שינויים

{{מושג בסיסי}}

{{מושג בסיסי}}

'''פרדוקס ג'בונס''' ('''Jevons Paradox''') הוא פרדוקס הקשור ב[[התייעלות אנרגטית]] ובמשאבים, לפיו בניגוד לאינטואיציה ולמוסכמה [[כלכלה נאו קלאסית|הכלכלית]], כאשר מגדילים את יעילות השימוש במשאב, השימוש בו עולה.  

'''פרדוקס ג'בונס''' ('''Jevons Paradox''') הוא פרדוקס הקשור ב[[התייעלות אנרגטית]] ו[[משאבים מתכלים|במשאבים]], לפיו בניגוד לאינטואיציה ולמוסכמה [[כלכלה נאו קלאסית|הכלכלית]], כאשר מגדילים את ה[[יעילות אנרגטית|יעילות]] השימוש במשאב, השימוש בו עולה.  

הפרדוקס קרוי על שם הכלכלן הבריטי [[ויליאם סטנלי ג'בונס]] שחי במאה ה-19. ג'בונס הבחין שצריכת ה[[פחם]] בבריטניה עלתה לאחר השיפור במנוע הקיטור של תומס ניוקמן על ידי ג'יימס וואט. בגלל שהשימוש בדלק הפך יעיל יותר, הדרישה עלתה. ג'בונס הגיע למסקנה שכאשר פיתוחים טכנולוגיים משפרים את היעילות של השימוש במשאב מסויים, הצריכה הכוללת ממשאב זה גדלה, במקום לרדת.  

הפרדוקס קרוי על שם הכלכלן הבריטי [[ויליאם סטנלי ג'בונס]] שחי במאה ה-19. ג'בונס הבחין שצריכת ה[[פחם]] ב[[בריטניה]] עלתה לאחר [[שינוי טכנולוגי|השיפור]] במנוע הקיטור של תומס ניוקמן שבוצע בידי ג'יימס וואט. בגלל שהשימוש בדלק הפך יעיל יותר, גדל ה[[ביקוש]] לדלק. ג'בונס הגיע למסקנה שכאשר [[פיתוחים טכנולוגיים]] משפרים את היעילות של השימוש במשאב מסויים, הצריכה הכוללת ממשאב זה גדלה, במקום לרדת.  

שם כללי יותר למנגון זה הוא '''Rebound Effect''' או '''אפקט ההדיפה לאחור''' (לוחצים בכיוון אחד, אבל התוצאה היא הפוכה). זהו כינוי כללי למספר מנגנונים שיכולים לגרום להקטנת החסכון באנרגיה (ואף להגברת ההוצאה האנרגטית) בעקבות שיפור טכנולוגי להגברת היעילות האנרגטית.  

שם כללי יותר למנגון זה הוא '''Rebound Effect''' או '''אפקט ההדיפה לאחור''' (לוחצים בכיוון אחד, אבל התוצאה היא הפוכה). זהו כינוי כללי למספר מנגנונים שיכולים לגרום להקטנת [[חסכון אנרגטי|החסכון באנרגיה]] (ואף להגברת ההוצאה האנרגטית) בעקבות שיפור טכנולוגי להגברת היעילות האנרגטית.  

אפשר להדגים את פרדוקס ג'בונס באמצעות צריכת דלק במכונית. אם מישהו קונה מכונית חדשה הצורכת פחות דלק מאשר המכונית הישנה שלו, ייתכן שהוא יקנה למעשה יותר דלק היות וכעת זול יותר לנסוע מאשר בעבר, והוא יבצע יותר נסיעות.  

פרדוקס זה יכול להציב בעיות בפני הנסיונות העתידיים שלנו לחסוך באנרגיה או במשאבי טבע. לדוגמה, אם נהפוך את הבתים או את כלי הרכב ל[[|שימור אנרגיה|חסכוניים יותר באנרגיה]],  פרדוקס ג'בונס עלול  לגרור שימוש מוגבר באנרגיה כתוצאה מכך.  

