנדי, זוכה פרס הנובל בכימיה לשנת 1995, [http://en.wikipedia.org/wiki/Paul_Crutzen Paul Jozef Crutzen]; הביולוגית הימית הדנית [http://en.wikipedia.org/wiki/Katherine_Richardson Katherine Richardson]; הפיזיקאי הגרמני חוקר האקלים [http://en.wikipedia.org/wiki/Hans_Joachim_Schellnhuber Hans Joachim Schellnhuber], וחוקרים נוספים.

המאמר נכתב על ידי צוות של חוקרים בהנהגת [http://en.wikipedia.org/wiki/Johan_Rockstr%C3%B6m ג'ון רוקסטרום], המנהל של [[מרכז סטוקהולם לעמידות]] באותה תקופה, ופרוספור למדעי הסביבה מאוניברסיטת שטוקהולם[http://www.stockholmresilience.org/contactus/staff/rockstrom.5.aeea46911a3127427980005551.html], ופרוספור [http://en.wikipedia.org/wiki/Will_Steffen וויל סטפאן], חוקר אקלים מהאוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה. צוות החוקרים כלל את [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[רוברט קוסטנזה]]; האקולוג השוודי [[קרל פולקה]]; כימאי-האטמוספירה ההולנדי, זוכה פרס הנובל בכימיה לשנת 1995, [http://en.wikipedia.org/wiki/Paul_Crutzen Paul Jozef Crutzen]; הביולוגית הימית הדנית [http://en.wikipedia.org/wiki/Katherine_Richardson Katherine Richardson]; הפיזיקאי הגרמני חוקר האקלים [http://en.wikipedia.org/wiki/Hans_Joachim_Schellnhuber Hans Joachim Schellnhuber], וחוקרים נוספים.

סיכום של המאמר להרצה ומצגת בעברית הוכנו על ידי ד"ר שחר דולב והוצגו במסגרת כנס של [[העמותה לכלכלה בת קיימא]] בשנת 2010.  

{{תבנית:מדדי קיימות}}

{{תבנית:מדדי קיימות}}

המחברים מציעים גישה ל[[קיימות]] שצריכה לפעול בתוך גבולות פלנטריים בהם האנושות יכולה לפעול בבטחה. חצייה של  אחד או יותר מהגבולות האלה עשויה לגרום לנזקים או אפילו להביא למצב קטסטרופלי עקב הסיכון של חציית ערכי-סף שתגרור שינויי סביבה לא לינאריים ומהירים במערכות בסדרי גודל של יבשות או כדור הארץ כולו. הכותבים מבחינים בתשעה גבולות פלנטריים בהתבסס על ההבנה של המדע הנוכחי, ומציעים כימות של שבעה מתוך התשעה. שבעת הגבולות האלה הם:

המחברים מציעים גישה ל[[קיימות]] שצריכה לפעול בתוך גבולות פלנטריים בהם האנושות יכולה לפעול בבטחה. חצייה של  אחד או יותר מהגבולות האלה עשויה לגרום לנזקים או אפילו להביא למצב קטסטרופלי עקב הסיכון של חציית ערכי-סף שתגרור שינויי סביבה לא לינאריים ומהירים במערכות בסדרי גודל של יבשות או כדור הארץ כולו. הכותבים מבחינים בתשעה גבולות פלנטריים בהתבסס על ההבנה של המדע הנוכחי, ומציעים כימות של שבעה מתוך התשעה. שבעת הגבולות האלה הם:

* '''[[שינויי אקלים]]''' (ריכוז פחמן דו חמצני בריכוז פחות מ-350 חלקיקים למליון. )

* '''[[שינויי אקלים]]''' (ריכוז פחמן דו חמצני בריכוז פחות מ-350 חלקיקים למליון. )

המושג המוצע של "גבולות פלנטרים" מניח את היסודות לשינוי גישה של ניהול ומדיניות, הרחק מהאנליזה הסקטוריאלית של גבולות לצמיחה שמיועדת להקטין למינימום [[השפעות חיצוניות]] שליליות, לכיוון הערכת התחום הבטוח שבו יכולה להתקיים [[הכלכלה האנושית]]. הגבולות הפלנרטיים הם "מגרש המשחקים הפלנטרי" עבור האנושי אם רוצים להמנע משינויים סביבתיים משמעותיים מעשי ידי אדם ברמה העולמית.  