פרדוקס זה יכול להציב בעיות בפני הנסיונות העתידיים שלנו לחסוך באנרגיה או במשאבי טבע. לדוגמה, אם נהפוך את הבתים או את כלי הרכב לחסכוניים יותר באנרגיה ([[שימור אנרגיה]]), פרדוקס ג'בונס עלול  לגרור שימוש מוגבר באנרגיה כתוצאה מכך.  

אפשר להדגים את פרדוקס ג'בונס באמצעות צריכת דלק של [[מכונית]]. אדם קונה מכונית חדשה הצורכת פחות בנזין בהשוואה למכונית הישנה שלו. ייתכן ובעקבות שינוי זה הוא יצרוך כעת יותר בנזין היות וכעת זול יותר לנסוע במכונית, והוא יבצע יותר נסיעות.  

==ויכוח על פרדוקס גב'ונס==

==ויכוח על פרדוקס גב'ונס==

לאון ברוקס (Len Brookes), והנרי סטדנרטס (Harry Saunders) הוציאו מספר מאמרים שבהם הם מביאים טענות בעד פרדוקס ג'בונס. ברוקס עסק בנושא בשנות ה-70 של המאה ה-20, הן ברוקס והן סטדנרטס עסקו בשאלות האם [[שימור אנרגיה]] והתייעלות אנרגטית יכולים להגביר את הפליטות של [[גזי חממה]] ולהגביר את [[התחממות עולמית|ההתחממות העולמית]]. במאמרים משנות ה-90 בעיקר ועד השנים האחרונות.  

המתמטיקי והכלכלן [http://lenbrookes.com/ לאון ברוקס] (Len Brookes), והנרי סטדנרטס (Harry Saunders) הוציאו מספר מאמרים שבהם הם מביאים טענות בעד פרדוקס ג'בונס. ברוקס עסק בנושא בשנות ה-70 של המאה ה-20, הן ברוקס והן סטדנרטס עסקו בשאלות האם [[שימור אנרגיה]] והתייעלות אנרגטית יכולים להגביר את הפליטות של [[גזי חממה]] ולהגביר את [[התחממות עולמית|ההתחממות העולמית]]. במאמרים משנות ה-90 בעיקר ועד השנים האחרונות.  

סטדנרטס פרסם ניסח בשנות ה-90 מאמר שניסה להגדיר את Khazzoom–Brookes postulate שמתייחסת לנושא של [[צמיחה כלכלית]] בתאוריה הנאו קלאסית.  

סטדנרטס פרסם ניסח בשנות ה-90 מאמר שניסה להגדיר את Khazzoom–Brookes postulate שמתייחסת לנושא של [[צמיחה כלכלית]] בתאוריה הנאו קלאסית.  

מאמר של Steve Sorrell מינואר 2009 מערער על הממצאים של ג'בונס, ברוקס וסטנדרטס וטוען שיש בהם מספר חולשות אמפיריות ותאורטיות. המאמר מנסה להבהיר את השאלות שהפרדוקס ג'בונס מעלה ל[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלה הנאו קלאסית]], ועל נקודות השוואה בין [[כלכלה ביו פיסית|בית הספר הביו פיזי]] של ה[[כללה אקולוגית|כלכלה אקולוגית]] לבין תומכי הפרדוקס. סורל טוען שהראיות לקיום של פרדקוס ג'בונס אינן חד משמעיות, אך הוא גם טוען שאפקט ה"ריבארונד" (הפרדקוס) משחק תפקיד מהותי ורחב יותר בכלכלה מאשר בדרך כלל נהוג לחשוב, וכי לאנרגיה יש תפקיד חשוב בשיפור היעילות וב[[צמיחה כלכלית]] - תפקיד שבדרך כלל מתעלמים ממנו. <ref name="Sorrell_2009">Steve Sorrell, Jevons’ Paradox revisited: The evidence for backfire from improv edenergy efficiency, Energy Policy 37 (2009) 1456–1469</ref>