המושג המוצע של "גבולות פלנטרים" מניח את היסודות לשינוי גישה של ניהול ומדיניות, הרחק מהאנליזה הסקטוריאלית של גבולות לצמיחה שמיועדת להקטין למינימום [[השפעות חיצוניות]] שליליות, לכיוון הערכת התחום הבטוח שבו יכולה להתקיים [[הכלכלה האנושית]]. הגבולות הפלנרטיים הם "מגרש המשחקים הפלנטרי" עבור האנושי אם רוצים להמנע משינויים סביבתיים משמעותיים מעשי ידי אדם ברמה העולמית.  

===הפרעה למחזור הזרחן והחנקן העולמיים===

 

 

==הפרעה למחזור הזרחן והחנקן העולמיים==

הפרעות אנושיות למחזור החנקן ולזרימות הזרחן בקנה מידה מקומי עד איזורי הובילו לשינויים פתאומיים ב[[מערכות אקולוגיות]] של אגמים(Carpenter 2005) וימים. לדוגמה [[אנוקסיה]] בים הבלטי(Zillén et al. 2008).   

הפרעות אנושיות למחזור החנקן ולזרימות הזרחן בקנה מידה מקומי עד איזורי הובילו לשינויים פתאומיים ב[[מערכות אקולוגיות]] של אגמים(Carpenter 2005) וימים. לדוגמה [[אנוקסיה]] בים הבלטי(Zillén et al. 2008).   

ההשפעה של בני האדם על מחזור החנקן היא משמעותית. כיום, בני אדם הופכים מולקלות N2 לצורות ראקטיביות של חנקן בקצב גדול יותר מאשר כל התהליכים היבשתיים הטבעיים גם יחד. המרות אנושיות של חנקן מתרחשות בעיקר על ידי 4 תהליכים: קיבוע תעשייתי של חנקן אטמוספרי N2 ל[[אמוניה]] (כ-80 מיליוני טונות לשנה);קיבוע חקלאי של חנקן אטמוספירי N2 על ידי גידולי קטניות (כ-40 מיליוני טונות לשנה); שריפה של [[דלק מחצבי]] (כ-20 מיליוני טונות לשנה); ושריפה של [[ביומאסה]] (כ-10 מיליוני טונות לשנה); למרות שהמטרה הראשית של רוב החנקן הראקטיבי הזה היא לשם שיפור תנובת המזון על ידי [[דשן]] חלק גדול המחנקן הראקטיבי מגיע בסופו של דבר לאיזורי חוף ולמקורות מים וגורם ל[[זיהום]], גורם לזיהום אוויר ומצטבר בביומאסה. מאמצים להקטין זיהום חנקן היו עד כה למרה מקומית והאיזורית בלבד. לדוגמה על ידי הגבלת ריכוזים של ניטרטים במי תהום או על ידי הגבלת פליטות של ניטראט-אוקסיד באיזורים עירוניים.

ההשפעה של בני האדם על מחזור החנקן היא משמעותית. כיום, בני אדם הופכים מולקלות N2 לצורות ראקטיביות של חנקן בקצב גדול יותר מאשר כל התהליכים היבשתיים הטבעיים גם יחד. המרות אנושיות של חנקן מתרחשות בעיקר על ידי 4 תהליכים: קיבוע תעשייתי של חנקן אטמוספרי N2 ל[[אמוניה]] (כ-80 מיליוני טונות לשנה);קיבוע חקלאי של חנקן אטמוספירי N2 על ידי גידולי קטניות (כ-40 מיליוני טונות לשנה); שריפה של [[דלק מחצבי]] (כ-20 מיליוני טונות לשנה); ושריפה של [[ביומאסה]] (כ-10 מיליוני טונות לשנה); למרות שהמטרה הראשית של רוב החנקן הראקטיבי הזה היא לשם שיפור תנובת המזון על ידי [[דשן]] חלק גדול המחנקן הראקטיבי מגיע בסופו של דבר לאיזורי חוף ולמקורות מים וגורם ל[[זיהום]], גורם לזיהום אוויר ומצטבר בביומאסה. מאמצים להקטין זיהום חנקן היו עד כה למרה מקומית והאיזורית בלבד. לדוגמה על ידי הגבלת ריכוזים של ניטרטים במי תהום או על ידי הגבלת פליטות של ניטראט-אוקסיד באיזורים עירוניים.

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==