מאמר של Steve Sorrell מינואר 2009 מערער על הממצאים של ג'בונס, ברוקס וסטנדרטס וטוען שיש בהם מספר חולשות אמפיריות ותאורטיות. המאמר מנסה להבהיר את השאלות שהפרדוקס ג'בונס מעלה ל[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלה הנאו קלאסית]], ועל נקודות השוואה בין [[כלכלה ביו פיסית|בית הספר הביו פיזי]] של [[כלכלה אקולוגית|הכלכלה אקולוגית]] לבין תומכי הפרדוקס. סורל טוען שהראיות לקיום של פרדקוס ג'בונס אינן חד משמעיות, אך הוא גם טוען שאפקט ה"ריבארונד" (הפרדקוס) משחק תפקיד מהותי ורחב יותר בכלכלה מאשר בדרך כלל נהוג לחשוב, וכי ל[[אנרגיה]] יש תפקיד חשוב בשיפור [[יעילות כלכלית|היעילות הכלכלית]] וב[[צמיחה כלכלית]] - תפקיד שבדרך כלל מתעלמים ממנו. <ref name="Sorrell_2009">Steve Sorrell, Jevons’ Paradox revisited: The evidence for backfire from improv edenergy efficiency, Energy Policy 37 (2009) 1456–1469</ref>

==פרדוקס ג'בונס וכלכלה נאו קלאסית==

[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלנים נאו קלאסים]] אינם מודאגים מדלדול של [[משאבים מתכלים]] הטיעונים הם כי התייקרות המחיר תגרום לייעול השימוש במשאבים והגדלת כמות המשאבים עקב תמריץ גדול יותר למצוא אותם, וכן פיתוח תחליפים במקום המשאבים שנתגלו. בשני הטיעונים קיימים ליקוייים. ראו הרחבה בערך [[משאבים מתכלים]].

 

===פרדוקס ג'בונס וכלכלה נאו קלאסית===

[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלנים נאו קלאסים]] אינם מודאגים מדלדול של [[משאבים מתכלים]] הטיעונים הם כי התייקרות המחיר תגרום לייעול השימוש במשאבים ולהגדלת כמות המשאבים עקב תמריץ גדול יותר למצוא אותם, וכן פיתוח תחליפים במקום המשאבים שנתגלו. בשני הטיעונים קיימים ליקוייים. ראו הרחבה בערך [[משאבים מתכלים]].

 

 

היבט זה ניתן להרחבה ל[[מערכות מפזרות]] בכלל וספציפית גם ל[[מוסדות חברתיים]] בפרט. בחירות בני האדם יכולים לשנות את המבנה של מוסד חברתי ובכך ליצור שינוי בנקודות שיווי המשקל שלו ובהשפעות שלו על התנהגות של בני אדם, אבל לאחר מכן, אותו מוסד חברתי הוא בעל "אינרציה" או מושכי שיווי משקל שגורמים לו לנוע בכיוון של שיווי משקל מקומי אחר, ואם רוצים למנוע ממנו תנועה כזו יש לבצע השקעת אנרגיה מתמדת.  

==ספרים בנושא==

==ספרים בנושא==

* Jevons Paradox and the Myth of Resource Efficiency Improvements, מאת [[קוזו מיומי]], [[מריו גיאמפיטרו]] ואחרים

* Jevons Paradox and the Myth of Resource Efficiency Improvements, מאת [[קוזו מיומי]], [[מריו גיאמפיטרו]] ואחרים

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3477229,00.html האם החיסכון באנרגיה אכן חוסך באנרגיה?] רויטרס, 29.11.07, ynet

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3477229,00.html האם החיסכון באנרגיה אכן חוסך באנרגיה?] רויטרס, 29.11.07, ynet

[[קטגוריה:אנרגיה]]  

[[קטגוריה:אנרגיה]]  

[[קטגוריה: כלכלה וסביבה]]

[[קטגוריה: כלכלה וסביבה]]

[[קטגוריה:מערכות]]

[[קטגוריה:מערכות]]

[[קטגוריה:חסכון]]

[[קטגוריה:חסכון]]

[[קטגוריה:שיא תפוקה]]

[[קטגוריה:שיא תפוקה]]

[[קטגוריה:חסכון באנרגיה]]

[[קטגוריה:חסכון באנרגיה]]

[[קטגוריה:אקולוגיה תעשייתית]]

[[קטגוריה:אקולוגיה תעשייתית]]